מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך
ועיין רמב"ם פרק כ"א איסורי ביאה הי"ד וז"ל אסור לאדם לבוא על אשתו בשווקים כו' והבועל במקומות אלו מכין אותו מכת מרדות
וצע"ק שמשמע מדבריו שמעיקר הדין מכין אותו ומהגמרא מבואר שאינו מעיקר הדין אלא שהשעה צריכה לכך
ועיין צפנת פענח שתירץ שהרמב"ם דיבר במקום גלוי ולכן מכין אותו מעיקר הדין אבל הגמרא מיירי שהטיח תחת התאנה ותאנה ענפיה מרובין ואינו מקום גלוי כ"כ ולכן רק מטעם שהשעה צריכה לכך הלקוהו.
והנה צע"ק בדבריו
א) רש"י בסנהדרין מו. כתב וז"ל תחת התאנה מקום גלוי
ומבואר שגם תחת התאנה הוי מקום גלוי
ב) הרמב"ם פרק כ"ד סנהדרין ה"ד כתב וז"ל מעשה באחד שהטיח אשתו תחת האילן כו'
ולפי דברי הצ"פ הול"ל תאנה כלשון הגמרא ודוק' וצ"ע