נוטר הכרמים כתב:האם יש עם ר' יהונתן שליט"א בכתובים?
נשר כתב:הוזכרו באשכול זה השילוב של הגר"א והבעש"ט בבית המדרש הנ"ל
שמעתי דבר מעניין בשם ר' יצחק הוטנר זצ"ל על זה שהסתלקות הגר"א היתה בחג הסוכות והסתלקות הבעש"ט היתה בחג השבועות, ולכאורה היה צריך להיות להיפך, אלא הפשט הוא, שהבעש"ט דרך אהבת ה' הגיע לתורה והסתלק היכן שהוא סיים והגר"א דרך התורה הגיע לאהבת ה' ולכן הסתלק היכן שהוא סיים.
נשר כתב:ר' מוישי ישר כח, הרווית את צמאוני,נוטר הכרמים כתב:האם יש עם ר' יהונתן שליט"א בכתובים?
יש חוברות שיוצאות מדי פעם. שניתן להשיג בישיבה.
לגבי הקלטות, פעם היה אחד גרובובסקי (או משהו כזה) שהיה מקליט, אך מן הסתם היום זה יותר פשוט להשיג הקלטות.
מוישי כתב: בעבר היה נהוג לגשת אליו עם כובע וחליפה אך כיום בביהמ"ד אין בכך קפידא אך הנכנס לחדרו עליו ללבוש חליפה. והכניסה לחדרו אינה חופשית, אלא יש פעמון בו מצלצלים והוא מבפנים פותח את הדלת ע"י האינטרקום. בשבת אינו מקבל קהל. כשיוצאים מלפניו יש ללכת אחורנית עד לדלת, על מנת לא להסב את הגב אל רה"י. הנהגות אלו ועוד, נועדו לשמר בפינה אחת בעולם קצת מושגים מכבוד לרב שהיה נהוג בעבר,
זה יפה מאד, אבל מה שמציק לי הוא שהגר"י דיוויד אינו רבם של תלמידי הישיבה, במובן שהיה נהוג בעבר.מוישי כתב:הנהגות אלו ועוד, נועדו לשמר בפינה אחת בעולם קצת מושגים מכבוד לרב שהיה נהוג בעבר, וכל זאת על מנת לחדד ולהעמיק בנפש התלמיד את הכלי קיבול לקבל ולהיות מושפע מהדברי תורה של הרב.
פרי יהושע כתב:כיום בימיניו שיש ספרים לא שייך קבלה מרב במובן הנהוג בימי חז"ל, אולי רק של הרבה בכיתה א' המלמד א' וב', ולכן הגדרת תלמיד ורב הן מופשטות הרבה יותר, האם מה שיש שם זה ההגדרה היחידה, או שיש מובנים אחרים, כנראה שיש.
ומנלן שרב בדרך הלימוד נקרא רבו מובהק לעניין הלכות כבוד רבו?עמקן כתב:פרי יהושע כתב:כיום בימיניו שיש ספרים לא שייך קבלה מרב במובן הנהוג בימי חז"ל, אולי רק של הרבה בכיתה א' המלמד א' וב', ולכן הגדרת תלמיד ורב הן מופשטות הרבה יותר, האם מה שיש שם זה ההגדרה היחידה, או שיש מובנים אחרים, כנראה שיש.
זה ממש לא נכון. אפשר לראות כל הרייד בספרים אבל לקבל דרך הלימוד, ובעיקר להבין מה לא לומר א"א לקבל מספרים בלבד. [דומני ששמעתי משהו ברוח זו מהגר"מ פיינשטיין.]
צולניק כתב:מוישי כתב: בעבר היה נהוג לגשת אליו עם כובע וחליפה אך כיום בביהמ"ד אין בכך קפידא אך הנכנס לחדרו עליו ללבוש חליפה. והכניסה לחדרו אינה חופשית, אלא יש פעמון בו מצלצלים והוא מבפנים פותח את הדלת ע"י האינטרקום. בשבת אינו מקבל קהל. כשיוצאים מלפניו יש ללכת אחורנית עד לדלת, על מנת לא להסב את הגב אל רה"י. הנהגות אלו ועוד, נועדו לשמר בפינה אחת בעולם קצת מושגים מכבוד לרב שהיה נהוג בעבר,
מתי היה נהוג כן בעבר? היכן?
חשבונות רבים כתב:זה יפה מאד, אבל מה שמציק לי הוא שהגר"י דיוויד אינו רבם של תלמידי הישיבה, במובן שהיה נהוג בעבר.מוישי כתב:הנהגות אלו ועוד, נועדו לשמר בפינה אחת בעולם קצת מושגים מכבוד לרב שהיה נהוג בעבר, וכל זאת על מנת לחדד ולהעמיק בנפש התלמיד את הכלי קיבול לקבל ולהיות מושפע מהדברי תורה של הרב.
האם יש תלמיד אחד בישיבה שנכון לומר עליו שאת רוב תורתו הוא קיבל מרה"י? אולי באגדה, אולי בהרגש, אבל ממש את רוב תורתו? לא נשמע סביר.
לכאורה ההגדרה ההלכתית במקרה כזה היא של רב שאינו מובהק ולא של רבו המובהק.
עושה חדשות כתב:איש טלז כתב:מצורף בזה מאמר של הגר"י דיוויד משנים עברו שישנו תחת ידיבתוך המאמר הנ"ל כתב:ד. בגמ' אמרי', דבה' חטאות המתות לכאורה לא הו"ל לחדש דלמיתה אזלו, דהא פשיטא, דמכיון דלא נתקיים ייעודן, דהרי מתו או אבדו וכדו', א"כ על דעת כן לא הקדישן, והו"ל הקדש בטעות. ומשני', דהלכתא גמירי לה. ולכאורה צ"ב דהיאך נתיישבה הקושיא בכך, דאכתי למה הוצרכנו לההלכתא.
ה. ושמעתי לתרץ בשם ר' ברוך בער זצ"ל, דאין פי' הגמ' "הלכתא גמירי לה" – דהוי הלל"מ, אלא כוונת הגמ' היא, דזו גופא היא צורת קיום דין בהמה זו - דלמיתה אזלא. והיינו, דאינה הולכת למיתה מכיון דא"א לקיים את דינה להקרבה, ולכן ממיתים אותה מחמת חוסר אפשרות לקיים דינה. אלא הפי' הוא, דבמצב כזה, אז דין הבהמה הוא, שיתקיים עכשיו דינה במיתה זו. ו"הלכתא" - הלכות בהמות אלו שימותו, "גמירי לה" - ילפי' דכן הוא קיום דינם עכשיו. ולכן א"ש תי' הגמ' דאינו הקדש בטעות, דהא הקדש בטעות נחשב כשאין מתקיים דינה, אבל הכא מתקיים שפיר דין הבהמה במיתה זו.
...
ח. ונראה דמדוייק כן להדיא בלשון הרמב"ם, דבכ"מ שכותב על דינים מסויימים שהם הלל"מ, כותב זאת בלשון "וכן נאמרה הלכה", וכדו'. ואילו כאן גבי חטאות המתות כתב הרמב"ם בפ"ד מהל' פסולי המוקדשין ה"א "ודברים אלו כולן מפי משה רבינו נשמעו". דלא בא לומר בזה דהוי הלכה, אלא דנשמעו מפי משה, אולם אינן הלכה בעלמא, אלא זה גופא דינם ותכליתם של חטאות אלו - שילכו למיתה.
מכירים את השמועה מהגרב"ב?
מוישי כתב:ידוע שלמד אצל הראיה וידוע שלמד עם הרבי מחבד. יתכן שהושפע מהם. אבל אם נתמקד בדברי תורתו ולא בהוויתו, נראה שהבולט בין דבריו הם דברי המהר"ל, וגדלות ורוממות של סלבודקא.
אריך כתב:אריך כתב:ארזי ביתר כתב:אולי יכול אי מי, להעלות לכאן הקלטות של הניגונים המיוחדים מהאי בי מדרשא?
אני מנסה להעלות הקלטה (מתוך הציבור על הפראנצ'ס) מסוכות תש"ע. יש בו כמה ניגונים יפים ומאמרים קצרים. וכולל בו את הניגון המרטיט "אום אני חומה" (הניגון מיועד להקיף את כל הפיסקה של אום אני חומה, אך בהקלטה שומעים שהציבור לא ממש יודע זאת וחלק חושבים שחוזרים שוב ושוב על השורות הראשונות. בשנים האחרונות יש כבר ממונה להוביל את הציבור ע"י אמירת המילים ברמקול).
העליתי לגוגל דרייב. מקווה שהבנתי איך עושים לינק.
https://drive.google.com/open?id=0B8fHf ... VJLaUZ4OU0
שומע ומשמיע כתב:יישר כוח לכל הכותבים.
אם אפשר לבקש יותר מידע על האיש, ולא רק על הבית מדרש.
מיללער כתב:שמעתי שמועה מעומעמת שהאדמו"ר הנוכחי מגור שליט"א היה בין אלו שדברו בו נכבדות עם בתו של הגר"י הוטנר זצ"ל, ואביו האדמו"ר הלב שמחה אף ישב עם המדוברת שתחי' והפליא את ידיעותיה אבל לא התרצה בהשידוך
יש לזה סימוכין, האם זה דבר מפורסם?
מיללער כתב:שומע ומשמיע כתב:יישר כוח לכל הכותבים.
אם אפשר לבקש יותר מידע על האיש, ולא רק על הבית מדרש.
ג"א מצטרף, בן מי הוא הר"י, וקצת פרטי ביוגרפיה
סעדיה כתב:מיללער כתב:שמעתי שמועה מעומעמת שהאדמו"ר הנוכחי מגור שליט"א היה בין אלו שדברו בו נכבדות עם בתו של הגר"י הוטנר זצ"ל, ואביו האדמו"ר הלב שמחה אף ישב עם המדוברת שתחי' והפליא את ידיעותיה אבל לא התרצה בהשידוך
יש לזה סימוכין, האם זה דבר מפורסם?
נכון
יוסףלוי כתב:במה נתייחדה ״השגה״ זו??
מוישי כתב:יוסףלוי כתב:במה נתייחדה ״השגה״ זו??
בכך שזו הצורה הבסיסית לקבלת תלמיד מרבו
יוסףלוי כתב:האם יש קשר בין שמירת המושג ״רב ותלמיד״ בפחד יצחק, להתעסקות רה״י ב״מחשבה״, וא״כ איך?
אחר כותבי זה ראיתי שעמד בזה מר ׳נשר׳, וכ״ד: ״אדרבה, לפעמים ניתן להגדיר תלמיד דווקא כאשר הוא שמע ממנו את דברי תורתו באגדה, א. כי בזה הוא קיבל ממש דברי תורה ממנו כנתינתם ולא רק את דרכי הלימוד אלא את גוף הד"ת. ב. הרי כל מטרת הד"ת הם לבנות את אישיותו וקומת נפשו, וכל עיצוב עבודת ה' שלו נעשית ע"י רבו״.
ועדיין לא נ״ל שמחמת זה הטמיע הרב דיוויד צורת הנהגה זו בישיבה.
פרי יהושע כתב:כבר אבות חסידות פולין רוממו את קרנו של המהר"ל וזה המשיך בחסידות סוכשוב, ולא שלפני זה הייתה מונחת חלילה בקרן זווית אתה רואה שר' אריה לייב הכהן בעל הקצות והשב שמעתתא מצטטו בהקדמתו לכל האורך, אבל זה נכון שאין רוחו של המהר"ל שורה אלא בבית מדרשם של אבות חסידות פולין וכן בבית מדרשם של בני ישיבת סלבודקה
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים