בברכה המשולשת כתב:יש על כך אריכות ביד מלאכי ערך דרשות מעצמנו ועוד יותר בשדי חמד ערך דרשות מעצמנו. (וסובב סביב שתי תשובות של המהרי"ק שעוסקות בזה ומשם באר"ה)
צביב כתב:ובספר אחד כתב שעומק דרכי תלמוד בבלי מיוסדים על י"ג מידות אלו
צh33 כתב:ומה לגבי גז"ש שבודאי אין הלומדים מרבים לחדש בה...
ומכ"מ עיין שם בחוות יאיר שבעיקרו יש מקום לדבריך.
ארי שבחבורה כתב:צביב כתב:ובספר אחד כתב שעומק דרכי תלמוד בבלי מיוסדים על י"ג מידות אלו
מי הוא זה ואי זה הוא?
מדבר בלימוד כתב:תמהני על הציבור כאן,
פשיטא שבזמננו ילפינן ממידות שהתורה בהם, וההוכחה היא הק"ו השזורים במילותיהם של רבותינו בכל אתר ואתר. וסברא פשוטה היא: וכי התעלה על דעתך שמעתה לא נדמה דבר לדבר ואם החמרנו בקל לא נחמיר בחמור! ומכאן צא ולמד לגבי כל שאר המידות.
ולא רק הלבוש מחדש לימודים, אל הפנ"י פעמים רבות, ועוד רבים... רק במפרשים הנ"ל זה בולט, משום שהם לא מזכירים ק"ו וכדו', אלא לימודים ודיוקים מייתורים של מילים בתורה וכו'. שהם אינם בכלל י"ג מידות.
חכם באשי כתב:להוציא חידושי דינים ישר מהמקראות שכיח מאוד ב'ספר חסידים'. ור' יהודה החסיד נאמן לשיטתו, שאין ג' פסוקים במקרא (היינו, בכל התנ"ך!) שאין הלכה יוצאת מהן.
צh33 כתב:יש גם סוג של חידוש הלכות משום פשוטו של מקרא ויש להבדיל בינהם.
ארי שבחבורה כתב:צh33 כתב:יש גם סוג של חידוש הלכות משום פשוטו של מקרא ויש להבדיל בינהם.
ועסק בזה בהרחבה הרב יהודה קופרמן בספרו 'פשוטו של מקרא' כרך ראשון מדור א' פרקים 1-2 ובפרקי המבוא שהקדים לביאורו הנודע על ה'משך חכמה' פרק ד'.
הרמב"ם (הל' רוצחים פ"ב הי"ד) כתב:יראה לי שהמכה את עבדו בסכין וסייף או באבן ואגרוף וכיוצא בהן ואמדוהו למיתה ומת אינו בדין (שמות כא-כא) ''יום או יומים'' אלא אפילו מת לאחר שנה נהרג עליו. לכך נאמר (שמות כא-כ) ''בשבט'' שלא נתנה תורה רשות להכותו אלא בשבט ומקל ורצועה וכיוצא בהן ולא בהכאת רציחה
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 187 אורחים