פרי יהושע כתב:יש"כ להרב אי"ס על הקישור, אמנם לא מצאתי שם גם במאמר שבקולמוס, את הרעיון הנ"ל שרציתי לומר שאולי היום גם משלבים במובן מסויים את קריאת המועד עם סיום התורה, ואף שכפי שמבואר שם אין סיום הברכה במעונה אלא בויעל משה מכל מקום אולי יתכן לומר כמש"כ שעיקר ברכתו של משה לשבטים מסתיים במעונה, ואם כן אולי נכון מש"כ ועדין אני מחפש מקור לכך.
מעט דבש כתב:פרי יהושע כתב:יש"כ להרב אי"ס על הקישור, אמנם לא מצאתי שם גם במאמר שבקולמוס, את הרעיון הנ"ל שרציתי לומר שאולי היום גם משלבים במובן מסויים את קריאת המועד עם סיום התורה, ואף שכפי שמבואר שם אין סיום הברכה במעונה אלא בויעל משה מכל מקום אולי יתכן לומר כמש"כ שעיקר ברכתו של משה לשבטים מסתיים במעונה, ואם כן אולי נכון מש"כ ועדין אני מחפש מקור לכך.
עיקר הרעיון נמצא בקובץ המצורף כאן (ספר 'שמחת תורה' ח"ב סימן כג).
ועיין עוד בדברי ה'שלמי חגיגה' כאן.
פרי יהושע כתב:והנה המנהג לקורא עד מעונה אלקי קדם חמשה קרואים ואח"כ חוזרים הרבה פעמים לפי הקהל לתת לכולם עליה, ואח"כ קורים מעונה לחתן תורה. וחשבתי שיתכן שעד מעונה הוי מדין קריאת המועד כי עד שם ברכת משה לישראל, ולכן אפשר לחזור הרבה פעמים כמו בחג הסוכות, שלכא' אין מובן אל"כ כיצד אפשר לחזור על מה שקרו ומה תועלת יש בכך.
מותר לקרות עולים הרבה אף על פי שקרא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך, אין בכך כלום. הגה: ויש אוסרים (מרדכי סוף מגילה), וכן נהגו במדינות אלו, חוץ מבשמחת תורה, שנהגו להרבות בקרואים ונהגו כסברא הראשונה.
ונהגו עוד להרבות הקרואים לספר תורה, וקורים פרשה אחת הרבה פעמים ואין איסור בדבר
מעט דבש כתב:
רמ"א או"ח רפב, במותר לקרות עולים הרבה אף על פי שקרא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך, אין בכך כלום. הגה: ויש אוסרים (מרדכי סוף מגילה), וכן נהגו במדינות אלו, חוץ מבשמחת תורה, שנהגו להרבות בקרואים ונהגו כסברא הראשונה.
רמ"א או"ח תרסטונהגו עוד להרבות הקרואים לספר תורה, וקורים פרשה אחת הרבה פעמים ואין איסור בדבר
ומה שתמהת 'מה תועלת יש בכך', כבר כתב שם המ"ב (תרסט, יב) שהוא "משום כבוד התורה, ועוד כדי שיזכו כולם בשמחת התורה". ולזה אין נפק"מ אם כבר קראו פסוקים אלו או לא.
רק שלענין מנין העולים, מבואר בשו"ע (או"ח קלז, ו) שאם אינו מוסיף פסוקים (לכתחילה ג' פסוקים, ובדיעבד ב' פסוקים) על העולה שלפניו, אינו נחשב למנין העולים.
ולכן בשמחת תורה, יש להקפיד על ה' עולים שכל אחד קורא מה שלא קרא זה שלפניו. וכשחל שמח"ת בשבת, צריך להקפיד על ז' עולים.
ולי נראה טעם אחר, שמקפידים לא לקרוא מ'מעונה' אלא לחתן תורה, כיון שיש חשיבות יותר לעולה לפסוקים שעדיין לא קראו אותם. ולכך לחשיבות עליית 'חתן תורה' מקפידים שכל הפסוקים שקוראים לו לא יקראו לפניו.
וכן משמע לשון המשנה ברורה (תרסט, יג) "אבל משם והלאה (=מעונה ואילך) אין כופלין ששם מתחילין לקרות לחתן תורה".
פרי יהושע כתב:נכון שאין קוראים לכתחילה גם לחובת היום וכופלים, אבל כשא"א כגון בחנוכה וחוה"מ הלא עושים זאת גם, [ואם כן בדיעבד יהני גם בשבת לז' קרואים אולם לא לכתחילה]. אולם עיקר תמהתי נסובה על קריאת התורה הרגיל של שבת רגילה שהיא קריאה על הסדר שבזה אין כלל תועלת בחזרה כיון שהעיקרון לסיים את התורה ואם בא לסיים על מה יחזור, ולכן חשבתי שזה שייך יותר לחגיגת המועד כמו שכתבתם לכבוד סיום התורה וגם שכולם יתברכו בברכת משה לסיום המועדות, ולכן כל זה הוא בחלק של החמשה קורים שהיה נהוג גם במקומות שלא היו כלל מסיימים, כי זה אינו קריאת התורה כמו שבת אלא כדין מועד שאם אין ברירה אפשר לכפול כמה שרוצים, ואח"כ גם מסיימים את התורה ובזה אין מקום לכפול כלל, כי זה שייך לסיום התורה.
עכ"פ עיקר דברי נסבו על מה שאומר "דרשני" שאחר חמשה קרואים מתחילים לחזור ולכפול דווקא, ולכן הצעתי שאולי כן היה המנהג הקדום לקרוא בברכות של משה חמשה קרואים. ואולי נכון יותר שבזמנם היו אכן מסיימים עד ויעל משה שעד שם הן ברכותיו של משה, וכיום קצת שינו מכך אבל זה היה עיקר העיקרון, שכאן מצרפים את עניין הסיום עם כל החגיגיות של החזרות וכו' וחתן תורה אחרי, למנהג הקדום של חמשה קרואים, בעניין זה לא מצאתי לא סתירה ולא ראיה מדבריכם.
פרי יהושע כתב:אבל כשא"א כגון בחנוכה וחוה"מ הלא עושים זאת גם [ואם כן בדיעבד יהני גם בשבת לז' קרואים אולם לא לכתחילה].
הקורא בתורה ראשון, וקרא השני מה שקרא הראשון, אם הוסיף על מה שקרא הראשון ג' פסוקים, או אפי' שנים במקום דלא אפשר, אותו שני עולה מן המנין; ואם לאו, אינו עולה מהמנין, חוץ מפרי החג, משום דלא אפשר.
פרי יהושע כתב:כי זה אינו קריאת התורה כמו שבת אלא כדין מועד שאם אין ברירה אפשר לכפול כמה שרוצים
פרי יהושע כתב:עכ"פ עיקר דברי נסבו על מה שאומר "דרשני" שאחר חמשה קרואים מתחילים לחזור ולכפול דווקא
פרי יהושע כתב:שכולם יתברכו בברכת משה לסיום המועדות
"אבל משם והלאה (=מעונה ואילך) אין כופלין ששם מתחילין לקרות לחתן תורה".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים