מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הסברים פשוטים למושגים למדניים

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 12, 2016 12:28 am

לגבי ההיתר של נ"ט בר נ"ט, מצינו באוהל מועד שער איסור והיתר דרך ו שכתב "קערה שאכל בה בשר חם ובו ביום נתן בה דגים בעודן חמים לאחר שהודחה יפה מותר לאוכלן בחלב דנ"ט בנ"ט הוא ואיסור טעמו ולא ממשו אינו אלא מדרבנן וכי גזרו בנותן טעם לבד".
וכ"כ בכל בו סי' קו "קערה שאכלו בה בשר ובשלו בה דגים אותן דגים מותר לאכלן בכותח אף על פי שיש בו חלב וה"ה עם הגבינה מותר לאכלן והטעם משום דנותן טעם בר נותן טעם הוא שהדגים לא קבלו טעם מן הבשר עצמו אלא מן הקערה והקערה קבלתהו מן הבשר ואסור טעמו ולא ממשו אינו אלא מדרבנן וכי גזור רבנן בנותן טעם לחודיה אבל כי קבליה מנותן טעם אחר לא החמירו בו לחשבו כאסור עצמו". וכמובן, יש כיו"ב בארחו"ח.
וז"ל רבינו יהונתן מלוניל "ושמואל שרי. דסבר נותן טעם בר נותן טעם הוא דטעמו ולא ממשו אינו אסור אלא מדרבנן וכי גזור רבנן בנותן טעם לחודיה אבל בבר נותן טעם שהוא שני לא החמירו לחשבו אסור ואף על פי שיש בו טעם איסור דלא דמי לקדירה של גוים בת יומא דבההיא ליכא אלא חדא נותן טעם לחודיה".
יש לציין שהרשב"א במפורש בא לשלול צד זה, ז"ל "ואפי' למ"ד דטעם אסרה תורה כעיקר לאסור תערובתו ה"מ טעם ראשון".

וצ"ע דלכאו' לגבי בב"ח לכו"ע טעם כעיקר דאו', ואעפ"כ נאמר שם ההיתר של נ"ט בר נ"ט. וכה"ק ביד יהודה סי' צד סקי"ט על הר"י מלוניל, עי"ש מש"כ בזה.
ואולי ס"ל דאף בבב"ח רק טעמו וממשו אוסר מדאו', אבל טעמו ולא ממשו אינו אוסר אלא מדרבנן ואפי' בבשר בחלב. וכבר מצינו כן בד' רבינו אברהם מן ההר בנזיר, עי"ש שהאריך לבאר הסוג' בחולין קח. ואולי גם עוד ראש' ס"ל הכי.
ולדוג' לש' הרשב"א בחולין צח: הוא "נמצא פסק הלכה לענין טעם כעיקר לפי דברי רש"י ז"ל אם נתחבה כף של איסור בתוך התבשיל, וכן כף חולבת בת יומה בתוך קדרה של בשר או בהפך", וצ"ע. ועכ"פ אם הרשב"א סובר באמת דלגבי בב"ח נמי שייכא הפלוג' אי טכ"ע דאו' לגבי טעמו ולא ממשו, א"ש המובא לעיל מדבריו שטרח להדגיש דהיתר נ"ט בר נ"ט הוא לכו"ע, ודו"ק.


גם האו"ש נתאמץ למצוא טעם מוגדר להיתר של נ"ט בר נ"ט, ז"ל אור שמח הלכות מאכלות אסורות פרק ט -
וכיון שכן יתכן לומר בטעמא דדגים שעלו בקערה שמותר לאוכלן בכותח (חולין קי"א ע"ב) דנותן טעם בר נו"ט הוא, דפירשו קדמאי משום דהוא טעם קלוש, דאינו מבואר לן יפה דמאין למדו רז"ל, דטעם זה, אם כי באיסור אוסר תערובתו, בכ"ז בב"ח אינו חל עליו שם איסור, כיון דהוא טעם קלוש, ולפי כל הקדמות שהקדמנו יתכן, דבאמת עמדנו לדקדק דמה"ת הטעם שנבלע בכלי כיון דנפגם קצת תו לא חל ע"ז שם איסור בב"ח, רק נראה בטעמא, משום דהטעם בשר הנבלע בקדירה בעודו בקדירה הוי טעם לשבח כשהוא בן יומו, כמו שלמדנו מלשון רש"י, וכשבישל בו חלב, ונבלע חלב בקדירה, הלא הבלוע תוך הקדירה הוא הבשר נעשה נבילה מהחלב, ותו נעשה איסור בשר בחלב, וכי פליט תו ונפגם תוך התבשיל, הלא זה למדנו מגעולי מדין דטעם הנפגם קצת היינו כשהוא עדיין בן יומו אסור, דלא שייך ע"ז דהוה סרוחה מעיקרא, דהא נתהווה איסור קודם שיצא מן הקדירה לתוך התבשיל ונפגם, וזה לא שייך רק בנותן טעם ראשון, אבל בנותן טעם שני, כמו דגים שעלו בקערה, דהנפלט תוך הדגים הוי פגום קצת, וכי חוזר ונבלע עם כותח תו לא חל שם איסור בשר בחלב, דהוי פגום מעיקרא, וזה טעם נפלא למה שהתירו בנ"ט בר נ"ט בבב"ח, ובזה א"ש נמי מה דלא נזכר נ"ט בר נ"ט באוכלין, רק כשהטעם האחד בכלי, משום דבאוכלין אף נ"ט בר נ"ט אינן נפגמין, ולא איכפת לן מה דיוצא מאוכל לאוכל, רק כל ההיתר בנ"ט בר נ"ט משום דנפגם בכלי כשיוצא לתוך התבשיל, וכמו שאמרו (ע"ז ס"ז ע"ב) קדירה בת יומא א"א דלא פגמה פורתא, וכן כתבו הפוסקים בשם שערי דורא דאין נ"ט בר נ"ט באוכלין, עיין שם ודוק.



גם לאידך גיסא מצינו דבר מענין.
הראש' קבעו כלל דנ"ט בר נ"ט מותר רק בהיתרא ולא באיסורא. וכמו שביאר הרשב"א (לדוג') שההיתר של נ"ט בר נ"ט הוא שלא חל איסור על טעם קלוש, משא"כ באיסור שכבר היה שאין מה שיפקיענו. אמנם הב"י בסי' צד הביא בזה טעם פשוט (ו"טכני") בשם הסמ"ק, (וכ"כ באו"ה הארוך לד-ז), כי אמרי' "חתיכה נעשית נבילה", וממילא הכל אסור לעולם.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 30, 2016 9:34 pm

ב' עדים העידו על חפץ השייך לראובן שהוא איסור הנאה, והוזמו, האם ישלמו לראובן מדין כאשר זמם כי הרי איסוה"נ מפקיע את הבעלות?
לכאו' מה שייך בכלל.
אבל הקצוה"ח בסי' לח נקט שישלמו, הנתיבות שם חולק עליו רק משום שאין תורת ב"ד בקבלת עדות באיסורים, והמנ"ח במ' לז חולק משום שאין באיסורים גדר של גמר דין.
והסברא הלמדנית המתבקשת לכאו', לא נאמרה על ידם, דל"ש בזה כלל ענין עדים זוממים.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 30, 2016 9:37 pm

הדוג' הבאה 'הפריעה' גם להגרעק"א.
תוס' מכות ה.
דבעידנא דאסהידו עדים לאו בר קטלא הוא - פ"ה משום דאי הוה מודה מיפטר ולא נראה דזה לא מצינו דאם כן כל חייבי מיתות בית דין יכול להודות ולפטור עצמו ונראה לפרש לאו בר קטלא הוא פירוש קודם שנגמר דינו הוא דשמא לא יבואו עדים ואם יבואו עדים לא יהא עדותן קיים ועוד שאסור להורגו עד שיגמר דינו וכשנגמר דינו כבר ודאי בר חיובא הוא הואיל וכבר באו עדים ונתקבל עדותן וההורגו פטור
רעק"א שם -
תמיהני למאי הוצרכו לזה ולא בפשוטו דבממון אף דליכא עדים כלל אלא הוא בעצמו אומר לא כי אלא לויתי בע"ש או בב' בשבת מ"מ ליכא דין הזמה דהעידו בבר חיובא, דאף דבלא עדים לא הי' הב"ד יכולים לחייבו מ"מ הוא בעצמו שיודע האמת בר חיובא הוא ומוטל עליו לשלם, משא"כ בקנס דלקושטא דמלתא אינו מוטל עליו לשלם דכ"ז שלא חייבוהו ב"ד אינו מחויב כלל. ועיין תוס' כתובות דף ל"ג ע"ב ד"ה לאו. וכן בד"נ דבמה שיודע האמת שהרג לאו בר קטלא ואין עליו חיוב כלל להמית את עצמו וליכא חיוב רק עפ"י פסק ב"ד, והחילוק נראה נכון וברור בעזה"י


קיצרתי בב' הדוג' האחרונות, אבל האמת היא לאידך גיסא דמד' התוס' הזה, או מד' האחרו' בהודעה קודמת, רואים שההיגיון הלמדני אינו נתון להכרעת ההשקפה הראשונה והרייד הישיבתי...

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי סעדיה » ב' מאי 30, 2016 9:39 pm

עושה חדשות כתב:והסברא הלמדנית המתבקשת לכאו',

והיא? (אנא הסבר לאלו שלא זכו לאור הלומדות).

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי סעדיה » ב' מאי 30, 2016 9:42 pm

עושה חדשות כתב:הדוג' הבאה 'הפריעה' גם להגרעק"א.
תוס' מכות ה.
דבעידנא דאסהידו עדים לאו בר קטלא הוא - פ"ה משום דאי הוה מודה מיפטר ולא נראה דזה לא מצינו דאם כן כל חייבי מיתות בית דין יכול להודות ולפטור עצמו ונראה לפרש לאו בר קטלא הוא פירוש קודם שנגמר דינו הוא דשמא לא יבואו עדים ואם יבואו עדים לא יהא עדותן קיים ועוד שאסור להורגו עד שיגמר דינו וכשנגמר דינו כבר ודאי בר חיובא הוא הואיל וכבר באו עדים ונתקבל עדותן וההורגו פטור
רעק"א שם -
תמיהני למאי הוצרכו לזה ולא בפשוטו דבממון אף דליכא עדים כלל אלא הוא בעצמו אומר לא כי אלא לויתי בע"ש או בב' בשבת מ"מ ליכא דין הזמה דהעידו בבר חיובא, דאף דבלא עדים לא הי' הב"ד יכולים לחייבו מ"מ הוא בעצמו שיודע האמת בר חיובא הוא ומוטל עליו לשלם, משא"כ בקנס דלקושטא דמלתא אינו מוטל עליו לשלם דכ"ז שלא חייבוהו ב"ד אינו מחויב כלל. ועיין תוס' כתובות דף ל"ג ע"ב ד"ה לאו. וכן בד"נ דבמה שיודע האמת שהרג לאו בר קטלא ואין עליו חיוב כלל להמית את עצמו וליכא חיוב רק עפ"י פסק ב"ד, והחילוק נראה נכון וברור בעזה"י


קיצרתי בב' הדוג' האחרונות, אבל האמת היא לאידך גיסא דמד' התוס' הזה, או מד' האחרו' בהודעה קודמת, רואים שההיגיון הלמדני אינו נתון להכרעת ההשקפה הראשונה והרייד הישיבתי...

וכן נקט הגר"א (אדרת אליהו דברים י"ט י"ח) (כדעת רעק"א).

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 30, 2016 9:44 pm

סעדיה כתב:
עושה חדשות כתב:והסברא הלמדנית המתבקשת לכאו',

והיא? (אנא הסבר לאלו שלא זכו לאור הלומדות).

הוא לא זמם לעשות לאחיו כלום, הוא העיד על איסורו של החפץ, והוא תקף בין אם החפץ של ראובן או שמעון או הפקר, ונסתבב מזה הפסד לראובן הבעלים ולשמעון שכינו שהיה רגיל לשאול אותו מראובן... אטו שייך בזה פרשת זוממין? (אלא שיש לבע"ד לדון מזוממי שור הנסקל, וכפי שהביא הקצות שם, ולכאו' יש לחלק).

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי סעדיה » ב' מאי 30, 2016 9:47 pm

עושה חדשות כתב:[(אלא שיש לבע"ד לדון מזוממי שור הנסקל, וכפי שהביא הקצות שם, ולכאו' יש לחלק).

הקצוה"ח עמד בזה אלא שהוכיח ל"כ משור הנסקל - ואם כי יש לחלק (כדבריך) - מ"מ הסברא עלתה על שולחן רבותינו.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יוני 10, 2016 2:03 pm

מס' סופרים פ"י -
כדתנן המקנא לאשתו ר' אליעזר אומר מקנה לה על פי שנים ומשקה לה על פי עד אחד שאין התרייה פחות משנים שאינה יכולה לומר לא התריתה בי אבל באחד תעיז ותאמר לא התריתה בי

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יוני 10, 2016 2:04 pm

ועוד דוגמא,

ידוע הדין של חתיכה עצמה נעשית לנבילה, (להלן: חענ"ן), וידוע ג"כ ההפרש שיש בענין זה בין איסור בב"ח ובין שאר איסורים. לפי כמה ראש' אין דין חענ"ן בשאר איסורים אלא בבב"ח בלבד, ולפי אחרים אז כ"ה מדאו', ובשאר איסורים יש חענ"ן מדרבנן. ויש בזה גם כמה חילוקי דינים, כמבו' בסוג' ובפוס'.

הראש' ביארו את החילוק, כי בב"ח שני המינים הם מכלל האיסור, ולכן הכל נעשה נבילה, משא"כ בשאר איסורים שנתערבו בהיתר שאין סיבה כ"כ להגדיר את ההיתר כאילו נעשה נבילה.

ואעפ"כ מצינו אצל גדולי הפוס' שהבינו את הענין (כפה"נ) באופ"א, עד שהולידו מזה דינים מחודשים מאד וכדלהלן.

מחד גיסא, הב"י והרמ"א בסי' קג ס"ל דבב"ח שהתערב בשאר היתר כגון ירקות, אז יש בזה דין חענ"ן של בב"ח לאסור את הירקות, ולא דין של חענ"ן בשאר איסורים!

ומאידך גיסא הט"ז בסי' פז והש"ך בסי' צד ס"ל דבאופן שנתערב בב"ח אבל אחד מביניהם היה אסור כבר קודם לכן מצד אחר, אז כבר ל"ה כחענ"ן של בב"ח אלא כחענ"ן של שאר איסורים שנתערבו בהיתר.

(אף האחרו' שהשיגו על החידוש הראשון, של הב"י והרמ"א, יש מהם שהשגתם היא רק מחמת החידוש השני של הש"ך והט"ז, ותל"מ!).

ויש לי בזה אריכות, אבל אכ"מ, ומ"מ העיקרון ברור, אלא שאיני יודע האם לסווגו בכותרת של הסברים פשוטים למושגים למדניים, או הסברים למדניים למושגים פשוטים.

כי לא מחשבותם מחשבותינו.

עוד יהודי
הודעות: 146
הצטרף: א' מאי 01, 2016 11:19 pm

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עוד יהודי » ג' יוני 14, 2016 4:27 pm

עושה חדשות כתב:ועוד דוגמא,

ידוע הדין של חתיכה עצמה נעשית לנבילה, (להלן: חענ"ן), וידוע ג"כ ההפרש שיש בענין זה בין איסור בב"ח ובין שאר איסורים. לפי כמה ראש' אין דין חענ"ן בשאר איסורים אלא בבב"ח בלבד, ולפי אחרים אז כ"ה מדאו', ובשאר איסורים יש חענ"ן מדרבנן. ויש בזה גם כמה חילוקי דינים, כמבו' בסוג' ובפוס'.

הראש' ביארו את החילוק, כי בב"ח שני המינים הם מכלל האיסור, ולכן הכל נעשה נבילה, משא"כ בשאר איסורים שנתערבו בהיתר שאין סיבה כ"כ להגדיר את ההיתר כאילו נעשה נבילה.

ואעפ"כ מצינו אצל גדולי הפוס' שהבינו את הענין (כפה"נ) באופ"א, עד שהולידו מזה דינים מחודשים מאד וכדלהלן.

מחד גיסא, הב"י והרמ"א בסי' קג ס"ל דבב"ח שהתערב בשאר היתר כגון ירקות, אז יש בזה דין חענ"ן של בב"ח לאסור את הירקות, ולא דין של חענ"ן בשאר איסורים![/b]


ועמד ע"ז הרעק"א בגליון השו"ע סי' צ'

עושה חדשות כתב:
ומאידך גיסא הט"ז בסי' פז והש"ך בסי' צד ס"ל דבאופן שנתערב בב"ח אבל אחד מביניהם היה אסור כבר קודם לכן מצד אחר, אז כבר ל"ה כחענ"ן של בב"ח אלא כחענ"ן של שאר איסורים שנתערבו בהיתר.


אי אפשר להשוות בין השיטות שהרי הש"ך בסימן פז' בנקה"כ חלק על הט"ז. ע"כ ס"ל לחלק בין אם הדבר אוסר מחמת דבר אחר [כסי' פז'] לבין אם הדבר אסור מחמת בב"ח. והרעק"א בגליון השו"ע סי' צ' ביאר דברי הש"ך באופ"א [עי' הערה קודמת]. אבל הפמ"ג ביאר דברי הש"ך כדבריך.


אבל לא הבנתי למה זה קשור להסברים פשוטים וכו'

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי איש טלז » א' יוני 26, 2016 12:08 am

ראה תשובת רבינו גרשום הובא בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג כרך ד' סי' רסד'
וז"ל מה שכתוב בתורה ולקח בעליו ולא ישלם ותנינא כל הנשבעים שבתורה נשבעים ולא משלמים לא שאין הנטען יכול לומר לטוען השבע וטול אלא שאין התובע יכול לומר אשבע ותן לי וכו לפי שכתוב דרכיה דרכי נועם דאם היה כתוב ישלם ויקח שבועה אין אדם יכול לעמוד מפני הרמאים עכ"ד

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי איש טלז » א' יוני 26, 2016 12:13 am

הא דאין נשבעין על הקרקעות כתב האו"ש פ"א מטוען ונטען הי"ב בטעם הדין
וז"ל וכפי הנראה טעמא הא דאין נשבעין על הקרקעות שעניני קרקע נתנה תורה להתברר ע"י עדים שרגילות לעשותן בפומבי בקולי קולות וכמו שאמרו בב"מ פ"ג ע"א גבי אין רואה שם יש רואה יביא ראיה ויפטר וכן מצינו לחכמים פרק חזקת ב"ב דנ"ב עליו להביא ראיה דאם איתא וכו' היה לו עדים בדבר עכ"ד וזה טעם מקורי שלכן ליכא שבועה על קרקע

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 26, 2016 8:55 pm

רמב"ם הל' סנהד' פי"ח -
גזירת הכתוב היא שאין ממיתין בית דין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שנים עדים, וזה שהרג יהושע עכן ודוד לגר עמלקי בהודאת פיהם הוראת שעה היתה או דין מלכות היה, אבל הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר זה, שמא מן העמלין מרי נפש הוא המחכים למות שתוקעין החרבות בבטנם ומשליכין עצמן מעל הגגות שמא כך זה יבא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג וכללו של דבר גזירת מלך היא

וע"ע במובא כאן - viewtopic.php?t=24258#p259708

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי איש טלז » ו' יולי 01, 2016 8:58 am

כתב רב האי גאון במשפטי שבועות דהא דאין נשבעין להקדש
הוא משום דההקדש יודע הכל ואי"ז מברר לו
[והוא חידוש גדול בדיני שבועה ורק בשומרים מצינו דעת הש"ך דליכא שבועה לבעל הבית כשטוען ברי ועיין בזה]

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 04, 2016 9:30 pm

רמב"ם הל' שאר אבוה"ט פט"ז -
מפני מה טהרו חכמים ספק טומאה בר"ה, שהרי הציבור עושין פסח בטומאה בזמן שהטמאים מרובין אם טומאה ודאית נדחית מפניהן קל וחומר לספק טומאה
ואמנם הדבר תלוי בשי' הר"מ בענין זה, וכפי שנתבארה כאן - viewtopic.php?f=17&t=24073&hilit#p240945

וע"ע בהודעה זו - viewtopic.php?f=17&t=24062&p=286059#p286056 כיצד פירש הב"ח את הדין של "יש בו דעת להישאל", ובהודעה הבאה אחריה מה פי' הר"מ בדין הטהרה בהזאת מי פרה מחלון של רבים.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 25, 2016 11:24 pm

דוגמא מעניינת, (אולי חסר בה ההסבר, אבל התוכן נמצא).

כלל ידוע הוא, (נזיר די"ב), דלא משוי איניש שליח אלא בדבר שהוא עצמו מצי עביד, וכל היכא דאיהו לא מצי עביד, לא משוי שליח.
לכאו' הכלל הוא פשוט, חיסרון הכח של המשלח פוגם גם ביכולתו למנות על זה שליח, או ביכולתו של השליח לפעול כך בעבורו.

אלא דהרבה מרבותינו כתבו כן גם על דברים שהם חיסרון טכני ביכולתו של המשלח, וכדלהלן.

-תוספות ישנים עירובין יג. על שליחות לכתיבת גט כשידיו של המשלח קטועות. (וכבר תמהו בזה האחרו').
-שו"ת מהר"י ברונא סי' קעח לגבי מי שקנה גלילה ונחלה או הלך בדרך רחוקה.
-מחנה אפרים שלוחין סי' ט על מקדש אשה בעבור מי שנשבע שלא לקדשה, וכן רעק"א גי' אבהע"ז סי' לה. (ולא משמע שהנידון הוא כלפי דברי הרמ"א המחוד' ביו"ד סי' רל על מי שנשבע שלא למכור).
-פלתי סי' סא ס"ו דדרך רחוקה חשיב לא מצי עביד.
-פמ"ג סי' תרעט בא"א סק"א על הדלקת נר חנוכה בעבור המשלח שכבר קיבל ע"ע תוספת שבת. (ובשושנת העמקים כלל כג נס' בזה).

ויסוד הענין הוא בדברי הגמ' ב"ק קי. דכהן זקן או חולה לא מצי משוי שליח, ויש מגדולי האחרונים שפי' שם (עי' ס' המפתח) ע"ד הגמ' בנזיר הנ"ל.

וצ"ע.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוגוסט 03, 2016 12:10 am

ז"ל מהר"ם מרוטנבורג -
והא דאיבעיא בשלהי פ"ד דנדרים הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו וכו' ודקשיא לך ליפשיט מדאיצטריכו מעמדות, ואמר בתענית אפשר קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד עליו וכו', ואי ס"ד שלוחי דידן נינהו למה לי, יש לומר אפילו שלוחי דידן נינהו הוו נמי שלוחי דרחמנא, וכיון דעיקרא שלוחי דרחמנא נינהו חששו נביאים הראשונים שמא לא יהיה דעתם עלינו, לכך תיקנו אנשי מעמד, וק"ל.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוגוסט 03, 2016 10:00 pm

דברי התוס' הידועים בב"ק יז:
זרק כלי מראש הגג כו' - נראה דאם זרק אבן או חץ על הכלי ובא אחר וקדם ושברו דפשיטא דחייב ולא שייך כאן מנא תבירא תבר דאי אזלינן נמי הכא בתר מעיקרא לא משכחת בצרורות ח"נ וסברא פשוטה היא לחלק בין זורק אבן לזורק כלי עצמו.
וההסבר כידוע, בחפצא/לא בחפצא... אבל בכנה"ג מבו' דהחילוק הוא האם הנזק ודאי או לא ברי היזקא, וכמדומני שיש לביאור זה מקורות רבים ונאמנים.

מן השורה
הודעות: 300
הצטרף: א' דצמבר 22, 2013 8:59 pm

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי מן השורה » ה' אוגוסט 04, 2016 12:26 am

ידוע יסוד האחרונים שיש הבדל בין חזקה היכן שיש ריעותא לחזקה היכן שאין ריעותא, שהאחרון הוא מוגדר כ'מהיכי תיתי', ואלים טפי.

כ' התוס' ע"ז דף ל': שאע"פ שמותר לאכול תאנים וענבים שניטל עוצצם ואין חוששים שמא אכל מהם נחש במקום נטילת העוקץ, מ"מ קי"ל שאם יש בהם ניקור לא אוכלים שמא נחש ניקר בהם, אפילו אם ראינו ציפור מנקר, דחיישי' דילמא במקום נקב נקר, כיון שיש ריעותא דניקורא.

והנה צ"ב, הלא כמו שבעוקץ אנו אומרים 'מהיכי תיתי', גם בניקור נגיד כך, שהלא בהציפור ודאי סיבה שתעשה ניקור, א"כ הגם שראיתי ניקור מ"מ מהיכ"ת שהיה ניקור קודם לציפור, הלא זה כמו להסתפק שבא נחש להחור של העוקץ.
התשובה בלומדס' היא כנ"ל, וזהו עומק ד' התוס' שיש ריעותא דנקורא, אבל בהסבר פשוט ההסבר הוא כך,
'ניקור' הוא שאלה, מי ניקר, 'עוקץ' הוא שאלה, מי עקץ.
על העוקץ יש תשובה א' ודאית, ניטל העוקץ, ותו לא. א"כ כבר אין שאלה, וא"כ מהיכ"ת שבא נחש.
על הניקור גם תשובה, הציפור ניקרה, אבל אי"ז ודאי, כי יכול להיות גם תשובה אחרת, שנחש ניקר, א"כ כבר חוששים שבאמת היה כאן נחש.

וזה נפלא לאוהבי פשוטו של לומדס'.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוגוסט 04, 2016 9:59 pm

עושה חדשות כתב:זכורני שראיתי פעם (אולי בחו"ב?) הסבר "פשוט" לחילוק בין כלים ששבתו בבית לכלים ששבתו בחצר לענין איסור הוצאה מחצר לחצר.

בפשטות אין לזה מובן, הרי כיון שראו חז"ל צורך לגזור על הוצאה בחצירות אף שהכל רה"י כיון דדמי להוצאה מרשות לרשות, א"כ מאי נפק"מ היכן שבת הכלי מבעו"י, וגם לא מצינו שום "כעין דאורייתא" בחילוק הזה.

דלעולם חז"ל אסרו כן בכל הכלים, אלא שהתירו בכלי החצר כי בדרך כלל יש יותר צורך בטלטולם בין החצירות, ואילו כלי הבית מיועדים בדר"כ לשימוש בבית, ואין להם צורך כ"כ בהיתר ההוצאה. (ז.א. לא רצו לאסור הכל ולא רצו להתיר הכל, ולכן חילקו בזה כפי הצורך). והכלל מי נחשב כלי בית ומי כלי חצר נקבע לפי השביתה בביהש"מ.

(עי' לדוג' מש"כ באו"ש בפ"ג מהל' עירובין "דכלים דוקא נקיט, אבל אוכלין אע"ג ששבתו תוך החצר אסור להכניסן לחצר חבירו בלא עירוב. וטעמא, דבית הוי מקום פיתא, ואוכלין סופן לבוא לבית להיאכל במקום מוצנע, והוי כמאן דשבתו בבית, ודינן ככלים ששבתו בבית", ובהל' מילה פ"ב ה"ו חידש האו"ש דכלים שהם מוקצה אין בהם את ההיתר של שבתו בחצר. ודו"ק).


אפשר לצרף כאן את חידושו של הגר"ש אויערבאך, כפי שהביא תלמידו ב"מגילת ספר", דאם כלי נשכח בבית שלא בכוונה אין לו את החומרא של "שבתו בבית", ורק אם הונח שם במכוון דינו כך.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוגוסט 23, 2016 4:12 pm

דבר דומה לנושא האשכול, יש למצוא בתש' רב נטרונאי גאון המפורסמת, ז"ל -
כשאמרו חכמים (ברכות ד ע"ב) כל האומר תהלה לדוד (תה' קמה) בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, לא אמרו או שתים או שלוש פעמים, ומשמע אפילו פעם אחת. אלא חכמים האחרונים התקינו לישראל שבעיירות לומר בפסוקי דזמרא ובסידרא ובמנחה, שמא יפשעו בפעם או בשתים, תשתייר אחת בידם, לא מפני שחייב לאומרה שלש פעמים - וראיה לדבר, דהא שבת אין בה סידרא בשחרית, ואין בה תהלה לדוד אלא שתי פעמים. ואף בקדושא דסדרא בשתי ישיבות תהלה לדוד אומרין, ובבית רבינו שבבבל תהלה לדוד אנו אומרין, אבל בשאר בתי כנסיות יש שאומרין תהלה לדוד ויש שאומרים יענך ה' ביום צרה, וסומכין לומר: שבת תוכיח, שאין אומרים בה אלא שתי פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ספטמבר 03, 2016 10:25 pm

הסבר צדדי לדין של עשה דוחה ל"ת, (מלבד הידוע מרנ"ג ומהרמב"ן),
בחיזקוני פ' משפטים: ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו, אזהרה לכל מצות עשה כמו שפרש"י. מכאן אמרו בכל התלמוד עשה דוחה לא תעשה שהרי בכלל עשה יש לא תעשה עמו, דתשמרו הוי לא תעשה.

לאנגע צדיק
הודעות: 29
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 12:13 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי לאנגע צדיק » א' ספטמבר 04, 2016 5:53 pm

ייש"כ על רעיון האשכול!

לענין הנידון בהגדרת טלטול מן הצד:
א) אציע שב' הצדדים יציעו את סברותיהם ופירושם לסוגיות הש"ס וההלכה אחת לאחת, ניתן להקדיש לכך אשכול בנפרד.
ב) בהקשר זה יש לציין את מחלוקת הפוסקים בדין גרירת עצמות וקליפין ע"י סכין (סי' שח) לצורך מקומם, דלדעת הט"ז (שם סקי"ח) מותר, אף שמכוין לטלטל אותם, דהוי טלטול מן הצד לצורך דבר המותר (לצורך מקומם), וע"ד מ"ש בשו"ע סי' שיא ס"ה שמותר לטלטל המת מן הצד לצורך מקומו אף שמכוין (גם) לטלטלו, עיי"ש ובפמ"ג. וכן פסק המשנ"ב סי' שח ס"ק קט"ו. אולם דעת שו"ע הרב (ס"ס. ומאריך בזה בקו"א לסי' רנט סק"ג, ולא עיינתי שם כראוי) שהיתר טלטול ע"י דבר אחר הוא דוקא כשהדבר האסור מונח כבר על הדבר המותר והוא מטלטל בידיו הדבר המותר והדבר האסור מיטלטל עמו מאליו (כבגוונא דניעור טבלא בידיו או המפה שהקליפות מונחות עליהן כבר והן ננערות ונופלות מאליהן), משא"כ כשמגררן בסכין אינן מיטלטלין מאליהן אלא הוא מטלטלן ע"י הסכין והו"ל הסכין כידא אריכתא שלו. [אכן יל"ע היאך מתיישבים הדברים עם מה שפסק בעצמו בסי' תמד סי"ג להתיר טלטול ע"י קנה לצורך מקומו. וע"ע בדבריו בסי' שיא ס"ט גבי טלטול מת לצורך מקומו].

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 19, 2016 8:52 pm

משנה ותוספתא בתרומות, סוג' ביבמות, תלייה בספק דרבנן, "שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו ותרומה לתוך תרומה".
ובראש' ואחרו' מבארים את גדר הדין, האם זה מכח חזקה, או תלייה בספיקות לאפוקי מהריעותא של הנפילה, וכו' וכו'.

הראב"ד הבין את זה באופן פשוט, כך מביא מהר"ם חלאווה בפסחים ט: ז"ל -
דשאני קופות דאיכא למיתלי באדם בן דעת שנתן תרומה לתוך תרומה, ואפי' נפלו מאליהן ודאי סמוכין היו ומי שנתן שם תחילה, תרומה לתרומה סמך וחולין לחולין, אלא הכא בעכבר מי איכא למימר הכי

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ספטמבר 20, 2016 9:28 pm

עושה חדשות כתב:משנה ותוספתא בתרומות, סוג' ביבמות, תלייה בספק דרבנן, "שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו ותרומה לתוך תרומה".
ובראש' ואחרו' מבארים את גדר הדין, האם זה מכח חזקה, או תלייה בספיקות לאפוקי מהריעותא של הנפילה, וכו' וכו'.

הראב"ד הבין את זה באופן פשוט, כך מביא מהר"ם חלאווה בפסחים ט: ז"ל -
דשאני קופות דאיכא למיתלי באדם בן דעת שנתן תרומה לתוך תרומה, ואפי' נפלו מאליהן ודאי סמוכין היו ומי שנתן שם תחילה, תרומה לתרומה סמך וחולין לחולין, אלא הכא בעכבר מי איכא למימר הכי

באמת יש מקורות להבין שהתלייה "שאני אומר" היא סברא חיובית, ולא רק לאפוקי מריעותא ולהחזיר את החזקה וכד'. כך מבו' בפשטות הסוג' בפסחים י: ובפסקי השו"ע סי' תלט, וכו'. ואף הראב"ד בהשג' על הבעה"מ שם כ' "ומשתי קופות לא אתיא דהתם עכבר שהיה חמץ בפיו אימר לא על כלל לבית הבדוק, אבל הכא הרי העכבר נכנס אלא שאין ידוע אם החמץ בפיו אם לא", ודו"ק.
אבל תמיהני האם זה אותו הראב"ד שהביא מהר"ם חלאווה הנ"ל, שהבין את התלייה הזו בגלל אדם בן דעת וכו'.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 26, 2016 8:42 pm

ספרי דבי רש"י - למה אין תוקעין את השופר כל אחד ואחד כשם שנוטלין את הלולב כל אחד ואחד בפני עצמו נ"ל לפרש שאין כל אדם בקי בתקיעת שופר.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוקטובר 05, 2016 8:59 pm

עושה חדשות כתב:רמב"ם הל' שאר אבוה"ט פט"ז -
מפני מה טהרו חכמים ספק טומאה בר"ה, שהרי הציבור עושין פסח בטומאה בזמן שהטמאים מרובין אם טומאה ודאית נדחית מפניהן קל וחומר לספק טומאה


ואמנם הדבר תלוי בשי' הר"מ בענין זה, וכפי שנתבארה כאן - viewtopic.php?f=17&t=24073&hilit#p240945
וע"ע בהודעה זו - viewtopic.php?f=17&t=24062&p=286059#p286056 כיצד פירש הב"ח את הדין של "יש בו דעת להישאל", ובהודעה הבאה אחריה מה פי' הר"מ בדין הטהרה בהזאת מי פרה מחלון של רבים.

הנה מקור ד' הרמב"ם הוא בתוספתא טהרות פ"ו -
שאלו את בן זומא מפני מה ספק רשות היחיד טמא אמר להם סוטה מה היא לבעלה ודאי או ספק אמרו לו ספק אמר להן מצינו שהיא אסורה לבעלה ומכאן אתה דן לשרץ מה כאן רשות היחיד אף להלן רשות היחיד מה כאן שיש בו דעת לשאול אף להלן דבר שיש בו דעת לשאול מכאן אמרו דבר שיש בו דעת לשאול ברשות היחיד ספיקו טמא ברשות הרבים ספקו טהור ומפני מה ספק רשות הרבים טהור אמר להן מצינו שהצבור עושה את הפסח בטומאה בזמן שרובן טמאין ואם טומאה ודאית התרוה לצבור קל וחומר לספק טמאה רבן שמעון בן גמליאל אומר מפני מה ספק רשות היחיד טמא וספק רשות הרבים טהור מפני שאיפשר לשאול ליחיד ואי אפשר לשאול לרבים
והעירו במקו"צ שהרמב"ם שינה מ"הותרה" ל"דחויה" וכפי שיטתו שהטומאה דחויה היא בציבור אבל לא הותרה. (וצע"ק).

עכ"פ הנה רשב"ג ביאר לן את טעם וגדר הדין של ספ"ט ברה"י ורה"ר, וזה מתאים עם הבנת הב"ח בדין "יש בו דעת לישאל", וכן מועיל קצת להבנת ד' הר"מ בנוגע להזאה מחלון של רבים.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוקטובר 05, 2016 9:30 pm

עושה חדשות כתב:והעירו במקו"צ שהרמב"ם שינה מ"הותרה" ל"דחויה" וכפי שיטתו שהטומאה דחויה היא בציבור אבל לא הותרה. (וצע"ק).
כעת ראיתי שבירו' סוטה א-ב זה זה ג"כ מובא כך "מה טומאה ידוע הותרה לציבור קל וחומר ספק טומאה". ואף הר"מ בפיה"מ טהרות ג-ו כבר העתיק את התוספתא עם תיבת "הותרה". ושוב צ"ע ששינה כך לכתוב דחויה בסתמא.

===

ובביאור הגר"א על התוספתא שם כ' (על דברי רשב"ג) "שאפשר לשאול ליחיד פי' לכך החמירו עליו בספק כדי שירגיל לשאול ולא יכניס עצמו לספק ואם יספק איזה פעם ישאל עליו ויוודע הדבר". (וד' התוספתא הובאו גם בתוס' סוטה כח:).
וזה כמובן מתאים עם מש"נ בשי' הרמב"ם דהאי דינא דספ"ט ברה"י טמא הוא רק מדרבנן. וכמו שהבאתי באשכול שצויין לעיל גם בשם רחב"ש בעירובין, וכן נקטו הרבה אחרו' בשיטת הר"מ.

===

שו"ר שהראב"ד הביא את רשב"ג כהשגה על הרמב"ם. ז"ל "ומפני מה החמירו בספק רה"י, שהרי סוטה שנסתרה אף ע"פ שהדבר ספק הרי היא טמאה לבעלה עד שתשתה. א"א ובתוספתא מפרש עוד טעם אחר מפני שאפשר להשאל על היחיד וא"א להשאל על הרבים".

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוקטובר 05, 2016 10:24 pm

אמנם מצינו לכאו' בתוס' רא"ש הסבר הפוך מהתוספתא הנ"ל, וצ"ע. ז"ל בנדה ה:
וי"ל דגבי מעל"ע לא שייך לחלק בין רה"ר לרה"י שאין ספיקתה ראוי להתגלות יותר מחמת רבים כמו בנגע באחד בלילה ולכל שאר ספק טומאה שראוי הספק להגלות ברה"ר יותר מרה"י...

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 06, 2016 9:29 pm

עושה חדשות כתב:דבר דומה לנושא האשכול, יש למצוא בתש' רב נטרונאי גאון המפורסמת, ז"ל -
כשאמרו חכמים (ברכות ד ע"ב) כל האומר תהלה לדוד (תה' קמה) בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, לא אמרו או שתים או שלוש פעמים, ומשמע אפילו פעם אחת. אלא חכמים האחרונים התקינו לישראל שבעיירות לומר בפסוקי דזמרא ובסידרא ובמנחה, שמא יפשעו בפעם או בשתים, תשתייר אחת בידם, לא מפני שחייב לאומרה שלש פעמים - וראיה לדבר, דהא שבת אין בה סידרא בשחרית, ואין בה תהלה לדוד אלא שתי פעמים. ואף בקדושא דסדרא בשתי ישיבות תהלה לדוד אומרין, ובבית רבינו שבבבל תהלה לדוד אנו אומרין, אבל בשאר בתי כנסיות יש שאומרין תהלה לדוד ויש שאומרים יענך ה' ביום צרה, וסומכין לומר: שבת תוכיח, שאין אומרים בה אלא שתי פעמים

ודבר דומה לזה יש למצוא בד' כמה ראש' שביארו הטעם לאמירת "כל נדרי" ג' פעמים, ד"אי איכא שלא היה בראשונה היה בשנייה ואי לא הוי בשנייה הוי בשלישית ולפיכך תיקנו להאריך בו שלוחי ציבור".

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' נובמבר 04, 2016 1:21 pm

ובשר בשדה טריפה לא תאכלו – הקשר בין איסור טריפה, לבשר שיצא חוץ למחיצתו, וכן אבר שיצא חוץ לבהמה, במשנתו של רבינו דוד כוכבי:

הבתים - ל''ת קפא.png
הבתים - ל''ת קפא.png (169.94 KiB) נצפה 8732 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 13, 2016 9:03 pm

יראים סי' סו כתב:וטריפה נקראת כשנמחצה באותו מקום שאינה יכולה לחיות י"ב חדש כדאמרינן באלו טרפות רמז לטריפה שאינה חיה מנין דכתיב זאת החיה אשר תאכלו חיה אכול שאינה חיה לא תאכל. וזמן י"ב חדשים סברא, מאחר שתלה הכתוב בחיות יש לומר עד שיעברו עליה כל ימות השנה. ועתה החולי שנדבקה בעת השנה בקור וחום לח ויבש


(מזכיר לי קצת את הסברא הזאת).

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 20, 2016 11:29 pm

תוס' סוטה לא: כתב:ותו בירושלמי עד אחד אמר נטמאת ועד אחד אמר לא נטמאת שמעון ב"ר אבא בשם ר' יוחנן כאן לא היתה שותה ובעגלה ערופה היו עורפין וטעמא מפני שכאן רגלים לדבר ומסיק נמי התם דבעידי טומאה לא אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה מפני שרגלים לדבר.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' דצמבר 02, 2016 9:24 am

רמב"ם הל' מילה כתב:אשה שמלה בנה ראשון ומת מחמת מילה שהכשילה את כחו, וכן מלה את השני ומת מחמת מילה בין מבעלה הראשון בין מבעלה השני הרי זה לא ימול את השלישי בזמנו, אלא ממתינין לו עד שיגדיל ויתחזק כחו, אין מלין אלא ולד שאין בו שום חולי, שסכנת נפשות דוחה את הכל, ואפשר למול לאחר זמן ואי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 27, 2017 12:26 pm

אם הבנתי נכון, ג"ז שייך.
רשב"ש סי' רו כתב:דע, כי כל עדות שאפשר להתקיים כהלכתה אין מקבלים אותה אלא כהלכתה, וכל שאי אפשר לעמוד על עיקר העדות אלא מפי עד אחד או מפי אשה או מפי קרוב נאמין עד אחד, כמו שהאמינה אותו תורה בעגלה ערופה שלא תערף ובסוטה שלא תשתה בפ"ק ובפרק בתרא דסוטה וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות עדות. ואף בעדות אשה עד אחד נאמן אי מדאורייתא אי מדרבנן, והטעם בדבר הוא לפי שאי אפשר לעמוד על עיקרן של דברים בשני עדים. וכן הכשירו חכמים בעדות אשה בבכור וכדאמרינן בפרק עשרה יוחסין נאמנת חיה לומר זה יצא ראשון. ואמרינן תו התם ג' נאמנים על הבכור חיה ואמו ואביו חיה לאלתר אמו כל שבעה ואביו לעולם, וזה לפי שאי אפשר לעמוד על עדות זו [אלא על דרך זו]. ואמרינן נמי התם נאמנת חיה לומר זה כהן וזה לוי זה נתין וזה ממזר, כלומר כשילדו הנשים כולן כאחת בבית אחד והאמננו החיה אפילו באיסורא דאורייתא. וכתבו המפרשים ז"ל עלה דלאו מדינא היא נאמנת אלא דהימנוה רבנן לפי שעל הרוב אי אפשר בענין אחר, וכן כתב הר"ן ז"ל ואחרים ז"ל. וכיון שכן בנדון הזה כיון שאי אפשר בענין אחר דנין אותו בדייני אותה העיר ומביאין ראיה מאותה העיר, וכדומה לזה כתב הרשב"א ז"ל בתשובותיו.

אתה חונן
הודעות: 73
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 2:13 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי אתה חונן » ו' ינואר 27, 2017 12:37 pm

נראה לי שיש בשו"ת הרא"ש
תשובה כעי"ז שנאמנת אשה על מקומות בביהכ"נ (בעז"נ)

יושב סתר
הודעות: 642
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי יושב סתר » א' ינואר 29, 2017 2:57 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:דבר דומה לנושא האשכול, יש למצוא בתש' רב נטרונאי גאון המפורסמת, ז"ל -
כשאמרו חכמים (ברכות ד ע"ב) כל האומר תהלה לדוד (תה' קמה) בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, לא אמרו או שתים או שלוש פעמים, ומשמע אפילו פעם אחת. אלא חכמים האחרונים התקינו לישראל שבעיירות לומר בפסוקי דזמרא ובסידרא ובמנחה, שמא יפשעו בפעם או בשתים, תשתייר אחת בידם, לא מפני שחייב לאומרה שלש פעמים - וראיה לדבר, דהא שבת אין בה סידרא בשחרית, ואין בה תהלה לדוד אלא שתי פעמים. ואף בקדושא דסדרא בשתי ישיבות תהלה לדוד אומרין, ובבית רבינו שבבבל תהלה לדוד אנו אומרין, אבל בשאר בתי כנסיות יש שאומרין תהלה לדוד ויש שאומרים יענך ה' ביום צרה, וסומכין לומר: שבת תוכיח, שאין אומרים בה אלא שתי פעמים

ודבר דומה לזה יש למצוא בד' כמה ראש' שביארו הטעם לאמירת "כל נדרי" ג' פעמים, ד"אי איכא שלא היה בראשונה היה בשנייה ואי לא הוי בשנייה הוי בשלישית ולפיכך תיקנו להאריך בו שלוחי ציבור".

ועוד בדומה לזה אמירת ויכולו אחרי שמו"ע. [תקן אותי אם אני טועה]

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ינואר 29, 2017 8:16 pm

יושב סתר כתב:ועוד בדומה לזה אמירת ויכולו אחרי שמו"ע. [תקן אותי אם אני טועה]
לכאו' טועה, עי' כאן.

יושב סתר
הודעות: 642
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי יושב סתר » א' ינואר 29, 2017 9:06 pm

נכון שטעיתי אבל לא מהטעמים הגבוהים שכב' שולח אליהם אלא פשוט יותר:
חוזרים לומר ויכלו, משום יום טוב שחל להיות בשבת שאין אומרים אותו בתפלה, וגם להוציא למי שאינו יודע; [שו"ע או"ח סימן רסח סעיף ז]
[בקשר למה שציינת - עיין שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן כד ד"ה בתוס' פסחים]

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: הסברים פשוטים למושגים למדניים

הודעהעל ידי איש טלז » א' ינואר 29, 2017 9:35 pm

עושה חדשות כתב:אם הבנתי נכון, ג"ז שייך.
רשב"ש סי' רו כתב:דע, כי כל עדות שאפשר להתקיים כהלכתה אין מקבלים אותה אלא כהלכתה, וכל שאי אפשר לעמוד על עיקר העדות אלא מפי עד אחד או מפי אשה או מפי קרוב נאמין עד אחד, כמו שהאמינה אותו תורה בעגלה ערופה שלא תערף ובסוטה שלא תשתה בפ"ק ובפרק בתרא דסוטה וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות עדות. ואף בעדות אשה עד אחד נאמן אי מדאורייתא אי מדרבנן, והטעם בדבר הוא לפי שאי אפשר לעמוד על עיקרן של דברים בשני עדים. וכן הכשירו חכמים בעדות אשה בבכור וכדאמרינן בפרק עשרה יוחסין נאמנת חיה לומר זה יצא ראשון. ואמרינן תו התם ג' נאמנים על הבכור חיה ואמו ואביו חיה לאלתר אמו כל שבעה ואביו לעולם, וזה לפי שאי אפשר לעמוד על עדות זו [אלא על דרך זו]. ואמרינן נמי התם נאמנת חיה לומר זה כהן וזה לוי זה נתין וזה ממזר, כלומר כשילדו הנשים כולן כאחת בבית אחד והאמננו החיה אפילו באיסורא דאורייתא. וכתבו המפרשים ז"ל עלה דלאו מדינא היא נאמנת אלא דהימנוה רבנן לפי שעל הרוב אי אפשר בענין אחר, וכן כתב הר"ן ז"ל ואחרים ז"ל. וכיון שכן בנדון הזה כיון שאי אפשר בענין אחר דנין אותו בדייני אותה העיר ומביאין ראיה מאותה העיר, וכדומה לזה כתב הרשב"א ז"ל בתשובותיו.


וכ"ה
בשו"ת הרא"ש כלל נ"ב ס"ג, והנה לשונו, ולא מצינו נאמנות לאשה אלא ההיא דעשרה יוחסין, דקאמר התם: שלשה נאמנים על הבכור, חיה, ואביו, ואמו. והתם גופיה, לא אמרינן הכי אלא משום דגלי קרא יכירנו לאחרים, ובשביל שהאמינה תורה לאב, אף על פי שהוא קרוב ויחיד, וטעמא שאין להעיד אלא הוא ואין אחר יכול להכירו ילפינן מינה הוא הדין חיה ואמו, ע"כ, וע"ע בתוס' הרא"ש קידושין ע"ד א' כה"ג. והנה ברור מלימודו שיסוד הנאמנות משום שאין יכול להעיד אלא הוא, ולכן יליף מזה גם על חיה ואמו דכ"כ מוטל עליהם. [וכ"ה תשובת הריב"ש סו' ]
וביותר דקדקו הלח"מ פ"ב מנחלות הלי"ד והפרישה סי' רע"ז סקט"ו מרש"י קידושין ע"ד א' ד"ה כל שבעה, דכתב בזה"ל, כל שבעה - שעדיין אין אביו מכיר בו שלא יצא מתחת ידי אמו ליכנס לברית מכאן ואילך מוטל על אביו להכירו כדכתיב יכיר, ע"כ, דאביו אינו נאמן עליו אלא לאחר שבעה, שיצא מתחת אמו, וכ"ה בשיטה לא נודע למי שם בשם הראב"ד, והוא פלא, דאיך ניתן למעט נאמנות דגזיה"כ, אלא דפשוט להו דיסוד גזיה"כ משום דמוטל עלי להעיד, ואין זה אלא ביצא מידי אמו.
והא דניתן כוח נאמנות לאדם משום דעליו לגלות את הדבר, כבר מצאנו בכ"ד, עי' בתוס' קידושין ס"ד א' ד"ה נאמן, ועי' בחזו"א אה"ע סנ"ט לאורך הדר, עיי"ש סק"א, י"ח י"ט וכ'. ולשון הרמב"ם סופ"ח הל' נז"מ, שכ' דאין הנזקין משתלמין ואין חייבין בכופר ואין הבהמה נהרגת אלא בראיה ברורה ובעדים הכשרים להעיד, שלא תאמר הואיל ואין מצויין באוריות הסוסים וברפת הבקר וגדרות הצאן אלא העבדים והרועים וכיוצא בהן אם העידו שבהמה זו היא שהזיקה את זו שומעין להן או אם העידו קטנים או נשים שאדם זה חבל את זה או העידו בשאר נזקין סומכין עליהן, אין הדבר כן, אלא לעולם אין מחייבין ממון על פי עדים עד שיהיו עדים הכשרים להעיד שאר עדיות ויעידו בבית דין, ע"כ, הרי דס"ד דכיון שאין הדבר ראוי להתגלות אלא על ידיהן לכן יש להם כוח נאמנות, אף לפסולי עדות.
וע"ע תרומת הדשן בנידון של מקום בעזרת נשים בבית הכנסת דאשה נאמנת וע"ע בביאור הגר"א על דין זה


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 160 אורחים