עושה חדשות כתב:לגופן של דברים.
לכאו', כפי הידוע לנו כיום, טענותיו של הגרי"ס אין בהם ממש, ואדרבה - ההיפך הוא הנכון.
(אף כי גם אנחנו לא לוקים באהבה יתירה לחביביו ואהוביו הידועים של ר' חצק'ל).
קודם כל, "הנהגות מסופקות במצוות מעשיות", אינם דבר טפל או בטל במשנתו של מרן. זהו דבר עיקרי ביותר להתייעץ עם ההלכה על כל צעד ושעל. אם תלמידיו הקרובים של הסבא מ...קעלם/סלבודקא/נובהרדוק היו רוכשים ממנו רק הנהגות מסופקות במצוות מעשיות, באמת זה היה מגוחך, הן זהו דבר צדדי ביחס ללימוד העיקרי. אבל אצל החזו"א זה מהווה בסיס עיקרי, יותר מהרבה דברים אחרים, וכפי שהוא מבאר בכתביו רוב פעמים.
חוצמזה, אינני מבין מה נטפל אליהם, היכן יש לנו עשרות כרכים של ספרים מלאים חכמה וכו' מהרעק"א הנוב"י וכן מגדולי הישיבות והמוסר, אלא מה אית לך למימר, דבריהם הם זכורנם, כפי שבאו בספריהם שכתבו, ויותר מכך תלמידים שהתחנכו בדרכם והמשיכו בזה והעמידו תלמידים הלאה וכו'. ומה גרעו בזה תלמידי החזו"א? הולכים בדרכו כיאות, השקפותיו, דרך לימודו, סגנון עבודת ה' כפי שהוא הנחיל, "חפץ ה' מאיתנו", וכן תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם.
קח לדוג' את הגרח"ג הגרי"ש הגרי"ב וכו' משפחותיהם ותלמידיהם, דבקים כראוי בדרך החזו"א על כל המשמעויות שיש בזה, ובלי ספק שהחזו"א היה רווה מהם רוב נחת, באומרו - לכך כיוונתי.
אין לנו כמעט דוג' לזה אצל אחרים.
אז באמת לא הבנתי על מה הוא מדבר?
יתכן, שבתקופתו עדיין לא יצא טבעם של ספרי חזו"א ותוקף דרך לימודו וסגנונו, עדיין לא הובן שתלמידיו העסוקים בהנהגות מסופקות במצוות מעשיות, הם אלו שקלטו את החינוך שלו באופן הטוב ביותר. עכ"פ כיום הדיבורים הנ"ל של הגרי"ס נשמעים תלושים מן המציאות - לגמרי.
שפתיים ישק משיב דברים נכוחים ודברי פי חכם חן.
פטירתו של הגאון הגדול רבי נתן צבי שולמן זי"ע עוררה אותי שוב (בפעם המי יודע כמה), להתפעל מקבוצת תלמידיו ובני ביתו של מרן החזו"א נ"ע. אין המדובר בקבוצת ר"מים וראשי ישיבות חריפים, כ"א באנשים שהם גדולים אמיתיים בכל חלקי התורה, בבלי וירושלמי, ראשונים ואחרונים בעיון רב פלא פלאות, כמו בדורות הקודמים, לא יאומן כי יסופר.
ואותה קבוצת ענקי התורה הללו המשיכו להעמיד ולהנהיג תלמידי תלמידים הצועדים והדבוקים בדרכו של רבם המובהק על כל המשתמע.
אגב, משאלתו של רבינו הגרי"ס זצ"ל כבר התגשמה, משום שמאז כבר נכתבו והודפסו עובדות והנהגות חכמה ודעת מרבינו החזו"א במקומות רבים, וזאת מלבד העיקר שהוא כאמור חידושי תורתו הרבים והעמוקים מני ים, לצד הליכה בדרכו שהיא התמסרות טוטאלית לעמל התורה ולדקדוק ההלכה.