נויירא כתב:ממתי נהוג לומר בסיום מסכת את הקדיש הזה כמו בקבורה?
זה עפ"י שיטת הרמב"ם בקדיש דאגדתא [דרבנן], אך לדידן דלא כהרמב"ם אין טעם לאומרו בסיום מסכת לכאורה
עושה חדשות כתב:זכור לי משהו, שיש עדות האומרים קדיש זה בת"ב. יש?
בברכה המשולשת כתב:שאלני בחור יקר נ"י- מנהגו (מנהג תימן-בלאדי) לומר קדיש דהוא עתיד, בסיום תפילת מנחה (אחרי מזמורים ורבי חנניא), אבל בישיבה בה הוא לומד מתפללים לפי מנהג אשכנז, ספרד, ספרדי (לפי החזן)- האם לומר קדיש זה כשהאבלים האחרים (כי כך המנהג בישיבה, כמנהג רוב עמ"י בדורותינו, שכל האבלים אומרים קדיש) אומרים קדיש יהא שלמא אחרי המזמור (שאומרים הספרדים) ולתאם את הבדלי הזמן, או לומר איתם קדיש יהא שלמא או לא לומר קדיש כלל. השבתי לו שלענ"ד יאמר קדיש יהא שלמא שהרי קדיש דהוא עתיד שייך רק אחרי לימוד תורה שבע"פ בציבור (לכה"פ רבי חנניא) והא ליכא.
אשמח למקורות או לסברות בזה.
מה שנכון נכון כתב:להכרעת המ"ב (נה, ב; רלד, ה; תקפא, ג-ד) צריך שיהיו עשרה בשעת הלימוד, ומדבריו בסי' רל"ד משמע שצריך שיהיה הלימוד עצמו ברבים כדי שיתקדש ה' ברבים (אולי סגי גם כשאינם מבינים, אך אפי' לא שמעו ואינם יודעים כלל שהוא אומר לעצמו משנת רחב"ע, לא מהני).
אבל לא הבנתי למה שלא ישמור על מנהג אבותיו שרק אחד אומר קדיש, ולא נראה שיש נ"מ במה שבלא"ה אומרים אותו עכשיו כמה אנשים.
עזריאל ברגר כתב:תימנים-בלאדים לא אומרים כלל קדיש יהא-שלמא (שלא נזכר ברמב"ם).
בברכה המשולשת כתב:זה גם מנהג אבותיו וגם מנהג אבותי (האשכנזים), אבל הוא רוצה לומר קדיש לעילוי נשמת אביו וזו המציאות בישיבה- שכולם אומרים יחד.
לכן אני מחפש איזה פתרון.
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:זה גם מנהג אבותיו וגם מנהג אבותי (האשכנזים), אבל הוא רוצה לומר קדיש לעילוי נשמת אביו וזו המציאות בישיבה- שכולם אומרים יחד.
לכן אני מחפש איזה פתרון.
מצדי שיעשה כרצונו. רק הערתי על המוזרות שבבחירה מהמסורת לפי החשק: דעתיד - כן, ש"ץ א' - לא.
מה שנכון נכון כתב:להכרעת המ"ב (נה, ב; רלד, ה; תקפא, ג-ד) צריך שיהיו עשרה בשעת הלימוד, ומדבריו בסי' רל"ד משמע שצריך שיהיה הלימוד עצמו ברבים כדי שיתקדש ה' ברבים (אולי סגי גם כשאינם מבינים, אך אפי' לא שמעו ואינם יודעים כלל שהוא אומר לעצמו משנת רחב"ע, לא מהני).
עוד כתבו דלענין אמירת הקדיש אין מעכב שילמדו דוקא בעשרה דאפילו אחד או שנים שלמדו יוכלו לומר קדיש רק שיהיו עשרה בביהכ"נ. וגם דאפילו איש אחר שלא למד יוכל לומר הקדיש.
שייף נפיק כתב:לא אמנע מלציין מה ששמעתי בשם מוה"ר הגאון ר' יודא טשזנר שליט"א שטעות לומר בקדיש הזה 'ויצמח פורקניה' כי הלא מדובר 'לעלמא דהוא עתיד לאתחדתא' וכבר אחרי שנצמח הפורקן.
משולש כתב:מנהג אשכנז לומר קדיש זה רק אחרי הקבורה.
האם יש פוסקים שמביאים משהו לגבי סיום מסכת? האם יתכן שאיזה מדפיס חידש או המציא את המנהג הזה?
יהודה בן יעקב כתב:משולש כתב:מנהג אשכנז לומר קדיש זה רק אחרי הקבורה.
האם יש פוסקים שמביאים משהו לגבי סיום מסכת? האם יתכן שאיזה מדפיס חידש או המציא את המנהג הזה?
הייתי נוכח לאחרונה בקבורה [אשכנזית], והיתומים אמרו קדיש זה, וא' הנוכחים תמה שאין המנהג כן, האם ידוע מקורות על כך לומר קדיש זה או אחר?
יהודה בן יעקב כתב:שייף נפיק כתב:לא אמנע מלציין מה ששמעתי בשם מוה"ר הגאון ר' יודא טשזנר שליט"א שטעות לומר בקדיש הזה 'ויצמח פורקניה' כי הלא מדובר 'לעלמא דהוא עתיד לאתחדתא' וכבר אחרי שנצמח הפורקן.
אף אני שמעתי כן מיהודי חסידי, ואמר שהאומרים בקדיש זה 'ויצמח פורקניה'' אינם מבינים מה שהם אומרים.
איש_ספר כתב:בקובץ אורייתא גליון כ, המוקדש לענייני סיום מסכת, הופיעו כמה מאמרים בענין זה.
יהודה בן יעקב כתב:אף אני שמעתי כן מיהודי חסידי, ואמר שהאומרים בקדיש זה 'ויצמח פורקניה'' אינם מבינים מה שהם אומרים.
הא לחמא עניא כתב:איש_ספר כתב:בקובץ אורייתא גליון כ, המוקדש לענייני סיום מסכת, הופיעו כמה מאמרים בענין זה.
ישנה אפשרות למעלתו להעלות קובץ זה או ליידע אותי היכן אפשר לראות זאת?
כי לע"ע אני עסוק בענינים אלו ויהא מאוד חשוב לי לראות מאמרים אלו.
בתודה מראש על הכל!!
בקרו טלה כתב:יהודה בן יעקב כתב:אף אני שמעתי כן מיהודי חסידי, ואמר שהאומרים בקדיש זה 'ויצמח פורקניה'' אינם מבינים מה שהם אומרים.
בית אהרן וישראל קובץ פג http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=108 [ועי"ע בקובצים פד פז מה שהגיבו ע"ז]
איש בער כתב:הא לחמא עניא כתב:איש_ספר כתב:בקובץ אורייתא גליון כ, המוקדש לענייני סיום מסכת, הופיעו כמה מאמרים בענין זה.
ישנה אפשרות למעלתו להעלות קובץ זה או ליידע אותי היכן אפשר לראות זאת?
כי לע"ע אני עסוק בענינים אלו ויהא מאוד חשוב לי לראות מאמרים אלו.
בתודה מראש על הכל!!
בר ישראל כתב:חשוב לציין שהביטוי "בעלמא דהוא עתיד לאתחדתא" (ולא לחדתא) כמו שנדפס בסידורי נוסח אשכנז הוא כנ' מטעויות הדפוס היותר חמורים, ומתקרב ח"ו לחירוף וגידוף (וכמו שכבר ציינו המהרש"ס בסידורו והיעב"ץ בלוח ארש), כי הלא הפועל הוא הקב"ה (שהוא עתיד להחיות מתים), ולגביו א"א לומר לאתחדתא בבניין התפעל. וכנ' נשתרבבה מלשון התרגום "ה' בלחודיהון עתיד לאשריותהון בעלמא דהוא עתיד לאתחדתא" (ששם מדובר על העולם, לא על הקב"ה).
תם מה הוא אומר כתב:הקדיש הנדפס בסוף המסכת לאומרו עפ סיום המסכתא, מה מקורו?
שמעתי שיש שלא נוהגים לאומרו, (איני יודע טעם), אלא קדיש רגיל.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 259 אורחים