יישר כח גדול. חמרא למרא וטיבותא לשקיא.
נוטר הכרמים כתב:ואולי יתכן לבאר בזה לפי מה דאיתא בכתבי האריז"ל, שי"ח פסוקי יהי כבוד כנגד י"ח ברכות שמו"ע., ונראה שפסוק זה ממשלי הוא תוספת מאוחרת יותר, והינו מכוון כנגד הברכה הנוספת שנתקנה אח"כ שהיא ברכת המינים,
בפירוש הרוקח לסידור נראה שהוא כולל את הפסוקים אשרי יושבי ואשרי העם ביחד עם פסוקי כבוד. ואחר שביארם כתב: "מן יהי כבוד עד כאן שה' אלהיו, לקוטי פסוקים הם, שאינם סמוכים זה אצל זה, אך נתייסדו מן המזמורים: א יהי כבוד, ב ישמח ה', ג יהי שם ה', ד מהולל שם ה', ה רם על כל גוים ה', ו ה' שמך, ז ה' זכרך, ח ה' בשמים, ט ה' מלך, י ה' מלך, יא ה' מלך, יב ה' ימלוך, יג ה' מלך, יד ה' הפיר, טו ועצת ה', טז עצת ה', יז כי בחר ה', יח ה' הושיעה,
הרי י"ח אזכרות קודם אשרי, וא' שה' אלהיו". (בפי' הרוקח הנדפס חלו שיבושים וחסרונות, וכאן הועתק בשלימות ע"פ כה"י. וצ"ב מדוע הפסוק 'כי לא יטוש' שג"כ נתפרש ע"י הרוקח לא בא כאן לכלל החשבון.)
והרוקח מקביל כנגד זה ענינים רבים שיש בהם מנין י"ח, ויש עוד א' דומה להם.
"וכן בערב תקנו לומר י"ח שמות: א ברוך ה' לעולם, ב ברוך ה' מציון, ג ברוך ה' אלהים, ד יהי כבוד ה', ה ישמח ה', ו יהי שם ה', ז כי לא יטוש ה', ח כי הואיל ה', ט ה' הוא האלהים, י ה' הוא האלהים, יא והיה ה' למלך, יב יהיה ה' אחד, יג יהי חסדך ה', יד לפניך ה', טו ברוך ה' ביום, טז ברוך ה' בלילה, יז ברוך ה' בשכבינו, יח ברוך ה' בקומינו, וא' פדית אותי ה' אל אמת.
וכן י"ח אזכרות בויושע (שמות יד, ל לא; טו, א - יח) ובג' פסוקים שתקנו אחריו: א ויושע ה' ביום ההוא, ב אשר עשה ה', ג העם את ה', ד ויאמינו בה', ה הזאת לה', ו אשירה לה', ז ה' איש מלחמה, ח ה' שמו, ט ימינך ה', י ימינך ה', יא באלים ה', יב עמך ה', יג פעלת ה', יד ה' ימלך, טו כי לה' המלוכה (תהלים כב, כט), טז והיתה לה' המלוכה (עובדיה א, כא), יז והיה ה' למלך (זכריה יד, ט), יח יהיה ה', וא' מקדש אדני.
וכן י"ח מזמורים בתילים מתחילים בשם המיוחד: א ה' מה רבו צרי (ג, ב), ב ה' אל באפך (ו, ב), ג ה' אלהי בך חסיתי (ז, ב), ד ה' אדונינו (ח, ב), ה בה' חסיתי (יא, א), ו ה' מי יגור באהליך (טו, א), ז ה' בעזך (כא, ב), ח ה' רועי (כג, א), ט לה' הארץ (כד, א), י ה' אורי וישעי (כז, א), יא ה' אל {באפך} [בקצפך] (לח, ב), יב ה' אלהי {תשועתי} [ישועתי] (פח, ב), יג ה' מלך גאות (צג, א), יד ה' מלך תגל (צז, א), טו ה' מלך ירגזו (צט, א), טז ה' לא גבה לבי (קלא, א), יז ה' קראתיך (קמא, א), יח ה' שמע תפלתי (קמג, א), וא' אדני מעון אתה (צ, א)".
ובסוף מסיק הרוקח:
"
וכנגדם תקנו י"ח ברכות, וא' ברכת המינים למשומדים".
אודות ברוך שאמר ויחסו לשירי דוד, ראה מה שהאריך רבינו יהודה בר יקר בפירושו לסידור (עמ' ו ז).