פרי יהושע כתב:
כל לפחות לפי הרמב"ם קיים הכל, ולפי התוס' קיים לבן, משא"כ להפך, זה החשבון לא?.
צופר הנעמתי כתב:פרי יהושע כתב:
כל לפחות לפי הרמב"ם קיים הכל, ולפי התוס' קיים לבן, משא"כ להפך, זה החשבון לא?.
אם שם ב' חוטי תכלת אז לפי הרמב"ם והראב"ד אין מספיק חוטי לבן ולא קיים לבן אלא רק תכלת, ואם מטיל כהרמב"ם אז לפי התוס' קיים לבן אבל לא קיים תכלת, בין כך ובין כך לפי הדעה החולקת קיים מצוה וחיסר מצוה.
פרי יהושע כתב:צופר הנעמתי כתב:פרי יהושע כתב:
כל לפחות לפי הרמב"ם קיים הכל, ולפי התוס' קיים לבן, משא"כ להפך, זה החשבון לא?.
אם שם ב' חוטי תכלת אז לפי הרמב"ם והראב"ד אין מספיק חוטי לבן ולא קיים לבן אלא רק תכלת, ואם מטיל כהרמב"ם אז לפי התוס' קיים לבן אבל לא קיים תכלת, בין כך ובין כך לפי הדעה החולקת קיים מצוה וחיסר מצוה.
נכון, אבל השאלה היא מה הדין כשעושה דבר אחד לפי השיטה השניה, ואם נאמר שיש תכלת אין לבן, אז אין הבדל, אבל אולי גם בתכלת אפשר לקיים לבן, והיינו משום שזה רק חוטים צבועים מ אכפת לן, ובזה אולי יש לתלות בתוס' שאומר שיש עוד חוט צבוע, אם כן התכלת נועד לצבוע גם החוטים, ואם כן יתכן שגם לא מפריע בלבן כל שישנם ב' חוטי לבן, אולם לרמב"ם שהמצווה לכרוך בלבד, אולי מעכב בלבן אם צובע חוט בתכלת, ואם כן לסוברים דאיכא תכלת בימינו, ולא הכריעו כהתוס' שמא יעדיפו כהרמב"ם, [לבד ממה שעדיף להו מכמה טעמי, גם כי גר' בספרי ובפשוטו של מקרא פשוטה יותר, וגם מפני שעד עכשיו הלכו כך עפ"י הראדזין ועוד, וגם שיותר זול, ופוק חזי לבד מיחידים שכבודם במקומם מונח].
פרי יהושע כתב:לכבוד ר' צופר הנעמתי
אני מנסה שוב, ואם לא נשאיר לפעם אחרת.
מה קורה שעושה ב' חוטים תכלת לרמב"ם, שצריך חוט אחד. או עושה חוט אחד לתוס' שמצריך ב' חוטים. יש מקום לומר שאינו מקיים המצווה של לבן לב' הצדדים, כי תכלת אינה לבן, [ותשאיר מקום לצד זה בנתיים גם אם אתה חולק עליו].
מכל מקום אולי יתכן לחלק,
שלתוס' לא מפריע לי כל כך לקיום מצות הלבן שיש חוט של תכלת, וכל מה שמפריע לי שיש ד' חוטים של תכלת, כי כל שיש ב' לבן לא מפריע לי החוטים האחרים ונחשבים כצמר בלבד איזה שיהיו כי עיקר שיש ב' לבן, וכמש"כ בשמם לעיל. דהלא לתוס' לעולם התכלת הן מגוף החוטים, והמצווה ב' מזה ב' מזה, ואם יש ב' לבן קיימתי לבן ותו לא.
אמנם לרמב"ם אם יעשה ב' חוטים תכלת אפשר ולא יקיים את הלבן, כי לרמב"ם מצות התכלת היא בכריכה בלבד, וממילא הלבן עיקרו שיהיה הוא בטהרתו, והתכלת אם תהיה תהיה כרוכה עליו, ועל כן אם עושה עוד חוט תכלת לבד מהכריכה גרע טפי.
אני מקווה שכעת יובן יותר לי ולך [ובא נעזוב רגע הלכה למעשה] ודברי הרב המבקש לדעת טרם בדקתי.
צופר הנעמתי כתב:פרי יהושע כתב:לכבוד ר' צופר הנעמתי
אני מנסה שוב, ואם לא נשאיר לפעם אחרת.
מה קורה שעושה ב' חוטים תכלת לרמב"ם, שצריך חוט אחד. או עושה חוט אחד לתוס' שמצריך ב' חוטים. יש מקום לומר שאינו מקיים המצווה של לבן לב' הצדדים, כי תכלת אינה לבן, [ותשאיר מקום לצד זה בנתיים גם אם אתה חולק עליו].
מכל מקום אולי יתכן לחלק,
שלתוס' לא מפריע לי כל כך לקיום מצות הלבן שיש חוט של תכלת, וכל מה שמפריע לי שיש ד' חוטים של תכלת, כי כל שיש ב' לבן לא מפריע לי החוטים האחרים ונחשבים כצמר בלבד איזה שיהיו כי עיקר שיש ב' לבן, וכמש"כ בשמם לעיל. דהלא לתוס' לעולם התכלת הן מגוף החוטים, והמצווה ב' מזה ב' מזה, ואם יש ב' לבן קיימתי לבן ותו לא.
אמנם לרמב"ם אם יעשה ב' חוטים תכלת אפשר ולא יקיים את הלבן, כי לרמב"ם מצות התכלת היא בכריכה בלבד, וממילא הלבן עיקרו שיהיה הוא בטהרתו, והתכלת אם תהיה תהיה כרוכה עליו, ועל כן אם עושה עוד חוט תכלת לבד מהכריכה גרע טפי.
אני מקווה שכעת יובן יותר לי ולך [ובא נעזוב רגע הלכה למעשה] ודברי הרב המבקש לדעת טרם בדקתי.
אם הבנתי סוף סוף כוונתך, הרי הם הם הדברים שכתבת מתחילה לחלק בין דעת הרמב"ם לדעת התוס' שכל סברת התוס' לא שייך לומר אלא לשיטתם אבל לשיטת הרמב"ם שמצוות תכלת רק לכריכה צריך ג' חוטי לבן דווקא.
וכבר כתבתי הנלע"ד בזה, שאם דנים לענין מצוות לבן ודאי שכך הוא להרמב"ם, אף בלא סברא מיוחדת זו שהתכלת הוא רק לכריכה, אלא מעצם הדין שלהרמב"ם צריך ג' חוטי לבן א"כ כשמטיל ב' לבן וא' תכלת לא יצא יד"ח לבן כיוון שאין כאן ג' חוטי לבן וכמו שהוא לשיטת התוס' אם הטיל ג' חוטי תכלת וחוט לבן שלא קיים מצוות לבן כיון שאין כאן די חוטי לבן כדינם, וה"ה לרמב"ם במטיל ב' תכלת וא' לבן.
אבל מ"מ להרמב"ם כשמטיל כשהתוס' מ"מ קיים מצוות תכלת אע"פ שלא קיים מצוות לבן. ואין לומר להרמב"ם שמכיוון שאין התכלת אלא לכריכה על הלבן א"כ כשאין הלבן כדינו לא קיים גם מצוות תכלת, שהרי קי"ל הלבן אין מעכב את התכלת, וא"כ כשעושה כולו תכלת וכורך תכלת על תכלת קיים מצוות תכלת בלא לבן אף להרמב"ם.
ועל כרחך צ"ל ברמב"ם כעין הסברה שכתבו התוס' בשיטתם, ולומר שמצוות ציצית כוללת ב' דברים:
א. שיכרוך חוטי לבן.
ב. שיכרוך תכלת על גדיל.
והראשון הוא מצוות לבן ומתקיימת אף שאין הכרך תכלת, והשני הוא מצוות תכלת ומתקיים אף שאין הגדיל לבן. ואם כך היכא שאין הגדיל כולו לבן שלא קיים מצוות לבן קיים מ"מ מצוות תכלת כי מ"מ יש כאן גדיל, והוא כעין סברת התוס' בתוספת חוטים לקיום גדיל גדילים לשיטתם.
מבקש לדעת כתב:בס"ד
אולי אזכה קבל תגובה מכבוד הת"ח שכאן, למה לדעת תוס' לא מקיימים תכלת בחוט אחד. מב' הטעמים שהבאנו בדברי התוספות המפורשים?
ואתכם החיים והשלום
צופר הנעמתי כתב:מבקש לדעת כתב:בס"ד
אולי אזכה קבל תגובה מכבוד הת"ח שכאן, למה לדעת תוס' לא מקיימים תכלת בחוט אחד. מב' הטעמים שהבאנו בדברי התוספות המפורשים?
ואתכם החיים והשלום
הואל נא לבאר את דבריך איזה ראיה יש מדברי התוס' שלא חיסר אם עשה כהראב"ד, ונוכל לדון בזה.
התוס' הראשון שהבאת מתייחס לשאלה איך לקיים מצוות לבן כשאין תכלת, והתוס' השני מדבר על דין גרדומין ולא כשעושה בתחילה. איך יש מכאן ראיה למי שבא לקיים תכלת ומטיל רק חוט אחד?
מבקש לדעת כתב:בס"ד
במחכ"ת
א. בתוס' הראשון משמע שהתורה הקפידה שס"ה יטילו ד' חוטין שבתוכן ישנם תכלת ולבן, ולפי הצד הזה בתוס' משמע שאם יש ג' חוטי תכלת ואחד לבן או ג' חוטי לבן ואחד תכלת כשר משום הנ"ל.
ב. יבאר מה שכתב כת"ר, הרי תוס' מבאר שם לדידן (בימיהם), היאך מטילין לבן ללא תכלת, ועל זה קאי לגבי גרדומין ומוכח שאף אם לא עשהו מחתילתו יש דין גרדומין.
צופר הנעמתי כתב:מבקש לדעת כתב:בס"ד
במחכ"ת
א. בתוס' הראשון משמע שהתורה הקפידה שס"ה יטילו ד' חוטין שבתוכן ישנם תכלת ולבן, ולפי הצד הזה בתוס' משמע שאם יש ג' חוטי תכלת ואחד לבן או ג' חוטי לבן ואחד תכלת כשר משום הנ"ל.
ב. יבאר מה שכתב כת"ר, הרי תוס' מבאר שם לדידן (בימיהם), היאך מטילין לבן ללא תכלת, ועל זה קאי לגבי גרדומין ומוכח שאף אם לא עשהו מחתילתו יש דין גרדומין.
א. ממש לא - התורה הקפידה שיטילו ב' חוטי לבן למצוות לבן וב' חוטי תכלת למצוות תכלת. רק התוס' שואלים א"כ למה לדידן שמטילים רק לבן מטילים ד' חוטי לבן, וע"ז עונים שמלבד דין ב' חוטי לבן מדיני הציצית שיהיו בה ד' חוטים ולכן כשאין לו תכלת צריך להשלים ללבן. אולם כ"ז למצוות לבן, אבל למצוות תכלת אין שום רמז בתוס' שדי בפחות מב' חוטים.
ב. לא ירדתי לעומק דעתך. תוס' ס"ה שואל שלדידן שמטילים לבן לבד בלא תכלת א"כ פוסקים כרבנן דרבי וא"כ איך אומר ר"ת לסמוך בדיעבד על דין גרדומין הרי כל סוגיא דגרדומין נאמרה לרבי ולא לרבנן, אבל לרבנן דתרי מצוות נינהו א"כ כשנפסק חוט א' הרי נפסק חוט א' מאחת מן המצוות (או מן הלבן או מן הלבן שהוא כנגד התכלת) ופסול. ומתרץ שמה שצריך ללבן עוד ב' חוטים זה לא נגד התכלת אלא מדיני לבן וא"כ שוב זה מצווה אחת ומועילה האחת לחבירתה. כל זה אינו ענין לשאלה איך להטיל לכתחילה בזמן שיש תכלת!
פרי יהושע כתב: ר' צופר נדמה לי שהגענו להסכמה האמנם??
צופר הנעמתי כתב:פרי יהושע כתב: ר' צופר נדמה לי שהגענו להסכמה האמנם??
כך זה נראה...
פרי יהושע כתב:נתבאר כאן בדעת הרמב"ם שאם עושה ב' חוטין תכלת וב' חוטין לבן יוצא יד"ח תכלת ולא לבן כי אין לו ג' חוטין הצריך להיות לשיטת הרמב"ם.
אמנם באמת אין זה פשוט כלל ועיקר, שהרמב"ם עצמו לא הביא בפ"א מהל' ציצית ה"ד המשנה של "תכלת אין מעכב הלבן" כלל כפשוטה וכפרש"י דאם הטיל תכלת בלא לבן יצא יד"ח תכלת ולא לבן, והביאה רק על גרדומין, שאם עשה לבן ותכלת ונפסק הלבן ונתמעט עד הכנף ונשאר התכלת לבדו כשר עי' שם ובכס"מ.
ומשמע שלדעת הרמב"ם אינה נכונה הקביעה שתכלת אינה לבן, ולכן אם יעשה ד' חוטין תכלת יצא יד"ח תכלת ולבן, וא"א לפרש מתני' כרש"י.
וי"ל דהיינו מפני שהרמב"ם סובר שהתכלת נועדה לכריכה ואינה מכלל חוטי הציצית, א"כ כל שכורך בתכלת דיו, ואין אומרים שתכלת אינה לבן כלרש"י שע"כ יש דין ב' חוטי לבן וב' חוטי תכלת ותכלת אינה לבן.
וכמדומה כן עולה מחידושי הגרי"ז שם במנחות, ועי' במאמרו של הגרזנ"ג בקונטרס "והיה לכם לציצית" א' [נמצא באוצר], שצידד עפי"ז שלכא' יש מקום להחמיר לעשות כרש"י ותוס' שיוצא עי"ז לכו"ע לבן ותכלת.
אב בבינה כתב:פרי יהושע כתב:נתבאר כאן בדעת הרמב"ם שאם עושה ב' חוטין תכלת וב' חוטין לבן יוצא יד"ח תכלת ולא לבן כי אין לו ג' חוטין הצריך להיות לשיטת הרמב"ם.
אמנם באמת אין זה פשוט כלל ועיקר, שהרמב"ם עצמו לא הביא בפ"א מהל' ציצית ה"ד המשנה של "תכלת אין מעכב הלבן" כלל כפשוטה וכפרש"י דאם הטיל תכלת בלא לבן יצא יד"ח תכלת ולא לבן, והביאה רק על גרדומין, שאם עשה לבן ותכלת ונפסק הלבן ונתמעט עד הכנף ונשאר התכלת לבדו כשר עי' שם ובכס"מ.
ומשמע שלדעת הרמב"ם אינה נכונה הקביעה שתכלת אינה לבן, ולכן אם יעשה ד' חוטין תכלת יצא יד"ח תכלת ולבן, וא"א לפרש מתני' כרש"י.
וי"ל דהיינו מפני שהרמב"ם סובר שהתכלת נועדה לכריכה ואינה מכלל חוטי הציצית, א"כ כל שכורך בתכלת דיו, ואין אומרים שתכלת אינה לבן כלרש"י שע"כ יש דין ב' חוטי לבן וב' חוטי תכלת ותכלת אינה לבן.
וכמדומה כן עולה מחידושי הגרי"ז שם במנחות, ועי' במאמרו של הגרזנ"ג בקונטרס "והיה לכם לציצית" א' [נמצא באוצר], שצידד עפי"ז שלכא' יש מקום להחמיר לעשות כרש"י ותוס' שיוצא עי"ז לכו"ע לבן ותכלת.
בקיצור יש לנו ג' אפשרות בדעת הרמב"ם.
או שכולו תכלת כשר לכתחילה, וקיים מצוות תכלת בחצי חוט ומצוות לבן בז' חוטים, וזה שחוטי הלבן צבועים בדם חלזון לא מעלה ומוריד.
או שכשר דיעבד, וידי תכלת יצא וידי לבן לא יצא, והוא כמו הדין הלבן אינו מעכב את התכלת, אף שלא כתב כן הרמב"ם בדין לבן אינו מעכב משום לא זו אף זו.
או שהוא פסול לגמרי, וזהו הסיבה שלא הוזכר בדין הלבן אינו מעכב, כי הכשר תכלת מחייב שכבר יש לבן. [אמנם לא ידוע לי מקום בחידושי הגרי"ז שמשמע כמו שכתבת]
יש אחרונים שכתבו ככל צד וצד. ואעתיק מה שכתבתי ברמוני תכלת להוכיח כדרך האמצעי.
ועכשיו נבאר איך יותר מסתבר. הנה הרמב"ם בשרשים שורש יא משמע שיש הו"א שתכלת ולבן הם שני מצוות כיון "שאלו החלקים כל חלק מהם בלתי צריך לחברו". ובודאי מפורש דלא כהצד שהעושה כולו תכלת פסול משום דא"א ללבן בלי תכלת. וגם לכאו' קשה קצת לומר שהעושה כולו תכלת כשר לכתחילה, דא"כ היכן כשר יצא רק חובת תכלת. אלא הנרא' לכאו' ראיה ברורה לדרך ב' שיצא רק חובת תכלת. ועוד לדעת הרמב"ם מין כנף צריך להיות מצבע הבגד, ומשמע מראשונים שזה לעיכובא [עי' רשב"א ח"ג רפ ועוד], וא"כ אם עשה כולו תכלת לא יהא כשר למצוות לבן.
הפשטות דין זה דגרדומין שכ' הרמב"ם אינו אלא העתקה מהגמ' שאמר כן אליבא דרבי. להסביר הטעם שמעתיק כן נרחיב לקמן, אבל עכ"פ זה שאי איגרדם תכלת וקאי לבן נאמר גם אליבא דרבי. נמצא שגם למ"ד מעכבין זה את זה כשר בגרדומין, וע"כ יש קיום של מצות תכלת ומצות לבן ג"כ. ואין לומר שרבי שס"ל מעכבין רק ס"ל שיש כזה דין בשעת עשיה, דזה ליתא, דמקורו שמעכבים הוא מדכתיב וראיתם אותו, וראיה דקאי אלבישה ולא אעשיה, ופשוט.
בגמ' כתב אי אגרדם תכלת וקאי לבן, ואי אגרדם לבן וקאי תכלת, והרמב"ם רק נקט אחד מהם. ונרא' לכאו' שלא הוצרך להודיענו אי אגרדם תכלת וקאי לבן, שמובן מקל וחומר, שיותר מחודש שעדיין כשר אע"פ שנפסק ז' חוטים, וק"ו שכשר אם נפסק חוט א' בלבד, וכ"כ כמה אחרונים כדלהלן.
זכינו לדין שהרמב"ם לא הסביר כאן את כל דבריו וסמך על דון מינה וכו', וכמו כן יש לומר שגם זה שכ' עושה כולם מלבן כו' ה''ה להיפוך, וג"כ סמך על ק"ו. וגם משמע כן מהרמב"ם שלא כתב כזה"ל: התכלת אינו מעכב את הלבן ולכן מי שאין לו תכלת עושה הכל לבן, והלבן אינו מעכב ולכן אי אגרדם כו', אלא כ' בתחילה הדין בזה"ל "והתכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת" וכתב אח"כ "כיצד?" ואז פי' לנו כיצד והוא, "הרי שאין לו תכלת עושה לבן לבדו" ולפי דברינו ה"ה להיפוך, ולכן הדין הנ"ל שתכלת אינו מעכב ולבן אינו מעכב שייך כנ'ל, א"נ "וכן אם עשה לבן ותכלת ונפסק הלבן ונתמעט עד הכנף ונשאר התכלת לבדו כשר" וה"ה להיפוך, כלומר אף בזה שייך דין זה דשני המינים אינם מעכבין, והיינו זה שכ' הדין ואח"כ כתב הפירוש משמע שיש יותר מפירוש א' להדין, ודו''ק.
לכאורה כן הוא הפשטות אם נקבל שדברי הרמב"ם הם העתקה מדברי הגמרא, והטעם שהשמיע לנו דבר זה אע"פ שנאמר רק אליבא דרבי, כ' בתשו' פרי עץ חיים (נדפס באמשטרדם תנ"א) ח"ג עמ' מה' שביאר שעדיין חידוש הוא לחכמים, שהו"א העדר עדיף ממציאות רע שחסר לגמרי כו' קמ"ל.
פירוש זה מתאים מאוד עם המשך הרמב"ם, וכן עם הרמב"ם בשרשים. כפי' הזה מצינו בראשונים ה"ה: הסמ"ג [שלמד הלבן אינו מעכב כהרמב"ם, אלא שהעתיק לשון הגמ', וע"כ מוכח כנ"ל], הערוגת הבשם שכ"כ בדעת הרמב"ם, הרדב"ז, המהר"ז בינגא, וכ"ה בהרבה אחרונים הרד"ע (מובא בספר הליקוטים ברמב"ם דפוס פרנקל), וכ"כ ביד קטנה (אות ג, ואות ה) וכ"כ במרכבת המשנה, המעשה רוקח, המהרד"ם (שרשים יא) וכן בעמק המלך (ספר ליקוטים הנ"ל סוף פ"א) ועוד הרבה. הנצי"ב שחולק ע"ז ולדעתו פסול להרמב"ם כ' שזה רק יתכן אם גיר' הרמב"ם בהל' ה' הוא "והלובש טלית שיש בה לבן (או) [בלא] ותכלת או שניהם כאחד", וליתא להגה שלו קמיה ספר החתום של הרמב"ם שמפורש כגירסתינו, ולכן גם הוא יודה לדברינו. ואם באנו למנין יש יותר מט"ו מפרשים שכתבו כן.
אב בבינה כתב:הראי' שעל אף שלא פירוש הרמב"ם הוא התכוון שזה נכלל בדין התכלת אינו מעכב אם עשה כולו מתכלת הוא משום שהרמב"ם רק העתיק חצי גמ', דבגמ' כתוב איגרדם תכלת וקאי לבן, וגם איגרדם לבן וקאי תכלת.
ומה אתה עושה בנקודה זו שאם הוא כולו תכלת אז א"א להיות כשר ללבן כיון שאינו מין כנף לדעת הרמב"ם?
פרי יהושע כתב:אב בבינה כתב:הראי' שעל אף שלא פירוש הרמב"ם הוא התכוון שזה נכלל בדין התכלת אינו מעכב אם עשה כולו מתכלת הוא משום שהרמב"ם רק העתיק חצי גמ', דבגמ' כתוב איגרדם תכלת וקאי לבן, וגם איגרדם לבן וקאי תכלת.
ומה אתה עושה בנקודה זו שאם הוא כולו תכלת אז א"א להיות כשר ללבן כיון שאינו מין כנף לדעת הרמב"ם?
לא הבנתי, הרמב"ם הלא סוף סוף העתיק שאם אגרדם לבן וקאי תכלת כשר ומה נפק"מ במה שלא העתיק החצי השני,
עכ"פ משמע שרק בגלל שהיה מתחילה שם כריכה של תכלת על לבן כשר ולא עם מלכתחילה לא היה כאן אלא תכלת אף שצ"ע מה בדיוק החילוק, ובעיקר מה בדיוק התכלת כורך כשהלבן נכרת עד הכנף?.
יוצא פוניבז' כתב:ובעצם ההנחה דלרמב"ם לא שייך לקיים תכלת לבד, כמדומה שכבר הביאו מס' המצוות דמשמע לא כך.
ואמנם מקום הקושי הוא בדברים שאמרו בהם אינם מעכבין זה את זה. כי העולה במחשבה שאחר שאלו החלקים כל חלק מהם בלתי צריך לחבירו שיהיה כל חלק מצוה בפני עצמה. כמו שאמרו התכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת.
יוצא פוניבז' כתב:יוצא פוניבז' כתב:ובעצם ההנחה דלרמב"ם לא שייך לקיים תכלת לבד, כמדומה שכבר הביאו מס' המצוות דמשמע לא כך.
ז"ל הרמב"ם שם בשורש יא:ואמנם מקום הקושי הוא בדברים שאמרו בהם אינם מעכבין זה את זה. כי העולה במחשבה שאחר שאלו החלקים כל חלק מהם בלתי צריך לחבירו שיהיה כל חלק מצוה בפני עצמה. כמו שאמרו התכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת.
בברכה המשולשת כתב:לפני שלושה ימים נשאלתי בזה הלכה למעשה ע"י בחור יקר נ"י, והשבתי לו שילמד היטב את הסוגיא ויעשה על-פי מסקנתו (שהרי לנו הלכה קבועה בזה מרבותינו האחרונים, מלבד מרנא הח"ח, והשואל ספרדי) ואם הוא אינו יכול- שיטיל כרמב"ם, כי מנהג הספרדים לפסוק כהרמב"ם (וכן שמעתי שמורה הגר"צ שכטר שליט"א- אשכנזים כתוס' וספרדים כרמב"ם) אך שמעתי שיטה אחרת (בשם הגר"ד ליאור שליט"א) שגם אשכנזים יעשו כהרמב"ם, כי אין בגדר מנהגנו הרגיל לפסוק כתוס', שהרי לא היתה אז תכלת ולא חל על זה המנהג (וכעין דברי המהרי"ק).
(כמדומני שכבר הערתי על זה באתרא קדישא הדין, בעבר)
פרי יהושע כתב:גם א"א לכחש שפשטא דקרא וספרי כהרמב"ם.
יוצא פוניבז' כתב:אין הכרח דלרמב"ם בעינן דווקא ג' ומחצה חוטי לבן בכדי לקיים דין לבן, דמהיכי ילפינן שיעור זה, ולא בעינן אלא מנין ד' חוטים שלמים בין הכל, הן מתכלת הן מלבן, ולכן כל שעשה חוט א' מתכלת וחוט א' מלבן, כל השאר עושהו ממה שירצה מלבן או תכלת, ואין בזה חשש. ולפי"ז העושה כתוס' יוצא אף אליבא דהרמב"ם. (נכתב לעורר ולא להכריע).
ובעצם ההנחה דלרמב"ם לא שייך לקיים תכלת לבד, כמדומה שכבר הביאו מס' המצוות דמשמע לא כך.
איתן כתב:פרי יהושע כתב:גם א"א לכחש שפשטא דקרא וספרי כהרמב"ם.
או כהראב"ד...
בברכה המשולשת כתב:איתן כתב:פרי יהושע כתב:גם א"א לכחש שפשטא דקרא וספרי כהרמב"ם.
או כהראב"ד...
הרי לפי רש"י עצמו פשטא דקרא כוותיה, ובספרי תליא בגרסאות (וכבר נדון בהרחבה לעיל)
פרי יהושע כתב: תוס' עצמו כותב שאין הספרי כוותיה, ופשטא דקרא פשיטא שאין אנו יודעים דעת רש"י בזה, הרמב"ם הוא ברור לכל קורא כפשוטו וגם הסביר עצמו באופן נעלה שאין למעלה ממנו רש"י לא באר לנו, ותוס' כתבו שכן הוא פשיטות הבבלי, ובאמת טרם עמדתי מנ"ל פשיטות זו?
בברכה המשולשת כתב:פרי יהושע כתב: תוס' עצמו כותב שאין הספרי כוותיה, ופשטא דקרא פשיטא שאין אנו יודעים דעת רש"י בזה, הרמב"ם הוא ברור לכל קורא כפשוטו וגם הסביר עצמו באופן נעלה שאין למעלה ממנו רש"י לא באר לנו, ותוס' כתבו שכן הוא פשיטות הבבלי, ובאמת טרם עמדתי מנ"ל פשיטות זו?
א. התכוונתי כמובן לרש"י בענין מלאכת המשכן שכותב שכל "פתיל" הוא שנים, לפחות.
ב. יש לתוס' (בש"ס כולו) מס' ד"ה בעניין זה, ובחלק מהם הם מביאים את מחלוקת הגרסאות. רק בד"ה אחד הם כותבים שהספרי לא כוותייהו.
פרי יהושע כתב: שנים ההופכים לאחד?
בברכה המשולשת כתב:פרי יהושע כתב: שנים ההופכים לאחד?
לא. שניים- אחד מצד זה ואחד מצד זה שקושרים אותם יחד
פרי יהושע כתב:תוס' עצמו כותב שאין הספרי כוותיה, ופשטא דקרא פשיטא שאין אנו יודעים דעת רש"י בזה, הרמב"ם הוא ברור לכל קורא כפשוטו וגם הסביר עצמו באופן נעלה שאין למעלה ממנו רש"י לא באר לנו, ותוס' כתבו שכן הוא פשיטות הבבלי, ובאמת טרם עמדתי מנ"ל פשיטות זו?
אב בבינה כתב:פרי יהושע כתב:תוס' עצמו כותב שאין הספרי כוותיה, ופשטא דקרא פשיטא שאין אנו יודעים דעת רש"י בזה, הרמב"ם הוא ברור לכל קורא כפשוטו וגם הסביר עצמו באופן נעלה שאין למעלה ממנו רש"י לא באר לנו, ותוס' כתבו שכן הוא פשיטות הבבלי, ובאמת טרם עמדתי מנ"ל פשיטות זו?
פשטות הבבלי ודאי כתוס' שכל הסוגיא דטלית בת ד' ובת ח' חוטים [מא:], וכן הסוגיא דר"י מדיפתי [מב.] מבואר שיש מן התורה מקור למספר ח' חוטים, ולא רק ד'. וצ"ע איך הגיעו האמראים למספר ח' אם ב"ש שהם תנאים אמרו ד' בלבד. ואמנם לתוס' הכל מובן שיש לומר שהם הבינו שב"ש דיברו על כל מין ומין, וא"כ מוכח מהבבלי ששני המינים שוים. קצרתי במקום שאמרו להאריך כי כבר הכל כתוב בקונטרס רמוני תכלת סי' ג'.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים