היא שיחתי כתב:עי' שוב ברש"י שהבאת
ז"ל:
"והא קא הוי חציצה - בין רגליהן לרצפה, דתנן בזבחים (טו, ב): עומד על הכלי או על גבי רגל חבירו - פסול, דבעינן לעמוד לשרת ואין זה עמידה".
הרי להדיא דהוא דין בחציצה
היא שיחתי כתב:אף לדבריך דדין חציצה הוא חיסרון בעמידה
היינו משום דבמה שיש חציצה אינו עמידה
כלומר דעמידה בחציצה אינה צורת עמידה
אבל כל זה שייך רק עד כמה שיש דין חציצה
וכמ"ש התוס' שאין דרך שירות ע"י חציצה
אבל הכא בהקמת המשכן
הרי אין דין לעמוד בעזרה גופה
אלא אפשר להקים כשעומד מבחוץ
וא"כ לא שייכא להכא חציצה וממילא דהויא עמידה מעליא
ואף אם יש דין עמידה וחציצה בלווים בשירה שהוא דין בתוך המשכן והמקדש
אי"ז שייך להקמת המשכן שאינו דין בפנים אלא בונים במחוץ נמי
מעיין כתב:זכרונך כוזב לך ... והוא רק ס"ד
עיי"ש במסקנת הסוגי' בהמצניע וברש"י שם
צוציק כתב:אני לא יודע אם התירוץ ימצא חן, עכ"פ הקושיא כבר נשאלה.
מדובר בדפים הראשונים של הספר כך שיש הרשאה לכולם:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... KS&page=26
היא שיחתי כתב:הרי תשובתך (ועל דעת שאקבל תגובה):
שבת צב. "וכתיב (שמות מ) ויפרש את האהל על המשכן. ואמר רב, משה רבינו פרשו"
וצריך ביאור מאי אשמעינן רב הא כך משמע מפסוק גופיה ויפרוש וקאי אלעיל מיניה בפסוק יח שהוא משה
וכן קשה בנדרים לח. "ואמר מר משה רבינו פירסו" והלא קרא דלהדיא הוא
אך ביאור העניין הוא דדרשינן מקרא דמשה פירש האהל לבדו בלא עזרה,
דמקרא לבד הו"א דהיינו עם סיוע מאחיו הלוויים אולם דרשינן ויפרוש לבדו,
ויש להטעים הדבר דומיא דקרשים שלא הצליחו אחרים להעמידם עד שבא משה והעמידם לבד ודומיא דהכי האהל
ומעתה שווה בנפשך הלא האוהל היה ארוך וגדול מאוד
וכי סולם לבד יעזור לפרוש האוהל לבד בלא עזרה על כזה מרחק עצום בכזה משקל?
ועוד אפשר דאיירי ביריעות עיזים כדפי' רש"י על אתר ועי' תוס' שבת כח. בריש העמוד ועורות הן כבדות למאוד
ועל כרחך היינו משום שהיה גבוה ויכל לעמוד ולפרוש לכזה מרחק דבהתאם היו ידיו ארוכות ויכל להגיע לכאלו מרחקים
אכן הצ"ע על כ"ז מדברי הגמ' בבכורות מד. דדס"ד דרשב"ח דעשיתו למשה בעל מום דידיו קצרות
ולכאו' להנ"ל מוכרח שהיו ידיו ארוכות שיכל להגיע לקצה השני של המשכן ומאי ס"ד דרשב"ח
אליחי כתב:
מכובד היריעות אין ראיה שהיה גבוה, דהא כבר שמעינן שהיה גבור מנשיאת הלוחות (נדרים לח.), שלכאו' כבדים היו מהיריעות, וא"כ ודאי שאת היריעות יכל ליקח כשהם גלולים ולפורסם על המשכן ואח"כ לפורסם {כדרך שאנו עושים בסכך קיינס}.
היא שיחתי כתב:אליחי כתב:
מכובד היריעות אין ראיה שהיה גבוה, דהא כבר שמעינן שהיה גבור מנשיאת הלוחות (נדרים לח.), שלכאו' כבדים היו מהיריעות, וא"כ ודאי שאת היריעות יכל ליקח כשהם גלולים ולפורסם על המשכן ואח"כ לפורסם {כדרך שאנו עושים בסכך קיינס}.
למרות שהיה גיבור נראה דקשה למאוד לפרוש היריעות עד לצד השני של המשכן בלא משהו שתומך באמצע
איש_ספר כתב:בשולי הדיון המאלף הזה אוסיף שחכ"א מארה"ב הו"ל לפני שנה שנתיים שני כרכים מלאים וגדושים על כל דיני עמידה במצוות, אימתי יש חיוב לעמוד וכו'. ושם יש גם על הלויים כמובן.
אליחי כתב:גוף הדבר מוזר מאוד שיהיה לזה דין עבודה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 129 אורחים