עקביה כתב:לפני תוכנו של הספר, שמו של הספר הנאני, הוא לקוח מן הסתם מהפסוק 'היפלא מה' דבר, למועד' וגו'. וזו הברקה יפה.
עקביה כתב:לפני תוכנו של הספר, שמו של הספר הנאני, הוא לקוח מן הסתם מהפסוק 'היפלא מה' דבר, למועד' וגו'. וזו הברקה יפה.
ישראל אליהו כתב:עקביה כתב:לפני תוכנו של הספר, שמו של הספר הנאני, הוא לקוח מן הסתם מהפסוק 'היפלא מה' דבר, למועד' וגו'. וזו הברקה יפה.
כיוצא בדבר ישנו רחוב בירושלים ששמו 'מנחם משיב'. מהפסוק "רחק ממני מנחם, משיב נפשי".
פרי יהושע כתב:כדרך המחבר נחמד ונעים, יפוצו מעיינותיו חוצה ויזכה להרבות תורה ולאהבה על כלל ישראל.
לחיבת הקודש אחר שעיינתי מקופיא בספרו, [קצת הגהה לא תזיק כמו שציינו קודמי], במש"כ על אתרוג לגדול הדור, זה מכבר הסתפקתי בדבר להלכה ולמעשה, ובדומה לכך יש לדון במי שמבקש ממנו חברו לקנות לו אתרוג ומוצא שנים אחד יותר מהודר, מה יעדיף את מצות עצמו,ש הרי מצוות לאו ליהנות ניתנו, או דילמא הנותן בעין יפה הוא נותן, ויאה לו להעדיף חברו, ואני ראיתי רבים ושלמים נוהגים כמנהג הראשון, ויש לדעת האם בכל זאת מי שנוהג במנהג השני יש לו מקום ומבוא, או שחולשת הדעת יש כאן.
שנה טובה ושוב ברכה
ש. ספראי כתב:פרי יהושע כתב:כדרך המחבר נחמד ונעים, יפוצו מעיינותיו חוצה ויזכה להרבות תורה ולאהבה על כלל ישראל.
לחיבת הקודש אחר שעיינתי מקופיא בספרו, [קצת הגהה לא תזיק כמו שציינו קודמי], במש"כ על אתרוג לגדול הדור, זה מכבר הסתפקתי בדבר להלכה ולמעשה, ובדומה לכך יש לדון במי שמבקש ממנו חברו לקנות לו אתרוג ומוצא שנים אחד יותר מהודר, מה יעדיף את מצות עצמו,ש הרי מצוות לאו ליהנות ניתנו, או דילמא הנותן בעין יפה הוא נותן, ויאה לו להעדיף חברו, ואני ראיתי רבים ושלמים נוהגים כמנהג הראשון, ויש לדעת האם בכל זאת מי שנוהג במנהג השני יש לו מקום ומבוא, או שחולשת הדעת יש כאן.
שנה טובה ושוב ברכה
חן חן על המחמאות!!
הנותן בעין יפה נותן אין הכוונה שצריך לתת מתנות יפות על חשבון עצמך, אלא במקום שמספק"ל האם הנותן נתן מתנה יפה, אמרי' שמסתבר שנתן בעין יפה. ונפקותא לכמה דברים, כגון בב"ב ע"א, ובדין הנותן דבר שאין בו ממש דאמרי' דכיון דנותן בעין יפה, תן לו גם דבר שיש בו ממש וכו'.
אך אם יש לך ספק האם להשאיר לעצמך את העידית ולתת לשני את הבינונית או להיפך- זה נתון לשיקול דעתך ואינו ענין ל"הנותן בעין יפה נותן".
וכמובן שגם אינו ענין למלל"נ. ההידור אינו קשור להנאה, אלא שאדם צריך ליקח אתרוג מהודר יותר ויותר כפי האפשר.
ושוב יש"כ
פרי יהושע כתב:ש. ספראי כתב:פרי יהושע כתב:כדרך המחבר נחמד ונעים, יפוצו מעיינותיו חוצה ויזכה להרבות תורה ולאהבה על כלל ישראל.
לחיבת הקודש אחר שעיינתי מקופיא בספרו, [קצת הגהה לא תזיק כמו שציינו קודמי], במש"כ על אתרוג לגדול הדור, זה מכבר הסתפקתי בדבר להלכה ולמעשה, ובדומה לכך יש לדון במי שמבקש ממנו חברו לקנות לו אתרוג ומוצא שנים אחד יותר מהודר, מה יעדיף את מצות עצמו,ש הרי מצוות לאו ליהנות ניתנו, או דילמא הנותן בעין יפה הוא נותן, ויאה לו להעדיף חברו, ואני ראיתי רבים ושלמים נוהגים כמנהג הראשון, ויש לדעת האם בכל זאת מי שנוהג במנהג השני יש לו מקום ומבוא, או שחולשת הדעת יש כאן.
שנה טובה ושוב ברכה
חן חן על המחמאות!!
הנותן בעין יפה נותן אין הכוונה שצריך לתת מתנות יפות על חשבון עצמך, אלא במקום שמספק"ל האם הנותן נתן מתנה יפה, אמרי' שמסתבר שנתן בעין יפה. ונפקותא לכמה דברים, כגון בב"ב ע"א, ובדין הנותן דבר שאין בו ממש דאמרי' דכיון דנותן בעין יפה, תן לו גם דבר שיש בו ממש וכו'.
אך אם יש לך ספק האם להשאיר לעצמך את העידית ולתת לשני את הבינונית או להיפך- זה נתון לשיקול דעתך ואינו ענין ל"הנותן בעין יפה נותן".
וכמובן שגם אינו ענין למלל"נ. ההידור אינו קשור להנאה, אלא שאדם צריך ליקח אתרוג מהודר יותר ויותר כפי האפשר.
ושוב יש"כ
פשיטא שלא הייתה כוונתי להנותן וכו' אלא למליצה בעלמא, שאלתי אם יש מידה כזו להעדיף השני ע"פ עצמך או ...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 134 אורחים