בספר בארות יצחק (שפיצר) עמ"ס פסחים (עמ' קנט) מובא מכתב מו"ר הגרמ"מ הלוי שולזינגר זצ"ל, וז"ל:
הנני מודה להשי"ת שהנני יכול לשמח את הדר"ג שליט"א במה שלמד מדברי מרן רי"ז הלוי זיע"א הל' חמץ ומצה [פ"א ה"ט] שסובר שיש איסור חפצא באיסורים דרבנן ממש"כ שם מרן זי"ע להדיא שחמץ בער"פ בשעה ששית 'דכבר הוא אסור מדרבנן באיסור חפצא של דבריהם'. והעיר הדר"ג שליט"א שהוא דלא כהנתיה"מ סי' רלד ס"ק ג.
ידע נא ידידי יקירי אהובי שליט"א שלפני למעלה מארבעים שנה במוצאי שביעי של פסח נכנס ג"א זצ"ל אצל מרן הגרי"ז ושאל ביאור דברי הרמב"ן בפרשת ויקרא א' ה' בענין אם שוגג צריך כפרה וכו', ואינני יודע מה דיברו. ועמד שם הגאון רבי שמואל אויערבאך שליט"א ואמר בחרדת קודש לפני 'דער הייליגער דער בריסקר רב' {זהו לשונו הקדוש}: הרי הנתיבות אומר ששוגג דרבנן א"צ כפרה, והשיב מיד מרן זי"ע: סי איז דא אזא נתיבות?! [האם יש כזה נתיבות]. והוציאו את החו"מ סי' רל"ד ועיין מרן טובא בנתיבות וחזר על דבריו הקדושים 'דכמאן דלא עביד דמי' בתמיה, ואמר אחד: מבארים שהנתיבות מתכוין שאיסורים דרבנן אינם איסוריים עצמיים אלא רק ההמראה, [א"ה, כידוע כך ביאר בקובץ הערות בריש יבמות].
ומלמל מרן זיע"א לעצמו כמה פעמים איסורים דרבנן הם ג"כ איסורים עצמיים, וסתם ולא פירש את כל מה שעבר במחשבתו הקדושה איסורים דרבנן שהם איסורים עצמיים, רק חזר ואמר כמה פעמים כנ"ל [כמדבר אל עצמו]: איסורים דרבנן הם ג"כ איסורים עצמיים...וגם חזר כמה פעמים בלשון תימה על לשון הנתיבות: כמאן דלא עבד דמי? עכ"ד הגרש"א שליט"א.
והנה זכה הדר"ג שליט"א להאיר את עינינו בדוגמא אחת ברורה מדברי מרן המפורשים בספרו הקדוש שסובר שיש 'איסור חפצא של חמץ דדבריהם', וכן הוא חמץ בשעה ששית. ותודה רבה מאד מאד להדר"ג על זה.
ומשם נעתקו הדברים לספר משמר הלוי עה"ת פר' שופטים.
והנה ראיתי בקובץ הדרום שנדפסו חידו"ת מכת"י הגרצ"פ פראנק שהביא דברי הגרי"ז הנ"ל שאמר 'דבשש נעשה איסור חפצא אבל בחמש לא הוי איסור חפצא, וכותב ע"ז: ולי יש הוכחות שגם בשש לא נעשה איסור חפצא'.
ונכדו הגר"י כהן מציין שם בהערה לדברי הנתיבות הנ"ל. ומציין עוד בזה לדברי המקור חיים (סי' תסז) שכתב דבשוגג דרבנן צריך כפרה, הרי קשה על הנתיבות מדידיה אדידיה.
וראה עוד תורת חסד או"ח סי' לא, שערי יושר ש"א פ"ז, משך חכמה פרשת שופטים עה"פ לא תסור.