פירוש רש"י לתורה ידוע בקרב לומדי המקרא שיש בו קושי גדול
לכאו' אין בו קו ברור ושיטתי, פעמים הוא מפרש כמו פשוטו של מקרא (המשמעות הפשוטה של המילים לקורא) ופעמים הוא מפרש עפ"י דרש ואינו מתיחס לפשוטו של מקרא.
פעמים רבות הוא גם מתעלם מפירוש פסוקים רבים, (ודוחק מאוד לומר שהם פסוקים שהבנתם פשוטה ביותר, אכהמ"ל) כמו לדוגמא בפרשת השבוע שעבר פר' עקב שחלקים נרחבים לא פירש. מאידך פירוש רש"י קיבל מעמד עליון מאוד בקרב בני ישראל בפירוש המקרא, ונקרא שמו פרשדתא. הלוא דבר הוא!
א. האם יש חכם שביאר את התכלית של רש"י בפירושו.
ב. מה דעות חכמי ישראל לדורתיהם על פירושו.
אפתח בדבר הרשב"ם הידועים בפר' וישב 'ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אף כי עיקרה של תורה באת ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט ההגדות וההלכות והדינין על ידי אריכות הלשון ועל ידי שלשים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ועל ידי שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל. והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא, ולפי שאמרו חכמים אל תרבו בניכם בהגיון, וגם אמרו העוסק במקרא מדה ואינה מדה העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות, וכדאמ' במסכת שבת הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינ' כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים'.
אגב, פירוש רש"י לנ"ך הוא הרבה יותר פשטני. (אם כי עדיין יש בו יותר דרש מפירוש אחרים).