איש_ספר כתב:וכמדומה שאותם החסידים שעדין אומרים פיוטים, הרי זה רק משמרנות של להחזיק במנהג אבות, אבל גם שם איבד הענין את חינו וקדושתו, והפיוטים נאמרים כאדם הפורע חובו שלא בטובתו.
איש_ספר כתב:כמדומני שרדצ"ה התבטא עליו בקשר לקטע הזה, שגם אחרי השואה עדין לא נגמל מהגרמניז'ם.
הגהמ כתב:משפט מגואל בהחלט, אבל גובל בכפירה?!
בראנסוויל כתב:אצל אלו שמכינים ערימת ספרים לצידם ומעיינים כל משך התפילה בכל עת מצוא, משל הדיוט למי שמעין בעיתון בעת ששרים לכבוד בשר ודם מלך ממלכי אומות העולם הלא לבזיון נחשב ולחוצפה נגד המלכות.
ולא אדבר על אלו שמביטים בספרים בעת שהחזן מאריך בימים שגומרין את ההלל, ותמהני אם הם יעיינו כ"כ בספר במשך אמירת קר"ש, הלא אסור להפסיק וכבר צווח ע"ז בעל סדר היום.
בראנסוויל כתב:איש_ספר כתב:וכמדומה שאותם החסידים שעדין אומרים פיוטים, הרי זה רק משמרנות של להחזיק במנהג אבות, אבל גם שם איבד הענין את חינו וקדושתו, והפיוטים נאמרים כאדם הפורע חובו שלא בטובתו.
אצל אלו שמכינים ערימת ספרים לצידם ומעיינים כל משך התפילה בכל עת מצוא, משל הדיוט למי שמעין בעיתון בעת ששרים לכבוד בשר ודם מלך ממלכי אומות העולם הלא לבזיון נחשב ולחוצפה נגד המלכות.
ולא אדבר על אלו שמביטים בספרים בעת שהחזן מאריך בימים שגומרין את ההלל, ותמהני אם הם יעיינו כ"כ בספר במשך אמירת קר"ש, הלא אסור להפסיק וכבר צווח ע"ז בעל סדר היום.
לבנון כתב:איש_ספר כתב:כמדומני שרדצ"ה התבטא עליו בקשר לקטע הזה, שגם אחרי השואה עדין לא נגמל מהגרמניז'ם.
משפט זה אינו בא מנטיות גרמניז'מיות, אלא מזלזול מוחלט בחז"ל מחברי הפיוטים. ושוי בנפשך, מה היית אומר על מישהו שאומר דבר כיו"ב על איזה מאמר בגמ'. ואם הראשונים, רש"י ותוס', למדו מהפיוטים הלכות רבות, יש לנו להתייחס לדבריהם לכה"פ כאל דברי הגאונים. ובפרט לאור מה שאנו יודעים מדברי האריז"ל והרמח"ל, על עומק הדברים הטמונים בפיוטים אלו. ואילו אצל הגאלדשמידט, כל מה שנשאר זה רק יופי המליצה המשקל והחריזה, משל היו חבריו בפקולטה לשירה. רח"ל מהאי דעתא.
עיין מבוא ד"ר גולדשמידט לסליחות שלו פ"ב אות ד - כאן בא הציטוט על תגובתו הפרימיטיבית של הפייטן - אפי' היטלר ימ"ש לא הצליח לעקור את רגש "הנחיתות" ואת "הנימוסין" התרבותיים של ה"אורתודוקס הגרמני בן דת משה" שחרה לו התגובה "הפרימיטיבית", עפרא לפומיה ! ומה עשה הברנש הזה בספר התהלים שלו? העביר קולמוס על אשרי שיאחז וניפצך עולליך אל הסלע ושאר התגובות "הפרימיטיביות" של דוד המלך ע"ה?! אצל בעלי "הסידור" הוא מכונה "הרב" דניאל גולשמידט חוץ מהם לא כונה בתואר זה בשום ספר שראיתי
איש_ספר כתב:לבנון כתב:איש_ספר כתב:כמדומני שרדצ"ה התבטא עליו בקשר לקטע הזה, שגם אחרי השואה עדין לא נגמל מהגרמניז'ם.
משפט זה אינו בא מנטיות גרמניז'מיות, אלא מזלזול מוחלט בחז"ל מחברי הפיוטים. ושוי בנפשך, מה היית אומר על מישהו שאומר דבר כיו"ב על איזה מאמר בגמ'. ואם הראשונים, רש"י ותוס', למדו מהפיוטים הלכות רבות, יש לנו להתייחס לדבריהם לכה"פ כאל דברי הגאונים. ובפרט לאור מה שאנו יודעים מדברי האריז"ל והרמח"ל, על עומק הדברים הטמונים בפיוטים אלו. ואילו אצל הגאלדשמידט, כל מה שנשאר זה רק יופי המליצה המשקל והחריזה, משל היו חבריו בפקולטה לשירה. רח"ל מהאי דעתא.
נזכרתי בסיפור...
בקובץ "הסידור" (קובץ מאמרים ומחקרים על סידור הרב בעה"ת), הופיע מאמר של דניאל גולדשמידט וכונה שם: הרב. עה"ג הגיה הרדצ"ה, ובהעדר סורק זמין אעתיק הדברים כלשונם...עיין מבוא ד"ר גולדשמידט לסליחות שלו פ"ב אות ד - כאן בא הציטוט על תגובתו הפרימיטיבית של הפייטן - אפי' היטלר ימ"ש לא הצליח לעקור את רגש "הנחיתות" ואת "הנימוסין" התרבותיים של ה"אורתודוקס הגרמני בן דת משה" שחרה לו התגובה "הפרימיטיבית", עפרא לפומיה ! ומה עשה הברנש הזה בספר התהלים שלו? העביר קולמוס על אשרי שיאחז וניפצך עולליך אל הסלע ושאר התגובות "הפרימיטיביות" של דוד המלך ע"ה?! אצל בעלי "הסידור" הוא מכונה "הרב" דניאל גולשמידט חוץ מהם לא כונה בתואר זה בשום ספר שראיתי
ההוא גברא כתב: אגב, בשנים האחרונות קם אנטישמי חדש, פרופ' שונא ישראל יעקב יובל מהאוניברסיטה העברית [היה כמה שנים בגרמניה] שכתב מאמר כזה בארץ ומנה את מספר הפעמים שהשורש "נקם" מופיע בקינה אמרתי שעו מני לתשעה באב, כמדומני 17 (כמה פעמים יש נקום יינקם וכיוצא בזה). וכמובן שהמאמר זכה לתפוצה אצל האנטישמים בחו"ל.
הקיק כתב:פניני כתב: 'אגב במהדורה שניה של הסליחות שם נשמט הערה 15'.
א. ההערה הושמטה ע"י הרב שילה רפאל זצ"ל, כך אמר לי בפירוש. בתוקף תפקידו כאחד מראשי מוסד הרב קוק תחת אביו ד"ר יצחק רפאל הרשה לעצמו לתקן כל מיני משפטים במבואות של ספרים שלא מצאו חן בעיניו כאשר הוציאו מהדורות חדשות שלהם, בעיקר אחרי שהכותב כבר נפטר...
ב. גם אני מעיד שכילד הייתי כמה פעמים אצל ר' דניאל גולדשמידט ז"ל בביתו עם אבי מורי ז"ל שהיה ידידו, וגם התפללנו עמו במניין הימים הנוראים של הרב אונא שהתקיים ברחביה בירושלים, והוא היה ירא וחרד מהסוג הייקי, וצריך לקחת את התבטאויותיו לפי הבנת הראש החרדי הייקי של הדור ההוא. מי שלא מוכן לעשות את המאמץ הנפשי הזה אמנם פטור, אבל הוא גם פטור ממצוות תוכחה והוצש"ר על המתים וכו', כמו שאף טיפש לא ילך עכשיו וידקדק דקדוק אחר דקדוק בדעותיו של רשר"ה זצ"ל בפירושו על התורה ובספריו האחרים בכמה וכמה נושאים, הרי מי שיחפש יוכל למצוא שם חומר רב כדי לבזות את שמו. אני לא משווה בין שני היהודים האלו, אבל אני בהחלט מדמה. ב"ה דניאל גולדשמידט גם זכה לזרע ישרים עובדי ה', ואין חובה כמובן לקבל את דעותיו - אבל, כמו לגבי רוו"ה בזמנו, אין שום הגיון ושום חכמה ושום 'גבורה' לבזותו. כנלענ"ד. הק' יואל
ההוא גברא כתב:ההבדל בין גולדשמידט לבינינו הוא שהוא גדל בגרמניה האנטישמית ואנו גדלנו בארץ ישראל אחרי השואה.
האנטישמים הגרמנים כידוע נהגו להביא מפיוטי היהודים את כל הקללות על הגוים, להוכיח ששנאתם לישראל מוצדקת, ומאז ראשית "חכמת ישראל" נהגו היהודים לכתוב (בספרים בגרמנית שנועדו מראש גם לקוראים גויים) שהדברים הללו לא הזיקו מעולם לאיש (הרמז שבדברים: בניגוד להסתה של הנוצרים נגד היהודים, שגרמה לרצח עשרות אלפי יהודים).
גולדשמידט היה בגרמניה האנטישמית עד שעלה לארץ בתרצ"ג אחרי עליית הנאצים לשלטון, ולכן כשהדפיס סליחות שכוללות את כל הנוסחים המקוריים שעד זמנו היו מצונזרים בכל הדפוסים חשב שצריך לחזור על הדברים, כדרך שחזרו המדפיסים על המודעא שכל עכו"ם שבספר זה אינו הנכרים שבזמננו. הוא רק שכח שבספר עברי שנדפס בארץ אין סיכויים גדולים שיגיע לידי גויים (אבל בתור מהדורה מדעית כמובן הספר הגיע לידי כמה גויים). רק תמים או מתעקש לשנוא יכול לטעון שהתכוון למה שכתב ברצינות.
אגב, בשנים האחרונות קם אנטישמי חדש, פרופ' שונא ישראל יעקב יובל מהאוניברסיטה העברית [היה כמה שנים בגרמניה] שכתב מאמר כזה בארץ ומנה את מספר הפעמים שהשורש "נקם" מופיע בקינה אמרתי שעו מני לתשעה באב, כמדומני 17 (כמה פעמים יש נקום יינקם וכיוצא בזה). וכמובן שהמאמר זכה לתפוצה אצל האנטישמים בחו"ל.
הקיק כתב:עוד דבר: בעניין הביטוי 'תגובה פרימיטיבית טבעית' - נדמה לי שיש כאן עניין של הבנת הנקרא: 'פרימיטיבי' הכוונה 'ראשוני, לא מתוחכם, טבעי'. לביטוי הזה יש בלשוננו משמעות של 'ילדותי, מטופש', אבל נדמה לי שלא זאת הייתה כוונת רד"ג ז"ל אלא כפי שכתבתי. אם אני צודק המשמעות של המשפט הזה אינה חמורה כ"כ.
שטייגעניסט כתב:לא מסתבר שרבי יהודה הלוי שאב את מליצתו מדברי התרגום שלא היו לפניו כפי שלא היו לפני רוב הראשונים, ובפרט לפני ריה"ל שלא התעניין בכגון דא. [התרגום שני גם לא קדם לו בהרבה].
אוצר החכמה כתב:כבר כבר כתבתי כאן פעם בעניין דומה קצת, אם תפגוש ברחוב שניים שאחד מקלל וצועק על רעהו יש סיכוי טוב שכשתתקרב אליו תראה שפניו חבולים. ובהקשר האמור כאן, תראה גם שהוא האינטילגנט והשני הפרימיטיבי נהג מנהג "פרימיטיביים" אמיתי ונתן לו אגרוף.
מצחיק ועצוב שהגויים, ויהודים חברי גויים, מגנים אותנו על הדברים האלה. הקללה והמילים הם מעשיהם של החלשים והעדינים. הרשעים והחזקים, הגויים, לא קללו אותנו. הם רצחו וטבחו בנו והתעללו בכל דרך אפשרית, כך שאין להם ולא לאף אחד אחר זכות לומר מילה אחת ליהודים על הבקשה מן הבורא שינקום בהם.
איני מכוון בדברי על יהודים אלא על פרופסור יובל ודומיו האנטישמיים היהודים ואילו על ר' דניאל גולדשמידט כבר היפכו בזכותו כראוי להפך בזכות כל יהודי החרד לדבר ה'.
חד ברנש כתב:שטייגעניסט כתב:לא מסתבר שרבי יהודה הלוי שאב את מליצתו מדברי התרגום שלא היו לפניו כפי שלא היו לפני רוב הראשונים, ובפרט לפני ריה"ל שלא התעניין בכגון דא. [התרגום שני גם לא קדם לו בהרבה].
דווקא ר' יהודה הלוי השתמש רבות עם החומר האגדי שבתרגומים לאסתר (כולל תרגום שני) כפי שניתן להעלות מפיוטו המפורסם 'מי כמוך' לשבת זכור, וכפי שהראה לנכון הגרי"ח סופר באחד מקונטרסיו המוקדמים על פורים (שמו פרח לי כעת מהראש...)
מחולת המחנים כתב:ר' נתן פריד בהערה למאמרו בקובץ צפונות (י"ח עמ' ע"ד)
שיחה נאהאיש_ספר כתב:טבעו של עולם שאדם מביט על ההוויה שסביבו, כדבר שמאז היה ולעולם יהיה, ובכל זאת לפעמים ניתן לחוש בתמורות שחלו ובשינויים הכבירים שהתרחשו, תחושה כזו יש לי הק' בימים נוראים ובימים טובים כשאני מתפלל מתוך ספרי התפילה של ר' דניאל גולדשמידט וחתנו יונה פרנקל זכר חכמים לברכה.
עולם שלם, מערכות מורכבות של פיוטים הכוללות יוצרות וקרובות, שהיוו נקודת השיא בתפילתם של אבותינו, מהם שאבו הם שמחת הרגלים ומהם התאזרו בנוראות ימי הדין, הפכו לבלתי משמעותיים עבורינו.
עיר ומלואה עמ' 117בכן ירד ר' גבריאל לפני התיבה ביום ראשון של סליחות וכו' ובליל ראשון של סוכות כשאמר בניגון למערבות "טועני נטעי צמחות ישיגו שובע שמחות" , נכנסה שמחת החג בלב אנשי בית הכנסת שהיתה מוסיפה והולכת כל ימי החג. וכאן אומר דבר כנגד הקהילות שאינם אומרים פיוטים, יודע אני את טעמם, אבל כשאני נזכר את טעם הפיוטים שהוסיפו על עונג יו"ט, מצטער אני על אותם שמצערים עצמם מן הפיוטים...
אגב, בנו"ט להעיר כי היו שנים בהן אמר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע את ה'סליחות' ממהדו' גולדשמידט (מפורש מצאתי גבי שנת תשמ"ט, אך מסתבר שלא יחידה היתה). וחידוש הדבר אי"צ הוא לפנים.איש_ספר כתב: . . בקובץ "הסידור" (קובץ מאמרים ומחקרים על סידור הרב בעה"ת), הופיע מאמר של דניאל גולדשמידט וכונה שם: הרב . .
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים