מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ברכת החודש

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
מקבל
הודעות: 45
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 4:50 pm

ברכת החודש

הודעהעל ידי מקבל » ש' יוני 05, 2010 10:16 pm

מה דינו של אחד ששכח לברך השבת ברכת החודש? יש השלמה?

סמבוסק
הודעות: 88
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 9:51 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי סמבוסק » ש' יוני 05, 2010 10:48 pm

רבבות אפרים ח"ד סי' צ""ז אות נג
קבצים מצורפים
1.JPG
1.JPG (139.69 KiB) נצפה 12657 פעמים

מקבל
הודעות: 45
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 4:50 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי מקבל » ש' יוני 05, 2010 11:17 pm

תודה רבה

בצלאל
הודעות: 100
הצטרף: ב' יוני 21, 2010 12:51 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי בצלאל » א' אוגוסט 08, 2010 7:24 pm

אם כבר הוזכר כאן ענין חוכא וטלולא בזיקה לברכת החודש, ארהיב עוז לשאול שאלה שהתעוררתי עליה השבת, מדוע חוזר הציבור אחרי החזן ומכריז: "ראש חודש אלול יהיה ביום השלישי ולמחרתו ביום הרביעי הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה"? הרי זוהי הכרזה שנודעה לידיעת הציבור!
הגעו בעצמכם שיחזור הציבור אחרי הגבאי: "חכם באשי מזמין את הציבור לקידושא רבה אחרי התפילה", שאין לך תפלות יותר מזו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אוגוסט 08, 2010 7:32 pm

צודק לגמרי!! וכן כתב בשער אפרים, שער י' אות לו: וכן אמירת ר''ח פלוני ביום פלוני אינו מוטל על הצבור רק על הש''ץ
לבד שהוא המכריז ומודיע שביום ההוא יהיה ר''ח. ואם רוצה אומר ג''כ עם הש''ץ בלחש. עכ"ל.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי חכם באשי » א' אוגוסט 08, 2010 8:04 pm

בצלאל כתב:הגעו בעצמכם שיחזור הציבור אחרי הגבאי: "חכם באשי מזמין את הציבור לקידושא רבה אחרי התפילה", שאין לך תפלות יותר מזו.


בצלאל,
מדוע החלטת שה'קידוש' יהיה על חשבוני?...

בצלאל
הודעות: 100
הצטרף: ב' יוני 21, 2010 12:51 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי בצלאל » א' אוגוסט 08, 2010 8:18 pm

חשבתי שכך תעשה לרגל ההודעה האלף.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי חכם באשי » א' אוגוסט 08, 2010 8:34 pm

אכן כן:
הודעה חשובה לחכמי הפורום ורבניו
בשבח והודיה להקב"ה, על שזיכני להגיע (עדיין לא, עוד מעט...) להודעה ה-1000,
הנכם מוזמנים בזאת לקידושא רבה, בבית המדרש הווירטואלי 'אוצר החכמה'
בשבת קודש הבעל"ט, לאחר התפילה


[עדיף להגיע שבעים, כי ה'כיבוד' שיוגש יהיה ווירטואלי בהחלט.
באישור 'מכון צומת' ל"בעיות" בהלכה...]

(וכבוד המנהל, אנא, אל תמחוק את ההודעה; קצר הומור לא הזיק לאף אחד!...)

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אוגוסט 08, 2010 8:47 pm

באשי, כמדומה שכבר מזמן עברת את האלף, אילולא המחיקות.

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי המעיין » א' אוגוסט 08, 2010 8:50 pm

חכם באשי כתב:אכן כן:
הודעה חשובה לחכמי הפורום ורבניו
בשבח והודיה להקב"ה, על שזיכני להגיע (עדיין לא, עוד מעט...) להודעה ה-1000,
הנכם מוזמנים בזאת לקידושא רבה, בבית המדרש הווירטואלי 'אוצר החכמה'
בשבת קודש הבעל"ט, לאחר התפילה


[עדיף להגיע שבעים, כי ה'כיבוד' שיוגש יהיה ווירטואלי בהחלט.
באישור 'מכון צומת' ל"בעיות" בהלכה...]

(וכבוד המנהל, אנא, אל תמחוק את ההודעה; קצר הומור לא הזיק לאף אחד!...)



האם ציטוט לפי המבואר לעיל בדברי בצלאל נחשב תפלות?

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי חכם באשי » א' אוגוסט 08, 2010 9:01 pm

אוצר החכמה כתב:באשי, כמדומה שכבר מזמן עברת את האלף, אילולא המחיקות.


טוב, זה לא האשמה שלי...
על כל פנים, אין לדיין אלא מה שרואות עיניו!

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי זקן ששכח » א' אוגוסט 08, 2010 9:23 pm

חכם באשי כתב:
אוצר החכמה כתב:באשי, כמדומה שכבר מזמן עברת את האלף, אילולא המחיקות.


טוב, זה לא האשמה שלי...
על כל פנים, אין לדיין אלא מה שרואות עיניו!


עיין נא באשי בדברי רש"י (שיר השירים ח יב)
האלף לך שלמה - אלף הכסף שגבינו מהם הכל נחזיר.

יצג
הודעות: 1077
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי יצג » א' אוגוסט 08, 2010 11:18 pm

בנוגע להכרזה ע"י הציבור, כנראה אין הדברים מוסכמים (כרגיל), וראה כף החיים:
כף החיים תיז.png
כף החיים תיז.png (6.41 KiB) נצפה 12475 פעמים

ומקור הדברים בספר פתחי עולם, שהביא מיסוד ושורש העבודה דלהלן (וכבר ציין בפתחי עולם שזה דלא כשער אפרים הנ"ל):
יושה.png
יושה.png (13.95 KiB) נצפה 12467 פעמים

בנשק
הודעות: 123
הצטרף: ב' יוני 07, 2010 8:12 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי בנשק » ב' אוגוסט 09, 2010 5:17 am

בינקותי אכן נפלאתי על דבר מה שעונים כל הציבור אחרי הש"ץ את יום החודש.
ואמרתי ליישב דהלא עיקר ברכת החודש הוא לזכר קידוה"ח שהיה בזמן שקדשו עפ"י הראיה [ומזה נתפשט בכמה קהילות דאין הש"ץ מברך החודש אלא הרב או חשוב שבקהל], והנה אי' במשנת ר"ה דאב ביה"ד אומר מקודש וכל העם עונה מקודש מקודש, ושפיר נהגינן שחוזר הקהל אחרי הש"ץ, וק"ל.
ובזכרוני שאמרתי הדבר לפני כמה זקנים וקלסוני.
נערך לאחרונה על ידי בנשק ב ב' אוגוסט 09, 2010 8:56 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אלון גורן
הודעות: 50
הצטרף: א' אוגוסט 08, 2010 8:23 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי אלון גורן » ב' אוגוסט 09, 2010 8:26 am

בנשק כתב:בינקותי אכן נפלאתי על דבר מה שעונים כל הציבור אחרי הש"ץ את יום החודש.
ואמרתי ליישב דהלא עיקר ברכת החודש הוא לזכר קידוה"ח שהיה בזמן ביה"ד הגדול [ומזה נתפשט בכמה קהילות דאין הש"ץ מברך החודש אלא הרב או חשוב שבקהל]

זה יפה ומתקבל, אבל רק מתוך ההנחה שברכה"ח הוא לזכר קידוה"ח. אולם השער אפרים (שהביא רבינו אוצר החכמה לעיל בהערתו) כתב טעם אחר, שם שער י' בסימן ל"ד כתב מפורש שאין הטעם זכר לקידוש החודש אלא הוא ענין פרסום והודעה לעם באיזה יום יהיה ר''ח ובחרו לזה את יום השבת לפי שאז כל הקהל בבה''כ. ואפשר דאזיל לטעמיה ומש"ה כתב שלא יאמרו הקהל אחר הש"ץ. אבל לטעם שאר האחרונים דס"ל דהוא משום זכר לקידוש החודש אתי שפיר מנהג שאנו נוהגים.
אגב, בכף החיים שהביאו לעיל, ג"כ לא מבואר כמנהגנו, אלא שיאמרו ביחד עם הש"ץ ולא אחריו. וזה גם דעת שער אפרים שכתב שיאמרו עמו בלחש או לא יאמרו כלל. עד כאן לשוני - אלון גורן.

בנשק
הודעות: 123
הצטרף: ב' יוני 07, 2010 8:12 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי בנשק » ב' אוגוסט 09, 2010 8:52 am

אלון גורן,

זיל בתר טעמא דמסתברא, וגם דאזלינן בתר מה שהחזיקוהו כל האחרונים לנכון, ומזה נתילד כל המנהגים הכרוכים בברכת החודש, שאומרים בעמידה דייקא וס"ת בזרועו וכו' וכו'

יצג
הודעות: 1077
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי יצג » ב' אוגוסט 09, 2010 11:22 am

יעויין עוד אגרות משה או"ח ח"א סי' קמב:
בקדוש החודש אם היה מעומד י"ז מנ"א תשי"ז. מע"כ ידידי תלמידי הרה"ג מו"ה ר' אפרים גרינבלאט שליט"א.

מה שהקשה רעק"א על המג"א ר"ס תי"ז שכתב שנוהגין לעמוד בעת שמברכין החדש ואומר ר"ח פלוני ביום פלוני דוגמא קידוש החדש שהיה מעומד היכן מצינו זה, ודאי היא קושיא גדולה ועוד הקשה שברפ"ג דר"ה משמע שהיה מיושב. ואולי כשהיו צריכין לס"ת כהא דהביאו התוס' ברכות דף מ"ח מפרקי דר"א מביאין ס"ת ועושין עגולה ובשביל הס"ת שאינה במקומה עמדו כשאמרו מקודש החדש ולכן גם אנו שמחזיקין ס"ת כשאומרים ר"ח פלוני עומדים. ואולי לזכר זה מחזיקים הס"ת דאל"כ מאין מנהג זה להחזיק ס"ת בשעת ברכת החדש. אבל לא משמע שיהיה זה כוונת המג"א כיון שלא היה זה בקביעות.

והנכון לע"ד שהרי מפורש בר"ה דף כ"ד שמתחלה אומר ראש הב"ד מקודש ואח"כ עונין גם כל העם מקודש מקודש ובודאי העם שנמצא שם במקום מושב הב"ד לא ישבו אלא עמדו. ורמז לזה בחליצה שג"כ איכא עוד עם שם לבד הב"ד ואיכא מצוה עלייהו לומר חלוץ הנעל איתא הלשון ביבמות דף ק"ו ר' יהודה אומר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל משמע דשאר העם שנמצאו בישיבת הב"ד הם עומדים, וכ"ש שהעם שנמצאו בישיבת ב"ד דקדוש החדש שהם סמוכין שלא ישבו אלא היו עומדים שם והיה הדין שיאמרו אחר אמירת הב"ד ג"כ מקודש מקודש כדילפינן מקראי.

ומשמע לע"ד שעיקר המצוה היא בעניית העם דאמירת ראש הב"ד הוא פסק הדין שפסקו אחר חקירתם את העדים שהחדש מקודש וזה הוא לעיכובא אף שכבר הדבר ברור משום שצריך שיהיה ע"פ פס"ד של הב"ד כמפורש בריש ראוהו ב"ד נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה ה"ז מעובר. אבל אחר שפסקו הב"ד מצוה על העם לקדשה באמירת תרי זימני מקודש מקודש כדילפינן מקרא אשר תקראו אותם ומקרא דהם יאמרו מועדי. ולכן באמירת ראש הבי"ד שהוא לפסוק הדין תנן שאומר רק פעם אחת מקודש וכן הוא גם ברמב"ם פ"ב מקה"ח ה"ח משום שאמירתו הוא רק לפס"ד, ועניית העם היא המצוה דקדוש וע"ז נאמר שיאמרו ב' פעמים מקודש מקודש ומצוה זו היא למצוה ולא לעכובא. ומחלוקת רבנן ור"א ב"ר צדוק בלא נראה בזמנו הוא בעניית העם דפס"ד דב"ד מסתבר שגם לרבנן לא צריך דהא בהכרח הוא מעובר ואין שייכות בזה לעיונא דבי דינא אלא בעניית העם פליגי דרבנן סברי דכיון דהוא מצוה לקדש אף אחר שכבר נפסק הדין דהוא ר"ח א"כ אף כשר"ח ביום ל"א יש מצוה לקדשו דביום ל"א הוא רק ככבר נפסק הדין ור"א בר"צ סובר שא"צ משום שכבר קדשוהו שמים.

והנה הדוגמא לנו הוא רק מאמירת העם שהפס"ד כבר היה בב"ד האחרון של ר' הלל, וזה היה מעומד משום שהעם עמדו. וזה שבר"פ ראוהו ב"ד משמע דהיה בישיבה הוא על אמירת ראש הב"ד שזהו ככל פס"ד שצריך לאומרו בישיבה. וצריך לגרוס שם רק פעם אחת מקודש וכן מפורש הגירסא /ראש השנה/ בדף כ"ד וכן הוא ברמב"ם שם אבל עניית העם שהיה בתרי זימנא היה בעמידה. וגם כיון שהוא מצוה לקדש היה זה ככל מעשה מצוה שצריך לכתחלה לעשותה מעומד כהלל לולב ושופר. ולכן אנו שמברכין החדש הוא דוגמא להעם צריכים לומר מעומד, ואולי גם הב"ד לא גריעי מהעם למצות הקדוש וענו גם הם עם העם אחר אמירה הראשונה לפס"ד תרי זימני מקודש למצות קידוש ועמדו אז כבעשיית כל מצוה. וזה נכון בכוונת המג"א. ידידו, משה פיינשטיין.
נערך לאחרונה על ידי יצג ב ב' אוגוסט 09, 2010 4:15 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

אלון גורן
הודעות: 50
הצטרף: א' אוגוסט 08, 2010 8:23 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי אלון גורן » ב' אוגוסט 09, 2010 11:51 am

בנשק כתב:אלון גורן,

זיל בתר טעמא דמסתברא,

לא ירדתי לסוף דעתך הרמה, מה זאת אומרת? וכי החלטת שטעמו של השער אפרים בלתי מסתברא?
גם דאזלינן בתר מה שהחזיקוהו כל האחרונים לנכון,

על איזה אחרונים בדיוק אתה מדבר?
ומזה נתילד כל המנהגים הכרוכים בברכת החודש, שאומרים בעמידה דייקא וס"ת בזרועו וכו' וכו'

גם לדעת השער אפרים קיימים כל המנהגים האלו, אלא מטעם אחר. עיי"ש.

בצלאל
הודעות: 100
הצטרף: ב' יוני 21, 2010 12:51 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי בצלאל » ב' אוגוסט 09, 2010 12:00 pm

בנשק כתב:בינקותי אכן נפלאתי על דבר מה שעונים כל הציבור אחרי הש"ץ את יום החודש.
ואמרתי ליישב דהלא עיקר ברכת החודש הוא לזכר קידוה"ח שהיה בזמן שקדשו עפ"י הראיה [ומזה נתפשט בכמה קהילות דאין הש"ץ מברך החודש אלא הרב או חשוב שבקהל], והנה אי' במשנת ר"ה דאב ביה"ד אומר מקודש וכל העם עונה מקודש מקודש, ושפיר נהגינן שחוזר הקהל אחרי הש"ץ, וק"ל.
ובזכרוני שאמרתי הדבר לפני כמה זקנים וקלסוני.

במחכ"ת אלה דברי הבל. משל למה הדבר דומה, לחתן שיאמר לארוסתו: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", ויחזור הציבור אחריו במקום שיאמר "מקודשת".
הרי הכרזת החזן אינה אלא הודעה לציבור, ומה שחוזר הציבור ומכריז ומודיע לעצמו אין בדבריו משום 'קידוש' כלל. ועוד, והרי הרב פתחי עולם כתב לומר עמו , ומסתמא כוונתו בלחש, ולא שיענה אחריו, דבר המעקר את סברתך.
ולכך אי אפשר לסמוך על מה שמצא הרב פתחי עולם דברים סתומים כהלכה למשה מסיני בלי טעם ובלי סברא.
נערך לאחרונה על ידי בצלאל ב ב' אוגוסט 09, 2010 12:05 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מנחם
הודעות: 204
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 7:32 pm
מיקום: מודיעין עילית

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי מנחם » ב' אוגוסט 09, 2010 12:02 pm

בצלאל כתב:משל למה הדבר דומה, לחתן שיאמר לארוסתו: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", ויחזור הציבור אחריו במקום שיאמר "מקודשת".

אדאתינן עלה, יש מקור לעניית הקהל 'מקודשת'?

בנשק
הודעות: 123
הצטרף: ב' יוני 07, 2010 8:12 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי בנשק » ב' אוגוסט 09, 2010 3:44 pm

בצלאל,
בצל קל לא היית ובינה יתרה לא נזרקה בך,
דאם תעיין במש"כ ותתבונן תדע שהכרזת הש"ץ אינה הודעה לציבור אלא זכר לקידוה"ח, וכמו שהש"ץ מכריז זכר לאב"ד, כן עונים אחריו הקהל זכר למה שהיו עונים העם אחרי האב"ד.
ולא ראיתי ולא דברתי על שום פתחי עולם ולא ידענא מה רצית, רק באתי ליישב מנהגנו.

ו'נבהל להשיב' היא מדה ידועה ונא לא יפרסם עצמו לגנות.

גורן,
כיונתי שמנהגנו אנו הוא כדעת רוב האחרונים של"ס להו לטעמא דהשער אפרים.

מור
הודעות: 274
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 2:07 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי מור » ב' אוגוסט 09, 2010 4:01 pm

חכם באשי כתב:אכן כן:
הודעה חשובה לחכמי הפורום ורבניו
בשבח והודיה להקב"ה, על שזיכני להגיע (עדיין לא, עוד מעט...) להודעה ה-1000,
הנכם מוזמנים בזאת לקידושא רבה, בבית המדרש הווירטואלי 'אוצר החכמה'
בשבת קודש הבעל"ט, לאחר התפילה


[עדיף להגיע שבעים, כי ה'כיבוד' שיוגש יהיה ווירטואלי בהחלט.
באישור 'מכון צומת' ל"בעיות" בהלכה...]

(וכבוד המנהל, אנא, אל תמחוק את ההודעה; קצר הומור לא הזיק לאף אחד!...)


2010-08-09_155423.jpg
2010-08-09_155423.jpg (1.81 KiB) נצפה 12303 פעמים

בצלאל
הודעות: 100
הצטרף: ב' יוני 21, 2010 12:51 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי בצלאל » ב' אוגוסט 09, 2010 5:24 pm

בנשק כתב:בצלאל,
בצל קל לא היית ובינה יתרה לא נזרקה בך, דאם תעיין במש"כ ותתבונן תדע שהכרזת הש"ץ אינה הודעה לציבור אלא זכר לקידוה"ח, וכמו שהש"ץ מכריז זכר לאב"ד, כן עונים אחריו הקהל זכר למה שהיו עונים העם אחרי האב"ד.

חידוש נפלא זה תצטרך לפרנסו ולהביא לו מקור. אלמלי כן אין מדובר אלא בסברות הכרס שקילוס זקנים לא יועיל ולא יזיק.

בנשק כתב: ולא ראיתי ולא דברתי על שום פתחי עולם ולא ידענא מה רצית, רק באתי ליישב מנהגנו. ו'נבהל להשיב' היא מדה ידועה ונא לא יפרסם עצמו לגנות.

ואנוכי לתומי סברתי שאתה מתבסס על דברי קודמך שהביא מספר פתחי עולם.

בנשק כתב: גורן,
כיונתי שמנהגנו אנו הוא כדעת רוב האחרונים של"ס להו לטעמא דהשער אפרים.

תוכל להודיע במי מדובר?

אלון גורן
הודעות: 50
הצטרף: א' אוגוסט 08, 2010 8:23 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי אלון גורן » ב' אוגוסט 09, 2010 7:17 pm

בנשק כתב:גורן,
כיונתי שמנהגנו אנו הוא כדעת רוב האחרונים של"ס להו לטעמא דהשער אפרים.

מהיכן לקחת שרובם חולקים על טעמו של השער אפרים. בחיפוש קל באוצר החכמה מצאתי שכדעת השער אפרים כן הוא גם דעת הראשונים.
דהאור זרוע בהל' ר"ח סי' תנ"ג כתב: ומה שאנו מברכין ר"ח בביהכ"נ מי שעשה נסים כו' ר"ח פלוני ביום פלוני אין זה קידוש אלא הכרזה בעלמא שתקנו רבותינו להכריז בצבור בלשון ברכה שידעו מתי יהא ר"ח ויזהרו בכל הלכות החודש וכו'.
וכן כתב במחזור ויטרי עמ' קע"ג: ואם חל ר"ח בשבת הבאה מכריז החזן ומודיע לרכים יום קביעתו מפני תקנת המועודת ותקנת תפלת המוספים והלל ולבטל בהם נשים ממלאכה.
וכן כתב בשבלי הלקט: סי' ק"ע מה שנהגו בליל הכנסת ר"ח בתפלת ערבית קודם תפלת לחש שהחזן מכריז ר"ח והצבור עונין לששון ולשמחה, לא משום קידוה"ח נהגו כך שהרי אין חידוש החודש אלא ביום אלא כדי שיהא אדם זכור להתפלל יעלה ויבא ועוד מפני הנשים.
כל הבקיאות נלקחה מספר זה: http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?143842&BOOKS

מנחם
הודעות: 204
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 7:32 pm
מיקום: מודיעין עילית

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי מנחם » א' ספטמבר 14, 2014 11:14 am

מנחם כתב:
בצלאל כתב:משל למה הדבר דומה, לחתן שיאמר לארוסתו: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", ויחזור הציבור אחריו במקום שיאמר "מקודשת".

אדאתינן עלה, יש מקור לעניית הקהל 'מקודשת'?

מחשבה אחת
הודעות: 200
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:16 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי מחשבה אחת » א' ספטמבר 14, 2014 11:09 pm


סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי מיללער » א' ינואר 08, 2017 3:09 am

בנשק כתב:בינקותי אכן נפלאתי על דבר מה שעונים כל הציבור אחרי הש"ץ את יום החודש.
ואמרתי ליישב דהלא עיקר ברכת החודש הוא לזכר קידוה"ח שהיה בזמן שקדשו עפ"י הראיה [ומזה נתפשט בכמה קהילות דאין הש"ץ מברך החודש אלא הרב או חשוב שבקהל], והנה אי' במשנת ר"ה דאב ביה"ד אומר מקודש וכל העם עונה מקודש מקודש, ושפיר נהגינן שחוזר הקהל אחרי הש"ץ, וק"ל.
ובזכרוני שאמרתי הדבר לפני כמה זקנים וקלסוני.

רמז נאה בענין הזה יש בתורת הרוגוצ'ובי בספר מכתבי תורה סי' סג וז"ל: ובדרך דרוש ביארתי זה מה שאנו מברכין החדש ושם נאמר בהפיוט של יחדשהו ששה ברכות, ובתפלה של מוסף ר"ח נאמר י"ב ברכות, משום דזה זכר לקידוש החדש ולכך אנו אומרים מי שעשה ר"ל שמתפללין שיבנה המקדש ואז יקדשו ב"ד החדש ולא יהי' נצרך לנו לפרסם שזה ר"ח ועכשיו צריכים אנו לפרסם, ורק ששה חדשים כמו דפסקינן דרק בזמנו, אבל בתפלה של ר"ח הוא י"ב כנגד י"ב חדשי השנה. עכ"ל הצח ודפח"ח

מלבד מה שנראה מזה באיזה נוסח התפלל הגאון ז"ל, יש בו חידוש שכ' משהו ע"ד דרוש ועוד בנוסח התפלה מה שאינו מצוי בספריו.

האם הפירוש על מה שאנו אומרים 'מי שעשה' הוא חידוש שלו או שזה ידוע ומוקדמת?

קאצ'קלה
הודעות: 1515
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי קאצ'קלה » א' ינואר 08, 2017 4:40 am

מיללער כתב:האם הפירוש על מה שאנו אומרים 'מי שעשה' הוא חידוש שלו או שזה ידוע ומוקדמת?

השווה לבוש או"ח סי' תכא:
ותקנו לומר זה הלשון מי שעשה ניסים וכו', לפי שמצות ראש חודש היא המצוה הראשונה מיד שנגאלו ממצרים, לכך מתפללין על הגאולה בכל פעם שקובעין ראש חודש. ויש אומרים הטעם לפי שבזמן המקדש היו מקדשין על פי הראייה, ומתפללין שיקבץ נדחנו ונחזור לקדש על פי הראייה, ונ"ל שזה אינו, שהרי מצינו שגם בזמן התנאים שאחר החורבן היו מקדשין על פי הראייה, על כן הטעם הראשון נ"ל עיקר.

יעל
הודעות: 203
הצטרף: ה' מרץ 20, 2014 3:41 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי יעל » ב' ינואר 09, 2017 4:00 pm

לגבי השאלה של תשלומין, יש לציין שלפי הנאמר בסדר עמרם גאון, ברכת החודש נאמרה בראש חודש עצמו. לפיכך נראה שאין מניעה לומר את ברכת החודש אפילו בראש חודש, וזהו יום מתאים.

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי אפשר » ב' ינואר 09, 2017 4:29 pm

לכאו' אינו נכון להשלים בר"ח כדעת רב עמרם, כי אנן קיי"ל טעמא דמברכים את החודש כדי להודיע הלכותיה, וכמש"כ האו"ז הובא במשנב תיז, ולכן יש להודיע לפני ר"ח ולא להמתין עד ר"ח להשלים, דהא לדעת רב עמרם ההודעה היא אחרי קריה"ת, ועד קריהת יש הרבה הלכות, יעלה ויבוא בערבית הלל בשחרית ודיני הספד המבואר בשו"ע בלילה ועוד, ולדעת רב עמרם ע"כ דאין טעם ברכת החודש אלא ברכה בלבד, וכמו שאר יה"ר שאומרים אחר קריה"ת, וכמפורש שם בדבריו. ואפשר אפילו להרחיק ולומר דרב עמרם הרי כתב שם שאומרים כל היהר, ומנהגינו דביום שאין אומרים תחנון כר"ח אין אומרים יה"ר, וא"כ גם ברכת החודש אין לומר, דאף שהוא ברכה ואומרים אותה בשבת, מכ"מ אפשר שהיא נאמר אגב שאר יה"ר ובאותה מתכונת, עיי"ש בלשון רב עמרם שהוא בכלל אחינו כל בית ישראל, וכיון דלמנהגינו כ"ז ליתא גם הלשמה זו ליתא.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' ינואר 11, 2017 1:13 pm

מנחם כתב:
בצלאל כתב:משל למה הדבר דומה, לחתן שיאמר לארוסתו: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", ויחזור הציבור אחריו במקום שיאמר "מקודשת".

אדאתינן עלה, יש מקור לעניית הקהל 'מקודשת'?

מנהג ספרדי ישיש
תשובה מאהבה קי"ז כתב:וטרם אחלה לדבר אספר למכ"ת מעשה אשר אירע בכאן גביר אחד יש לו בת יחידה ויש בחור אחד אשר רצה לקחת אותה לו לאשה ואבי הבת לא רצה לתתה לו מפני שהוא עני גם אינו מדריך עצמו בדרך ישרה מה עשה הבחור הנ"ל לקח עמו שני עדים והביא את הבתולה לבית אחר וקידש את הבתולה לפני השני עדים בטבעת ואמר לה הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל והשני עדים אמרו מקודשת מקודשת כי כך הוא מנהג הספרדיים כל העומדים שם בשעת קדושין אומרים מקודשת

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' ינואר 11, 2017 1:38 pm

לעניין ברכת החודש, שהמ"א מביא לדמותו לקידוש החודש (והגרע"א מתפלא),
אמר ר"ש אריאלי וורט יפה, שהגרי"ס באיגרתו הידועה, "מלפנים כאשר ידעתי כל איש אחזו פלצות מקול הקורא קדוש אלול" הניקוד הוא קִדוּש אלול, וכוונתו ברכת החודש של חודש אלול.
וכהמעשה הידוע שבעת ברכת החודש הגרי"ס התעלף ונפל על ר' הערש פסח (?)
נערך לאחרונה על ידי לעומקו של דבר ב א' ינואר 15, 2017 4:02 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי שבטיישראל » ד' ינואר 11, 2017 11:04 pm

מיללער כתב:מלבד מה שנראה מזה באיזה נוסח התפלל הגאון ז"ל


וכי מה החידוש בזה ?
הוא הרי היה חסיד קאפוסט ובוודאי שהתפלל בנוסח של הבעל התניא זיע"א ששם אכן יש רק 6 לשונות ביחדשהו

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי מיללער » ד' ינואר 11, 2017 11:51 pm

שבטיישראל כתב:
מיללער כתב:מלבד מה שנראה מזה באיזה נוסח התפלל הגאון ז"ל


וכי מה החידוש בזה ?
הוא הרי היה חסיד קאפוסט ובוודאי שהתפלל בנוסח של הבעל התניא זיע"א ששם אכן יש רק 6 לשונות ביחדשהו

כל חסידי קאפוסט התפללו בנוסח הרב?

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' ינואר 12, 2017 1:03 am

בנשק כתב:בינקותי אכן נפלאתי על דבר מה שעונים כל הציבור אחרי הש"ץ את יום החודש.
ואמרתי ליישב דהלא עיקר ברכת החודש הוא לזכר קידוה"ח שהיה בזמן שקדשו עפ"י הראיה [ומזה נתפשט בכמה קהילות דאין הש"ץ מברך החודש אלא הרב או חשוב שבקהל], והנה אי' במשנת ר"ה דאב ביה"ד אומר מקודש וכל העם עונה מקודש מקודש, ושפיר נהגינן שחוזר הקהל אחרי הש"ץ, וק"ל.
ובזכרוני שאמרתי הדבר לפני כמה זקנים וקלסוני.

אם כן לא היו צריכים להזכיר את היום בחודש אלא לענות משהו בנוסח של אמן, או מקודש.
אבל הטעם נראה יותר פשוט שהרי הכל כדי להזכירם את החודש, והמציאות שנכנס טוב יותר לזיכרון אם חוזר בעצמו.

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי שבטיישראל » ה' ינואר 12, 2017 2:33 am

מיללער כתב:
שבטיישראל כתב:
מיללער כתב:מלבד מה שנראה מזה באיזה נוסח התפלל הגאון ז"ל


וכי מה החידוש בזה ?
הוא הרי היה חסיד קאפוסט ובוודאי שהתפלל בנוסח של הבעל התניא זיע"א ששם אכן יש רק 6 לשונות ביחדשהו

כל חסידי קאפוסט התפללו בנוסח הרב?

וכי למה לא ?
מאי שנא קאפוסט מליובאוויטש ?

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי מיללער » ו' ינואר 13, 2017 6:17 am

שאלתי בתור שאלה מחסרון ידיעה, לא יודע עד כמה היה נפוץ שכל החסידים מגזע בעל התניא התפללו אוטומטי בסידור הרב, ועל זה הערתי שמדבריו של הרוגוצ'בר לכה"פ רואים שהוא התפלל כזה, ואם אין זה חידוש הלא לא באתי רק בשביל זה, ואתכם הסליחה

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 15, 2017 8:27 am

לפניכם סיכום כל הנאמר באשכול חשוב ומרתק זה עם הוספות רבות ונכבדות ובסידור נאה.


ברכת החודש והכרזתו


אמירת ר"ח פלוני ביום פלוני ע"י הציבור

[א] העיר חכם אחד על פשר המנהג שנוהגים בברכת החודש, שהש"ץ אומר ראש חודש פלוני יהיה ביום פלוני הבעל"ט, ואחריו חוזרים כל העם ועונים בשנית, מה טעם הענין, ואמאי לא סגי בהכרזת הש"ץ לבדו.

ובאמת כן מצינו בספר שערי אפרים (להגרא"ז מרגליות בעל בית אפרים; שער י אות לו),
וכן אמירת ר''ח פלוני ביום פלוני אינו מוטל על הצבור רק על הש''ץ לבד שהוא המכריז ומודיע שביום ההוא יהיה ר''ח. ואם רוצה אומר ג''כ עם הש''ץ בלחש.
.
ברם, בספר כף החיים (סי' תיז ס"ק ט) כתב בזה"ל,
כשהש"ץ אומר ר"ח פלוני ביום פלוני יאמר ג"כ כל אדם עמו ולא כמו שנוהגין קצת שאין אומרין בעצמם אלא שומעים מפי הש"ץ. פת"ע שם.

ומקורו מספר פתחי עולם שהביא כן בשם ספר יסוד ושורש העבודה, וציין שם שזה שלא כדברי השער אפרים הנ"ל.

מקור אמירה זו בירושלמי; מחלוקת הראשונים בגדר האמירה, אם להכרזה והודעה בעלמא או ענין קידוש החודש

[ב] אולם באמת תחילה יש לנו להתחקות אחר שורש ומקור הדבר, איתא בירושלמי (סנהדרין פ"ה ה"ג),
וא"ר יסא כגון אנא דמן יומוי לא צלית מוספא מן דלא ידע אימת ירחא. ופי' בפני משה, מימי לא התפללתי מוסף של ר"ח אם ל"ה יודע יום הא' של החדש על נכון.
ובציון ירושלים כתב ז"ל,
מכאן סמך גדול לענ"ד ע"מ שכותבים שנכון לידע המולד ער"ח.

ובהגהות מהרש"ם ז"ל או"ח סי' תיז כתב,
במ"א (ס"ק א) הביא המנהג לברך החדש. ועי' ירושלמי סנהדרין פ"ה ה"ג ובציון ירושלים שם ותמצא סמך למנהג זה.

ויש להעיר דהרי לפ"ז אין כאן לברכת החדש רק לידיעת המולד וזהו ג"כ רק על ער"ח ולא בשבת שלפניו. ואפשר דהגאון מהרש"ם ז"ל כונתו לפרש דברי הירושלמי עד"ז, מן יומוי לא צלית מוספא דשבת הקודם, מן דלא ידע אימת ירחא, ר"ל ר"ח. ורמז בזה על ברכת החדש. (שו"ת אפרקסתא דעניא ח"ב או"ח סימן מג).

וכן כתב בספר ערוך השולחן (שם סעיף ח), וז"ל,
ונראה דלכן המנהג לידע המולד בעת שמברכין החדש דהבית דין כשקידשו פשיטא שבלא ידיעת המולד לא היו מקדשין ומה שנוהגין זה בשבת שקודם ר"ח משום דאיכא רוב עם להודיע לכל אימתי ר"ח. וסייג לזה מצאתי בירושלמי סנהדרין [פ"ה ה"ג] על משנה דזה ידע בעיבורו של חדש וזה לא ידע אומר שם א"ר יוסה כגון אנא דמן יומא לא צלית מוספא מן דלא ידע אימת ירחא ופי' המפרש דאמוסף ר"ח קאי והוא תמוה דכיון דיודע שצריך להתפלל מוסף פשיטא שיודע שהיום ר"ח ויש מי שפירש דעל ידיעת המולד קאי [ציון ירושלים] ותמוה היכן הוזכר כאן מולד אלא נ"ל דאמוסף שבת קאי וכמנהג שלנו.
והנה לפי דברי הירושלמי הנ"ל, הרי שאין כאן שום ענין של קידוש החודש, אלא הודעה בעלמא לציבור שידעו את זמן מולד החודש בתפילת המוסף שלפניו, וכן מפורש בלשון המגן אברהם שם, בשבת שלפני ר"ח מברכין החודש... וכתוב בספר יראים דאין זה קידוש בית דין אלא שמודיעים להעולם מתי ר"ח.

ובאמת כן מפורש בספר אור זרוע (ח"ב הלכות ראש חודש סימן תנב),
ומה שאנו מברכין ר"ח בביהכ"נ מי שעשה נסים לאבותינו כו' ר"ח פלוני ביום פלוני אין זה קידוש אלא הכרזה בעלמא שתקנו רבותינו להכריז בציבור בלשון ברכה שידעו מתי יהא ר"ח ויזהרו בכל הלכות החודש וכו'.

ובשבולי הלקט (ענין ראש חודש סימן קע), וז"ל,
מה שנהגו בליל הכנסת ראש חדש בתפלת ערבית קודם תפלת לחש שהחזן מכריז ראש חדש והצבור עונין לששון ולשמחה לא משום קידוש החודש נהגו כך שהרי אין קידוש החודש אלא ביום אלא כדי שיהא אדם זכור להתפלל יעלה ויבוא ועוד מפני הנשים להיות זריזות להפסיק מלאכתן וכן מה שמכריזין אותו בשבת שלפני ראש חודש אינו זכר לקידוש החודש שהרי אין מקדשין ראש חדש אלא בזמנו אלא להשמיע לעם שבבית הכנסת יום קביעת החודש כדי שיודע לכל אדם. לפי שבימות החול פעמים בני אדם טרודין במלאכתן ואין באין לבית הכנסת והדבר משתקע ביניהו כן כתב אחי ר' בנימין נר"ו.

ובמחזור ויטרי (סימן קצ) איתא,
ואם חל ראש חדש בשבת הבאה מכריז החזן ומודיע לרבים יום קביעותו מפני תקנה המועדות.

ולעומת זאת מצינו בכמה מן הקדמונים שכתבו להדיא דברכת החודש הוא משום קידוש החודש, בפירושי סידור התפילה לרוקח [צח]
'מה שמקדשין בבית הכנסת תמור' קידוש בית דין'.

וכן ריהטת לשון הראבי"ה (ח"ב מסכת ראש השנה סימן תקל),
וידבר ה' אל משה [וגו'] מועדי ה' אשר תקראו וגו'... מכאן נהגו שמברכין בבית הכנסת ומכריזין על החודש מי שעשה נסים וכו' ראש חדש ביום פלוני וכו'.


הקושיות בדברי המג"א; גדר מחודש דהוי זכר לאמירת העם בעת קידוש החודש

[ג] איברא דבמג"א נוסף שם עוד, וז"ל,
ומ"מ נהגו לעמוד בשעת אמירת ר"ח ביום פלוני דוגמת קידוש החודש שהי' מעומד.

ומבואר בדברי המג"א, דאע"פ שאין כאן ענין של קידוש החודש כלל, אלא הודעה בעלמא, מ"מ נהגו לעמוד בעת אמירה זו דוגמת קידוש החודש שהיה מעומד, וצ"ב בשייכות הענין.

והנה בהגהות הגרע"א כתב וז"ל,
דוגמת קה"ח שהיה מעומד, בער אנכי ולא ידעתי, היכן מצינו דקידוש החודש היא מעומד, ואדרבה ברפ"ג דר"ה משמע שהיה מיושב.
ונראה ברור דכוונתו להקשות מהמבואר בר"ה (כה, ב), ראוהו שלשה והן בי"ד, יעמדו השנים, ויושיבו מחבריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם, ויאמרו מקודש מקודש. הרי קתני "ויושיבו" מחבריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש, הרי להדיא דבי"ד כשהם יושבים אומרים מקודש מקודש.

[ד] וכתב הגאון ר' בצלאל זולטי ז"ל בקובץ מוריה (שנה ה' גליון ז - ח עמ' יז – יח, והועתק משם לספרו משנת יעבץ) ליישב בזה, וז"ל,
ונראה דשנינו שם בר"ה כ"ד ע"א, ראש בי"ד אומר מקודש, וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש. ובגמרא מנהני מילי וכו', אמר קרא וידבר משה את מועדי ה', מכאן שראש בי"ד אומר מקודש. וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש מנלן, אמר ר"פ אמר קרא אשר תקראו אותם, קרי ביה אתם. הרי מבואר דקידוש החודש לא היה רק ע"י בי"ד, אלא גם ע"י העם שעונים אחריו מקודש מקודש. וכן כתב הרמב"ם (פ"ב מהל' קידוש החודש ה"ח), ואחר כך אחר שתתקיים העדות, ראש בי"ד אומר מקודש וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש.
אמנם כתב הטו"א בר"ה שם, וז"ל, ולא הספיקו לומר מקודש וכו', נ"ל דלא תנן מקודש מקודש ב' פעמים כדתני מציעתא וסיפא, ה"ט דתנן בפ"ב ראש בי"ד אומר מקודש, וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש וכו', ומשו"ה ברישא דתני ה"ז מעובר הואיל ולא הספיק לומר ביום מקודש, אינו מעכב לקידוש אלא אמירת ראב"ד בלבד שאומר מקודש פעם אחת, ואמירת כל העם שעונים אחריו מקודש מקודש ב' פעמים אינו מעכב, שהרי גמר דין דבעי יום בקידוש החודש כדאיתא בגמרא, באמירת מקודש שאמר ראב"ד נגמר הדין, ולא תליא באמירת העם, דלא שייך אמירת העם לגמ"ד, ואין אמירתם אלא גזה"כ בלבד, אבל מציעתא וסיפא איירי מדין קה"ח למצוה, נקט מקודש מקודש ב' פעמים כמצותו לכתחילה ע"כ. הרי כתב דרק על אמירת ראש בי"ד מקודש יש תורת גמר דין, ומעכב בקידוש החודש, אבל אמירת כל העם מקודש מקודש, זה נאמר רק למצוה לכתחילה, אבל לא מעכב בקידוש החודש.
מעתה נראה דרק אמירת ראש בי"ד מקודש היה בישיבה, כיון דקידוש החודש משפט כתיב ביה כמבואר בר"ה (כה, ב), ואמירת ראש ב"ד מקודש הוא גמר דין, ואמרינן בשבועות ל' ע"ב, בשעת גמר דין דברי הכל דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה, דכתיב וישב משה לשפוט את העם ויעמד העם, וא"כ אמירת ראש בי"ד מקודש שהוא גמר דין היה בישיבה, שהרי בשעת גמר דין דיינין בישיבה. אולם מה שכל העם עונים אחריו מקודש מקודש זה היה בעמידה, שהרי אין עליהם תורת בי"ד, ואין על אמירתם מקודש מקודש תורת גמר דין כמש"כ הטו"א הנ"ל, אלא שמצוה היא בקידוש החודש על כל העם שם לומר מקודש מקודש, א"כ שפיר זה הוי בעמידה.
ונראה עוד דאפשר לומר בשעת אמירת ראש בי"ד מקודש שהוא גמר דין, היו כל העם שם חייבין לעמוד, כיון שעיקר דין קידוש החודש הוא לתיקון המועדות, שזה נוגע לכל ישראל, א"כ הרי הם כבעלי דינין בגמר דין של קידוש החודש, ובשעת גמר דין הרי דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה, ונמצא דבשעה שהיה ראש בי"ד אומר מקודש, וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש, הם היו בעמידה.
ולפי זה הרי ניחא הא דכתב המג"א, דנהגו לעמוד בשעת אמירת ר"ח ביום פלוני, דוגמת קידוש החודש שהיה מעומד. ונראה דמה שאנו אומרים ר"ח ביום פלוני, הלא אין זה מתורת קידוש בי"ד כמש"כ היראים הנ"ל, אלא כיון דבקידוש החודש היה מצוה גם על כל העם לומר מקודש מקודש, א"כ אנו אומרים ר"ח ביום פלוני, זכר למצוה שהיה על כל העם לקדש את החודש, וכיון שאמירת כל העם מקודש מקודש היה בעמידה כנ"ל, לכן נהגו לעמוד בשעת אמירת ר"ח ביום פלוני, דוגמת קידוש החודש, היינו ע"י כל העם, שהיה מעומד. והא דהוכיח הגרע"א מהמשנה רפ"ג דר"ה, דקידוש החודש היה בישיבה, היינו דשם נאמר דבי"ד המקדשים את החודש היו בישיבה, שהרי בשעת גמר דין דיינין בישיבה, אבל העם העונים מקודש מקודש, הם היו בעמידה.


לפי האמור, ביאור המנהג שאומרים בלחש עם הש"ץ

[ה] ולפי דבריו, יאיר לנו המנהג שאומרים כל העם את ההכרזה על קביעות היום, כי באמת כל אמירה זו שאומרים ר"ח ביום פלוני היא זכר למצוה שהיה על כל העם לקדש את החודש, ואדרבה, אמירת הש"ץ אינה בתורת ראש בי"ד, כי באמת אין זה מתורת קידוש בית דין, אלא זו אמירה שאומר הש"ץ ללמד הקהל מה שיאמרו.

ואמנם אם ננקוט כריהטת לשונות כמה קדמונים כי אמירת ר"ח פלוני ביום פלוני עניינה כקידוש החודש ממש ע"י הבית דין, אזי בודאי מבואר שהאמירה שנית ע"י הקהל היא כאמירת מקודש מקודש אחר קידוש החודש ע"י הראש בי"ד, ברם, לפי האמור היה נראה לקיים יותר המנהג המוזכר בכף החיים שאין הקהל אומר אחר הש"ץ את קביעות היום, אלא יחד עמו, כי באמת אמירת הש"ץ היא ג"כ אינה אמירה של זכר לאמירת ראש בי"ד, אלא אמירה בתור אמירת הציבור עצמו.

[ובפשיטות יתר נראה כי הכה"ח כתב כן לפי מנהג עדות הספרדים שהציבור אינו אומרו כלל אלא רק הש"ץ, דמ"מ יאמרוהו בלחש יחד עם הש"ץ].

ישוב מנהגנו לפי דברי האגרות משה דגם הבי"ד אומרים מקודש, וזהו יסוד אמירת הש"ץ במקום הבי"ד

[ו] אולם ליישב את מנהגנו נראה לפי מה שכתב בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סימן קמב) בישוב קו' הגרע"א, בשינוי מעט ובתוספת על הדברים הנ"ל, וז"ל,
מה שהקשה רעק"א על המג"א ר"ס תי"ז שכתב שנוהגין לעמוד בעת שמברכין החדש ואומר ר"ח פלוני ביום פלוני דוגמא קידוש החדש שהיה מעומד היכן מצינו זה, ודאי היא קושיא גדולה ועוד הקשה שברפ"ג דר"ה משמע שהיה מיושב. ואולי כשהיו צריכין לס"ת כהא דהביאו התוס' ברכות דף מ"ח מפרקי דר"א מביאין ס"ת ועושין עגולה ובשביל הס"ת שאינה במקומה עמדו כשאמרו מקודש החדש ולכן גם אנו שמחזיקין ס"ת כשאומרים ר"ח פלוני עומדים. ואולי לזכר זה מחזיקים הס"ת דאל"כ מאין מנהג זה להחזיק ס"ת בשעת ברכת החדש. אבל לא משמע שיהיה זה כוונת המג"א כיון שלא היה זה בקביעות.
והנכון לע"ד שהרי מפורש בר"ה דף כ"ד שמתחלה אומר ראש הב"ד מקודש ואח"כ עונין גם כל העם מקודש מקודש ובודאי העם שנמצא שם במקום מושב הב"ד לא ישבו אלא עמדו. ורמז לזה בחליצה שג"כ איכא עוד עם שם לבד הב"ד ואיכא מצוה עלייהו לומר חלוץ הנעל איתא הלשון ביבמות דף ק"ו ר' יהודה אומר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל משמע דשאר העם שנמצאו בישיבת הב"ד הם עומדים, וכ"ש שהעם שנמצאו בישיבת ב"ד דקדוש החדש שהם סמוכין שלא ישבו אלא היו עומדים שם והיה הדין שיאמרו אחר אמירת הב"ד ג"כ מקודש מקודש כדילפינן מקראי.
ומשמע לע"ד שעיקר המצוה היא בעניית העם, דאמירת ראש הב"ד הוא פסק הדין שפסקו אחר חקירתם את העדים שהחדש מקודש, וזה הוא לעיכובא אף שכבר הדבר ברור משום שצריך שיהיה ע"פ פס"ד של הב"ד כמפורש בריש ראוהו ב"ד נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה ה"ז מעובר. אבל אחר שפסקו הב"ד מצוה על העם לקדשה באמירת תרי זימני מקודש מקודש כדילפינן מקרא אשר תקראו אותם ומקרא דהם יאמרו מועדי. ולכן באמירת ראש הבי"ד שהוא לפסוק הדין תנן שאומר רק פעם אחת מקודש וכן הוא גם ברמב"ם פ"ב מקה"ח ה"ח משום שאמירתו הוא רק לפס"ד, ועניית העם היא המצוה דקדוש וע"ז נאמר שיאמרו ב' פעמים מקודש מקודש ומצוה זו היא למצוה ולא לעכובא. ומחלוקת רבנן ור"א ב"ר צדוק בלא נראה בזמנו הוא בעניית העם דפס"ד דב"ד מסתבר שגם לרבנן לא צריך דהא בהכרח הוא מעובר ואין שייכות בזה לעיונא דבי דינא אלא בעניית העם פליגי דרבנן סברי דכיון דהוא מצוה לקדש אף אחר שכבר נפסק הדין דהוא ר"ח א"כ אף כשר"ח ביום ל"א יש מצוה לקדשו דביום ל"א הוא רק כשכבר נפסק הדין, ור"א בר"צ סובר שא"צ משום שכבר קדשוהו שמים.
והנה הדוגמא לנו הוא רק מאמירת העם שהפס"ד כבר היה בב"ד האחרון של ר' הלל, וזה היה מעומד משום שהעם עמדו. וזה שבר"פ ראוהו ב"ד משמע דהיה בישיבה הוא על אמירת ראש הב"ד שזהו ככל פס"ד שצריך לאומרו בישיבה. וצריך לגרוס שם רק פעם אחת מקודש וכן מפורש הגירסא בדף כ"ד וכן הוא ברמב"ם שם, אבל עניית העם שהיה בתרי זימנא היה בעמידה. וגם כיון שהוא מצוה לקדש היה זה ככל מעשה מצוה שצריך לכתחלה לעשותה מעומד כהלל לולב ושופר. ולכן אנו שמברכין החדש הוא דוגמא להעם צריכים לומר מעומד, ואולי גם הב"ד לא גריעי מהעם למצות הקדוש וענו גם הם עם העם אחר אמירה הראשונה לפס"ד תרי זימני מקודש למצות קידוש ועמדו אז כבעשיית כל מצוה. וזה נכון בכוונת המג"א
.
ולפי תוספת זו דהב"ד לא גריעי מהעם למצות הקדוש וענו גם הם עם העם אחר אמירה הראשונה לפס"ד תרי זימני מקודש למצות קידוש, אזי יש מקום גדול לומר דאמירת הש"ץ היא זכר לאמירת הבי"ד מקודש, ולכן זו אמירה נפרדת מן הקהל, ודוק.

ועוד בענין זה יעויין בשו"ת שיח יצחק (וייס מורבוי, סימן קג וסימן קצ).

סיכום הדברים; נפק"מ אם ידיעת המולד לעיכובא

[ז] ועכ"פ לסיכום הדברים נמצא דנחלקו הראשונים במהות ברכת החודש ואמירת ר"ח פלוני ביום פלוני, אם יסוד האמירה כולה הוא זכר לקידוש החודש עצמו, או שבאמת יסוד האמירה היא הכרזה בעלמא, אלא שיש בזה זכר לאמירת [הבי"ד ו]הקהל 'מקודש מקודש' בעת קידוש החודש.

ולכאורה יש בזה נפ"מ גם למנהג שמכריזים המולד לפני הכרזת קביעות היום, דבספר שערי אפרים שם הזכיר מנהג זה בזה"ל,
יש מי שכתב, שנכון לידע בשעה שמברכין החודש אימת יהיה המולד, והטעם לפי שעיקר של שם חודש הוא על חידושה של לבנה שהוא המולד... ואם לא ידע לא עיכב, והעיקר הוא לידע יום קביעות החודש בבירור.

ונראה דכל דבריו הוא לפי שיטתו דאין אמירת קביעות היום אלא הכרזה לאודועי בעלמא, וקצת נראה כן בלשון הגר"ז (פסקי הסידור שחרית לשבת),
נכון לידע המולד קודם שמברכין החדש,
והיינו דזה מנהג טוב בעלמא.
אולם לעיל הבאנו לשון הערוה"ש
'ונראה דלכן המנהג לידע המולד בעת שמברכין החדש, דהבית דין כשקידשו פשיטא שבלא ידיעת המולד לא היו מקדשין'.
והיינו דאם יש בברכת החודש משום זכר לקידוש החודש עצמו, אזי בודאי שידיעת המולד מעכבת. ודוק.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

ברכות טז - ברכת החודש

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 25, 2019 8:34 pm

רב בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה חיים של חלוץ עצמות חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים של עושר וכבוד חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה

יש לעיין מדוע מבקשים ׳חיים של אהבת תורה׳ בסוף ?
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב א' ספטמבר 08, 2019 7:54 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: ברכת החודש

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' אוגוסט 25, 2019 10:10 pm

לא זכיתי להבין השאלה


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים