בסוף פרשת בשלח: כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה וגו'.
מובא על כך בספר סערת אליהו מרבי אברהם בן הגר"א.
ויש לשאול אחר שציוה הקב"ה למשה שיכתוב בספר מחיית עמלק למה להכפיל להשים עוד הפעם באזני יהושע בע"פ, הלא יקרא יהושע בספר התורה, ופליאה נשגבה היא.
ומה מאוד ישרו דברי אלופי ועמיתי הגאון אמיתי מו"ה חיים יצ"ו מוואלזין תלמיד מובהק של אאמו"ר הכ"מ ז"ל דידוע מאמרם ז"ל (ב"ב כא) טעות יואב בן צרויה כששלחו דוד להכרית את עמלק ולא הרג רק את הזכרים ולא הנקבות, וכששאלו דוד הלא כתוב בתוה"ק תמחה את זכר בצירה ובסגול, שפי' כל זכר אפילו נקבות, והשיבו יואב שרבו למדו כל זכר בקמץ, א"כ אף שמפורש בתורה תמחה את זכר בצירה ובסגול בכ"ז טעה יואב, כי בס"ת לא נמצאו הנקודות ובקל לשגות, לכן אף שציוה השי"ת למשה לכתוב מחית עמלק בס"ת לא די בזה, כי בס"ת יוכלו לטעות בנקוד התיבה זכר עמלק, לכן ציוה משה לשום באזני יהושע בע"פ למסור לידו הנקודות שיקרא זכר בצירה ובסגול לבל ישגה.
פנינה זו מופיעה גם בשם רבינו הגר"א ב'קול אליהו' בשם ליקוטי הש"ס ובדברי אליהו בשם ליקוטים, אבל לא נמצא בליקוטי הש"ס שנד' בווארשה תרנ"ט, ומובא בעוד ספרים בשמו כמו בקהלת משה (לבוב תרנג) שער בת רבים ובחידושי מרן רי"ז הלוי עה"ת פר' בשלח ועוד.
יהיה איך שיהיה, שמעתי מהגאון ר' שמעון ורנר שליט"א לשאול על כך, הרי ישנם עוד מקומות בתורה שע"פ הניקוד יכול להשתנות כל המובן של המילים, כגון לא תבשל גדי בחלב עמו, שאפשר לנקד כל האותיות בצירי, ומשמע שדווקא בחלב (שומן) ולא בחלב, ומפני מה באותם מקומות לא נמסר באזני יהושע לבל יטעו?