רבי יעקב קמנצקי זצ"ל

תוך כדי דיבור

שמות בעלמא לצורך ההמחשה. ולגבי הרישא, הלא מבואר לפני כן שמדובר בחשש שלעתיד ולא שלהווה, ועוד שיותר מרמוז בדבריו שדן בזה בינו לבין עצמו ולא שהתייעץ בזה עם בניו (או אחרים).

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' דצמבר 05, 2011 3:51 pm

אכן כך בהחלט משמע ברישא, האם ידוע לך בני כמה היו בניו באותה העת?
נראה לי שהיו כבר בני עשרה, והוא כותב שישלח אותם בעתיד ללייקווד ולתו"ד. כנראה עדיין לא הגיעו לניו יורק באותה העת והיו עדיין בטורונטו.

לגבי סברתך שאלו שמות בעלמא, קצת קשה לקבל, אלו לא שמות שמשתמשים בהם כדוגמא וזה נראה די משונה לכתוב כך.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ה' פברואר 09, 2012 1:12 am

יאיר כתב:ראוי להזכיר כאן את המעשה שנכנס ר' שפירא פעם למכולת בערב שבת קודש לקראת חצות יום ושאלו החנווני מה השעה? ענה לו הר' שפירא 11.55 א"ל החנווני תדע,אם היה כבר חצות לא הייתי מוכר לך..ראהו ר' שפירא שיהודי בעל צורה הוא ושאלו מה מעשיו בהווה ובעבר..סיפר לו אותו חנווני שבעבר הרחוק לפני שנים רבות ברוסיה, שלח שני צעירים ומימן להם את לימודי הישיבה..איני זוכר את שם שניהם, אמר, אך אחד מהם זוכר אני שקראו לו אראל'ה..
כששמע זאת ר' שפירא קפץ ממקומו וקרא לחנווני:"יודע אתה במה זכית ואת מי שלחת ללמוד?? את גדול הדור באמריקה ר' אהרן קוטלר!!!...
כשחזר הר' שפירא לארה"ב וכשירד מהמטוס פגש את ר' יעקב קמניצקי וסיפר לו את המעשה שאירע לו עם אותו חנווני. א"ל לר' שפירא:
ויודע אתה מי היה הבחור השני?..היה זה אני..נענה ר' יעקב קמינצקי זצ"ל..והדברים מדברים בעד עצמם..

*ושמעתי שיש המחליפים חנווני בסוחר שוורים ואת ר' אהרן קוטלר בר' משה פיינשטיין.

הערב שמעתי פרטים מפי נינו של בעל המעשה. שמו היה בנימין יצחק. היה לו איטליז מצליח [מתאים לגירסא של סוחר השוורים] והוא היה מכניס אורחים גדול.
בתו פעשא לאה נשואה למאיר רוזן שברח מאימת הצאר לבולטימור ארה"ב. בפורום הסמוך על המלאך יש מעט מידע על בנו רבי יעקב מנחם מנדל רוזן. נכדו רבי זכריה רוזן החי היום בקנדה נשוי לנכדת אשתו של הגר"י קמינצקי.
עד כאן שמעתי מאחד מניניו של אותו בנימין יצחק, אשמח מאד לשמוע עוד פרטים.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ה' יוני 06, 2013 2:31 am

עט סופר כתב:
יאיר כתב:ראוי להזכיר כאן את המעשה שנכנס ר' שפירא פעם למכולת בערב שבת קודש לקראת חצות יום ושאלו החנווני מה השעה? ענה לו הר' שפירא 11.55 א"ל החנווני תדע,אם היה כבר חצות לא הייתי מוכר לך..ראהו ר' שפירא שיהודי בעל צורה הוא ושאלו מה מעשיו בהווה ובעבר..סיפר לו אותו חנווני שבעבר הרחוק לפני שנים רבות ברוסיה, שלח שני צעירים ומימן להם את לימודי הישיבה..איני זוכר את שם שניהם, אמר, אך אחד מהם זוכר אני שקראו לו אראל'ה..
כששמע זאת ר' שפירא קפץ ממקומו וקרא לחנווני:"יודע אתה במה זכית ואת מי שלחת ללמוד?? את גדול הדור באמריקה ר' אהרן קוטלר!!!...
כשחזר הר' שפירא לארה"ב וכשירד מהמטוס פגש את ר' יעקב קמניצקי וסיפר לו את המעשה שאירע לו עם אותו חנווני. א"ל לר' שפירא:
ויודע אתה מי היה הבחור השני?..היה זה אני..נענה ר' יעקב קמינצקי זצ"ל..והדברים מדברים בעד עצמם..

*ושמעתי שיש המחליפים חנווני בסוחר שוורים ואת ר' אהרן קוטלר בר' משה פיינשטיין.

הערב שמעתי פרטים מפי נינו של בעל המעשה. שמו היה בנימין יצחק. היה לו איטליז מצליח [מתאים לגירסא של סוחר השוורים] והוא היה מכניס אורחים גדול.
בתו פעשא לאה נשואה למאיר רוזן שברח מאימת הצאר לבולטימור ארה"ב. בפורום הסמוך על המלאך יש מעט מידע על בנו רבי יעקב מנחם מנדל רוזן. נכדו רבי זכריה רוזן החי היום בקנדה נשוי לנכדת אשתו של הגר"י קמינצקי.
עד כאן שמעתי מאחד מניניו של אותו בנימין יצחק, אשמח מאד לשמוע עוד פרטים.

אוכל להוסיף עוד מעט פרטים ששמעתי מאשה בשנות השבעים לאוי"ט מלוד, אשר אביה רבי שמואל חיים יום טוב היה נכד של רבי בנימין יצחק אוקסנקרוג הוא ניהל את הישיבה במינסק מבחינה כלכלית, אך הוא לא רצה להתפרנס מכך ולכן אשתו פרומה עלקא פתחה איטליז, מכך הם התפרנסו והמעשר כמובן הלך לישיבה. היא גם הדגישה ששמעה מאביה שהסבא התייחד כמכניס אורחים גדול.
הגר"א קוטלר היה יתום מאב ומאם ומגיל 11 למד בישיבה במינסק עד לנסיעתו לסלבודקה.

מצ"ב הסיפור בנוסח קצת שונה על יעקב אוקנסקרוג [בנו של בנימין יצחק ופרומה עלקא ויתכן שהיה שותף באיטליז].
http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/21405-sFile.pdf

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ה' יוני 06, 2013 10:06 pm

אוסיף עוד פרט אחד, כי בספר יזכור של מינסק ח"א עמוד 100 מופיע שהקיבוץ בבית הכנסת זבחי צדק [של הקצבים] במינסק אורגן ע"י הקצב יעקב אוקסנקרוג, והגזבר היה רבי יהושע צימבליסט [רבי יהושע הורדנדער]

יגאל10 · הודעהעל ידי **יגאל10** » א' יוני 09, 2013 12:17 am

זקן ששכח כתב:
תולדות כתב:לטובת קוראי הפורום, רממ פוטרפס, היה בן דודו של רבי יעקב קמינצקי [ושל ר' יעקב רודרמן].

אם כבר אוסיף פרט נוסף: רמ"מ פוטרפס ע"ה, חסיד חב"ד היה חתן אצל יהודי שאיני זוכר שמו, חסיד ברסלב, ולאותו יהודי חתן נוסף יבדל"ח, והוא המגיד הנודע הגאון ר' יעקב גלינסקי שליט"א.

טעות חלה כאן. רמ"מ פוטרפס הי' חתן אצל חסיד חב"די מהעיירה קראלאוויטש (ר' בן-ציון רובינסון). ר' יעקב גלינסקי שליט"א הי' חתן אצל חסיד ברסלב בשם ר' חיים בנימין הלוי ברוד ז"ל. שבניו וחתניו הם חסידי חב"ד. ושמא נתחלף לו לכותב הנכבד רמ"מ פוטרפס בגאון החסיד ר' זלמן לייב אסטולין ז"ל מבני ברק, שאכן הי' חתן רח"ב ברוד הנ"ל, שאף הוא הי' חובש קסקט.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ג' יוני 11, 2013 2:27 am

עט סופר כתב:אוסיף עוד פרט אחד, כי בספר יזכור של מינסק ח"א עמוד 100 מופיע שהקיבוץ בבית הכנסת זבחי צדק [של הקצבים] במינסק אורגן ע"י הקצב יעקב אוקסנקרוג, והגזבר היה רבי יהושע צימבליסט [רבי יהושע הורדנדער]

מן הראוי להוסיף פרט נוסף שאף הגאון רבי ראובן גרוזובסקי למד בקיבוץ זה במינסק יחד עם הגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי, קודם נסיעתם לסלבודקה.

גילוי · הודעהעל ידי **גילוי** » ג' יוני 11, 2013 11:45 am

איש_ספר כתב:
ארי שבחבורה כתב:
איש_ספר כתב:אעתיק כאן מה שרשמתי במקו"א:
בספר אמת ליעקב על התורה, 'נאספו ונערכו לדפוס מתוך כתבי מרן הגאון הרב יעקב קמינצקי זצוק"ל', ויקרא כ כג, עה"פ לא תלכו בחקת הגוי, העיר שהרמב"ם בכמה מקומות, הביא הפסוק בשינוי. במקום 'הגוי' - כפי שהוא לפנינו - 'הגויים'. ובסוף הדברים כתב, שמצא (אצל גינצבורג) כי כן הוא בחומש השומרונים, 'ואולי שכן היה כתוב בספרי הרמב"ם'.
ובלא ספק כי הגר"י שציין דברים אלו לעצמו, לא היה מביא דברים בסגנון זה בדפוס.

הנחה זו נסתרת לכאורה מדברי העורך והגר"י עצמו בהקדמתם לספר שהבאתי בדברי לעיל.

כבר העיר כאן מעט צרי. האם הקטע הנזכר מופיע גם במהדורה הראשונה? ואפ"ה עדין אפשר ללמד זכות שנשמט מעיניו לפני ההדפסה. (כמובן שהכל לפי ראייתי המצומצמת לפיה ד"ז מגונה וכו')

אם ברצונך לחלוק או להעביר ביקורת על הגרי"ק בבקשה, אבל למה לך... ונזכרתי כעת בפתגם הידוע - "דבר ראשון דע את העובדות לאישורן אחר כך תוכל לעוות אותם כרצונך"

חכמת האוצר · הודעהעל ידי **חכמת האוצר** » ג' יוני 11, 2013 4:42 pm

ב"ה

מרן הגרי"ק זצ"ל נפטר בכ"ט אדר א' תשמ"ו, שבועיים לפני האגר"מ זצ"ל, והיה אבל כפול ומכופל בייחוד לציבור שומרי המצוות בארה"ב שאיבד שניים מגדולי הדור שלו בתוך שבועיים.

חובב_ספרים · הודעהעל ידי **חובב_ספרים** » ג' יוני 11, 2013 11:45 pm

עט סופר כתב:
עט סופר כתב:אוסיף עוד פרט אחד, כי בספר יזכור של מינסק ח"א עמוד 100 מופיע שהקיבוץ בבית הכנסת זבחי צדק [של הקצבים] במינסק אורגן ע"י הקצב יעקב אוקסנקרוג, והגזבר היה רבי יהושע צימבליסט [רבי יהושע הורדנדער]

מן הראוי להוסיף פרט נוסף שאף הגאון רבי ראובן גרוזובסקי למד בקיבוץ זה במינסק יחד עם הגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי, קודם נסיעתם לסלבודקה.

רבי ראובן גרוזובסקי היה מבוגר מהגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי. הוא היה ממינסק והוא זה ששיכנה אותם לעבור לסלובודקא אבל א"א לומר שהוא למד ביחד איתם.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' יוני 12, 2013 12:13 am

עט סופר כתב:אוסיף עוד פרט אחד, כי בספר יזכור של מינסק ח"א עמוד 100 מופיע שהקיבוץ בבית הכנסת זבחי צדק [של הקצבים] במינסק אורגן ע"י הקצב יעקב אוקסנקרוג, והגזבר היה רבי יהושע צימבליסט [רבי יהושע הורדנדער]

בן ציון גרשוני שכתב הנ"ל מתוך הכרות אישית עם המקום, תיאר בצורה ספרותית את הקיבוץ בבית הכנסת 'זבחי צדק' בספרו 'במצודה הפרושה'.

עט סופר כתב:מן הראוי להוסיף פרט נוסף שאף הגאון רבי ראובן גרוזובסקי למד בקיבוץ זה במינסק יחד עם הגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי, קודם נסיעתם לסלבודקה.

אחיו של בן ציון גרשוני, אהרון אליהו גרשוני כתב ביוגרפיה לרב גרוזובסקי.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ד' יוני 12, 2013 2:07 am

חובב_ספרים כתב:
עט סופר כתב:
עט סופר כתב:אוסיף עוד פרט אחד, כי בספר יזכור של מינסק ח"א עמוד 100 מופיע שהקיבוץ בבית הכנסת זבחי צדק [של הקצבים] במינסק אורגן ע"י הקצב יעקב אוקסנקרוג, והגזבר היה רבי יהושע צימבליסט [רבי יהושע הורדנדער]

מן הראוי להוסיף פרט נוסף שאף הגאון רבי ראובן גרוזובסקי למד בקיבוץ זה במינסק יחד עם הגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי, קודם נסיעתם לסלבודקה.

רבי ראובן גרוזובסקי היה מבוגר מהגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי. הוא היה ממינסק והוא זה ששיכנה אותם לעבור לסלובודקא אבל א"א לומר שהוא למד ביחד איתם.

אכן, אך הפרש הגיל אינו גדול, ואכן הגאון רבי ראובן השפיע עליהם שילכו לסלבודקה, בעיקר על רבי אהרן זה ממש הציל אותו מידי אחותו שניסתה בכל כוחה שרבי אהרן יהיה מתמטיקאי דגול.
עד עת זקנותה גם לאחר שרבי אהרן התפרסם כגדול הדור עדיין כעסה על מ'ראובן מינסקער' שאיבד את אחד מגדולי המתמטיקאיים בעולם...
כמו כן יש לציין שלהבדיל מרבי אהרן ורבי יעקב שלמדו במינסק בעוני ובחוסר כל בלי שום גב משפחתי [רבי אהרן היה יתום מאב ומאם מגיל 11, ועל העידוד של אחותו הקרובה אליו כבר הרחבנו, רבי יעקב הגיע ממשפחה עניה מאד שלא יכלה לתמוך בו בהיותו במינסק] ורבי יעקב קמניצקי אמר כי בזכות הגאון רבי יהושע צימבליסט משפחת אוקנסקרוג וכמובן הגאון רבי ראובן גרוזובסקי עתידם הרוחני ניצל. הגאון רבי ראובן היה ממשפחה מבוססת במינסק עצמה, אביו היה דיין במינסק ורב אזור הרכבת, יש לשער שגם בלי התמיכה הכלכלית של זבחי צדק ומשפחת אוקנסקרוג היה מוצא בית כנסת אחר.
לעיל גם ציינתי שרבי יעקב סיפר שאת דמי הנסיעה ברכבת ממינסק לסלבודקה [300 ק"מ] הוא ורבי אהרן קבלו מבנימין יצחק אוקנסקרוג. את השכנוע עשה כמובן רבי ראובן.
אם כבר מזכירים כדאי לציין עוד שני גדולי עולם שלמדו בבתי כנסת במינסק והגאון רבי ראובן הביאם לסלבודקה, בעל המקדש דוד ובעל היונת אלם הי"ד.
לגבי המקדש דוד הוא למד בעזרת נשים [קראתי פעם שזה היה או בבלומקה קלויז או בזבחי צדק].
אשמח מאד לשמוע עוד פרטים.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ד' יוני 12, 2013 2:15 am

לייטנר כתב:
עט סופר כתב:אוסיף עוד פרט אחד, כי בספר יזכור של מינסק ח"א עמוד 100 מופיע שהקיבוץ בבית הכנסת זבחי צדק [של הקצבים] במינסק אורגן ע"י הקצב יעקב אוקסנקרוג, והגזבר היה רבי יהושע צימבליסט [רבי יהושע הורדנדער]

בן ציון גרשוני שכתב הנ"ל מתוך הכרות אישית עם המקום, תיאר בצורה ספרותית את הקיבוץ בבית הכנסת 'זבחי צדק' בספרו 'במצודה הפרושה'.

עט סופר כתב:מן הראוי להוסיף פרט נוסף שאף הגאון רבי ראובן גרוזובסקי למד בקיבוץ זה במינסק יחד עם הגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי, קודם נסיעתם לסלבודקה.

אחיו של בן ציון גרשוני, אהרון אליהו גרשוני כתב ביוגרפיה לרב גרוזובסקי.

ישר כח, אכן תיאור מרתק.
יש להבדיל בין הישיבה המחתרתית בימי הבולשביקים, של רבי יהושע צימבליסט בבית הכנסת של שואבי המים שם גם למדו הרב משה צבי נריה, והרב בן ציון גרשוני, לבין הישיבה בזבחי צדק של הקצבים, שניהל הגאון רבי יהושע צימבליסט והוחזק כלכלית ע"י בנימין יצחק ובנו יעקב אוקסנקרוג שהיא בעיקר התקיימה בתקופת שלפני מלחמת עולם הראשונה.
בית הכנסת של שואבי המים היה צדדי ב'סמטת הבוץ' והיה קשה להבחין בין המתפללים ללומדים, יש להניח שהקצבים שהיו קצת יותר 'גבירים' היה להם בית כנסת במקום יותר מרכזי יותר מפואר ולא התאים לישיבה מחתרתית.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ג' יוני 25, 2013 11:17 pm

עט סופר כתב:
לייטנר כתב:
עט סופר כתב:אוסיף עוד פרט אחד, כי בספר יזכור של מינסק ח"א עמוד 100 מופיע שהקיבוץ בבית הכנסת זבחי צדק [של הקצבים] במינסק אורגן ע"י הקצב יעקב אוקסנקרוג, והגזבר היה רבי יהושע צימבליסט [רבי יהושע הורדנדער]

בן ציון גרשוני שכתב הנ"ל מתוך הכרות אישית עם המקום, תיאר בצורה ספרותית את הקיבוץ בבית הכנסת 'זבחי צדק' בספרו 'במצודה הפרושה'.

עט סופר כתב:מן הראוי להוסיף פרט נוסף שאף הגאון רבי ראובן גרוזובסקי למד בקיבוץ זה במינסק יחד עם הגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי, קודם נסיעתם לסלבודקה.

אחיו של בן ציון גרשוני, אהרון אליהו גרשוני כתב ביוגרפיה לרב גרוזובסקי.

ישר כח, אכן תיאור מרתק.
יש להבדיל בין הישיבה המחתרתית בימי הבולשביקים, של רבי יהושע צימבליסט בבית הכנסת של שואבי המים שם גם למדו הרב משה צבי נריה, והרב בן ציון גרשוני, לבין הישיבה בזבחי צדק של הקצבים, שניהל הגאון רבי יהושע צימבליסט והוחזק כלכלית ע"י בנימין יצחק ובנו יעקב אוקסנקרוג שהיא בעיקר התקיימה בתקופת שלפני מלחמת עולם הראשונה.
בית הכנסת של שואבי המים היה צדדי ב'סמטת הבוץ' והיה קשה להבחין בין המתפללים ללומדים, יש להניח שהקצבים שהיו קצת יותר 'גבירים' היה להם בית כנסת במקום יותר מרכזי יותר מפואר ולא התאים לישיבה מחתרתית.

יש להוסיף כי קיבוץ בבית הכנסת שואבי המים התקיים גם הרבה לפני מלחמת עולם הראשונה ע"י רבי יהושע צימביליסט במקביל לשאר ישיבותיו. ההבדל שאח"כ זה היחיד שנשאר.

השש בדברי תורה

עברתי על כל מה שכתוב כאן רק מקופיא, ולא ראיתי מי שמעיר מדברי הגר"י זצ"ל בפרשת קרח (במדבר יח, כא) שגם שם העיר על שינוי נוסח בתורה ע"פ תרגום יונתן ורמב"ם. למעשה חיפוש באוצר מגלה שעוד הרבה ראשונים (כולל שאלתות, כפתור ופרח, יד רמ"ה, ורשב"ץ) הביאו הפסוק כמו שנראה מהתרגום.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ה' יוני 25, 2015 9:21 am

האם יש אפשרות לפרט כוונתך יותר

השש בדברי תורה

כוונתי לציין לדברי הגר"י קמנצקי בספרו אמת ליעקב (במדבר יח, כא) עה"פ "ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל", וכתב וז"ל, בתרגום יונתן כתוב וז"ל, הא יהבי "ית" כל מעשרא וכו'". הרי שתרגם תיבת "את" שליתא בספרינו. ועיין במסורה שכתב: מטעים ביה "את", וכן הוא במנחת שי. ועיין ברמב"ם (פרק ו ממתנות עניים הל"ב): וזהו סדר תרומות וכו' ונאמר ולבני לוי הנה נתתי "את" כל מעשר בישראל, עכ"ל. הרי שהיתה להרמב"ם גירסת אותם הספרים ודו"ק, עכ"ל.

הערות: חיפוש באוצר החכמה מגלה שעוד ראשונים היו להם גירסת "הרמב"ם", זאת אומרת שתיבת "את" הוא בפסוק.
במהדורת פרנקל "תיקנו" את לשון הרמב"ם ע"פ מסורת שלנו.
בספר זוהר הרקיע הביא רשב"ץ גירסת "הרמב"ם" והמהדיר כתב לתקן.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ו' יולי 17, 2015 4:01 pm

ראיתי כעת בספר החדש מפיהם בראיון עם הגאון רבי דן אונגרישער עוד פרטים על התקופה של מינסק

משה פרץ · הודעהעל ידי **משה פרץ** » א' יולי 19, 2015 7:37 am

ארי שבחבורה כתב:והנה אחד מן הסיפורים המאפיינים ביותר של מידת ה'אמת ליעקב' שכה אפיינה את הגר"י קמינצקי זצ"ל, ואשר בנוגע אליה אמר עליו הגר"י הוטנר זצ"ל - "במידת האמת שבו מהווה ר' יעקב שריד מדורות עברו" ('רבי יעקב' עמ' 415):
"בחור מבריק עם השכלה אוניברסיטאית נרחבת הגיע לסלבודקה וקבעו בשבילו סדר לימוד עם חברו הטוב של ר' יעקב - הרב דוד ליבוביץ. יום אחד הגיעו לסוגיית הגמרא ב'גיטין' (ז,ב) המתארת מיקומו של אתר מסוים בארץ-ישראל, והבחור טען כי המיקום אינו מתאים למפת ארץ-ישראל המצויה. ר' דוד סירב להמשיך וללמוד עם אדם שמקשה על דברי הגמרא מתוך שמסתמך על מפות. ברם, ר' יעקב נקט בשיטה שונה. הוא התיישב עם הגמרא והמפות ועיין בהם עד שנפתר הקושי. רגישותו המיוחדת למידת האמת לא הותירה בידו כל ברירה אחרת אלא לציית לכלל האומר 'שמע האמת ממי שאמרה' (רמב"ם בהקדמה ל'שמונה פרקים') אף כאשר מדובר במפה גיאוגרפית".
(שם עמ' 432)

אמר לי בנו רבי נתן שכ"כ היתה מושרשת בליבו מידת האמת שלא סיפר לו על שהקג"ב רדפו אחריו בביקורו במינסק אצל אחותו לאחר השואה, כי לא רצה לספר ששינה מפני הסכנה ולא אמר את האמת שהוא רב. גם בספרו מביא בכיו"ב לגבי אכילת מצה שרויה כשהזמינו הסבא מסלבודקא.

פרטיזן · הודעהעל ידי **פרטיזן** » א' יולי 19, 2015 9:35 am

עט סופר כתב:ראיתי כעת בספר החדש מפיהם בראיון עם הגאון רבי דן אונגרישער עוד פרטים על התקופה של מינסק

סתם הערה, הספר מפיהם אינו חדש כלל וכלל, הוא בן חמש שנים לפחות...

מתעמק · הודעהעל ידי **מתעמק** » א' יולי 19, 2015 10:54 am

דברי הגרי"ק שהובאו לעיל תמוהים. הלא הם בנויים על ג' יסודות, תיבת "ית" שבתרגומו של יונתן, ציטוט ברמב"ם, דברי המסורה והמנחת שי. וכולם רעועים ושבורים.
א) אין צריך לפנים שתרגום אונקלוס מתרגם בדרך כלל תרגום מילולי או קרוב אליה, ותרגום יונתן מתרגם הענין. כך שהוספת תיבת "את" המקשר, אינו דבר חריג להוציא מזה שהיה לפניהם שינוי תיבות. (ודרך אגב, אף שאין ראיה מתרגום ירושלמי על תרגום יונתן, אך זכר לדבר ישנו לכה"פ, בתרגום ירושלמי שנדפס מכת"י הוותיקן, אין תיבת "ית").
ב) לפעמים אין הרמב"ם מעתיק פסוק כצורתו בשלימות, ומשנה תיבה או שנים לפי הענין. דוגמא מובהקת וברורה העיר הגרד"צ הילמן זצ"ל, מדברי הרמב"ם הלכות תשובה פ"ו ה"ג, "לפיכך כתוב בתורה ואני אחזק את לב פרעה". ראה דבריו ב'ישורון' כד עמוד תתמו אות סט. וראה עוד באשכול 'שינויים בנוסח המקראות שבתלמודים מול הנוסח שבספרי המקרא'.
ג) דברי ה'מסורה' וה'מנחת שי' הם ראיה לסתור! ובכן, הועתק פה שאיתא במסורה על פסוק זה "מטעים ביה את". הקורא יכול לטעות שהכוונה שבעל המסורה (והמנחת שי) דאג בשביל הההדגשה והטעמת המילים, ומכיון שכתב שמטעים את ה"את", סימן שה"את" היה לפניו בס"ת. אך הנכון הוא להיפוך, כי צ"ל "מטעין ביה", שבעל המסורה מדגיש שיש סופרין וקוראים הטועים להוסיף בתוך הספר תיבת "את", (ראה דברי ר' אלי' הבחור ב'מסורת המסורה' בביאור ענין "מטעין") משום שרצף המילים מושכת תיבה זו בדרך כלל, אך המסורה שאין תיבת "את" כתיבא במקום הזה. הרי שבעל המסורה הדגיש את ההיפוך, וגם המנחת שי האוסף כל חילופים ושינויים הרי בהעתיקו דברי המסורה "שמטעין ביה" הרי הוא מדגיש שאין שום מסורה או גירסא בר סמכא עם תיבת "את". כמו כן מוכח מההדגשה בזה והצורך להזהר מן הטעות, שעצם הענין ורצף המלים מושך תיבת את, כך שמובן שבתרגום יונתן יוסיף מעצמו תיבת "ית", וכן ברמב"ם לצורך הבהירות.
מה שהוסיף הרב השש שבחיפוש מצא עוד ראשונים המצטטים הפסוק בתוספות "את". הנה בחיפוש מצאתי גם אחרונים עד קרוב לזמנינו, ובזה הרי יודה שמאז המצאת הדפוס אין שום חומש עם נוסח כזה. ובהכרח שתוספת סופרים היא מחמת רצף הלשון, דון מינה גם לדברי הראשונים.
אציין רק שבדיוק כדבר הזה יש גם בפרשת בשלח, על הפסוק ראו כי ה' נתן לכם השבת, שבמסורה איתא "מטעין ביה את", ובתרגום יש הוספת תיבת "ית". (ואכן גם שם יש גם בראשונים וגם באחרונים המצטטים עם ה"את", וכו').

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' יולי 19, 2015 11:09 am

יש"כ לרב מתעמק.

וכ"ה במבין חידות שם

: מטעין.png (20.28 KiB) נצפה 12138 פעמים

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ג' יולי 21, 2015 3:52 pm

יש להוסיף נקודה קטנה. בדפוסי הרמב"ם הראשונים רומי ונציה [וכן העתיק מרן בבית יוסף יו"ד סי' שלא] הנוסח ברמב"ם "ולבני לוי הנה נתתי את כל מעשר בני ישראל" ולנוסח זה כבר אי אפשר להיתלות גם לא על התרגום שמתרגם 'בישראל' ולא 'בני ישראל'. והיותר נראה שהרמב"ם כתב כן אגב שיטפיה דפסוק כד שהרמב"ם העתיק מקודם.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ג' מרץ 08, 2016 11:51 pm

לרגל יומא דהילולא הל' ער"ח אדר ב'

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' מאי 19, 2016 12:21 pm

משהפ כתב:בספר MAKING OF A GODOL המעשה מופיע בגירסתו הראשונה, ושם סיפר עוד בקשר לזה.

מה מסופר שם באמת?

היום ראיתי בעלון של דרשו גירסא שלישית של הסיפור, שקנה להם כובע וחליפה שיהיה להם בישיבה.
אותו אוקסנבורג בעל האיטליז, אכן הגיע לימים לארה"ב?

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' מאי 19, 2016 12:23 pm

"לעיל גם ציינתי שרבי יעקב סיפר שאת דמי הנסיעה ברכבת ממינסק לסלבודקה [300 ק"מ] הוא ורבי אהרן קבלו מבנימין יצחק אוקנסקרוג. את השכנוע עשה כמובן רבי ראובן". [עט סופר]

היכן סיפר זאת רבי יעקב? האם זה מופיע בספר תולדותיו?

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' מאי 19, 2016 12:29 pm

"הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל נתן לתלמידו הרב גרינפלד יבדלח"א הדרכות לחתנים לפני חתונתם:
א: ההלכה הראשונה המחייבת כל אברך צעיר היא: עליו להיות 'ג'נטלמן', ג'נטלמן בן תורה. כלומר, מעל לכל, לשאול את עצמו ללא הרף את השאלה: מה חסר לאשתי וכיצד אוכל להעניק את מחסורה מבלי שתיאלץ כלל לבקש זאת ממני. לעולם אין לבעל להניח כי אם אשתו איננה מבקשת ממנו דבר מה, פירוש הדבר שאיננה מעוניינת בכך. הוא חייב לצפות מראש את רצונותיה.
ב: יש הבדל בסיסי בין נשים וגברים. בעוד אצל הגבר מהווה ההגיון קו מנחה עיקרי, הרי האשה מונחית בעיקר על ידי רגשותיה ותחושותיה. תפקידו של הבעל הוא להפעיל את שכלו כדי להבין את צרכיה הרגשיים של אשתו ולרדת לסוף דעתה.
ג: החל משעת החופה, כל המחשבות חייבות להתבטא בלשון: 'אנחנו', ולא 'אני'!
כאשר יש חילוקי דעות, הבעל צריך לזכור שהוא משועבד אל אשתו ע"י הכתובה. לדוגמא, אם עליהם להשתתף בארוע מסויים, על הבעל לזכור שהתחייב בכתובה: 'ואוקיר', שמשמעותו , הנחה מוקדמת כי הבעל יסכים לבקשות של אשתו.
ר' יעקב אהב לספר את המעשה הידוע אודות רבו של החפץ חיים זצ"ל, רבי נחומ'קה מהורדנא זצ"ל.
שנה אחת ביקר החפץ חיים את רבו בחג החנוכה. כאשר הגיע הזמן להדליק נרות חנוכה, העמיד ר' נחומ'קה פנים כאילו אינו שם לב שהגיעה השעה לקיים את המצוה. חלפו שעתיים ושלוש ועדיין רבו לא הדליק את הנרות. תמיהתו של החפץ חיים הלכה וגברה. לבסוף נשמעה נקישה על הדלת ואשתו של ר' נחומ'קה נכנסה לבית. מיד השמיע ר' נחומ'קה את הברכה והדליק את נרות החנוכה. בשלב הזה לא יכול החפץ חיים לאצור עוד את סקרנותו בקרבו ושאל את רבו לפשר העיכוב.
השיב לו ר' נחומ'קה: הרי הגמרא בשבת כ"ג ע"ב אומרת שאם יש לו לאדם כסף אך ורק לנרות שבת או לנרות חנוכה, נרות שבת קודמים משום שהם משרים שלום בית. ידעתי כי אשתי תיפגע אילו שבה הביתה וראתה שהדלקתי את הנרות החנוכה בלעדיה. ומאחר ושלום בית קודם לנרות חנוכה, המתנתי עד שובה".
[רבי יעקב עמוד 392]

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' נובמבר 17, 2016 1:28 pm

: Image (28).jpg (85.76 KiB) נצפה 11511 פעמים

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' נובמבר 17, 2016 1:31 pm

באמת מעניין, הכיצד לא סמך הגאון ר' יעקב על מורו ורבו ראש הישיבה שיסדר הקידושין על הצד הטוב ביותר.

כעין זה מסופר על הבית הלוי שנאלץ ליתן גט בעודו אברך צעיר מאד, והעיר לרב מסדר הגט הערות איך ומה לעשות.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ה' נובמבר 17, 2016 4:13 pm

מתפעל כתב:
משהפ כתב:בספר MAKING OF A GODOL המעשה מופיע בגירסתו הראשונה, ושם סיפר עוד בקשר לזה.

מה מסופר שם באמת?

היום ראיתי בעלון של דרשו גירסא שלישית של הסיפור, שקנה להם כובע וחליפה שיהיה להם בישיבה.
אותו אוקסנבורג בעל האיטליז, אכן הגיע לימים לארה"ב?

בנימין יצחק אוקסנקרוג נפטר באוקריינה. בנו יעקב שהיה יד ימינו של אביו, בחלק מהמקומות הסיפור על הבן ובחלק על האב, כך שסביר להניח ששניהם פעלו יחד. בתו פעשא לאה רוזן הגיעה לבולטימור לפני מלחמת עולם השניה. בנה הוא רבי יעקב מנחם מנדל רוזן מוילמסבורג שהוזכר כאן כמה פעמים בפורום.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ה' נובמבר 17, 2016 4:21 pm

מתפעל כתב:"לעיל גם ציינתי שרבי יעקב סיפר שאת דמי הנסיעה ברכבת ממינסק לסלבודקה [300 ק"מ] הוא ורבי אהרן קבלו מבנימין יצחק אוקנסקרוג. את השכנוע עשה כמובן רבי ראובן". [עט סופר]

היכן סיפר זאת רבי יעקב? האם זה מופיע בספר תולדותיו?

יש סיפור ידוע על רבי מרדכי שפירא שפגש את יעקב אוקסנקרוג בשנת תשיב, סיפור זה הופיע במספר רב של מקורות, ובסופו של הסיפור רבי יעקב קמניצקי מאשר שיעקב זה אני.
יש מקור נוסף ששמעתי ממנו רבי יעקב סיפר זאת כשתלמידו הגאון רבי שמואל סטארטש שליט"א נשא את בתו הבכורה של רבי יעקב מנחם מנל רוזן, נכדו של רבי בנימין יצחק. ואז רבי יעקב התבטא שכעת הוא מרגיש שהוא מחזיר טובה לרבי בנימין יצחק. וכן שמעתי שוב שאמר רבי יעקב כשנכד אשתו השניה התחתנה עם ר' זכריה רוזן, בנו הקטן של רבי יעקב מנחם מנדל הנ"ל.

בן ירושלים

רבי יעקב זצ"ל הגיע לעת זקנותו (היה כבן 90!) לכנסיה הגדולה בירושלים. (דומני שבשנת תש"מ). הוא ביקר בישיבה באיתרי ואמר שיעור -שיחה על הגמרות שמציינות שהיה הבדל של שנתיים וחצי בין אמוראים שונים. אאל"ט הסביר שלגבי תורה זה כבר דור אחר בכל המושגים.
אז גם חיפש ראש ישיבה לתורה ודעת . בתחילה המליצו לו על הגר"ש אויערבאך, ואכן הרב שך התגייס לענין ולחץ על ר' שמואל שיסע לאמריקה. אך אצל ר' שמואל זה היה מופקע. סופו של דבר בחרו בר' ראובן פיין זצ"ל שהיה לפני כן ר"מ בבית מאיר.

לשבת ר' יעקב הגיע לשבות עם בנו ר' נתן באיתרי, ושהה שם עד יום ראשון . אברכים רבים וכן בחורים הצליחו להכנס למספר דקות לשוחח ולהתברך אצלו. אציין לחויה מיוחדת לה זכיתי אז.
ר' נתן שהיה אחראי על כך הסכים להכניס אותי אליו,ואמר שאני רוצה לשאול כמה שאלות בהשקפה. ר' יעקב חייך ואמר : עשו אותי לחסידישע רב'ה ובאים לקבל ברכות. אם אתה רוצה לשאול אז אדרבה מוטב כך.
שאלתי על היחס בין ללמוד לללמד, מתי זה מתהפך אצל האדם והוא הופך מלומד למלמד ובמיוחד שזה בא על חשבון זה. ר' יעקב לא הסכים בתחילה שיש סתירה בין הדברים. בהמשך אמר שאם זה אכן סותר אז העיקר הוא לעשות רצונו יתברך. ואז אם אדם יתרום יותר בתור מלמד לאחרים או האפילו מי שדואג ללימוד של אחרים זה עדיף גם על חשבון צמיחתו האישית. "דמה לנפשך" אמר "אם אדם יכול ללמד ילד ולגדל את הגאון מוילנא וזה יעצור את צמיחתו שלו, מה הקב"ה מעדיף? איך יהיה לכלל תועלת יותר גדולה?"
הוא אמר שזה קשור לגמ' בקידושין הוא ללמוד ובנו ללמוד אם בנו זריז וממולח בנו קודם, כי יש תועלת בלימודו (תוך כדי תיקן אותי בלשון הגמ' ואמר שצריך להשתדל להביא דברי הגמ' כצורתם ובדקדקנות). טענתי שזה דין מיוחד בבנו שהרי יש חיוב ללמד בנו תורה -ושננתם לבניך. אבל ר' יעקב אמר שזה דין כללי בת"ת וכמו שמפרשים הראשונים והאחרונים שם.
ואז סיפר על עצמו : " אני הגעתי לכלל ידיעת גפ"ת, אבל העיסוקים בישיבה ודאי שעצרו את הצמיחה שלי ולא יצאתי גדול כפי כשרונותי, אבל ודאי שעשיתי רצון הבורא בזה כי תראה כמה וכמה תלמידים גדולי תורה ות"ח צמחו מזה.
אח"כ סיפר על ר' שניאור קוטלר (שהיה אז חולה מאד) שבכשרונות לא נפל מר' אהרן אביו אבל רוב זמנו בילה בטיסות ופגישות לביסוס הישיבה. וודאי שזה רצון ה' למרות שלא הגיע לדרגה לה יכול היה להגיע בצורה אישית

אגב, כשסיפרתי פעם על ר' אהרן ור' שניאור לאי מי מהמשפחה המורחבת ממש כעסו על כך .

ודי להפעם. על המשך השיחה, בהזדמנות אחרת בל"נ

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » א' נובמבר 20, 2016 8:08 pm

בן ירושלים כתב:רבי יעקב זצ"ל הגיע לעת זקנותו (היה כבן 90!) לכנסיה הגדולה בירושלים. (דומני שבשנת תש"מ). הוא ביקר בישיבה באיתרי ואמר שיעור -שיחה על הגמרות שמציינות שהיה הבדל של שנתיים וחצי בין אמוראים שונים. אאל"ט הסביר שלגבי תורה זה כבר דור אחר בכל המושגים.
אז גם חיפש ראש ישיבה לתורה ודעת . בתחילה המליצו לו על הגר"ש אויערבאך, ואכן הרב שך התגייס לענין ולחץ על ר' שמואל שיסע לאמריקה. אך אצל ר' שמואל זה היה מופקע. סופו של דבר בחרו בר' ראובן פיין זצ"ל שהיה לפני כן ר"מ בבית מאיר.

נשמע מופרך. תורה ודעת חפשו ראש ישיבה ובסוף לקחו הגרר"פ זמן רב אחר שהגרי"ק כבר לא היה שם.

בן ירושלים

גם אחרי שעזב דאג לישיבה.

נוטר הכרמים

הסיפור על חיפושיו אחר הבאת ראש ישיבה ידוע. הצעה נוספת שהועלתה היתה הגרב"ד פוברסקי שליט"א. על ההצעה למו"ר הגרש"א שליט"א שמעתי מפיו באיזו הזדמנות, באותה הזדמנות סיפר לי כי הגר"ש רוזובסקי זצ"ל הציע לו בעבר לפתוח עמו ישיבה. ההצעה של 'תורה ודעת' נדחתה כידוע גם ע"י אביו הגרש"ז זצ"ל בתוקף רב.

ולבן ירושלים ייאמר, אנא המשך עם זכרונותיך המרתקים מ'הישוב' ומ'איתרי', ולא רק. הינם מלאי ענין וגדושי עסיס, ומזוגים בטעם זקנים משובח!!

סטפנסקי · הודעהעל ידי **סטפנסקי** » ד' דצמבר 21, 2016 1:06 am

בן ירושלים כתב:רבי יעקב זצ"ל הגיע לעת זקנותו (היה כבן 90!) לכנסיה הגדולה בירושלים. (דומני שבשנת תש"מ). הוא ביקר בישיבה באיתרי ואמר שיעור -שיחה על הגמרות שמציינות שהיה הבדל של שנתיים וחצי בין אמוראים שונים. אאל"ט הסביר שלגבי תורה זה כבר דור אחר בכל המושגים.
אז גם חיפש ראש ישיבה לתורה ודעת . בתחילה המליצו לו על הגר"ש אויערבאך, ואכן הרב שך התגייס לענין ולחץ על ר' שמואל שיסע לאמריקה. אך אצל ר' שמואל זה היה מופקע. סופו של דבר בחרו בר' ראובן פיין זצ"ל שהיה לפני כן ר"מ בבית מאיר.

לשבת ר' יעקב הגיע לשבות עם בנו ר' נתן באיתרי, ושהה שם עד יום ראשון . אברכים רבים וכן בחורים הצליחו להכנס למספר דקות לשוחח ולהתברך אצלו. אציין לחויה מיוחדת לה זכיתי אז.
ר' נתן שהיה אחראי על כך הסכים להכניס אותי אליו,ואמר שאני רוצה לשאול כמה שאלות בהשקפה. ר' יעקב חייך ואמר : עשו אותי לחסידישע רב'ה ובאים לקבל ברכות. אם אתה רוצה לשאול אז אדרבה מוטב כך.
שאלתי על היחס בין ללמוד לללמד, מתי זה מתהפך אצל האדם והוא הופך מלומד למלמד ובמיוחד שזה בא על חשבון זה. ר' יעקב לא הסכים בתחילה שיש סתירה בין הדברים. בהמשך אמר שאם זה אכן סותר אז העיקר הוא לעשות רצונו יתברך. ואז אם אדם יתרום יותר בתור מלמד לאחרים או האפילו מי שדואג ללימוד של אחרים זה עדיף גם על חשבון צמיחתו האישית. "דמה לנפשך" אמר "אם אדם יכול ללמד ילד ולגדל את הגאון מוילנא וזה יעצור את צמיחתו שלו, מה הקב"ה מעדיף? איך יהיה לכלל תועלת יותר גדולה?"
הוא אמר שזה קשור לגמ' בקידושין הוא ללמוד ובנו ללמוד אם בנו זריז וממולח בנו קודם, כי יש תועלת בלימודו (תוך כדי תיקן אותי בלשון הגמ' ואמר שצריך להשתדל להביא דברי הגמ' כצורתם ובדקדקנות). טענתי שזה דין מיוחד בבנו שהרי יש חיוב ללמד בנו תורה -ושננתם לבניך. אבל ר' יעקב אמר שזה דין כללי בת"ת וכמו שמפרשים הראשונים והאחרונים שם.
ואז סיפר על עצמו : " אני הגעתי לכלל ידיעת גפ"ת, אבל העיסוקים בישיבה ודאי שעצרו את הצמיחה שלי ולא יצאתי גדול כפי כשרונותי, אבל ודאי שעשיתי רצון הבורא בזה כי תראה כמה וכמה תלמידים גדולי תורה ות"ח צמחו מזה.
אח"כ סיפר על ר' שניאור קוטלר (שהיה אז חולה מאד) שבכשרונות לא נפל מר' אהרן אביו אבל רוב זמנו בילה בטיסות ופגישות לביסוס הישיבה. וודאי שזה רצון ה' למרות שלא הגיע לדרגה לה יכול היה להגיע בצורה אישית

אגב, כשסיפרתי פעם על ר' אהרן ור' שניאור לאי מי מהמשפחה המורחבת ממש כעסו על כך .

ודי להפעם. על המשך השיחה, בהזדמנות אחרת בל"נ

אולי כבר הגיע ההזדמנות האחרת?

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ד' דצמבר 21, 2016 11:41 am

מתפעל כתב:באמת מעניין, הכיצד לא סמך הגאון ר' יעקב על מורו ורבו ראש הישיבה שיסדר הקידושין על הצד הטוב ביותר.
כעין זה מסופר על הבית הלוי שנאלץ ליתן גט בעודו אברך צעיר מאד, והעיר לרב מסדר הגט הערות איך ומה לעשות.

אינו דומה כלל. הבית הלוי מסתמא כבר היה בית הלוי גם בעודו אברך צעיר, ויתכן מאוד שהוא היה גדול מאותו רב שסדר לו את הגט (שאינני יודע מי הוא). אלא שגט צריך לסדר בבית דין, ולכן השתדל שהדברים ייעשו עפ"י דעתו. משא"כ כאן, ר' משה מרדכי היה רבו של ר' יעקב. וזה בהחלט תמוה.

אם יש להביא סיפור דומה לזה, הוא מה שמסופר על הגרי"ז, ששלח מכתב לזקנו ר' רפאל שפירא, איך לעשות לו את התפילין לבר מצוה. (ואביו אכן גער בו על כך).

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ד' דצמבר 21, 2016 3:04 pm

קול אומר קרא כתב:
יאיר כתב:ראוי להזכיר כאן את המעשה שנכנס ר' יעקב פעם למכולת בערב שבת קודש לקראת חצות יום ושאלו החנווני מה השעה? ענה לו ר' יעקב 11.55 א"ל החנווני תדע,אם היה כבר חצות לא הייתי מוכר לך..ראהו ר' יעקב שיהודי בעל צורה הוא ושאלו מה מעשיו בהווה ובעבר..סיפר לו אותו חנווני שבעבר הרחוק לפני שנים רבות ברוסיה, שלח שני צעירים ומימן להם את לימודי הישיבה..איני זוכר את שם שניהם,אמר, אך אחד מהם זוכר אני שקראו לו אראל'ה..
כששמע זאת ר' יעקב קפץ ממקומו וקרא לחנווני:"יודע אתה במה זכית ואת מי שלחת ללמוד?? את גדול הדור באמריקה ר' אהרן קוטלר!!!...
ויודע אתה מי היה הבחור השני..היה זה אני..סיים ר' יעקב קמינצקי זצ"ל..והדברים מדברים בעד עצמם..

ראוי לכתוב מקורות ולא לספר סתם מעיישלך, (אגב חצות זה ב12 על השעון? חידוש!).

ליהודי פשוט חצות ב12...

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' דצמבר 21, 2016 3:41 pm

יישר כח לבנון, אתה צודק, לכן כתבתי שזה רק כעין.

כתב בן ירושלים:
"אח"כ סיפר על ר' שניאור קוטלר (שהיה אז חולה מאד) שבכשרונות לא נפל מר' אהרן אביו אבל רוב זמנו בילה בטיסות ופגישות לביסוס הישיבה. וודאי שזה רצון ה' למרות שלא הגיע לדרגה לה יכול היה להגיע בצורה אישית
אגב, כשסיפרתי פעם על ר' אהרן ור' שניאור לאי מי מהמשפחה המורחבת ממש כעסו על כך ".

לא מובן על מה הכעס. הרי משבח את הגאון ר' שניאור שלא נופל מאביו בכשרונות וזה שבח עצום.

כידוע כאשר החל לכהן כראש ישיבה ונכנס לנעליו הענקיות של אביו, רווחה הלצה בישיבה, מה לי קוטלער כולה מה לי קוטלר פלגא.
להיות חצי מר' אהרן, גם נחשב לשבח גדול מאד.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ד' דצמבר 21, 2016 4:31 pm

מתפעל כתב:יישר כח לבנון, אתה צודק, לכן כתבתי שזה רק כעין.

כתב בן ירושלים:
"אח"כ סיפר על ר' שניאור קוטלר (שהיה אז חולה מאד) שבכשרונות לא נפל מר' אהרן אביו אבל רוב זמנו בילה בטיסות ופגישות לביסוס הישיבה. וודאי שזה רצון ה' למרות שלא הגיע לדרגה לה יכול היה להגיע בצורה אישית
אגב, כשסיפרתי פעם על ר' אהרן ור' שניאור לאי מי מהמשפחה המורחבת ממש כעסו על כך ".

לא מובן על מה הכעס. הרי משבח את הגאון ר' שניאור שלא נופל מאביו בכשרונות וזה שבח עצום.

כידוע כאשר החל לכהן כראש ישיבה ונכנס לנעליו הענקיות של אביו, רווחה הלצה בישיבה, מה לי קוטלער כולה מה לי קוטלר פלגא.
להיות חצי מר' אהרן, גם נחשב לשבח גדול מאד.

לפי הסיפורים ר' אהרן היה מיוחד בכשרונותיו, וקשה להם לקבל כנראה שגם ר' שניאור היה כמותו או בדומה לו.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר