רשימות בריסק

[בור הגולה]

התפרסם לאחרונה ברשת מסמך מרתק בן 10 עמודים, רשימות של הגר"א שלזינגר שליט"א מלונדון, על רבו הגרי"ז מבריסק זצ"ל. הנני להעלותו לכאן לתועלת והנאת החברים.
"הסבא" שמוזכר שם הוא כמובן אבי אמו "מורינו" ר' יעקב רוזנהיים ז"ל מאגו"י.

[מרחביה]

האם לא נדפסו כבר בספרו "הדור והתקופה"?

[חנבין]

האם באמת הושמטו קטעים מהתניא דפוס ראשון, כמו שכתוב פה באות עח?

[בור הגולה]

התבקשתי להעלות בצורת תמונות, והנה הוא לפניכם:
[המקור כאן.]

הנהגות 1.png (55.92 KiB) נצפה 16464 פעמים

הנהגות 2.png (61.49 KiB) נצפה 16461 פעמים

הנהגות 3.png (44.3 KiB) נצפה 16460 פעמים

הנהגות 4.png (54.78 KiB) נצפה 16456 פעמים

הנהגות 5.png (65.35 KiB) נצפה 16451 פעמים

הנהגות 6.png (68.1 KiB) נצפה 16443 פעמים

הנהגות 7.png (59.76 KiB) נצפה 16435 פעמים

הנהגות 8.png (62.45 KiB) נצפה 16432 פעמים

הנהגות 9.png (57.18 KiB) נצפה 16428 פעמים

הנהגות 10.png (60.45 KiB) נצפה 16417 פעמים

[היא שיחתי]

מרתק תודה

[בר אוריין תנינא]

יישר כח להרב בור הגולה. דברים מרתקים מאד.

בסעיף נג יש סיפור לא ברור מרעק"א. לא הצלחתי להבין בכלל את הענין.
שמא מישהו מהחכמים היושבים בבי מדרשא דידן יוכלו להסביר פשר דבר, אולי יש על זה במקורות אחרים.

[חנבין]

.
בסעיף נג יש סיפור לא ברור מרעק"א. לא הצלחתי להבין בכלל את הענין.

הכותב איננו זוכר את הסיפור, רק את הפרטים דלהלן: שטבעה בנהר נערה, ובא איש זר והצילה, והתברר כי היה זה הגרעק"א שבא בקפיצת הדרך ממרחקים, והצילה.
הוא מוסיף, שהגרעק"א היה לבוש אז בגדי שבת, לא ברור באמת מה המשמעות.
הקונטרס הזה באמת מרתק, אך קשה לומר שהגרי"ז היה מסכים לפרסומו, בודאי לא בשלמותו.
פעם ידעו שלא כל מה שאומרים צריך לכתוב, לא כל מה שכותבים צריך להדפיס. היום מדפיסים הכל.
קצת מזכיר לי את הספר מעגל טוב להרחיד"א, שכל מי שמעיין בו רואה שיש בו דברים רבים שהרחיד"א לא היה רוצה שיתפרסמו, דברים אינטימיים, דברים שחשב לעצמו על אחרים וכו'. ואכן לאחר פטירתו, היה הספר אצל בנו והוא מסרו לתלמידו רבי אברהם חי ויואנטי באזהרה שלא להדפיסו, ואכן התלמיד שמר על הכת"י מכל משמר שלא ידפיסוהו. ובתחילה כשהדפיסו בליוורנו הדפיסו רק קטעים נבחרים הראויים להדפסה, אך לבסוף נפלו הכתבים לידי ספריות וכך נדפסו ללא ספק שלא כרצונו של המחבר.
יותר זהירות צריך כשלא הרב כותב בעצמו אלא תלמיד.
וחבל, כתוב בראש הקונטרס, שהיו לו בלי סוף הנהגות ודברי תורה מהגרי"ז, חבל שלא רשם אותם ובמקומם הכניס דברים שלא ראויים לפרסום, גם אם נניח שהם נאמרו בדיוק ככתיבתם.

[בור הגולה]

יישר כח להרב בור הגולה. דברים מרתקים מאד.

בסעיף נג יש סיפור לא ברור מרעק"א. לא הצלחתי להבין בכלל את הענין.
שמא מישהו מהחכמים היושבים בבי מדרשא דידן יוכלו להסביר פשר דבר, אולי יש על זה במקורות אחרים.

הסיפור עם רעק"א מובא בהקדמה הנקראת "בית אבות" לס' "חתן סופר" (להגר"ש אהרנפלד זצ"ל ממטרסדורף, נכד החת"ס).

והנני מעלה לכאן:

[חנבין]

כיצד הפך אביו של הגרעק"א לנערה אחת?
מוכיח שהזכרון לא מדייק ואין לסמוך על הנכתב כאן כעל תורה מסיני.

[אתנחתא]

לגבי ההשמטה בתניא וכו', בתניא ח"ב, הנקרא שער היחוד והאמונה, פרק ז' השמיט בעל התניא בעת ההדפסה הקטע על צמצום שכיוון נגד הגר"א, וכנראה בגלל המחלוקת בשנת תקנ"ז השמיט הדברים אך היו בכתבי יד, כך היו מאז ומתמיד בכל דפוסי התניא, כאשר אדמור הרש"ב הדפיס התניא מחדש מכת"י בשנת תש"ס, כמאה שנה אחרי הדפסת הספר לראשונה, החזיר הקטע למקומו וכנראה סבר שכעת כבר אין המחלוקת בתוקפה ואפשר להדפיס. אך שיטת בעל התניא על צמצום התבארו בהרבה מקומות אחרים בספרו תורה אור ולקוטי תורה בארוכה, וכפשוט שלא השתנה מאומה, וכל המבואר שם צ"ע. (וגם התוכן לא מובן, מה זה צמצום בהגשמה לעומת הנפש החיים? הרי הצמצום של לפי החסידות אינה כפשוטו? וצע"ג, ומוכרח לורמ שהכותב לא דק כלל וד"ל)

[אדג]

התניא במהדורא קמא נדפס, ע"פ כתבי יד במהדורא מדעית ונמצא באוצר. המעיין יראה שט(ע)ות יש כאן. אך, כך מקובלנו, שבהקדמת התניא כתב אדה"ז שסיבת ניתנת הספר לדפוס היפך דרכו, היא שכבר נעתק הספר ע"י "סופרים שונים ומשונים", שכוונתו שהיו כאלו שהשתילו בתוך התניא קטעים שאינם מאת המחבר, שמתוכם עולים דברי כפירה, ע"מ להשמיץ את המחבר ואת החסידות בכללה. יתירה מזו בשנת תקנ"ה, שנתיים לפני הדפסת התניא בפועל נדפס התניא המזויף, בכמות רבה, אך בפעולת כמה חסידים הושמדה המהדורה.
וזהו אולי מקור הדברים.

[אליהוא]

האמור באות ס' על הרב קוק הוכחש כבר באותות ובמופתים (אמיתיים) עי' תכ"ד, ומן הפרט תלמד על הכלל.
האמור על הצמצום ודאי הכונה לדברי הגר"א על המשתחוים לעץ ואבן, [שמבואר ג"כ בנפה"ח על הקובעים מחשבתם בזה]. ואכן לא דק.

[חנבין]

האמור באות ס' על הרב קוק הוכחש כבר באותות ובמופתים (אמיתיים) עי' תכ"ד, ומן הפרט תלמד על הכלל.

כיצד הוכחש, והיכן?

[נוטר הכרמים]

לא אכחד תחת לשוני, למען כבוד חכמים.

שמעתי מאדם נאמן שיחי' ששמע מהגאון ר' דוד שמידל שליט"א, כי הוברר אצלו מעל כל ספק שדברי הגאון הישיש הנ"ל שליט"א אינם מוסמכים כלל, ומלאים בדמיונות, ודי בזה.

[איש_ספר]

ברור שלא התפלל שמו"ע אחר חצות אלא סיים את האמירות שאחר שמו"ע לאיטו.
כמה הערות קטנטנות:
אות כ"ב - רעק"א?
אות נ"ט ידוע שהגר"ח השתתף בהלוויתו של הגר"ש מוהליבר.
נ. מענין שבנפש הרב עמ' רז, מסופר מפי הגרי"ד שהוא זה שבצעירותו הגה רעיון זה והציעו לפני אביו הגר"מ ששיגרו להגר"ח שקלסיה.
ועוד בהמשך

[דראל]

האמור באות ס' על הרב קוק הוכחש כבר באותות ובמופתים (אמיתיים) עי' תכ"ד, ומן הפרט תלמד על הכלל.

כיצד הוכחש, והיכן?

יבוא תכ"ד ויוכיח. עד אז אזכיר כי הרב קוק (שהיה רבו המובהק של אביו של שולזינגר הנ"ל) כיהן ברבנות בזוימל ובבויסק בטרם עלה ארצה.
רבנותו בלונדון היתה אחר שכיהן כרב של יפו והמושבות, ובגלל מלחמת העולם הראשונה התעכב באירופה וכיהן בלונדון כרב.

לגבי אותיות נא-נב. נראה שהגרי"ז כלל לא הקפיד במה שהקפיד סבו הגדול - הנצי"ב, שלא לקרוא סיפורים על צדיקים, גם לא על רעק"א, כפי שכתב ר' חיים ברלין, והובא בהקדמה למרומי שדה (לא הצלחתי להביא קישור).

[איש_ספר]

עד אז אזכיר כי הרב קוק (שהיה רבו המובהק של אביו של שולזינגר הנ"ל) כיהן ברבנות בזוימל ובבויסק בטרם עלה ארצה.

בא לכלל כעס בא לכלל טעות. שלזינגר ולא שולזינגר. וממילא לא רבו ולא כלום. ונא לדבר בדר"א כלפי חכמים.

[אוצר החכמה]

סיפור עם רעק"א מובא בהקדמה הנקראת "בית אבות" לס' "חתן סופר" (להגר"ש אהרנפלד זצ"ל ממטרסדורף, נכד החת"ס).

והנני מעלה לכאן:

מי שקורא את הסיפור המובא כאן רואה שלא עלתה על דעת מספר הסיפור או אביו של הרע"א לפי הסיפור שהרע"א בא בקפיצת הדרך להצילו
אלא שניצל מן השמים וזה שהמצילו (בין אם לפי הסיפור היה אדם או שליח מן השמים) היה נראה כמוהו ולבוש בבגדיו זה אומר שבזכותו ניצל.
כמש"כ שם אז גילה לו אביו שבזכותו ניצל מהמוות.

[אוצר החכמה]

גם הסיפור עם הבית הלוי והעוף מוזר, שהרי תוס' כבר הביא את הירושלמי באמוראים שנכשלו באכילת איסור ואמרו ע"ז אם הראשונים כמלאכים וכו' ואיך יעלה על הדעת שלא צריך להזהיר ע"ז.

[מיללער]

תודה רבה כבוד בור הגולה

מי הוא 'הסבא שליט"א'? נזכר לבסוף איזה פעמים

[מעיין]

ר' יעקב רוזנהיים כמבואר בריש האשכול שאכלת אותה בוסר

[זקן ששכח]

באות עד למי נתכוין באמרו 'הרבי דגור דהשתא'?

[בור הגולה]

באות עד למי נתכוין באמרו 'הרבי דגור דהשתא'?

הב"י כמובן.

[דראל]

עד אז אזכיר כי הרב קוק (שהיה רבו המובהק של אביו של שולזינגר הנ"ל) כיהן ברבנות בזוימל ובבויסק בטרם עלה ארצה.

בא לכלל כעס בא לכלל טעות. שלזינגר ולא שולזינגר. וממילא לא רבו ולא כלום. ונא לדבר בדר"א כלפי חכמים.

אמשיך לדבר בדר"א כלפי ת"ח, שכידוע הם מרבים שלום בעולם, ובודאי לא מכנים גאוני עולם כרבנים הראשיים לישראל בשמות משפחתם ללא תואר כלל.

[איש_ספר]

דראל החביב. קודם כל מודה ועוזב. אומרים טעיתי.
אגב צריך לדעת לכבד לא רק לבזות, למשל לכתוב על הגראי"ה הרצוג שיש לכבדו משום שהיה הרב הראשי לישראל זה מעט מגושם קצת. במחילה.

[מיללער]

ר' יעקב רוזנהיים כמבואר בריש האשכול שאכלת אותה בוסר

צודק, תודה

ואם כבר, מי היה אביו של ר' אליקום שלזינגער שנהי' חתנו של ר' יעקב רוזנהיים?

[בור הגולה]

שמו היה ר' דוד, והתגורר בווין.

[מיללער]

שמו היה ר' דוד, והתגורר בווין.

משפחה מיוחסת? ליטאים?

ר' אליקום הרי הוא חתנו של ר' משה בלויא מאגו"י

[בור הגולה]

כמדומני היה ייקי כחותנו.

[דראל]

דראל החביב. קודם כל מודה ועוזב. אומרים טעיתי.
אגב צריך לדעת לכבד לא רק לבזות, למשל לכתוב על הגראי"ה הרצוג שיש לכבדו משום שהיה הרב הראשי לישראל זה מעט מגושם קצת. במחילה.

אמת. אכן טעיתי, והתחלף לי שולזינגר בשלזינגר. שני יוסי בן שמעון.
בוודאי שהסיבה לכבד את הרב הרצוג והרב קוק אינה (רק) בשל היותם רבנים ראשיים, אלא (בעיקר) בשל היותם גאוני עולם, כפי שכתבתי לעיל. הסיבה שהשתמשתי בתוארם 'רבנים ראשיים', היתה רק כדי להכיל על שניהם את המחאה.

[בור הגולה]

שמו היה ר' דוד, והתגורר בווין.

משפחה מיוחסת? ליטאים?

ר' אליקום הרי הוא חתנו של ר' משה בלויא מאגו"י

משפחת ר' מיכל שלזינגר מקול תורה (שגם לו יש בן בשם ר' אליקום, מהדיר כמה ספרים), הם אותה משפחה, איני יודע בדיוק איך, אולי ר' מיכל הוא אחיו של ר' דוד?

[חד וחלק]

א. אחר בקשת מחילה, הדבר ידוע ומפורסם שאין לסמוך כלל על סיפוריו של הגאון הכותב, וד"ל.
ב. בדרך אגב: מש"כ באות נד על היכולת לראות האם תפילין פסולות, מפורסם על כמה גדולים (ליטאיים...) שיכלו לראות האם כוס טבולה. אציין כי שמעתי מאחד מחתניו של הגר"ד יפה שליט"א (בעל החוברות, למי שמכיר), שפעם שאל את חמיו האם נכון הוא שהחזו"א יכל לראות על כוס אם נטבלה. והשיב לו הגר"ד: וכי מה בכך?... ושב ושאלו: אם זה כל כך פשוט, איך עושים זאת? והשיב לו: מציירים שם הויה על הכוס, ואם היא בוערת באש סימן שהכוס טבולה.
(אציין שרצתי לנסות, וכפי הנראה כל הכוסות בביתי לא נטבלו כהלכתן...)

[איש_ספר]

מש"כ באות נד על היכולת לראות האם תפילין פסולות, מפורסם על כמה גדולים (ליטאיים...) שיכלו לראות האם כוס טבולה. אציין כי שמעתי מאחד מחתניו של הגר"ד יפה שליט"א (בעל החוברות, למי שמכיר), שפעם שאל את חמיו האם נכון הוא שהחזו"א יכל לראות על כוס אם נטבלה. והשיב לו הגר"ד: וכי מה בכך?... ושב ושאלו: אם זה כל כך פשוט, איך עושים זאת? והשיב לו: מציירים שם הויה על הכוס, ואם היא בוערת באש סימן שהכוס טבולה.
(אציין שרצתי לנסות, וכפי הנראה כל הכוסות בביתי לא נטבלו כהלכתן...)

כ"ז מסופר בספר בדרך עץ החיים על הגרא"ז. (אם לסמוך על זכרוני מלפני שנים הרבה).

[בור הגולה]

מש"כ באות נד על היכולת לראות האם תפילין פסולות, מפורסם על כמה גדולים (ליטאיים...) שיכלו לראות האם כוס טבולה. אציין כי שמעתי מאחד מחתניו של הגר"ד יפה שליט"א (בעל החוברות, למי שמכיר), שפעם שאל את חמיו האם נכון הוא שהחזו"א יכל לראות על כוס אם נטבלה. והשיב לו הגר"ד: וכי מה בכך?... ושב ושאלו: אם זה כל כך פשוט, איך עושים זאת? והשיב לו: מציירים שם הויה על הכוס, ואם היא בוערת באש סימן שהכוס טבולה.
(אציין שרצתי לנסות, וכפי הנראה כל הכוסות בביתי לא נטבלו כהלכתן...)

כ"ז מסופר בספר בדרך עץ החיים על הגרא"ז. (אם לסמוך על זכרוני מלפני שנים הרבה).

אתה יכול לסמוך על זכרונך הבהיר.

כשספרו זאת לפני הגרי"ז, התבטא שכנראה הדבר כ"כ פשוט בעיני הגרא"ז עד שלא ראה בו שום חידוש, שאם לא כן ודאי לא היה מספר על כך.

[אליהוא]

מה שהביא מב"ק (ס"א) אינו שם אלא הוא פסוק מפורש בדברי הימים א' י"א י"ח וַיִּבְקְעוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׁאֲבוּ-מַיִם מִבּוֹר בֵּית-לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר, וַיִּשְׂאוּ, וַיָּבִאוּ אֶל-דָּוִיד; וְלֹא-אָבָה דָוִיד לִשְׁתּוֹתָם, וַיְנַסֵּךְ אֹתָם לַיהוָה. יט וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי מֵאֱלֹהַי מֵעֲשׂוֹת זֹאת, הֲדַם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶשְׁתֶּה בְנַפְשׁוֹתָם כִּי בְנַפְשׁוֹתָם הֱבִיאוּם, וְלֹא אָבָה, לִשְׁתּוֹתָם; אֵלֶּה עָשׂוּ, שְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִים.

[יאיר]

מש"כ באות נד על היכולת לראות האם תפילין פסולות, מפורסם על כמה גדולים (ליטאיים...) שיכלו לראות האם כוס טבולה. אציין כי שמעתי מאחד מחתניו של הגר"ד יפה שליט"א (בעל החוברות, למי שמכיר), שפעם שאל את חמיו האם נכון הוא שהחזו"א יכל לראות על כוס אם נטבלה. והשיב לו הגר"ד: וכי מה בכך?... ושב ושאלו: אם זה כל כך פשוט, איך עושים זאת? והשיב לו: מציירים שם הויה על הכוס, ואם היא בוערת באש סימן שהכוס טבולה.
(אציין שרצתי לנסות, וכפי הנראה כל הכוסות בביתי לא נטבלו כהלכתן...)

כ"ז מסופר בספר בדרך עץ החיים על הגרא"ז. (אם לסמוך על זכרוני מלפני שנים הרבה).

אתה יכול לסמוך על זכרונך הבהיר.

כשספרו זאת לפני הגרי"ז, התבטא שכנראה הדבר כ"כ פשוט בעיני הגרא"ז עד שלא ראה בו שום חידוש, שאם לא כן ודאי לא היה מספר על כך.

וידוע כששאלו לר' ישראל סלנטר על כך אמר וכי קשה הוא בעינכם?!..כל מי ששומר על עיניו כראוי יודע זאת..

[בור הגולה]

שמו היה ר' דוד, והתגורר בווין.

משפחה מיוחסת? ליטאים?

ר' אליקום הרי הוא חתנו של ר' משה בלויא מאגו"י

משפחת ר' מיכל שלזינגר מקול תורה (שגם לו יש בן בשם ר' אליקום, מהדיר כמה ספרים), הם אותה משפחה, איני יודע בדיוק איך, אולי ר' מיכל הוא אחיו של ר' דוד?

היום, ט' אדר, חל היארצייט של הג"ר יחיאל שלזינגר זצ"ל (אשתו הרבנית שנפטרה לא מזמן, טענה בתוקף ששמו האמיתי היה יחיאל בלבד, ומיכל היה רק כינוי). הוא נפטר בדמי ימיו בתש"ט.
רבו המובהק היה הגרי"צ דושינסקי זצ"ל.

הנה תמונה לא ברורה כ"כ שמצאתי ממנו, בעת אסיפת רבנים:

רבי יחיאל שלזינגר.jpg (17.17 KiB) נצפה 15688 פעמים

[התמונה המלאה כאן, ושם רואים גם הגרש"י הילמן בעל 'אור הישר'].

[חד וחלק]

מה שהביא באות סד שרצה הגרי"ז להביא מקור מאיזה פיוט שאין לקבוע צום על חורבן יהדות אירופה, הוא ידוע, והכוונה לנאמר בקינות של תשעה באב, על פרעות ת"ח ות"ט: "כי אין להוסיף מועד שבר ותבערה, ואין להקדים זולתי לאחרה" (כתבתי מהזכרון, סלחו לי אם לא זוהי הלשון המדוייקת).

[נוטר הכרמים]

מה שהביא באות סד שרצה הגרי"ז להביא מקור מאיזה פיוט שאין לקבוע צום על חורבן יהדות אירופה, הוא ידוע, והכוונה לנאמר בקינות של תשעה באב, על פרעות ת"ח ות"ט: "כי אין להוסיף מועד שבר ותבערה, ואין להקדים זולתי לאחרה" (כתבתי מהזכרון, סלחו לי אם לא זוהי הלשון המדוייקת).

מובא באריכות בספר פניני רבינו הגרי"ז.

[זרח]

לדעתי, אחרי מה שקרה עם היומן שמסתובב בתקופה האחרונה (שאגב, תפוצתו קיבל תאוצה בעקיפין ע''י הפורום הזה, וד''ל) צריכים להיזהר פרסום מסמכים אלו.
המושג הקדוש של זכות הציבור לדעת, אינו מעוגן בשלחן ערוך בלשון המעטה.
אם הבנתי נכון את הלכות רכילות, הרי דברים כאלו הם רכילות במיטבה, כי לפעמים מותר לדבר לשון הרע, כמו שמובא בקובץ לעיל, של הרב מבריסק, שהיא לתועלת כמו בסיפור עם הגנב, אבל מי ששמע אותו, ובפרט מדובר כאן בכתבים פרטיים של אנשים, אסור להפיצו הלאה.
זה אינו מרבה כבוד התורה ולומדיה, ולא כבוד שמים.