הודעהעל ידי דרומי » ד' אוקטובר 18, 2017 11:20 pm
בדרך החסידות
"ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת .. כלים רקים אל תמעיטי" (מלכים-ב ד, א ואילך – הפטרת פ' וירא)
"מפטירין ואשה אחת מנשי בני הנביאים וגו', משום דכתיב בה ויאמר למועד הזה כעת חיה את חובקת בן וגו', שהוא מעין ענין מה שכתוב בפרשה" (לבוש אורח חיים סי' תרסט)
ההפטרה עוסקת לא רק בהבטחת אלישע על לידת בן השונמית – אלא גם בכך שהוא דאג להמשך קיומו גם לאחר מכן.
וגם זה הוא "מעין מה שכתוב בפרשה", כי בפרשה לא מסופר רק על כך שהבטחת הקב"ה התקיימה בלידת יצחק – אלא גם בדאגת הקב"ה להמשך קיומו של יצחק:
א) על הפסוק "ויעש אברהם משתה גדול ", מספר המדרש כי באותו משתה השתתף עוג, שלעג מיצחק וטען שהוא יכול לבטל את מציאותו באצבעו הקטנה. על כך אמר לו הקב"ה: "חייך שאת רואה אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים מבני בניו".
ב) בעת העקידה עמד אברהם לשחוט את יצחק, אך הקב"ה דאג לקיומו ואמר לו: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה ".
*
אבל עדיין צריך ביאור – הקשר עם הפרשה שייך לסיפור של בן השונמית; אולם מדוע מתחילים את ההפטרה בסיפור על "ואשה אחת מנשי בני הנביאים" – מה הקשר של סיפור זה לפרשתנו?
ויש לומר – בדרך החסידות:
בתחילת הפרשה מסופר אודות "וירא אליו ה'" – הגילוי הנעלה של הקב"ה שהיה לאברהם אבינו. וגילוי נעלה זה, הוריש אברהם לבניו אחריו, לכל יהודי.
גילוי נעלה זה הוא מצד הנשמה; אך הגוף מסתיר על גילוי זה ומונע בעדו – דבר שמפריע לנשמה ומיצר לה. כיצד מתגברת הנשמה על הגוף העומד כנגדה?
על כך באה ההפטרה, סיפור האשה שצעקה אל אלישע. וכביאור אדמו"ר הזקן , ש"אשה היא בחינת נשמה", והיא צועקת "א-לי שע"! ה' תושיע אותי. "עבדך אישי מת" – "אישי" במובן של אש, אש ההתלהבות של האהבה לה' כבתה; "והנושה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים, פירוש והנושה מלשון כי נשני אלקים, שזה קאי על הנפש הבהמית שהיא משכחת אותי מאלקות, בא לקחת את שני ילדיי .. והוא רוצה שיהיו לו לעבדים לאהבות זרות תאוות הגוף וליראות זרות" כו'.
והעצה היא, "כלים רקים אל תמעיטי":
"שצריך להתבונן הרבה איך שהוא כלי ריקן בלי שום דעת .. ויתמרמר מאד על ריחוקו ויצעק אל הוי' על ריחוקו מאלקים חיים מקור החיים, ואחר כך יבוא ליתרון האור מן החושך". כלומר: האדם צריך 'לשבור' את גאוותו , ולהרגיש את שפלותו ו'ריקנותו' – ועל ידי זה הגוף מאבד מתוקפו וגסות רוחו, והנשמה יכולה להתגלות .
זהו, איפוא, הקשר של סיפור זה עם הפרשה: כדי לזכות לגילוי של "וירא אליו ה'", למרות הגוף המפריע, הרי זה על ידי שהאדם מתבונן בשפלותו ובריקנותו, מתמרמר על כך וצועק לה', כדברי ההפטרה.
(שיחת שבת פרשת וירא תשכ"ה)