מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
ש_ק
הודעות: 48
הצטרף: ב' אוקטובר 22, 2012 6:25 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי ש_ק » ב' דצמבר 31, 2012 8:59 am

גילוי כתב:שאלת תם
מה החשיבות של ידיעת מחבר הפיוט, נוסח מדויק וכו' -וכי מדובר כאן בס"ת הנפסל בחסר אות אחת? אם יש נוסח משובש כלומר שתוכנו אינו נכון אני מסכים אבל אם שני הנוסחאות עולות כהוגן מה אכפת לי איזה נוסח יצא מידי המחבר


הצדק איתך, באמת לא צריך לדייק בשירים כס"ת.

ובכל אופן אשאלך- כמה וכמה מרבותינו הראשונים דוגמת ר' יהודה הלוי והאבן עזרא השקיעו חלק ניכר מחייהם וטרחו ועמלו על שיריהם בדקדוק רב כדי שתהיה בהם חריזה מעולה ומשקל תקין ושיתאימו לשאר חוקי השיר, ובתוכם יצקו הרבה מרעיונותיהם. וכי הם היו משלימים עם כך ששיריהם נשתבשו? וכי היו משלימים עם כך שרבים קוראים את שיריהם בצורה יבשה ומונוטונית ללא הבחנה בחרוזים וכו', רק כי 'צריך לומר זמירות'? האין מן הראוי שיועמדו השירים על דיוקם ויופים?

ספרון הזמירות עליו אנו עובדים נועד להציג בפני קורא את השירים במלוא הדרם, בין מבחינת תוכן השיר- כלומר נוסח מדוייק עד כמה שניתן, משקל וחריזה תקינים וכו', וכן מבחינה חזותית- כלומר עיצוב השיר באופן נכון על הדף לפי המשקל והחריזה, כך שמבנה השיר ויופיו באים על ביטויים, וכפי שמצוי מאוד בכתבי היד. את זה עשינו גם לטובת והנאת הקורא עצמו, וגם לעשות צדק עם מחברי השירים שבוודאי היו חפצים בכך.
נערך לאחרונה על ידי ש_ק ב ב' דצמבר 31, 2012 9:17 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 31, 2012 9:09 am

גילוי כתב:שאלת תם
מה החשיבות של ידיעת מחבר הפיוט, נוסח מדויק וכו' -וכי מדובר כאן בס"ת הנפסל בחסר אות אחת? אם יש נוסח משובש כלומר שתוכנו אינו נכון אני מסכים אבל אם שני הנוסחאות עולות כהוגן מה אכפת לי איזה נוסח יצא מידי המחבר


הרמב"ם כותב במשנת הכל צפוי כו' שראוים הדברים לר' עקיבה. קמ"ל שלפעמים יש ענין בלדעת מי אמר הדברים אם ראוים למי שאמרם או לאו. זה לגבי מחבר הפיוט. ולגבי נוסח הפיוט הרי ידוע שכוונות רבות הטמינו בדבריהם, וכפי הדיוק בנוסח כן נשכיל לרדת לעומק הדברים.

אורח
הודעות: 627
הצטרף: ה' יולי 21, 2011 8:14 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי אורח » ג' יוני 25, 2013 11:29 am

בזמירות המסוקרות כאן, במהדורה שיצאה לכבוד החתונה (הבנתי שיש מאוחרת ממנה), שמתי לב שהנוסח שם של ברכת אשר נתן שבתות למנוחה, שונה במשהו.
אין לי לפני לצטט.

ידידיה
הודעות: 1233
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי ידידיה » ג' יוני 25, 2013 4:01 pm

כיון שעוסקים כאן בחשיבות הדקדוק בפזמונים, ברצוני לברר, האם ניתן לדקדק במהות לשון הפיוט, למה נאמר כך ולא אחרת, כאשר תיבה זו ודאי נכתבה כך מחמת החרוז, המשקל, ואולי אפילו מחמת סדר הא"ב בראש המשפט.

דוגמא מתפילת שמו"ע! במוסף של שבת.

"תכנת" שבת.
האם ניתן לפלפל, מדוע לא נכתב "כוננת"? או שכיון שהמסדר רצה להתחיל בתי"ו (וכידוע שהסדר שם הוא מ-ת ל-א ) הגיוני שנקט לשון בלתי רגילה (אולי).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' יוני 26, 2013 4:16 am

אורח כתב:בזמירות המסוקרות כאן, במהדורה שיצאה לכבוד החתונה (הבנתי שיש מאוחרת ממנה), שמתי לב שהנוסח שם של ברכת אשר נתן שבתות למנוחה, שונה במשהו.
אין לי לפני לצטט.

כנראה המכוון לאמור שם: שנתן שבתות במקום אשר נתן. עיינתי באזור אליהו ולדבריו הוא הנוסח הישן, ואשר נתן הוא מ"תיקוני" הרוו"ה.

ש_ק
הודעות: 48
הצטרף: ב' אוקטובר 22, 2012 6:25 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי ש_ק » ד' יוני 26, 2013 12:03 pm

אני ממשיך את הדיון כאן מהאשכול על דוי הסר (http://goo.gl/52kYz) כי לענ"ד זה עיקר מקומו.

רקע:
יש בידינו שלושה כת"י חשובים מהגניזה הקהירית המכילים את הפיוט 'דרור יקרא', ובשניים מהם הוא בסמיכות לפיוט 'דוי הסר' שנהגו לאומרו בזימון של סעודת חתן וכלה.

כתב היד הראשון הוא כתי"ק של ר' יוסף בן אביתור שהיה בן דורו של דונש (מחברם של דרור יקרא ודוי הסר) ופייטן בזכות עצמו (ואולי יש בהיותו פייטן חיסרון, שהרי אם בא לידיו טופס משובש של השיר אפשר שהיה מתקנו מדעתו). תוכנו של כת"י זה פורסם לראשונה ע"י ע. פליישר בספרו 'השירה העברית בספרד ובשלוחותיה, עמ' 403.
והרי תמונת כתה"י (שלא מופיעה בספר):
דרור יקרא אביתור.png
דרור יקרא אביתור.png (407.96 KiB) נצפה 17180 פעמים


כתב היד השני, גם תוכנו פורסם לראשונה ע"י פליישר (שם), הוא כת"י שבו נתגלו לראשונה שלושה בתים נוספים לפיוט דוי הסר. בסמוך לשיר זה, וברצף אחד, מופיע גם פיוט דרור יקרא.
והרי תמונתו (שגם היא אינה מופיעה בספר):
Devay Haser.png
Devay Haser.png (520.5 KiB) נצפה 17180 פעמים


כתב היד השלישי למיטב ידיעתנו טרם התפרסם, אך בו גילינו עוד שרידים של שלושה בתים נוספים לדוי הסר מעבר לשלושה שגילה פליישר. גם בכת"י זה מופיע השיר דרור יקרא בסמוך לדוי הסר.
והרי תמונתו:
Dvay Haser 2.jpg
Dvay Haser 2.jpg (706.99 KiB) נצפה 17180 פעמים

(את הצעתנו בפיענוח כתה"י אביא להלן)


והנה, באשכול הנ"ל על דוי הסר הערתי על כך שמתוך מאות שירים שכתב דונש, כיום ידועים בציבור אך ורק שני שירים, והם בדיוק שני שירים אלו. ואם כן, יש לשער שכבר בימים קדומים היתה זיקה בין שתי השירים. אך מהי?
עוד דבר חשוב שכדאי לשים לב אליו הוא שסדר הבתים של דרור יקרא שונה בכל שלושת כתה"י, שבכתה"י הראשון הוא (ביחס לנוסח הנפוץ) א'ג'ב'ד' ובשני הוא ב'ג'א'ד', ואילו בשלישי הוא כסדר הנפוץ. הצד השווה הוא שבשלשתם אין כי אם את ארבעת בתי השיר הראשונים ואילו הבתים 'הדוך קמי' ו'דעה חכמה' אינם מופיעים בהם כלל (אמנם בכתה"י הראשון והאחרון, הואיל והשיר נגמר בסוף הדף, ישנה אפשרות תיאורטית שהשיר המשיך לדף אחר שאבד). עוד מכנה משותף לשלושת כתה"י הוא שבכולם מוסכם שהבית האחרון הוא 'א-להים תן'.
שתי עובדות אלו מצביעות לכאורה על כך שהבתים 'הדוך קמי' ו'דעה חכמה' אינם חלק מדרור יקרא, אף שהם מן הסתם מדונש, ושהשיר המקורי הסתיים בבית 'א-להים תן'. השערה זו מקבלת גם חיזוק מכך שבנוסחאותיו של מחזור ויטרי מופיע 'דעה חכמה' בסיומו של פיוט 'דלה שובב' (גם הוא מדונש), ולא בדרור יקרא.
אדאתינן להכי, הרי שסיום השיר ב'א-להים תן' יש לו חשיבות מיוחדת שכן הוא חותם בתיבות 'שלומים תן כמי נהר', והוא כמו תפילת שמו"ע, ברכת המזון, וקדיש שמסתיימים בנושא השלום, וכמו שמצינו (במדרש תלים ודרך ארץ זוטא): "גדול השלום, שכל הברכות והתפלות חותמין בשלום". זאת ועוד, נוסח השיר בכתה"י הראשון והשני (ואין לדעת מה היה בשלישי) אינו אלא 'שלומים שים כמו נהר', כמו לשון ברכת שים שלום שבשמו"ע.
ונראה לנו לחדש בזה יותר, שאפשר ודרור יקרא אינו אלא פיוט שנועד מתחילה להיאמר בתוך ברכת שים שלום שבחזרת הש"ץ של שבת, וע"כ הוא מסתיים ב'שלומים שים', ושגם הפיוט 'דוי הסר' עיקר מקומו בחזרת הש"ץ של שבת, שכן מוזכרים בו גם ברכת כהנים ('שעה ברכת בני אהרון') וגם שבת ('ויקריבו ביום שבת בחיריך בני אהרון...'). וזוהי אם כן הזיקה שבין דרור יקרא לדוי הסר, שלענ"ד שני פיוטים אלו נועדו מתחילה לברכת שים שלום שבחזרת הש"ץ של שבת.



והרי הצעתנו בשיחזור כתה"י השלישי (ההשלמות הן בעיקר ע"פ מה שכבר ידוע לנו מכתה"י השני):

[דוי הסר וגם חרון] / [ואז אלם] ב[שיר ירון]
[נחנו במעגלי צדק]/ [שעה בר]כת בני אהרן

[.........................] / ומפגיע עלי כשר[ון]
שארית עם ת[... ...] / בצדק [שו]כבי חברון

[ארורים הך אשר ארו] / חבצלת הש[רון]
[וצרי עמך כולם] / [לשגעון ועיורון]

נסיכי כל [.........] / [.....................רון]
[...........] ואל תהרג / עבור יהיו [...רון]

[.........................] / ישיבון שי וגם דרון
וכל [....................] / [ישובון עוד ל]בצרון

ויקריבו ביום שבת / [בחיריך בני אהרן]
שני כבשים בני שנה / ולכבש עשרון

[וישיר]ו בני לוי / חסָדיך בקול גרון
ושירתם תהי לעד / ותכתב לדור אחרון

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' אפריל 07, 2014 4:44 pm

ראיתי מאמר בקובץ משפחתי של משפחת בלוי לע"נ אביהם הרב דוד נחמן בלוי
שם כתב אחד הבנים מאמר בעניין זמירות השבת ומקורותיהם המוקדמים

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' יולי 09, 2014 8:50 pm

נקודה שכמדומני שלא עמדו עליה לעיל.

במחזור ויטרי (סימן קנט) בסוף הפיוט 'כל מקדש שביעי' איתא, צדקתם תזהיר כאור שבעת הימים. ד' אלהי ישראל הבה תמים: קדשם במצותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר. רוחך תנחימו כבהמה תרד בבקעה מן ההר: שבתם [או שבטיהם] תשכנם בנחלת הסהר. כנחלים נטיו. וכגנות עלי נהר.

נשכרנו, ראשית, התיקון המוצע במקום הנוסח שלפנינו 'ד' אל' ישראל אהבת תמים וכו', 'הבה תמים', וזה עש"ה בשמואל (א יד, מא), וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל ד' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים, [ופירש"י, תן גורל אמת].

ושנית, החרוזות החסרים המשלימים את סדר האלפא ביתא המתחיל מן החרוז השני. ובפי' עיון תפילה [בתוך סידור אוצר התפילות] הביא שכן היא הנוסחא בסידור רש"י בכת"י שנמצא ביד הר"ש בובער.

[וביאור 'כבהמה תרד וגו', ע"פ הפסוק בישעיהו (סג, יד) כַּבְּהֵמָה בַּבִּקְעָה תֵרֵד רוּחַ ד' תְּנִיחֶנּוּ כֶּן נִהַגְתָּ עַמְּךָ לַעֲשׂוֹת לְךָ שֵׁם תִּפְאָרֶת. ואיתא במדרש תהלים (מזמור מד), מכאן את למד שלא היה בידי ישראל כשיצאו ממצרים מעשים שיגאלו מהם, אף לא כמעשה אבות, ולא במעשיהם נקרא הים בפניהם, אלא לעשות לו שם בעולם, וכן הוא אומר כבהמה בבקעה תרד [וגו'] כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת, כשנגאלו ישראל ממצרים אמר להם משה לא במעשיכם אתם נגאלין, אלא למען תספר באזני בנך (שמות י ב), ליתן שבח להקב"ה שבניו מספרים תהלתו בין האומות].

----

אגב, בקשת בירור.

על הפיוט 'יום זה מכובד מכל ימים' מובא בפירוש הנ"ל, שהכוונה היא שמתחילת בריאת העולם היו ראויים הימים להיות מכ"ח שעות לכל יום, ולהיות שלא היו ששה ימים שוים ולא היה להם מושל וקצין על כן בקשו מהקב"ה שיתן להם מלך גדול על כולם, אמר להם רצונכם שאתן לכם יום אחד שיהיה לכם מלך צריך שתגדלוהו משלכם ותתנו לו ד' שעות מכל יום, ובזה יהיה לו שליטה עליכם, והיינו השבת שנתנו לו ששת ימי המעשה כל אחד ד' שעות הרי כ"ד שעות של יום השבת, וזהו שאמר יום זה של שבת מכובד מכל ימים.

ובדרך זו מובא בפי' עץ יוסף בשם ספר גבול בנימין לבאר גם את נוסח התפילה 'חמדת ימים אותו קראת', דהיינו שהימים חמדו להם להיות ראש עליהם.

מהו המקור ל'יצירה' זו של השבת'?

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ד' יולי 09, 2014 9:10 pm

נוטר הכרמים כתב:נקודה שכמדומני שלא עמדו עליה לעיל.

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=11484#p108203

סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 2096
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » ד' יולי 09, 2014 9:20 pm

נוטר הכרמים כתב:אגב, בקשת בירור.

על הפיוט 'יום זה מכובד מכל ימים' מובא בפירוש הנ"ל, שהכוונה היא שמתחילת בריאת העולם היו ראויים הימים להיות מכ"ח שעות לכל יום, ולהיות שלא היו ששה ימים שוים ולא היה להם מושל וקצין על כן בקשו מהקב"ה שיתן להם מלך גדול על כולם, אמר להם רצונכם שאתן לכם יום אחד שיהיה לכם מלך צריך שתגדלוהו משלכם ותתנו לו ד' שעות מכל יום, ובזה יהיה לו שליטה עליכם, והיינו השבת שנתנו לו ששת ימי המעשה כל אחד ד' שעות הרי כ"ד שעות של יום השבת, וזהו שאמר יום זה של שבת מכובד מכל ימים.

ובדרך זו מובא בפי' עץ יוסף בשם ספר גבול בנימין לבאר גם את נוסח התפילה 'חמדת ימים אותו קראת', דהיינו שהימים חמדו להם להיות ראש עליהם.

מהו המקור ל'יצירה' זו של השבת'?

אגב דאגב.
בגבול בנימין (ח"ב דרוש ה') מביא זה בשם הרמ"ק אבל לא מצאתי זה בכתבי הרמ"ק. וגם בספרים אחרים מובא ענין זה בשם הרמ"ע מפאנו וגם בכתביו לא מצאתי הדבר וצ"ע.

וגם דרוש זה הובא בקשר לפרשת קרח בתחילת הספר חמודי דניאל (הידוע מהפתחי תשובה בכמה מקומות) לאחר ההקדמה. עיי"ש.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי משולש » ש' יוני 06, 2015 10:54 pm

נראה לי שבסוף לא הזכירו כאן שמסקנת מחברי הקונ' היא ש"מה ידידות" לא נכתב על ידי מנחם ובתיו סורסו לגמרי וכוונתו נהרסה וכל זה בגלל שמישהו החליט שכנראה סדר הבתים צריך לצאת "מנחם".
אין לי הרבה מידע בזה אולי הרב ש_ק יוסיף בהירות בזה.

ש_ק
הודעות: 48
הצטרף: ב' אוקטובר 22, 2012 6:25 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי ש_ק » א' יוני 07, 2015 9:48 am

משולש כתב:נראה לי שבסוף לא הזכירו כאן שמסקנת מחברי הקונ' היא ש"מה ידידות" לא נכתב על ידי מנחם ובתיו סורסו לגמרי וכוונתו נהרסה וכל זה בגלל שמישהו החליט שכנראה סדר הבתים צריך לצאת "מנחם".
אין לי הרבה מידע בזה אולי הרב ש_ק יוסיף בהירות בזה.


תודה, הרב משולש. זו אכן מסקנתנו, וכמדומה שקשה להתחמק ממנה.

לפי הנוסח הנפוץ כיום, מקומה של מחרוזת 'נחלת יעקב' הוא לאחר המחרוזת השניה ושֵׁם המחבר העולה מהשיר הוא 'מנחם' (ועדיין הדבר דחוק, כי הסימן המלא אינו אלא מ'מ'נ'ח'ה'מ'). ואולם, ברוב כתה"י מקומה של 'נחלת יעקב' לאחר המחרוזת הרביעית ואין עולה כל שם מראשי המחרוזות, ונראה שהסדר שבנוסח הנפוץ שובש מתוך השערה מוטעית שהמחבר חתם את שמו בשיר.

סדר מחרוזות השיר העולה מרוב כתה"י מדוקדק היטב, ובאות בו לסירוגין שלוש מחרוזות שעניינן כבוד שבת ושלוש מחרוזות שעניינן עונג שבת, וזה סדרן:

'מה ידידות' - הכנה לכבוד שבת.
'מערב' - הכנה לעונג שבת.

'חפציך' - הלכות כבוד שבת.
'הילוכך' - הלכות עונג שבת.

'נחלת' - שכר מכבדי השבת (וצריך לגרוס 'יום שבת אם תכבדו', כן הוא בג' כת"י ובכמה דפוסים וכן צריך להיות ע"פ המשקל וכן מתחייב מהחריזה עם 'ששת ימים תעבודו').
'מעין עוה"ב' - שכר מענגי השבת.

ויש לי להוסיף שלאור האמור יש מקום להשערה שמתחילה שימשו בשיר לסירוגין גם ב' פזמונים, פזמון שעניינו כבוד השבת והפזמון שלפנינו ('להתענג בתענוגים...') שעניינו עונג שבת.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ינואר 28, 2016 10:53 pm

היא שיחתי כתב:ראיתי מאמר בקובץ משפחתי של משפחת בלוי לע"נ אביהם הרב דוד נחמן בלוי
שם כתב אחד הבנים מאמר בעניין זמירות השבת ומקורותיהם המוקדמים

והרי הוא לפניך
קבצים מצורפים
זמירות שבת הרב משה אייזיק בלוי.PDF
(1.37 MiB) הורד 1018 פעמים

מ.ל.
הודעות: 612
הצטרף: ה' אוגוסט 01, 2013 6:20 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי מ.ל. » ה' ינואר 28, 2016 11:45 pm

צ"ל הרב (משה) אייזיק בלוי..

הוד_והדר
הודעות: 2389
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי הוד_והדר » ו' ינואר 29, 2016 4:38 am

למעשה הזמירות יצא לאור אי פעם?

ש_ק
הודעות: 48
הצטרף: ב' אוקטובר 22, 2012 6:25 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי ש_ק » ו' ינואר 29, 2016 8:15 am

עדיין לא הדפסנו אותו באופו מסחרי.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 15, 2016 8:46 pm

ראיתי היום דבר מעניין באו"ז, מקור לזמירות בשבת מן התורה!
אור זרוע הלכות שבת סימן מב -
ותקנו רבותינו והוסיפו מזמורים לכבוד השבת כגון השמים מספרים כבוד אל כו' לדוד בשנותו את טעמו כו' נכון כסאך מאז כו' ומכאן ואילך מסיים כשאר ימים ומדלג מזמור לתודה. ועוד תקנו נשמת כל חי. ובמקהלות. הכל יודוך. ודעתי נוטה בכל אילו אם לא הזכיר אינו חוזר אבל לאל אשר שבת פרשו רבותינו בצפרא בצלותא דיוצר מבעיא ליה לבר ישראל למדכר של שבת כגון לאל אשר שבת ואי אשתלי ולא אדכר מהדרינן ליה ומדכר. ונ"ב דה"ט שהוסיפו אילו שבחות בשבת דאשכחן שלא בחר הקדוש ברוך הוא ביום השבת בשבחות של מלאכי השרת כ"א בשבחות ישראל דאמ' במדרש שש כנפים שש כנפים לאחד מלאכי השרת משוררים כל ימות השבוע משורר בכנף את יומו דהיינו ששה כנפים לששה ימים ביום השבת אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע אין לנו כנף שנשורר לפניך תן לנו כנף שביעי ונשורר לפניך היום א"ל הקדוש ברוך הוא יש לי כנף אחד בארץ שמשורר לפני היום שנאמ' מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק: ונ"ב דהיינו דכתיב את ה' האמרת היום כלומר ביום המיוחד דהיינו שבת וה' האמירך היום שחפץ בך יותר ממלאכי השרת

אום אני חומה
הודעות: 855
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: כיצד אכנס בשערי חכמת הפיוט?

הודעהעל ידי אום אני חומה » ש' נובמבר 05, 2016 8:35 pm

הפיוט 'דרור יקרא' לכאורה משקלו יתד ושתי תנועות.
אלא שבצלע 'נתוץ צרי באף ועברה' זה לא מסתדר.
אולי צריך לגרוס 'נתוץ צרי באף עברה', בלי וא"ו?

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: כיצד אכנס בשערי חכמת הפיוט?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' נובמבר 05, 2016 8:43 pm

אום אני חומה כתב:אולי צריך לגרוס 'נתוץ צרי באף עברה', בלי וא"ו?

כן נדפס בשירי דונש ע"פ כמה מקורות, וכן בסידור עבודת ישראל ועוד.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2063
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

נוסח נכון בזמר דרור יקרא

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' נובמבר 06, 2016 2:35 am

מתוך הזמירות של הר"י ינקלביץ שליט"א

באף עברה.JPG
באף עברה.JPG (36.68 KiB) נצפה 16598 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' נובמבר 06, 2016 10:02 am

עושה חדשות כתב:ראיתי היום דבר מעניין באו"ז, מקור לזמירות בשבת מן התורה!
אור זרוע הלכות שבת סימן מב -
ותקנו רבותינו והוסיפו מזמורים לכבוד השבת כגון השמים מספרים כבוד אל כו' לדוד בשנותו את טעמו כו' נכון כסאך מאז כו' ומכאן ואילך מסיים כשאר ימים ומדלג מזמור לתודה. ועוד תקנו נשמת כל חי. ובמקהלות. הכל יודוך. ודעתי נוטה בכל אילו אם לא הזכיר אינו חוזר אבל לאל אשר שבת פרשו רבותינו בצפרא בצלותא דיוצר מבעיא ליה לבר ישראל למדכר של שבת כגון לאל אשר שבת ואי אשתלי ולא אדכר מהדרינן ליה ומדכר. ונ"ב דה"ט שהוסיפו אילו שבחות בשבת דאשכחן שלא בחר הקדוש ברוך הוא ביום השבת בשבחות של מלאכי השרת כ"א בשבחות ישראל דאמ' במדרש שש כנפים שש כנפים לאחד מלאכי השרת משוררים כל ימות השבוע משורר בכנף את יומו דהיינו ששה כנפים לששה ימים ביום השבת אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע אין לנו כנף שנשורר לפניך תן לנו כנף שביעי ונשורר לפניך היום א"ל הקדוש ברוך הוא יש לי כנף אחד בארץ שמשורר לפני היום שנאמ' מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק: ונ"ב דהיינו דכתיב את ה' האמרת היום כלומר ביום המיוחד דהיינו שבת וה' האמירך היום שחפץ בך יותר ממלאכי השרת


האם אין הכוונה לפסוקי דזמרא?

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי משולש » א' נובמבר 06, 2016 2:20 pm

בברכה המשולשת כתב:
עושה חדשות כתב:ראיתי היום דבר מעניין באו"ז, מקור לזמירות בשבת מן התורה!
אור זרוע הלכות שבת סימן מב -
ותקנו רבותינו והוסיפו מזמורים לכבוד השבת כגון השמים מספרים כבוד אל כו' לדוד בשנותו את טעמו כו' נכון כסאך מאז כו' ומכאן ואילך מסיים כשאר ימים ומדלג מזמור לתודה. ועוד תקנו נשמת כל חי. ובמקהלות. הכל יודוך. ודעתי נוטה בכל אילו אם לא הזכיר אינו חוזר אבל לאל אשר שבת פרשו רבותינו בצפרא בצלותא דיוצר מבעיא ליה לבר ישראל למדכר של שבת כגון לאל אשר שבת ואי אשתלי ולא אדכר מהדרינן ליה ומדכר. ונ"ב דה"ט שהוסיפו אילו שבחות בשבת דאשכחן שלא בחר הקדוש ברוך הוא ביום השבת בשבחות של מלאכי השרת כ"א בשבחות ישראל דאמ' במדרש שש כנפים שש כנפים לאחד מלאכי השרת משוררים כל ימות השבוע משורר בכנף את יומו דהיינו ששה כנפים לששה ימים ביום השבת אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע אין לנו כנף שנשורר לפניך תן לנו כנף שביעי ונשורר לפניך היום א"ל הקדוש ברוך הוא יש לי כנף אחד בארץ שמשורר לפני היום שנאמ' מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק: ונ"ב דהיינו דכתיב את ה' האמרת היום כלומר ביום המיוחד דהיינו שבת וה' האמירך היום שחפץ בך יותר ממלאכי השרת


האם אין הכוונה לפסוקי דזמרא?

לא רק, גם ל'אל אשר שבת' וכדומה. ואם כן אולי גם לכל זמר ששרים לכבוד שבת.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 06, 2016 8:45 pm

אני מקבל את ההערה.
וא"כ נמצינו למדין מחלוקת ראש' בביאור ענין הוספת מזמורים בשבת, שי' האו"ז כנגד המובא כאן.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' נובמבר 07, 2016 1:35 am

ז"ל הרוקח סי' נ"ד
לאחר שאכל התבשיל שהטמין יש מזמרים זמירות ושבח בשבת להקב"ה, ואוכלים אחרי כן קינוח הסעודה דגים או עופות או פירות להיות ג' סעודות אחת בע"ש ואחת בהשכמה ואחת קנוח הסעודה.

הרי לך עוד טעם לזמירות שבת.

סלקא דעתך
הודעות: 119
הצטרף: ש' מרץ 07, 2015 10:54 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי סלקא דעתך » ג' נובמבר 08, 2016 9:01 pm

ש_ק כתב:
גילוי כתב:שאלת תם
מה החשיבות של ידיעת מחבר הפיוט, נוסח מדויק וכו' -וכי מדובר כאן בס"ת הנפסל בחסר אות אחת? אם יש נוסח משובש כלומר שתוכנו אינו נכון אני מסכים אבל אם שני הנוסחאות עולות כהוגן מה אכפת לי איזה נוסח יצא מידי המחבר


הצדק איתך, באמת לא צריך לדייק בשירים כס"ת.

ובכל אופן אשאלך- כמה וכמה מרבותינו הראשונים דוגמת ר' יהודה הלוי והאבן עזרא השקיעו חלק ניכר מחייהם וטרחו ועמלו על שיריהם בדקדוק רב כדי שתהיה בהם חריזה מעולה ומשקל תקין ושיתאימו לשאר חוקי השיר, ובתוכם יצקו הרבה מרעיונותיהם. וכי הם היו משלימים עם כך ששיריהם נשתבשו? וכי היו משלימים עם כך שרבים קוראים את שיריהם בצורה יבשה ומונוטונית ללא הבחנה בחרוזים וכו', רק כי 'צריך לומר זמירות'? האין מן הראוי שיועמדו השירים על דיוקם ויופים?

ספרון הזמירות עליו אנו עובדים נועד להציג בפני קורא את השירים במלוא הדרם, בין מבחינת תוכן השיר- כלומר נוסח מדוייק עד כמה שניתן, משקל וחריזה תקינים וכו', וכן מבחינה חזותית- כלומר עיצוב השיר באופן נכון על הדף לפי המשקל והחריזה, כך שמבנה השיר ויופיו באים על ביטויים, וכפי שמצוי מאוד בכתבי היד. את זה עשינו גם לטובת והנאת הקורא עצמו, וגם לעשות צדק עם מחברי השירים שבוודאי היו חפצים בכך.


גמ' עבודה זרה יט: דרשו רבותינו מניין שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד שנאמר 'ועלהו לא יבול'.
רש"י: צריכה תלמוד כדי להתלמד לדבר בלשונם שהוא בלשון נקיה ועושר ומרפא.

אום אני חומה
הודעות: 855
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: כיצד אכנס בשערי חכמת הפיוט?

הודעהעל ידי אום אני חומה » ג' נובמבר 15, 2016 9:43 pm

אום אני חומה כתב:הפיוט 'דרור יקרא' לכאורה משקלו יתד ושתי תנועות.
אלא שבצלע 'נתוץ צרי באף ועברה' זה לא מסתדר.
אולי צריך לגרוס 'נתוץ צרי באף עברה', בלי וא"ו?

בדקתי היום באחד מסידורי הנאמ"ן שליט"א, ומלבד שינויי נוסח אחדים מצאתי גם את התיקונים דלהלן, שמתאימים יותר למשקל השיר:
שבו נוחו ביום שבת, נתוץ צרי באף עברה, ונרחיב פה נמלאנה.

אגב, הופתעתי לגלות שם שגם לפיוט 'בני היכלא דכסיפין' מאת האר"י ז"ל יש משקל (יתד ושתי תנועות), כשלצורך כך נדרשים כמובן אי אלו תיקוני ניקוד והגייה, כגון הפיכת הכ"ף של 'היכלא' מקמץ לשווא וניקוד הדל"ת של 'דכסיפין' בשווא במקום חיריק, וכן הלאה.

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: כיצד אכנס בשערי חכמת הפיוט?

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ג' נובמבר 15, 2016 9:47 pm

אום אני חומה כתב: ונרחיב פה נמלאנה.


ומה הוא עושה עם הבית הראשון, "הדוך קמי אל קנא"?

אום אני חומה
הודעות: 855
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: כיצד אכנס בשערי חכמת הפיוט?

הודעהעל ידי אום אני חומה » ג' נובמבר 15, 2016 10:25 pm

צופר הנעמתי כתב:
אום אני חומה כתב: ונרחיב פה נמלאנה.


ומה הוא עושה עם הבית הראשון, "הדוך קמי אל קנא"?

הוא כותב שם שבית זה וזה שלפניו 'אלוקים תן' אינם מדונש (בגלל הנוטריקון החסר).
לדעתי זו הסיבה שהוא גורס 'אל חי קנא' ולא חלי ולא מרגיש למשקל שמתקלקל.
א"כ אתה צודק וסמי מכאן לההיא.

חוקר ודורש
הודעות: 866
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2016 11:39 am

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי חוקר ודורש » ג' דצמבר 20, 2016 9:28 am

היכן ניתן להשיג את הספר?

איתן
הודעות: 990
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
שם מלא: איתן קלמנס

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי איתן » ג' דצמבר 20, 2016 12:56 pm

חוקרנוביץ כתב:היכן ניתן להשיג את הספר?

תפנה לששון קאופמן. כדי שתוכנות ספאם לא יוכלו לקרוא את הכתובת, אכתוב את הדוא"ל ברמז שיובן ע"י אדם, אך לא ע"י תוכנה.
תכתוב בהתחלה saskaufman ואחר כך @gmail.com (כמובן עם "@" לפני "gmail.com", רק יש תקלה בתצוגה של של שפות עם כיווני כתיבה שונים בו זמנית), ואז תקבל את כתובת דוא"ל שלו.

ש_ק
הודעות: 48
הצטרף: ב' אוקטובר 22, 2012 6:25 pm

Re: כיצד אכנס בשערי חכמת הפיוט?

הודעהעל ידי ש_ק » ג' מרץ 07, 2017 4:22 pm

אום אני חומה כתב:
צופר הנעמתי כתב:
אום אני חומה כתב: ונרחיב פה נמלאנה.


ומה הוא עושה עם הבית הראשון, "הדוך קמי אל קנא"?

הוא כותב שם שבית זה וזה שלפניו 'אלוקים תן' אינם מדונש (בגלל הנוטריקון החסר).
לדעתי זו הסיבה שהוא גורס 'אל חי קנא' ולא חלי ולא מרגיש למשקל שמתקלקל.
א"כ אתה צודק וסמי מכאן לההיא.

להלן מה שכתבנו על זה בזמירון:

בשירתו של דונש מצוי שלצורך המשקל הניע הנח אף אם הוא בסוף תיבה, כגון 'נעים שמכם לא יושבת', שיצר בו יתד בהנעת המ' סתומה של 'שמכם' וצירופה לתיבת 'לא', וכאילו היה 'נעים שִׁמְכֶה / מְלֹא יושבת', וכיוצ"ב: 'שעה שַׁוְעַה / תְבַּת עמי', ו'הדוך קָמַה / יְאֵל קנא' (וזו אחת מדרכיו שזכו לביקורת מצד תלמידי מנחם בן סרוק).


ואוסיף שאדרבה, מזה מוכח דוקא ש'הדוך קמי' הוא כן מדונש, כי דרך זו ייחודית לדונש ושאר המשוררים לא העזו לעשות כך. אלא ששני הבתים 'א-להי תן' ו'הדוך קמי', אף שדונש כתבם, הם אינם חלק מדרור יקרא אלא משירים אחרים, ולכן אין בהם את חתימת המשורר כמו שאר בתי דרור יקרא.

בינוני
הודעות: 693
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי בינוני » ה' אפריל 13, 2017 6:45 pm

הזמירון המדובר כבר יצא לאור עולם? באם כן, מה שמו?

עבד הזמן
הודעות: 278
הצטרף: ה' דצמבר 14, 2017 12:13 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי עבד הזמן » א' ינואר 07, 2018 11:30 pm

סליחה על ההקפצה

אך אשאל שוב, האם משיהו יודע היאך ניתן להשיג קובץ זמירות שבת זה במלואו?
האם כבר שזפן מכבש הדפוס?

אוהב ציון
הודעות: 209
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 9:34 am

Re: לראשונה (?) - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי אוהב ציון » ה' ינואר 11, 2018 12:55 am

איש_ספר כתב:לגבי יום שבתון

ידוע ששני דיבורים הוחלפו מאימת הגויים.

במקום ובאו כולם : ומתוך ערפל, האיר אופל וכו', תוכל למצוא במקומות הרבה.
ובמקום דבר בקדשו: דרוך בנעל אויבים וצרים וכו' - כנ"ל.

המהדיר שלפנינו מביא את ב' הנוסחאות וכותב במשהו שנראה כהתחכמות גרידא: מקובל לומר שמחרוזות אלו הן המקוריות אלא שהוחלפו מפני דרכי שלום, ויתכן שאלו ואלו מריה"ל, אלא שאחד הזוגות מקורו בפיוט אחד שלו הדומה ליום שבתון (דוגמת יום שמהו)'.
.

בס"ד
סליחה על האיחור...
יש כאן משהו נוסף בסיסי, שמשום מה לא עלה כאן, בדיון הנכבד.
כל השיר יום שבתון מרישא לגמירא מדבר על מעמד הר סיני.
וגם השלמת הכתב יד הישן.
מתוך ערפל - הוא הענן וערפל של מעמד הר סיני.
ועל עב הרים עם שפל - הוא הענן של אנכי בא אליך בעב הענן ועוד כמה מקומות שמוזכר 'ענן' שאמרו בריש אדר"נ משה עלה בענן ונתקדש בענן וכו'. עם שפל - שיצא ממצרים.
ומגדל צרי ארצה נופל - נראה שאלו מגדלי מצרים. (אבל זה אולי קצת דוחק).
עכ"פ כל השיר כולו על מתן תורה.
ולא נראה כלל שיש קשר לגוים שבזמן המחבר וכדומה.
לכן תמוה מאוד ההוספה: 'דרוך בנעל אויבים וצרים / גם המעד קרסולי זרים / אז יענו לך עמי בשירים / א-ל המהלך על כנפי רוח'.
לא קשור כלל לשיר.
אודה לך אם תחכימני בזאת, בודאי בקי אתה ממני!

בתוך הגולה
הודעות: 794
הצטרף: א' יולי 25, 2010 1:05 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי בתוך הגולה » א' ינואר 14, 2018 3:17 pm

ישבב הסופר כתב:עורך הזמירות הוא אברך צעיר יר"ש, שנתברך בכשרון מפתיע ואגר ידע פנומנלי בתחומים שונים ומשונים בלעה"ר...
...

המהדורה שהביא הראי"ס יצאה לאור לרגל חתונתו של העורך, בחודש שבט תשע"ב, אך מהדורה זו אינה מושלמת.
מהדורא בתרא מתוקנת ומשובחת עומדת לצאת לאור בעתיד הקרוב בעז"ה.


ובכן עברו כשש שנים מצאת המהדורה הראשונה. היש מישהו יודע מה קורה עם זה? נראה שיש כאן אוצר גדול שנגנז ואין מי שטורח בו, וחבל...


ושלא תהא ביאה ריקנית הערה אחת מקופיא בנוגע למחבר הפיוט ידיד נפש.
ישבב הסופר כתב:...
לענין ר"א אזקרי וידיד נפש, אני כותב מזכרון, אבל זוכרני שאמר לי [=העורך] שר"א אזקרי לא כתב בשום מקום שחיברו, וגם נמצא כת"י של הפיוט ידיד נפש מתקופה קדומה לרא"א, על כן נראה שלא בא רא"א אלא לרשום לעצמו פיוט שהכיר, ומחבר הזמר קדם לרבי אלעזר אזקרי. ולכן הכת"י של הר"א אזקרי אינו מורה דוקא על נוסחו המקורי. וכמו שלא היינו מעדיפים נוסח מסויים של "אץ קוצץ" מפני שזה נמצא בכת"י המהר"ם שיף. לדעתי זה מובן ומסתבר, רק לשונו הקצר של העורך לא נתבאר כל צרכו.


וכך מפורש גם בתצלום שהעלה הרב ש.ק לעיל
עוד ציינו לעיל למאמרים שונים בעניין של ד"ר גזונטהייט וכן של ר' עזרא שבט.
והנה לפו"ר לא ראיתי בכל אלו שהזכירו כי בספר ('יומן') שחיבר רא"א הנקרא 'מילי דשמיא' מפורש להדיא שהוא הוא מחבר הפיוט. (ספר זה י"ל ע"י מרדכי פכטר בתוך ספרו 'מצפונות צפת - מחקרים ומקורות לתולדות צפת וחכמיה במאה הט'ז').
לצערי הספר אינו לפני ואיני יכול לציין מר"מ מדויק אבל זאת אזכור כי הדבר נכתב בדברי רא"א משנת שמ"ז (הספר הולך סובב לפי תאריכים ומאורעות ומי שהספר בידו יכול למצוא את הדברים בקלות).

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ינואר 14, 2018 3:21 pm

[ראה במאמרו של גזונטהייט הערה 5].
מהדורה אחרת של היומן הנ"ל ישנה באוצר. (את ידיד נפש לפו"ר ל"מ שם).
[בלא"ה הפקפוקים מפוקפקים, ואין סיבה של ממש להוציא את היחוס מחזקתו].

בתוך הגולה
הודעות: 794
הצטרף: א' יולי 25, 2010 1:05 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי בתוך הגולה » א' ינואר 14, 2018 3:57 pm

מה שנכון נכון כתב:[ראה במאמרו של גזונטהייט הערה 5].
מהדורה אחרת של היומן הנ"ל ישנה באוצר. (את ידיד נפש לפו"ר ל"מ שם).
[בלא"ה הפקפוקים מפוקפקים, ואין סיבה של ממש להוציא את היחוס מחזקתו].


גזונטהייט מציין רק שהפיוט נמצא בכת"י רא"א וזה לדעת המחברים אינו מספיק. למיטב זכרוני יש מקום שרא"א מייחס פיוט זה לעצמו וזה כמובן משנה את התמונה.

ספר מילי דשמיא שבאוצר אינו מהדורה שונה אלא הוא חיבור אחר מאת רא"א הקרוי באותו שם (איני זוכר כרגע אם רא"א קרא לשני חיבוריו בשם אחד או שהמהדירים השונים עשו זאת ואני מתעצל כרגע לעיין בדבר. עכ"פ החיבור שבאוצר אין לו כל סממן אישי ואף אינו בדרך יומן. וחילופיו בחיבור שאצל פכטר)

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ינואר 14, 2018 5:47 pm

במהדורה שבאוצר נאמר שנדפס בה שוב מה שהו"ל פכטר. כנראה שהדפיסו רק את קטעי המוסר, ולא את קטעי היומן האישיים. (לצערי 'מצפונות צפת' אינו תח"י).

כתה"י הכולל חלק מהיומן וכן את ידיד נפש בכתב יד רא"א נמצא כאן:
http://primo.nli.org.il/primo_library/l ... H000092726

ידיד נפש 14.PNG
ידיד נפש 14.PNG (504.19 KiB) נצפה 13984 פעמים

בתוך הגולה
הודעות: 794
הצטרף: א' יולי 25, 2010 1:05 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי בתוך הגולה » ג' ינואר 16, 2018 3:20 pm

בתוך הגולה כתב:
לענין ר"א אזקרי וידיד נפש ... לפו"ר לא ראיתי שהזכירו כי בספר ('יומן') שחיבר רא"א הנקרא 'מילי דשמיא' מפורש להדיא שהוא הוא מחבר הפיוט. (ספר זה י"ל ע"י מרדכי פכטר בתוך ספרו 'מצפונות צפת - מחקרים ומקורות לתולדות צפת וחכמיה במאה הט'ז').
לצערי הספר אינו לפני ואיני יכול לציין מר"מ מדויק אבל זאת אזכור כי הדבר נכתב בדברי רא"א משנת שמ"ז (הספר הולך סובב לפי תאריכים ומאורעות ומי שהספר בידו יכול למצוא את הדברים בקלות)


מה שנכון נכון כתב:מהדורה אחרת של היומן הנ"ל ישנה באוצר. (את ידיד נפש לפו"ר ל"מ שם)


בתוך הגולה כתב:
ספר מילי דשמיא שבאוצר אינו מהדורה שונה אלא הוא חיבור אחר מאת רא"א הקרוי באותו שם (איני זוכר כרגע אם רא"א קרא לשני חיבוריו בשם אחד או שהמהדירים השונים עשו זאת ואני מתעצל כרגע לעיין בדבר. עכ"פ החיבור שבאוצר אין לו כל סממן אישי ואף אינו בדרך יומן. וחילופיו בחיבור שאצל פכטר)


מה שנכון נכון כתב: במהדורה שבאוצר נאמר שנדפס בה שוב מה שהו"ל פכטר. כנראה שהדפיסו רק את קטעי המוסר, ולא את קטעי היומן האישיים


כשמך כן תהלתך וכך מפורש בדברי המבוא של המו"ל שם (עמוד 2 בתחתיתו) ש'הרשימות' יפורסמו אי"ה בנפרד.
להבהיר את הדברים עד כמה שידי מגעת. רא"א כתב קונטרס גדול ומקיף הכולל הנהגות, דברי חסידות וכן אירועים אישיים (חלומות וכד'). קובץ זה כולו קרוי 'מילי דשמיא'. פכטר הוציא מזה תחילה חלקים בתוך מאמרו על רא"א בכתה"ע שלם כרך ג (אמ"א). שוב פרסם פכטר את הספר בפנ"ע בשנת תשנ"ד (אף זה אמ"א). בשנת תשנ"ו פירסם הנ"ל את חלקי היומן שבספר (היינו אלו שהמחבר תיארך אותם) בתוך ספרו מצפונת צפת הנז"ל.
בשנת תשס"ז הו"ל הרב בן חמו את הספר מילי דשמיא המקביל ככה"נ למה שפרסם כבר פכטר בשנת תשנ"א וכאמור השמיט מהם את אותם רשימות.

(מי שיקרא באותם רשימות יבין לענ"ד מדוע המו"ל השמיטם במהדורתו זו ומדוע עד עתה לא הוציאם בנפרד. יש שם קטעים אישיים ממש הכוללים שיחות של רא"א עם נשותיו, בעיקר סביב כמיהתו של רא"א לזש"ק. ונראה כי המו"ל לא רואה לנכון להנגישם לקורא התורני).

נחזור עתה לעניינו. ברשימות הללו שנת השמ"ה (ולא שמ"ז כמש"כ לעיל) יד אב מתאר רא"א חלום שלו שהיה מלמד תורה לילד שלו* ו'שיר שלי ידיד נפש.' (מצפונת צפת עמ' 156. הוא מרמז שם את כל הבית הראשון בראשי תיבות ונלאתי להעתיק).

נראה כי אחר עדות ברורה זו אין מקום לספיקות ופקפוקים בדבר היחס לרא"א.

* כאמור הרבה מהרשימות מתארים את תשוקת רא"א לבן זכר שילמדו תורה ויחנכו למצוות ומע"ט וכל עין דמוע תדמע.




ואני חוזר ותוהה שוב בעניין הוצאת הזמירות
בתוך הגולה כתב:ובכן עברו כשש שנים מצאת המהדורה הראשונה. היש מישהו יודע מה קורה עם זה? נראה שיש כאן אוצר גדול שנגנז ואין מי שטורח בו, וחבל...


אין אחד שיודע?

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

הודעהעל ידי לענין » ג' ינואר 16, 2018 8:03 pm

שלחתי מייל למחברים על כך שהציבור צמא. והוספתי להם לינק לכאן.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים