אביו, רבי זבולון חרל"פ. עלה לארץ כילד בן תשע בשנת תר"י עם אביו הוריו. היה תלמידו של הגאון רבי נחום משאדיק. שימש כספרא דדיינא, ולימים נתמנה כחבר בבית דינו של מהרי"ל דיסקין. רבי זבולון נחשב לאחד מגדולי ירושלים, והרבה למדו ממנו לקח, ביניהם ר' ישעיהו חעשין, ראה בהקדמת דברי ישעיהו. חיבר ספר "מאורי חיים" על משלי (ירושלים תרנ"א), לזכר בנו מאיר חיים שנפטר צעיר בלא צאצאים. ר' זבולון נפטר ט' שבט תרנ"ח. היה זה פטירתו של דיין שני בבית דין, לאחר פטירתו של המהריל"ד שנפטר בער"ח שבט באותה שנה. בספר חלקת מחוקק (חוברת ז' שורה ז' קבר ג') נדפס נוסח מצבתו: בני ציון במר יבכו / על האי שופרא דבלע / בארעא מיקירי ירושלם / הרה"ג בתורה וביראה כו' / מ' זבולון חרל"פ / בהר"ר יצחק זצ"ל / נצחו אראלים / את המצוקים / ויעלוהו בסערה השמימה / ביום ט' לחודש / שבט ש' תרנח / ת.נ.צ.ב.ה. אשת ר' זבולון, מרת מרים למשפחת לייט. צאצאיהם הנוספים: רבי יצחק אליעזר חרל"פ, מבוני בית הכנסת החורבה, והיה ראש כולל סובאלק הוראדנא בירושלים. רבי מאיר חיים חרל"פ, כאמור, נפטר בשנת תרמ"ו ללא צאצאים. רבי יוסף דוד זאב חרל"פ. הגאון רבי יעקב משה חרל"פ.
אביו, רבי יצחק חרל"פ נפטר ג' כסלו. רעייתו מרת חיה, עליה כתב בנה, שהיתה "בת גדולים ממשפחת רם". היתה להם בת נוספת מרת שרה אשת רבי שרגא פייטל שאפפנער.
'...בש"ק נחמו התאכסן באכסניא שלי הרב ר' יעקב יהודא לעווי ז"ל מירושלים עה"ק תוב"ב,יליד פולין מגליל ווארשא, אחד הדיינים שבירושת"ו, וקיבץ נדבות בעד הכולל שלו, הוא ובנו עמו, התפלל מתוך סידור האר"י כת"י אשורית על קלף בכוונות רבות, והאריך הרבה בתפילותיו - הכרתי אתו הרבה, דברנו בד"ת גם בעניייני תרומ"ע וכיו"ב..."
איש_ספר כתב:אכן.'...בש"ק נחמו התאכסן באכסניא שלי הרב ר' יעקב יהודא לעווי ז"ל מירושלים עה"ק תוב"ב,יליד פולין מגליל ווארשא, אחד הדיינים שבירושת"ו, וקיבץ נדבות בעד הכולל שלו, הוא ובנו עמו, התפלל מתוך סידור האר"י כת"י אשורית על קלף בכוונות רבות, והאריך הרבה בתפילותיו - הכרתי אתו הרבה, דברנו בד"ת גם בעניייני תרומ"ע וכיו"ב..."
בעזה"י אור ליום עש"ק פרשת חיי שרה כא חשון תרפ"ז
... אולם מה שסיפר לי בני הרב נ"י ע"פ הפלא שהראה א' מהם, זה אינו מקושר עם ענין הקרבת ק"פ שזה היה הרבה לפני התעוררות הדבר, ישנו פה זקן מערבי אחד בן שמונים וארבע והוא בקי בכמה חכמות וגם חיבר ספר יקר על קבלה בשם תפוחי זהב במשכיות כסף ונתתי לו הסכמה על ספרו זה והוא בקי בחכמת האלמכיה הישנה המוזכרת בחובת הלבבות לעשות דברים ע"י הרכבות וכאשר הוא בקי בקבלה וסידור ההשתלשלות פועל מעשהו עפ"י אותם הסדרים היינו מקבץ שבעה מינים סממנים בכלים שונים והוא אומר שבמעשהו זה אחרי שיוצא הדבר יכולים לפעול בדבר הזה ע"י ההרכבות פעולות שונות שיפליאו הרבה אולם בהיות עיניו כבדו מזוקן ואת חכמתו לאחר לא יוכל למסור קשה הדבר לבוא לידי פועל, ומה שהראה היה שתיקן סממנים והדליק אותם ויצאו שבעה גוונים מתחילה דלק אדום ואח"כ שחור וכן הלאה והוא אמר קודם שיהיהו נשמעים גם קולות ובזה לא כיון, זה היה ולא יותר. והבעלי קבלה מעשית בעת שחשבו שיפעלו שינתן רשיון אמרו שישתפו בפעולה זו גם את הזקן הנ"ל.
ידיד כל ישראל המצפה לישועה
יעקב משה חרל"פ
גוראריה כתב:ובענין אחר: מי צאצאיו כיום של האדר"ת?
איש_ספר כתב:גוראריה כתב:ובענין אחר: מי צאצאיו כיום של האדר"ת?
צאצאיו הידועים לי הם משני בניו. לבנו ר' מרדכי יונה היה בן ר' אליהו דוד והוא אבי משפחת האחים הרבנים אדרת. (ר' מרדכי אדרת מארה"ב ואחיו שבירושלים ובבני ברק, הוציאו לאחרונה את סדר אליהו בהשמטות מסוימות - נמצא באוצר המקוון) צאצאים נוספים יש מהבן ר' ישראל שמעון, (עו"ד גיורא אדרת ועוד אבל הם כפי הידוע לי אינם שומרי תורה ומצוות). והנה תמונת מצבת הבן ר' ישראל שמעון
אלא שכל בניו שהאריכו ימים חיו ונפטרו כאן בארץ והדעת נותנת שישנם צאצאים מענפים נוספים. ואולי 'תולדות' יידע להשלים.
ילדיו:
הרב [יחיאל] מיכל חרל"פ, רב בברונקס
הרב חיים זבולון חרל"פ, היה רבה של ראשון לציון[4]
הרב יוסף זאב חרל"פ, מנהל "בית זבול" בירושלים
חיה בריינה, אשת הרב משה יהודה לייב זק"ש, ממלא מקום חותנו ברבנות שערי חסד
קיילה יהודית, אשת הרב שמואל ברוך ורנר, שהיה אב"ד בתל אביב
מרים דבורה, אשת הרב אברהם שדמי (פשדיימסקי)[5]
חוה דינה, אשת הרב ישראל הלוי בארי, רבה של נס ציונה[6]
מיללער כתב: בנו יחידו ר' זבולון חרל"פ מילא מקומו בברונקס.
מיללער כתב:ערכו בוויקי:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... C%22%D7%A4
משם:ילדיו:
הרב [יחיאל] מיכל חרל"פ, רב בברונקס
הרב חיים זבולון חרל"פ, היה רבה של ראשון לציון
הרב יוסף זאב חרל"פ, מנהל "בית זבול" בירושלים
חיה בריינה, אשת הרב משה יהודה לייב זק"ש, ממלא מקום חותנו ברבנות שערי חסד
קיילה יהודית, אשת הרב שמואל ברוך ורנר, שהיה אב"ד בתל אביב
מרים דבורה, אשת הרב אברהם שדמי (פשדיימסקי)[5]
חוה דינה, אשת הרב ישראל הלוי בארי, רבה של נס ציונה[6]
באחד מעלונים הנידפים היוצאים לשבת ראיתי סקירה על ספר של חגי בן ארצי הנקרא 'החדש יתקדש', בו חושף הכותב כי הראי"ה אמנם נודע כמפלס דרך חדשה במחשבת ישראל, אבל באמת גם בתחום ההלכה 'הציג אלטרנטיבה ציונית של פסיקה, מול הפסיקה החרדית', אחד מפרקי הספר כולל את 'עימותיו עם הפסיקה החרדית'. על פניו נשמע יותר נמוך מנמוך.איש_ספר כתב: והנה חידוש נשגב של הגרי"מ חרל"פ, נדפס בהסכמת ספר פרי יהושע. סט' לואיס תש"ט. וניכר היטב השפעת רבו הגראי"ה עליו, אלא שכאן הוא משתמש בדרכי חשיבה זו גם בדבר הלכה בעוד שאצל הגראי"ה קיים ויכוח אם נהג כך בין ר' נריה גוטל בספרו חדשים גם ישנים לרבי יואל קטן, ומקריאה שטחית נראים יותר דברי האחרון השולל מציאות זו בכתבי הגראי"ה. ובספר ברכה למנחם, ספר היובל לכבוד הרב המחבר פרי יהושע. נדפס מכתב הגר"י ווינברג בעל שרידי אש המתייחס לחידושו של הגרי"מ חרל"פ, וכ"כ היו הדברים זרים ותמוהים אצלו עד שכתב
הרב ישראל רוזן כתב שהרב קוק בעניני גיור היה מחמיר מאד
שומר כתב:הרב ישראל רוזן כתב שהרב קוק בעניני גיור היה מחמיר מאד
וכן שמעתי מהגאון הגדול ר שלמה פישר שהרב קוק מבחינה הלכתית החמיר יותר מהחזוא ביחס לחילונים החזו"א פסק תינוקות שנשבו והראי"ה במאמרי הראיה במאמרו על הרצל כותב שאינו יודע אם מותר להספיד שהיה מפושעי ישראל עייש
אבל בן ארצי כותב מה שבא לו העיקר להרבות מחלוקות ושנאה ההיפך מדעת הראיה עולם הפוך אני רואה
שומר כתב: והראי"ה במאמרי הראיה במאמרו על הרצל כותב שאינו יודע אם מותר להספיד שהיה מפושעי ישראל עייש
דראל כתב:שומר כתב: והראי"ה במאמרי הראיה במאמרו על הרצל כותב שאינו יודע אם מותר להספיד שהיה מפושעי ישראל עייש
אם תוכל לצטט את המשפט המדויק, זה גם יענה על התמיהה של נוטר (או דילמא, היינו נוטר, היינו שומר...).
תוך כדי דיבור כתב:[*] הנה, למשל, תמונה של אותו רבי ... זצ"ל, יושב עם כמה מחבריו (צדיקי ישראל כנראה) באוניברסיטה גרמנית, כשהוא אינו בצעירותו אלא כמעט במחצית ימיו. נחשו באיזה מהיושבים מדובר, זה לא יהיה לכם קל, כי אין הוא שונה במאום ממראם! (להסיר ספק, חלילה איני בא לפגוע בדמותו של אותו גאון זצ"ל, ואין הוא צריך לסנגוריה לא ממני ולא מאף אחד כאן. באתי רק להצביע על תופעה של מוסר כפול לגבי מי שמזוהה כמנהיג הציבור הדתי-לאומי מול מי שמסיבות שונות 'זכה' לקבל חותמת כשרות מהגורמים המעניקים חותמות כאלה. אם נצטרך לדוגמא נוספת, במחילה, אילו הרצי"ה היה כותב אפילו מחצית מתארי הכבוד והידידות וההערכה שכתב הגאון הנ"ל לא פעם ולא פעמיים למלומדים קונסרבטיבים ידועים וכיוצא בהם, בענייני תורה והלכה, החרשתי)
איש_ספר כתב:תוכ"ד, האם נטלת את התמונה ממאמרו של ליפשיץ בסגולה (גליון 8)?
הפלא שבאותו כפולת עמודים, מתפרסמת תמונה של אותו גאון מתקופה מוקדמת יותר ששם נראה קשיש יותר מאשר בתמונה מאוחרת זו.
"ברי לי שכת"ר עומד תחת השפעתו של חוג צר ומצומצם שעינם רעה בשיטת תורה עם ד"א לפי דעתם של הגר"ע הילדסהיימר והגרש"ר הירש זצ"ל. הם רוצים להחזיר את אופני ההיסתוריא אחורנית. אבל אנחנו יודעים כי רק חניכי השיטה הזאת הצילו את שארית היהדות הן בליטא ופולין והן בארצנו הקדושה. צא ומנה את העומדים בראש החינוך הדתי וההשפעה הציבורית ברוח הדת בא"י, ותראה כי רוב רובם הם מחניכי בית מדרשנו
תוך כדי דיבור כתב: אגב איני זוכר שהוא נישא את יהודי ליטא מעבר ליהודי גרמניה. אני מכיר דווקא להפך:
""ברי לי שכת"ר עומד תחת השפעתו של חוג צר ומצומצם שעינם רעה בשיטת תורה עם ד"א לפי דעתם של הגר"ע הילדסהיימר והגרש"ר הירש זצ"ל. הם רוצים להחזיר את אופני ההיסתוריא אחורנית. אבל אנחנו יודעים כי רק חניכי השיטה הזאת הצילו את שארית היהדות הן בליטא ופולין והן בארצנו הקדושה. צא ומנה את העומדים בראש החינוך הדתי וההשפעה הציבורית ברוח הדת בא"י, ותראה כי רוב רובם הם מחניכי בית מדרשנו
(הדברים נכתבו בתשי"ט. כוונתו לכל מייסדי אגו"י, שבאו מגרמניה: ר"י רוזנהיים, הרב ד"ר יצחק ברויאר, הרב ד"ר משה אויערבך, ד"ר משה שנפלד, ועוד)
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 113 אורחים