פרח מזכרוני זכרונו של אותו צדיק הראוי לתזכורת מיוחדת ולהעמיד לו שם בארץ, הלא הוא הצדיק המופלא במעשיו, צדקותו ותורתו ר' יפרח פרלמוטר זצ"ל מחה"ס קדש הלולים על פרק כיצד מברכין, שהיה מפארי אותה חבורה.בן ירושלים כתב:באיתרי התרכזה קבוצה מיוחדת של אברכים עמלי תורה , אנשי מידות, עובדי ה' ותלמידי חכמים מיוחדים. הם מהראשונים כמדומני, שעסקו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא מתוך רוב העיון וברור מקיף של שיטות הראשונים. חלקם ידועים מאד היום כר' שלום גלבר מחה"ס נתיבות שלום וארחות שבת, ר' משה פטרובר רה"כ אמרי יושר שהחדיר את שיטת הלימוד הזאת לרבים מאד מהאברכים תלמידיו, ר' אוריאל איזנטל רב רמות ג ומחה"ס מגילת ספר, ר' גיורא דרקסלר ראש כולל בירושלים, ר' ישראל דז'ימיטרובסקי מומחה בעניני עירובין, ועוד כמה וכמה שימחלו שלא מניתים (אולי בהזדמנות אחרת).
חלקם הם אברכים מן השורה בישיבה עד היום בגיל שנושק לזקנה ושיבה
כבר לפני שנים רבות כל מכיריהם ורבותיהם התיחסו אליהם ביראת כבוד.
אצל רובם עיקר גידולם ויניקתם הרוחנית והכוונת אורחות חייהם היתה אצל ר' שמואל אויערבאך. פעם התבטא אחד הרמי"ם(או ר' מיכל זילבר, או ר' חיים ברנד) שאין בנמצא בין בני גילם קבוצה כל כך איכותית.
מכאן דבק בהם שם זה.
בן ירושלים כתב:פרח מזכרוני זכרונו של אותו צדיק הראוי לתזכורת מיוחדת ולהעמיד לו שם בארץ, הלא הוא הצדיק המופלא במעשיו, צדקותו ותורתו ר' יפרח פרלמוטר זצ"ל מחה"ס קדש הלולים על פרק כיצד מברכין, שהיה מפארי אותה חבורה.
אום אני חומה כתב:הגה"צ ר' יפרח זצ"ל התגורר כל ימיו בדירה זנוחה ודלוחה בתחומי הישיבה, ועבד את בוראו בתום ויושר.
היה מפעים לראותו הן בשנים הרגילות והן בשנות מחלתו כמה שהתאמץ ללמוד ולעבוד את ה' גם מתוך הקושי.
הגה"צ הנ"ל הוא דוגמא אחת לאותם 'אנשי אמת' שאיתרי העמידה כל שנותיה. צדיקים ועובדי ה', ת"ח מופלגים שמקדישים כל חייהם לתורה - בלי הו"א של 'פראק' או שטעלע..
הרב בן ירושלים,
האם הגה"צ ר' עמיהוד קליין שליט"א בעל 'עמודי הוד' עמ"ס סוכה נמנה אף הוא על בני החבורה?
האם אפשר לתאר יותר בפרוטרוט את שיטת וסדר לימודם?בן ירושלים כתב:...הם מהראשונים כמדומני, שעסקו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא מתוך רוב העיון וברור מקיף של שיטות הראשונים... שהחדיר את שיטת הלימוד הזאת לרבים מאד מהאברכים תלמידיו...איש_ספר כתב:הרב בן ירושלים, מה פשר הביטוי שאתה חוזר עליו שוב ושוב "חבורת הקדושים"???
דוקא או גוזמא?רבותיהם התיחסו אליהם ביראת כבוד.
ניים ושכיב כתב:האם אפשר לתאר יותר בפרוטרוט את שיטת וסדר לימודם?בן ירושלים כתב:...הם מהראשונים כמדומני, שעסקו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא מתוך רוב העיון וברור מקיף של שיטות הראשונים... שהחדיר את שיטת הלימוד הזאת לרבים מאד מהאברכים תלמידיו...איש_ספר כתב:הרב בן ירושלים, מה פשר הביטוי שאתה חוזר עליו שוב ושוב "חבורת הקדושים"???דוקא או גוזמא?רבותיהם התיחסו אליהם ביראת כבוד.
הלכה בעיון, זה כל הקונץ?עט סופר כתב:בזמנו הגר"ש אויערבך היה ר"מ באיתרי, והוא עודד קבוצה של בני עליה ללמוד הלכה בעיון [עם לומד'ס כדרך הלימוד בישיבות], עד אז היה מקובל שהלכה נלמדה או ע"י תלמידי החזו"א או ע"י פשטנים או מי שקשה לו לתפוס לומד'ס, והלמדנים ראשי ישיבות ורמי"ם. באותם ימים היה מקובל שמי שרוצה להשאר עם לומד'ס נשאר בנשים נזיקין, ומי שרוצה ללמוד שבת חולין נדה ועוד עובר ללמוד בכולל בסגנון של הלכה למעשה וסיכומים בעיקר.
זאת אומרת שהלכה בעיון זה לא כל הקונץ.נוטר הכרמים כתב:כמי שבמשך תקופה חיפש ותר אחר כולל 'הלכה בעיון' נוכחתי לראות כמה נדיר למצוא כולל שמיישם את השילוב המוצלח בין לימוד איטי מן המסד ועד הטפחות של הסוגיות, החל משרשי הענינים לעומקם בדברי הגמ' והראשונים ועד למיצוי שיטות האחרונים להלכה. זהו בהחלט 'בית מדרש' מיוחד שפירות ביכורי לומדיו מעידים בו, וחושבני שדווקא ה'נתיבות שלום' יותר מייצג את דרך הלימוד המיושבת והמתמשכת הזאת מאשר ה'אורחות שבת'. גם אם ישנם יחידי סגולה שמצליחים ללמוד בצורה כזאת, ריכוז כה גבוה ומוצלח של ת"ח גדולים שהמיתו עצמם כפשוטו על התורה בלימודה בצורה כזאת בעמל ויגיעה ותוך חבורה הוא חזון בלתי נפרץ.
רובם ככולם של הלומדים, אותם אני מכיר מקרוב ב"ה, תולים את ההצלחה בכיוון הנ"ל בהכוונה וברוח שהנחיל להם מו"ר הגרש"א שליט"א, הן כקבוצה, והן כיחידים, כל אחד לפי דרכו.
ניים ושכיב כתב:זאת אומרת שהלכה בעיון זה לא כל הקונץ.נוטר הכרמים כתב:כמי שבמשך תקופה חיפש ותר אחר כולל 'הלכה בעיון' נוכחתי לראות כמה נדיר למצוא כולל שמיישם את השילוב המוצלח בין לימוד איטי מן המסד ועד הטפחות של הסוגיות, החל משרשי הענינים לעומקם בדברי הגמ' והראשונים ועד למיצוי שיטות האחרונים להלכה. זהו בהחלט 'בית מדרש' מיוחד שפירות ביכורי לומדיו מעידים בו, וחושבני שדווקא ה'נתיבות שלום' יותר מייצג את דרך הלימוד המיושבת והמתמשכת הזאת מאשר ה'אורחות שבת'. גם אם ישנם יחידי סגולה שמצליחים ללמוד בצורה כזאת, ריכוז כה גבוה ומוצלח של ת"ח גדולים שהמיתו עצמם כפשוטו על התורה בלימודה בצורה כזאת בעמל ויגיעה ותוך חבורה הוא חזון בלתי נפרץ.
רובם ככולם של הלומדים, אותם אני מכיר מקרוב ב"ה, תולים את ההצלחה בכיוון הנ"ל בהכוונה וברוח שהנחיל להם מו"ר הגרש"א שליט"א, הן כקבוצה, והן כיחידים, כל אחד לפי דרכו.
אפשר בבקשה לתאר יותר בפרוטרוט את שיטתם?
(וכיון הדרך היא של הגרש''א, מה קורה במעלות התורה?)
נוטר הכרמים כתב:כמי שבמשך תקופה חיפש ותר אחר כולל 'הלכה בעיון' נוכחתי לראות כמה נדיר למצוא כולל שמיישם את השילוב המוצלח בין לימוד איטי מן המסד ועד הטפחות של הסוגיות, החל משרשי הענינים לעומקם בדברי הגמ' והראשונים ועד למיצוי שיטות האחרונים להלכה. זהו בהחלט 'בית מדרש' מיוחד שפירות ביכורי לומדיו מעידים בו, וחושבני שדווקא ה'נתיבות שלום' יותר מייצג את דרך הלימוד המיושבת והמתמשכת הזאת מאשר ה'אורחות שבת'. גם אם ישנם יחידי סגולה שמצליחים ללמוד בצורה כזאת, ריכוז כה גבוה ומוצלח של ת"ח גדולים שהמיתו עצמם כפשוטו על התורה בלימודה בצורה כזאת בעמל ויגיעה ותוך חבורה הוא חזון בלתי נפרץ.
רובם ככולם של הלומדים, אותם אני מכיר מקרוב ב"ה, תולים את ההצלחה בכיוון הנ"ל בהכוונה וברוח שהנחיל להם מו"ר הגרש"א שליט"א, הן כקבוצה, והן כיחידים, כל אחד לפי דרכו.
זכיתי להכיר במקצת את האחד המיוחד, ר' יפרח זצוק"ל, ההגדרה הכי מאפיינת עליו כמדומני הם דברי הרמב"ם בסוף הל' שומ"י הידועים: אשר פרק מעליו עול החשבונות הרבים והלך ישר כאשר עשאו האל'. יהי זכרו ברוך.
עט סופר כתב:נוטר הכרמים כתב:כמי שבמשך תקופה חיפש ותר אחר כולל 'הלכה בעיון' נוכחתי לראות כמה נדיר למצוא כולל שמיישם את השילוב המוצלח בין לימוד איטי מן המסד ועד הטפחות של הסוגיות, החל משרשי הענינים לעומקם בדברי הגמ' והראשונים ועד למיצוי שיטות האחרונים להלכה. זהו בהחלט 'בית מדרש' מיוחד שפירות ביכורי לומדיו מעידים בו, וחושבני שדווקא ה'נתיבות שלום' יותר מייצג את דרך הלימוד המיושבת והמתמשכת הזאת מאשר ה'אורחות שבת'. גם אם ישנם יחידי סגולה שמצליחים ללמוד בצורה כזאת, ריכוז כה גבוה ומוצלח של ת"ח גדולים שהמיתו עצמם כפשוטו על התורה בלימודה בצורה כזאת בעמל ויגיעה ותוך חבורה הוא חזון בלתי נפרץ.
רובם ככולם של הלומדים, אותם אני מכיר מקרוב ב"ה, תולים את ההצלחה בכיוון הנ"ל בהכוונה וברוח שהנחיל להם מו"ר הגרש"א שליט"א, הן כקבוצה, והן כיחידים, כל אחד לפי דרכו.
זכיתי להכיר במקצת את האחד המיוחד, ר' יפרח זצוק"ל, ההגדרה הכי מאפיינת עליו כמדומני הם דברי הרמב"ם בסוף הל' שומ"י הידועים: אשר פרק מעליו עול החשבונות הרבים והלך ישר כאשר עשאו האל'. יהי זכרו ברוך.
הגר"ש אויערבך אכן לא כ"כ מהר הסכים לכתוב הסכמה לאורחות שבת, כיון שאמר להגר"ש גלבר שיותר מתאים לך נתיבות שלום, [מלבד הסיבה השניה שלכן התעכב הוצאת הספר בשנה].
אגב אין כאן קונץ, בזמנו לא היה מצוי שלמדו הלכה עם הבנת גדרי ושרשי הדברים באותה רמה שלמדו בישיבות. בלימוד הלכה היה הרבה יותר מקובל בתי מדרש אחרים, וסגנון שונה לחלוטין, בלי לזלזל בשום סגנון לימוד, לא הייתי בשמים ואין לי תוכנית להגיע לשם בקרוב, ואין לי מושג מה האמת...
בזמנו לא היה מצוי ספרים בהלכה כנתיבות שלום ומגילת ספר, היום זה בהחלט מצוי ומקובל מאד, גם אצל אלו שלא משערים שהראשון שהחדיר את הענין הוא הגר"ש ותלמידיו התיכוניסטים באיתרי.
הקבוצה לא היתה כ"כ גדולה וכמות הת"ח המובהקים שצמחו משם מדהימה.
אום אני חומה כתב:הרב בן ירושלים,
א. מי נתן לחבורה זו את שמה? הרי אני כבן וכו' ולא שמעתי בלתי היום.
ב. האם המשגיח המיוסר הגה"צ ר' זליג גצל שליט"א גם נמנה על בני החבורה? גם הוא מתלמידי הגר"ש מאיתרי.
ג. למה עזב הגר"ש את איתרי ולאן פנה?
ראש כתב:הוא למד תמיד באיתרי?
כי אני זוכר אותו בהיותי בישיבה קטנה שהוא היה לומד בכולל בית הלוי בבית הכנסת של התימנים ברחוב אהלי יוסף.
מה שהיום 'מוזר' בעיני שהוא היה לומד שם כבר בשעה שבע בבוקר!
בן ירושלים כתב:שר' מרדכי רצה שיגדלו ולא הפריע להם לגדול, לא ניסה לנצל אותם ל"טובת הישיבה" ובזה היה חד בדרא.
נשר כתב:בן ירושלים כתב:שר' מרדכי רצה שיגדלו ולא הפריע להם לגדול, לא ניסה לנצל אותם ל"טובת הישיבה" ובזה היה חד בדרא.
וביותר, שאף בבחירת הצוות לישיבה הביא את מיטב המוחות, גאונים וכריזמטיים כאחד ולא חשש, דבר שאין בנמצא בישיבות אחרות שבדרך כלל המינוי צריך להיות כזה שלא מאיים וכו' ואף בזה היה חד בדרא.
אולי סיפרתי לך שר' מרדכי נתן לי להגיד שיעור "על הבימה" בשבת. זה הרי מדהים. הייתי בשבת עם תלמידים בישיבה. הוא אמר לי שאת השיעור בפרשה שהוא אומר בבוקר, אומר במקומו. באותה שבת היה ר' שלמה בישיבה. יפרח זצ"ל אמר לי שאין מצב שאומר שהרי אם ר' מרדכי לא אומר אז ר' שלמה יאמר. רבע שעה לפני יפרח רץ לחפש אותי ואמר לי שאני אומר השיעור כי הרבנית טענה שזה שייך לרב והוא יכול לכבד מי שרוצה. היה מזל שמספק הכנתי בליל שבת משהו שהיה לי בענין משיח ב"ד ובנין ביה"מק. אחר כך כשהודיתי לרב הוא שאל האם אני מכיר עוד ראש ישיבה משוגע כמוהו שיתן לבוגר לומר שיעור על הבימה? אמרתי לו שהוא צודק ואין "משוגעים " כמוהו.
נוטר הכרמים כתב:בימים האחרונים שהיתי בנופש בישוב הגלילי 'אור הגנוז' כבן לויה להגה"צ רי"י קלמנוביץ שליט"א, בחלק מן התפילות השלים לנו את המנין (בתפילות שחרית הארוכות והמתמשכות) הגאון ר' שמחה שיף שליט"א, ששימש בישיבת איתרי שנים ארוכות, שנפש בסמיכות מקום (ד' ישלח דברו וירפאהו). באתי עמו בדברים, ובתוך הדברים יצא לשוחח על 'חבורת הקדושים', הוא גם הזכיר בערגה את אותה קבוצה, ולאחמ"כ שאלתיו אודות הצוות הנבחר והנדיר, ואזי אמר: הכל בזכות ר' מרדכי', שכל מעשיו היו לשם שמים, והביא ת"ח בעלי שיעור קומה, ולא חשש שיעפילו עליו...
לא ידען כתב:נוטר הכרמים כתב:בימים האחרונים שהיתי בנופש בישוב הגלילי 'אור הגנוז' כבן לויה להגה"צ רי"י קלמנוביץ שליט"א, בחלק מן התפילות השלים לנו את המנין (בתפילות שחרית הארוכות והמתמשכות) הגאון ר' שמחה שיף שליט"א, ששימש בישיבת איתרי שנים ארוכות, שנפש בסמיכות מקום (ד' ישלח דברו וירפאהו). באתי עמו בדברים, ובתוך הדברים יצא לשוחח על 'חבורת הקדושים', הוא גם הזכיר בערגה את אותה קבוצה, ולאחמ"כ שאלתיו אודות הצוות הנבחר והנדיר, ואזי אמר: הכל בזכות ר' מרדכי', שכל מעשיו היו לשם שמים, והביא ת"ח בעלי שיעור קומה, ולא חשש שיעפילו עליו...
האון רבי שמחה שיף שליט"א, הוא תלמיד חכם אמיתי ומתמיד מובהק. בכל פעם שמגיעים לביתו לבקרו הוא שקוע בחמורות שבמסוגיות, או בלימוד שפת אמת על התורה בעיון. גם בעת כאבים איומים או לפני, אחרי ובמשך פעילויות רפואיות להן נצרך.
לאוי"ט.
בן אליהו כתב:צר לי אך פשוט לא ראוי להזכיר את הספר הזה כאן
עושה חדשות כתב:כמדומני שנשוא הדיון, ר' יפרח, חיבר ספר (אולי - קודש הילולים?), שמא בעקבות האשכול יובא ספרו אל האוצר פנימה.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 87 אורחים