הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' ספטמבר 23, 2016 8:01 pm
הנה מממש"כ בענין במקום אחר:
כדעת המהרי"ל לאומרו עם הניקוד 'דָבָר' החזיק גם הרוו"ה במחזוריו, וז"ל:
'תגיד ליעקב דָבָר חק ומשפט. וכן הגי' בב' כ"י (=כתבי יד), וכן נכון, שהוא איננו סמוך, שהוא מיוסד ע"ה (=על הכתוב) מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל (תילים קטז, יז), והנה הם ג' נושאים . ועל האי קרא אמרו בתנחומא (פ' בחוקותי סי' א) והובא בילקוט [שמעוני] לתורה (רמז תרעא) אמר הקב"ה לישראל אם עשיתם חוקי אין השטן נוגע בכם וכו'. וזהו טעם באין מליץ וכו', ואחר שקיימנו תקיעת השופר בכל חוקותיו, לכן וצדקנו במשפט'.
מיהו בדברי קהלת להרש"ז גייגר ז"ל דומ"ץ בק"ק פפד"מ יצ"ו עמד בזה על דברי הרוו"ה, ודעתו שהנוסח הישן 'דְבַר' הוא הנכון (משלי שלמה לחוברת החמישית, אות יג, עמ' 180), וז"ל:
'מנהגנו לומר כבמחזורים הישנים 'דְבַר חוק ומשפט' וכן נ"ל נכון, ולא כה"ה (=היידנהיים) שתיקן: 'דָבָר', וזה דברו בביאורו: 'דָבָר חק ומשפט, כן הגי' בב' כ"י, וכן נכון, כי איננו סמוך, שהוא מיוסד ע"ה מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, והנה הם ג' נושאים'. ואני אומר ב' כתבים אין מלמדים, ואשמר מעשות דרכיהם ודַבֵּר דָבר , שאף הפייטן סמך דברו על המקרא הזה אינו מענינו, ששם מדבר מדבריו חקיו ומשפטיו בתורה שהגיד לנו, אבל זה מדבר ממשפט יום הדין, והוא מענין הכתוב 'כי חק לישראל הוא משפט וגו'' (תהילים פא, ד), ולכן מדבר הפייטן בל' יחיד: חוק ומשפט, ולא בל' רבים כבמקרא הראשון, וא"כ מלת דבר רק נוספת בסמיכות, לדמות לשונו גם ללשון המקרא הא' 'מגיד דבריו ליעקב', ע"כ אומר: תגיד ליעקב דְבַר, אבל העיקר: חוק ומשפט, מענין המקרא הב' '.
והמנהג הפשוט אכן שלא כדעת המהרי"ל ורוו"ה, וברוב המחזורים איתא הניקוד עם שו"א תחת הד' ופת"ח תחת הב'