ומשה כשכתב ספרו כתב גם כן ספר איוב, היינו כי מצא כתובים השאלות ותשובות מאיוב וריעיו מעורבים עם מכתבים אחרים מאומות העולם, ויחפש בהם, וברוח הקדש החל עליו אז ברר אוכל מתוך פסולת וכתב בסדר ספר איוב כפי האמת בעצמו וכאשר קרה מבלי תוספת וחסרון.
קו ירוק כתב:יש מחלוקת מי כתב ספר איוב. ולמ"ד שלא משה כתבו אז כל הסיפור עם מכתבי אומות העולם לא הוה
ענין איוב הנפלא הוא מכת מה שאנחנו בו, ר"ל שהוא משל לבאר דיעות בני אדם בהשגחה, וכבר ידעת באורם ומאמר קצתם איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה, ואשר חשבו שהיה ונברא ושהוא ענין שאירע, לא ידעו לו לא זמן ולא מקום, אלא קצת החכמים אמרו שהיה בימי האבות, וקצתם אמרו שהיה בימי משה, וקצתם אמרו שהיה בימי דוד, וקצתם אמרו שהיה מעולי בבל, וזה ממה שיחזק מאמר מי שאמר לא היה ולא נברא
אפרקסתא דעניא כתב:קשה לי להבין את הטענה שספר מתורגם הוא יותר קשה מבחינה לשונית. לכאורה, המתרגם מתרגם את הספר לשפתו, ולכן הוא אמור לכתוב את הספר באופן ברור. אם כבר הייתי סובר להיפך, שזו ראיה שספר איוב נכתב במקור בלשה"ק, ולכן יש בו ביטויים ייחודיים ושפה גבוהה מאוד. אילו היה מתורגם, מדוע שהמתרגם ישתמש בלשונות כאלו?
ר_חיים_הקטן כתב:וחז"ל אמרו כי משה כתב ספר איוב והקרוב אלי כי הוא ספר מתורגם על כן הוא קשה בפירוש כדרך כל ספר מתורגם (אבן עזרא איוב ב:יא).
נוסיף עוד להביא ראיה על שזה הספר הוא מחובר למשל. ואם תרצה לאמר שאיוב וחבריו היו על כל פנים, יבוא השואל וישאל אותך איך חוברו סדרי אלו המענים? ואם תאמר שהאנשים ההם התקבצו יחד וכל אחד מהם דבר דבריו וכתב במליצתו, ושאליהו בא אחר מיכן ודבר דבריו וכתבם, והשם בא אחר מכן ודבר דבריו, יענה השואל וישאל עוד: ומי חבר דבריהם בספר אחד אחר שגמרו מלדבר דבריהם? אין לך בזה תשובה. ואם תאמר כי משה רבינו מצא דבריהם כתובים מפוזרים ומפורדים וחברם וכתבם, דברי האל אנא מצאם ומי חברם מפי השם וכתבם?
אם תאמר: החברים ואיוב כתבו דברי השם, ישיב השואל עוד ויאמר: וזה דבר מופלא שיהיה ששה מדברים ולא יהיה הפרש במליצתם וכל אחד מהם ידבר דבריו כדברי חברו המליצה! וכו'
איתן כתב:לא אוכל שלא להביא פה את דברי הרמב"ם, אף שאינם קשורים ישירות לנושא. מו"נ ח"ג פכ"ב:ענין איוב הנפלא הוא מכת מה שאנחנו בו, ר"ל שהוא משל לבאר דיעות בני אדם בהשגחה, וכבר ידעת באורם ומאמר קצתם איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה, ואשר חשבו שהיה ונברא ושהוא ענין שאירע, לא ידעו לו לא זמן ולא מקום, אלא קצת החכמים אמרו שהיה בימי האבות, וקצתם אמרו שהיה בימי משה, וקצתם אמרו שהיה בימי דוד, וקצתם אמרו שהיה מעולי בבל, וזה ממה שיחזק מאמר מי שאמר לא היה ולא נברא
כי איך יעלה אפילו בלב הסכל שהבורא יתברך שמו יהיה נפתה לשטן או לשום נברא מנבראיו ואפילו אם היה מלאך כל שכן שהיה שטן מזיק לבריות בלא פשע ובלא עון, כי זה לבדו היה מספיק להוציא כל סכל וכל פתי מהיותו מאמין שאיוב היה כלל בשום זמן או נברא בשום פנים, כמו שיחשבו אנשים שמוחם מלא מזוהמא שאינה נפסקת מהם לעולם ואין ראוי שתפסק מהם כיון שעלה בהמותם וסכלותם לזה הגדר כלו שיאמינו שאיוב היה או נברא בשום פנים בעולם.
ומה שאמרו חכמים שהי' בימי אבות או בימי משה או בימי דוד או מעולי גולה, הרמז בזה שבכל דור ודור נמצא צדיק ורע לו רשע וטוב לו, והבן זה כי הוא נפלא.
האחת היא שאף על פי שהנביא היה בדעתו והסכמתו שאיוב היה ולא היה משל, אין אנו מוכרחים בעבור זה להרחיק דעת מי שאומר שהוא למשל, כי אין מי שיודע סודות הנבואה שיאמין שהבורא אמר לנביא ההוא במראה הנבואה שאיוב היה ונברא. אם כן אין ראיה אם הנביא אמר שאיוב היה וכו'
שמו ושם עירו למה. עדיפא הול״ל מסוף ספר איוב [מב, יג] וה׳ בירך אחרית איוב, כל הפרשה אין לו ציור לפרשו ע״ד משל, וכן מענה... בספר א״א לפרשו דרך משל, והתימה מר׳ שמואל בר נחמני שלא גער ביה מלהוציאו בנזיפה מעלות דופי ח״ו בכתבי קודש כאילו הם ספרי המירס המכזבים, לא כאלה חלק יעקב, חלילה חולין הוא ומחשבת פיגול הוא.
איתן כתב:עיינו גם במבוא של "דעת מקרא" לספר איוב, עמ' 18-21 (לפי עמודים בפנים הספר ולא במספור של האוצר).
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?154899
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים