אוצר החכמה כתב:מי שאכל כזית פת ובירך ברכת המזון, חיובו אינו אלא מדרבנן, אבל האם קיים מצווה דאורייתא באופן של אינו מצווה ועושה?
עזריאל ברגר כתב:אוצר החכמה כתב:מי שאכל כזית פת ובירך ברכת המזון, חיובו אינו אלא מדרבנן, אבל האם קיים מצווה דאורייתא באופן של אינו מצווה ועושה?
למה לא?
חיוב דרבנן גורע מ"אינו מצווה ועושה"?!
כמדומני שבהלכות ברהמ"ז ובהלכות הבדלה כתוב שהצד היחיד לומר שקטן לא יכול להוציא אשה - הוא רק אם הוא דרבנן והיא חייבת מדאורייתא, אבל את"ל שהיא חייבת דרבנן או שאינה חייבת כלל - בוודאי יכולה לשמוע מהקטן.
פרי יהושע כתב:עזריאל ברגר כתב:אוצר החכמה כתב:מי שאכל כזית פת ובירך ברכת המזון, חיובו אינו אלא מדרבנן, אבל האם קיים מצווה דאורייתא באופן של אינו מצווה ועושה?
למה לא?
חיוב דרבנן גורע מ"אינו מצווה ועושה"?!
כמדומני שבהלכות ברהמ"ז ובהלכות הבדלה כתוב שהצד היחיד לומר שקטן לא יכול להוציא אשה - הוא רק אם הוא דרבנן והיא חייבת מדאורייתא, אבל את"ל שהיא חייבת דרבנן או שאינה חייבת כלל - בוודאי יכולה לשמוע מהקטן.
לעניות דעתי יש חילוק גדול בין אינו מצווה ועושה לבין מי שמחוייב רק דרבנן לטוב ולמוטב, האינו מצווה ועושה אמנם אינו חייב כלל אף מדרבנן, מצד שני גדרי המצווה שלו הן כהמצוה שהוא רוצה להתחייב בה, וככלל הגע עצמך מה שאמר רב יוסף מריש הוה אמינא וכו', שחשב שגדולה מעלתו של אינו מצווה ועושה על המצווה ועושה, וזה בוודאי א"א לומר על מי שמקיים מצווה דרבנן בלבד, נקודה למחשבה. אבל העיקר מש"כ שיש מקום לדון שגדרי מצוותה של האישה היא כאיש, ובפרט לאלו שסוברים שיש כאן איזה בחינת נדר שקיבלו עליהם, ועוד יש לדון שמברכות לדעת ר"ת וציוונו בגלל האנשים, ואם כן בעי להיות גדרם כגדר האנשים, שיהיו ראויות לברכה זו.
אוצר החכמה כתב:האם אשה יכולה להוציא בתקיעת שופר את חברתה?
אוצר החכמה כתב:האם אשה יכולה להוציא בתקיעת שופר את חברתה?
שש ושמח כתב:לגבי שמיעה מקטן:
לגבי שמיעה מאשה: עי' שאג"א סי' ק"ד שדן שאולי עדיף לשמוע מאיש כיון שלגביו אין איסור שבות בתקיעה ביו"ט, וכמדומה שלא הזכיר שיש ענין לשמוע מאיש כיון שהוא בר חיובא.
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את דברי המועדים וזמנים לפי"ז איך מוציא קטן בדרבנן הלא אין להם מחשבה אפילו בדרבנן. וע"כ שמיקרי מעשה ולא מחשבה ומעשה יש להם אפילו מדאורייתא.
פרי יהושע כתב:נשאלתי, האם אריך למעבד הכי שגדול שנעשה כעת בר- מצווה יוציא נשים, ויסוד השאלה פשוט, שמצד אחד אין נשים חייבות דהוה מ"ע שהז"ג וממילא אפשר דיש לסמוך בזה על חזקה רבא דלא עדיפא ממצות דרבנן, ומצד שני כיון ורוצות לקיים מדין אינו מצווה ועושה את המצוה דאו' של שמיעת קול שופר, יתכן שיש להן להחמיר לשמוע ממי שהוא גדול ודאי, מה דעת החכמים בזה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 53 אורחים