מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
דעת_האברך
הודעות: 620
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי דעת_האברך » ה' ינואר 26, 2017 9:14 am

תוכן כתב:
דעת_האברך כתב:אני שמעתי את המעשה מתלמיד אחר, שאמר שבזמנו לא היה ידוע למה נסע לשם, וכדרכו של רבי משה שהיה מסתיר דרכיו ומעשיו גם מהמקורבים אליו, ואפילו התלמידים הקרובים לא העזו לשאלו למה עשה כך או כך, וגם אמר לי מידיעה שרבי משה נסע לשם אף בשבת.


בטח אתה מתכוין: 'אף לשבת', אבל לא שנסע בשבת ממש.


כמובן..

וונדרבר
הודעות: 1671
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי וונדרבר » ה' ינואר 26, 2017 3:24 pm

נשר כתב:
איש_ספר כתב:האם נכונה התחושה שכל נסיון של תלמידיו להטעים משהו מתורתו אחרים שאין להם שייכות לאיש, נידון לכשלון?
... האם אכן מדובר בתופעה ידועה? ומה ההסבר לכך?

התופעה ידועה מאד.
לענ"ד יש לזה כמה הסברים.
א. בוגר ישיבה ליטאית מהדור שלנו, לא מוכן לשמוע שום דבר מאף אחד, בלי מקורות, בלי שתסביר לו למה זה, איך הגעת לזה, ואיך הוא בעצם אמור להגיע לבד למסקנא הזאת.
אם יבוא ראש ישיבה לשיעור ויתחיל לומר יסודות, ומה שיוצא מהיסודות באלו,בלי שום ראיה. מי שישאר באולם אלו רק אלו שלא הספיקו לברוח לפני שנרדמו.

מעין הדברים, ראה בספר "נפש אליהו" (מהדורה חדשה), להגרי"א וינטרויב, תשע"ב, מכתבי קדש, עמ' ח-ט, (עמ' 450-451 מדפי אוצר החכמה), מכתב מגאון אחד לריא"ו, שכותב:
"כי מסגנון למודי הוא לידע מקור הדברים, ואם יש בה איזה חידוש בהדברים, דרכי להעמיק מקור הדברים, ולבקש לדעת מה הביא המחבר לבאר כן, ולמה א"א לבאר אחרת, ורק אחר שנתברר אצלי כי החדושים, הן הן הביאורים האמיתיים על המקורות שעליהם בנוים אז מוצאים הדברים מסילות בלבבי, ואם הדברים הן בנוים בעיקר על רעיונות הלב, אפ' הכי גבוהים ועמוקים, והמקור שלהם הוא רק סמוכין בעלמא, אין הדברים נקלטים אצלי".

ויש להעיר שהתכונה הזאת גורמת ג"כ שלא לקבל את הפרשנויות וניתוחי האישיות שנכתבו (כאן ובמק"א) על אנשים גדולים, כי הדברים בסך הכל בנויים על רעיונות הלב (אפי' גבוהים ועמוקים), וכל זמן שלא הוכח שא"א לבאר אחרת, הדברים לא מתקבלים על הלב.
[ואפשר להוסיף שהדבר הזה הוא סיוע גדול כדי להתגבר על תאוות קבלת לשון הרע ומוציא שם רע].

עורך סופר
הודעות: 31
הצטרף: ד' אוקטובר 19, 2016 7:41 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי עורך סופר » ו' ינואר 27, 2017 12:11 am

דעת_האברך כתב:מעשה ששמעתי:
פורסם באחד העיתונים שהיה לרבי משה תלמיד שחזר בתשובה והוא היה כהן, ובא בנפשו בשאלתו שאשתו גרושה, ומה יעשה. וניסו הפוסקים להעלות ארוכה למכתו ולא עלה בידם. עד שהלך רבי משה ובירר אצל אמו של אותו כהן, והתברר שלמעשה הוא חלל.
ושמעתי מאחד מתלמידיו שלפני כ40 שנה נסע רבי משה כמה פעמים למושב חילוני בגליל, ואף אחד לא ידע מה מטרת נסיעותיו לשם. ופעם אפילו עשה שם שבת, ולאחר כמה זמן באופן פתאומי נפסקו נסיעותיו לשם. אולם לאחר מעשה התברר שככל הנראה באותו מושב גרו הוריו של אותו תלמיד, ורבי משה הבין שאינו יכול ליסוע סתם ולשאול את האמא, כי אין סיכוי שתגלה לו את האמת באופן זה בפרט בדבר כה רגיש, ולכן נסע כמה פעמים כדי להתחבב עליהם, עד שלבסוף השיג את המידע שהשיג, והציל את בית תלמידו.

יש לראות במעשה זה מסירות נפלאה של רב לתלמיד, שהרי ודאי הדבר האחרון שהיה מעניין את רבי משה הוא ליסוע ולשהות במושב חילוני, אך עשה הכל כדי לעזור לתלמידו ולהושיעו ממצוקתו!


למה לא לומר בשם אומרם ולהחיש הגאולה, שמוסף שב"ק יתד נאמן בשבעה שהפתיע והביא מכל ראשי הישיבות הקרובים לו, הביא סיפור זה.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' ינואר 27, 2017 12:33 am

נשלח במייל:
בקשה חשובה לשומעי שיעורי רבינו זצוק"ל מטעם בני המשפחה!
מי שיש תחת ידו הקלטות שמע של שיעורי רבינו זצוק"ל, בעיקר משנים עברו (חוץ משיעורי יום חמישי בלילה), נא להודיע לנו לכתובת אימייל זו: Office@olam.org.il

ספרן
הודעות: 433
הצטרף: ב' אוגוסט 02, 2010 10:58 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ספרן » ו' ינואר 27, 2017 7:25 am

"בתגובה ל"השכל הפועל"
מאת יהודה יפרח
גיליון פרשת ויחי
שגריר התורה הטהורה
בכתבה עולה כי הרב משה שפירא זצ"ל היה 
התיאולוג המוביל של העולם החרדי. אולם כמי
שזכה להיות תלמיד הרב קרוב ליובל שנים אסתייג
מקביעה זו. תיאולוגים היו בדורות האחרונים, ענקים
שייסדו שיטות חדשות, כגון ר' צדוק הכהן מלובלין,
הראי"ה קוק, הרב סולובייצ'יק ועוד, אך איני חושב
שהרב שפירא חידש שיטה בעבודת ה'. הוא היה כר'
אליעזר שלא אמר דבר שלא שמע מרבותיו. עם זאת
אין ספק שהתמהיל, הבקיאות והשליטה הנפלאות בכל
מקצועות התורה יחד עם ידע בפילוסופיה ובספרות –
יצרו תורה שלפחות נראתה, נשמעה ונתפסה כחדשה
באוזני המאזינים הצעירים. נכון שכמות רבגונית
יוצרת איכות, והיא אמנם יצרה, אך עדיין לא הגיעה
לתיאולוגיה מקורית של ממש.
הרב שפירא, שינק בנעוריו בעיקר מהקלאסיקה
הישיבתית הליטאית של ראשי הישיבות הגדולות:
פוניבז', חברון, בריסק ומיר – היה אינטלקטואל שהקפיד
להצטייר גם כשמרן. רק בהמשך ימיו, בעידוד מוקדם של
הרב אליהו דסלר ולאחר מכן ביציקת מים על ידי בעל
ה"פחד יצחק" הוא הגיע למחוזות יותר נועזים. ועדיין,
הוא היה רחוק מלחדש מתודה מקיפה ומקורית מעבר
למה שקיבל מהרב הוטנר.
מסופקני אף אם הרב הוטנר חידש תיאולוגיה
מקורית. הוא היה מחנך שפקח עיניים בשאלותיו
העמוקות ולימד לחשוב. אך ביאוריו־תירוציו עם כל
הברק שהתלווה אליהם לא סללו דרך ממש חדשה.
זה כולל את תפיסת הטקסט המיוחדת המקורית.
ואם נרצה, לא בהכרח בכל דור אנו עוסקים בגילוי
דוקטרינות ויצירת אסכולות שלא שזפתן השמש. דיינו
אם נשכיל להסביר ולהפוך לפופולרי את התובנות
שכבר הוטמעו אצל הקדמונים ולפענחם. זה מה שעשו
אף רבותיהם; הן של הרב הוטנר והן של הרב שפירא.
אם כן במה התמצתה גדלות האיש? הרב היה
שגריר התורה בטהרתה שידע לפעמים לתרגם זאת גם
לשפת העולם הגדול. הוא הצליח לשלב בין שמירה
קפדנית של מסורות ואמונות העבר עם שידורן למאה
ה־21 בעברית צברית מודרנית ופוסטמודרנית באופן
שכבש את הקהל. הוא גם ניחן באישיות כריזמטית, בחן
ובהדר, בשמץ של משובה ובחוש הומור מדהים. הוא
היה אוהב ישראל מובהק. כאב את עוולת ההתנתקות
וטען שבמבצע צוק איתן עלינו להדיר שינה מעינינו
ולהתמיד בלימוד כמו החיילים בקרב שאינם עולים על
יצועיהם. אין זה מדיני תלמוד תורה, טען, אלא מחובות
המלחמה שמוטלות על הלנים בעמק ההלכה בשעה
שיהושע וצבאותיו יוצאים למלחמה הפיזית.
היום אין לנו גדולי ישראל מהשורה הראשונה
המוכשרים להתפלמס עם חכם מוביל מהעולם הגדול.
ד"ר יעקב הרצוג ניצח בפולמוס פילוסופי שניהל עם
הוגה הדעות וההיסטוריון האנטישמי הקנדי טוינבי, ממש
כמו הרמב"ן בברצלונה ור' יחיאל מפריז והמהר"ל בחצר
המלך רודולף בפראג. מי יכול לעשות זאת היום? ר'
משה כנראה היה מפליטת בית סופריהם שיכול היה.
התיאולוגים, דוגמת הרב יונתן זקס, המשמשים כיום
שגרירים בעולם הגדול של מלכות התורה, אינם נמנים
עם גדולי ההלכה. הם נעדרים כתפיים של גדולי תורה,
רחוקים מחז"ל שהמחישו את עליונותה כחכמה ובינה
לעיני העמים. הרב שפירא היה קרוב לכך. הוא הותיר
חלל עצום בכל העולמות; הן החרדי והן החרד"לי. מי
ייתן לנו תמורתו. #
ישעיה שטיינברגר
הרב ישעיה שטיינברגר הוא רב שכונות רמות שרת
ודניה בירושלים, וראש מכון "זיו התורה"

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ו' ינואר 27, 2017 8:49 am

עורך סופר כתב:
דעת_האברך כתב:מעשה ששמעתי:
פורסם באחד העיתונים שהיה לרבי משה תלמיד שחזר בתשובה והוא היה כהן, ובא בנפשו בשאלתו שאשתו גרושה, ומה יעשה. וניסו הפוסקים להעלות ארוכה למכתו ולא עלה בידם. עד שהלך רבי משה ובירר אצל אמו של אותו כהן, והתברר שלמעשה הוא חלל.
ושמעתי מאחד מתלמידיו שלפני כ40 שנה נסע רבי משה כמה פעמים למושב חילוני בגליל, ואף אחד לא ידע מה מטרת נסיעותיו לשם. ופעם אפילו עשה שם שבת, ולאחר כמה זמן באופן פתאומי נפסקו נסיעותיו לשם. אולם לאחר מעשה התברר שככל הנראה באותו מושב גרו הוריו של אותו תלמיד, ורבי משה הבין שאינו יכול ליסוע סתם ולשאול את האמא, כי אין סיכוי שתגלה לו את האמת באופן זה בפרט בדבר כה רגיש, ולכן נסע כמה פעמים כדי להתחבב עליהם, עד שלבסוף השיג את המידע שהשיג, והציל את בית תלמידו.

יש לראות במעשה זה מסירות נפלאה של רב לתלמיד, שהרי ודאי הדבר האחרון שהיה מעניין את רבי משה הוא ליסוע ולשהות במושב חילוני, אך עשה הכל כדי לעזור לתלמידו ולהושיעו ממצוקתו!


למה לא לומר בשם אומרם ולהחיש הגאולה, שמוסף שב"ק יתד נאמן בשבעה שהפתיע והביא מכל ראשי הישיבות הקרובים לו, הביא סיפור זה.

עורך סופר, אתה האחרון שיכול להטיף על אמינות בכתיבה ו"בשם אומרם".
בעצם אתה דווקא מחמיר ב"בשם אומרם" - ומביא גם בשם הגרש"ש דברים שידוע לך שלא אמר מעולם...
ובכלל, מה היה מפתיע כל כך, האם "סקופ" כמו שהפני מנחם למד בפוניבז' היה שם?...

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 27, 2017 9:48 am

וונדרבר כתב:ראה תחילת ספר "פעמי שולמית",
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0002
מי המחבר? (אם מותר לשאול).

וונדרבר
הודעות: 1671
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי וונדרבר » ו' ינואר 27, 2017 1:14 pm

עושה חדשות כתב:
וונדרבר כתב:ראה תחילת ספר "פעמי שולמית",
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0002
מי המחבר? (אם מותר לשאול).

אין לי מושג. (באוצר החכמה מופיע בעילום שם).

ספרן
הודעות: 433
הצטרף: ב' אוגוסט 02, 2010 10:58 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ספרן » א' ינואר 29, 2017 8:46 am

הרב פייבלזון

פתחי עולם

י"ד טבת, תשע"ז

קווים לדרך הלימוד של רב משה שפירא ז"ל

קבענו למחר, בע"ה, לעסוק בהספדו של חכם. אבל אף על פי כן קצת לא נוח היה לעסוק היום בסוגיה אחרת לגמרי. לא רציתי להוסיף להספד יותר מדי. אז חשבתי להיום לקחת נושא: לנסות להבין, עד כמה שידי משגת, את דרך המחשבה, או דרך הלימוד, של מורינו ר' משה ז"ל. מה הוא חיפש. ר' משה אמר אלפי שיעורים, מתוכם שמעתי כמות קטנה. אבל הסברא נותנת שיש לו מהלך מחשבה, ואני חושב שזה מהלך שהשפיע רבות על אנשים רבים, וגם עלי השפיע השפעה מכרעת. מן הראוי ללבן את הסוגיה הזו. יש צד, על פי דין, שצריך לסגור את בית המדרש. ההלכה היא שבית מדרשו של חכם בטל בשעת ימי האבלות. אז וודאי מותר לעסוק בסוגיה הזו.

אני אקח קטע קטן משיעור שלו, שנמסר כנראה לפני הרבה שנים. השיעור נמצא בקלטת שיש לי בבית, ולא כתוב עליה שם או תאריך, אבל הנושא הוא פרשת ויחי. זה מאד מעניין לראות מה ר' משה רוצה. אני לא אקח את כל השיעור, כי מטרתי אינה השיעור עצמו, אלא ללמוד את הסוגיה הזאת.

במסכת פסחים בסוף פרק אלו עוברין הגמרא מספרת על יעקב אבינו בשעת מיתתו. הוא ביקש לגלות את הקץ. לכאורה זה נובע מפסוקו של מקרא. יעקב אבינו אומר, האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. כתוב, ביקש יעקב לגלות את הקץ, ונסתלקה ממנו שכינה. הוא אמר, שמא יש פסול בבני. אולי אחד הבנים שלי לא אתי באמונת הייחוד. הוא שאל אותם, והם אמרו לו, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. הוא חזר וענה להם, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. הוא הודה לה' על כך שכולם נמצאים אתו. ולכן, אומרת הגמרא, יש לנו בעיה עם הנוסח הזה. להגיד 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' אנחנו לא יכולים. כי משה רבינו לא אמר את זה – בתורה, כשכתוב את פרשת 'שמע ישראל', אין את זה. לא להגיד? אבל יעקב אבינו כן אמר. אז אנחנו אומרים את זה בחשאי.

עד כאן הגמרא. אני לא אכנס לכל סוגית 'ברוך שם'. זאת לא כוונתי. אבל מה זה אומר, ביקש יעקב אבינו לגלות את הקץ. שאל מורינו הר' משה – שאלה אופיינית – מה הכוונה, לגלות את הקץ? לצורך העניין, אנחנו כולנו מקווים שהמשיח יגיע מחר, בשנת תשע"ז. אז זה מה שיעקב אבינו רצה לגלות? להגיד להם, תדעו לכם, המשיח יבוא ב-ה' אלפים, תשע"ז. מה זה היה מוסיף לעם ישראל לאורך הדורות לו היו יודעים שהמשיח יגיע בשנת ה' אלפים תשע"ז? זה רק מייאש. אלא מה – הם ידעו, שיכול להיות קודם, כי יש אפשרות של 'אחישנה'. אז הם לא היו מיואשים. אבל מה זה נותן?

ביקש יעקב לגלות את הקץ, ונסתלקה ממנו שכינה. בקריאה פשוטה של הגמרא כך זה נראה: הסתלקות השכינה עוררה חשש מסוים אצל יעקב אבינו – שמא יש פסול בבני – ולכן הם הרגיעו אותו, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. רבינו הרמב"ם הביא את הגמרא הזאת. הרמב"ם הרי חייב להביא את ההלכה של 'ברוך שם'. והוא עסוק בשאלה, מניין זה מגיע. דרכו של הרמב"ם היא לפרש. כל קובץ הלכות מתחיל במניין מצוות העשה ולא תעשה, כאשר דבר מסוים הוא מצווה מהתורה. ואם יש לזה מקור אחר אז הוא כותב, מפי השמועה למדו, תקנת חכמים, וכו'. מה זה 'ברוך שם'? הרמב"ם לכאורה צריך להביא את הסוגיה שלנו, אין לו מקור אחר. אבל הרמב"ם כותב כך: הקורא קריאת שמע כשהוא גומר פסוק ראשון אומר בלחש, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וחוזר וקורא כדרכו, ואהבת את ה' אלוקיך עד סופה. ולמה קורין כן? מסורת היא בידינו, שבשעה שקיבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו ציום וזרזם על ייחוד ה' ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו. ושאל אותם ואמר להם, בני, שמא יש בכם פסלות? מי שלא עומד עמי בייחוד ה' כעניין שאמר לנו משה רבינו, פן יש בכם איש או אישה וכו'. ענו כולם ואמרו, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. כלומר, שמע ממנו אבינו ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד. פתח הזקן ואמר, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. לפיכך נהגו כל ישראל לומר שבח ששיבח בו ישראל הזקן אחר פסוק זה.

ברור מאד שהרמב"ם לקחת את הסוגיה הזו בפסחים והשמיט קטע. משום מה, הוא לא רצה לומר, ביקש יעקב לגלות את הקץ. נשאל את עצמנו למה. אבל זו עוד חצי צרה – מותר לרמב"ם לדלג. הרמב"ם לא כתב ליקוט של כל אגדות חז"ל. הצרה הגדולה יותר היא שהרמב"ם מביא סיפור אחר: ציום וזרזם על ייחוד ה' ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו. וזה לא כתוב בגמרא. ככל הידוע לנו, אין מדרש האומר שיעקב אבינו לפני מיתתו ציום וזרזם. אין לזה מקור בחז"ל.

כדי להשלים את השאלה אני אזכיר שבספר אבי עזרי השאלה נשאלת, מדוע הרמב"ם בחר להשמיט, והרב שך עונה שזה לא נחוץ, כי ידיעת הקץ לא מוסיפה אהבה ויראה, ולכן הרמב"ם לא הביא את זה. – הדברים לא מובנים; אם כך, למה יעקב אבינו כן ביקש לגלות את הקץ? אם אין טעם לעסוק בדברים שלא מוסיפים אהבה ויראה, למה יעקב רצה לעסוק בהם?

השאלה המשמעותית יותר היא, האם הרמב"ם המציא פה סיפור חדש? ציום וזרזם על ייחוד ה' ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו. אני רגיל תמיד לומר שזה דבר שהרמב"ם למד ממקום אחר. למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. מכאן הרמב"ם למד איך אדם יכול לצוות את ניני ניניו, ובהכרח נכלל במצווה הזו שכל אחד מאתנו מצווה לצוות את בניו, ומן הסתם גם יעקב אבינו עשה זאת לפני מותו. כך אני רגיל לומר. אבל אחרי הכל, יש פה דבר מוזר. אין לנו ספק שמקור הרמב"ם הוא הגמרא בפסחים. הרמב"ם הוציא קטע, הוסיף קטע אחר – מה קורה פה?

צריך להניח שהרמב"ם פירש את דברי הגמרא. זה דבר נפלא מאד. הר' משה הביא מדרש תנחומא על פרשת השבוע. הם דורשים שם את הפסוק בספר איוב, מסיר שפה לנאמנים. שני אנשים בהיסטוריה ביקשו לגלות את הקץ: יצחק ויעקב. כאשר יצחק ביקש לקרוא לעשו, הוא ביקש לגלות את הקץ. – מישהו עלה בדעתו פעם הרעיון שכאשר יצחק קרא לעשו, הוא ביקש לגלות לו את הקץ? מה הוא רצה לגלות לו? הקץ בפשטות כולל גם את סופו של עשו. ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את עשו והייתה לה' המלוכה. זה מה שהוא רצה לומר לו? מסתברא מילתא שהוא רצה להעמיד אותו על האמת. יצחק אבינו באותה שעה סבור היה שלעשו יש עוד הזדמנות לתיקון. הוא רצה לומר לו, תדע לך, עלול להיות 'ועלו מושיעים להר ציון'. אבל יש לך עוד הזדמנות להתקרב. אפשר לעשות 'יתמו חטאים', ואם לא, אז יהיה 'יתמו חוטאים'.

יש פה דבר נוסף. שני אנשים ביקשו לגלות את הקץ. רק שניים. מי לא רוצה לגלות את הקץ? שני אנשים ביקשו לגלות את הקץ פירושו שהיו שני אנשים בהיסטוריה, שונים זה מזה, שבאים לגלות שני צדדים של הקץ. לקץ יש שני צדדים.

אני רוצה להבהיר נקודה אחת. בחז"ל יש הרבה מאד חומרים. יש הרבה אנשים מוכשרים, שלומדים הרבה. הרבה אנשים שבוללים דברי חז"ל ועושים מהם תבשילים נאים, טעימים לאוזן, טובים ומוצלחים. למורינו הייתה מטרה אחת עקרונית. שום דבר בדברי חז"ל לא נועד כדי לספק את הסקרנות שלך. אין דבר כזה. כל דבר בדברי חז"ל דורש הבנה. הוא תמיד ביקש – אני חושב שזו הבקשה שהוא ביקש הכי הרבה פעמים בחיים – לנסות להבין. הוא קרא לזה להשתדל להבין, והוא התכוון למשהו מאד מסוים: שכל אדם ישתדל למצוא בנפשו מקום לדברים, בו יהיה להם טעם. אני רוצה להסביר את הנקודה הזו עוד קצת.

יש עובדות. העולם מורכב ממציאות. פלוני חי בארץ מסוימת, פלוני אחר חי בארץ אחרת. פלוני הוא בגיל הזה, פלוני אחר בגיל אחר. יש הרבה עובדות קיימות, אבל מי יודע אם יש להן משמעות לחיי. נניח שמחר ייגש אלי חבר ויאמר לי, תדע לך, אני מבוגר ממה שחשבת ב... שבועיים. אל תספר לי את זה. אם אתה רוצה לספר לי שהיום יום ההולדת שלך, ואתה רוצה מתנה – בסדר. לידיעה הזו יש משמעות. היחס שלי אליך ישתנה, לפחות להיום, אם היום יום הולדתך. אני אסתכל עליך בעיניים אחרות.

חוץ מעולם העובדות, אנחנו צריכים לדבר על עולם האדם. אילו עובדות רלוונטיות לאדם. הבעיה היא שכאן אנחנו נכנסים לים שלם ששמו הפסיכולוגיה. לא מה שמשמעותי בעיניי חייב להיות משמעותי בעינייך. לפעמים אנשים אומרים, זה לא באמת, זה רק בראש. לא חשוב שמה שבראש זה הרבה יותר משמעותי והרבה יותר אמתי מדברים שבמציאות. אבל עדיין, יש דעות שונות, יש טעם וריח.

דבר נוסף שצריך לזכור. העולם בו אנחנו חיים היום הוא עולם השונה לגמרי, בהרבה מובנים, מהעולם שהיה לפני, נניח, מאה שנים. אני חושב על סבא שלי שנפטר לפני שלושים שנים בערך. לו הייתי מספר לו שברית המועצות תיפול ותיעלם מן העולם, הוא היה אומר, וודאי, כשהמשיח יגיע. כל הרשעים יכלו. המחשבה שברית המועצות תיפול לפני ביאת המשיח לא הייתה יכולה להיתפס בדעתו. וזה רק הבדל אחד. העולם השתנה לגמרי. הרבה מאד מהדברים שדיברו אל אנשים פעם, שהיו משמעותיים, היום כבר אינם משמעותיים. ולהיפך.

יש כאן הנחה, שאני חושב שרב משה גם ביטא כמה פעמים, אבל שהייתה בכל אופן מונחת מאחורי כל התפיסה שלו. אפשר לדבר על האדם ולהסתכל על המציאות הנפשית המזדמנת שלו. זו שהיא תוצאה של המציאות שלו הבוקר. הבוקר הסנדוויץ' שהכינו לי לא היה טעים, או דווקא כן היה טעים, ולכן אני היום עצבני או שמח. או אני נולדתי בבית כזה, ואתה בבית כזה. – אלו משתנים. אני היום מקבל אותך בברכה, ואתה מקבל אותו בברכה. וכך הרבה הבדלים.

אבל יש תפיסה פנימית באדם, הנקראת צלם אלוקים, שאינה משתנית. היא הנחת יסוד של המציאות כך ברא בורא העולם את האדם. ויש אופן מסוים בו דברים מתפרשים על ידי האדם מעצם היותו אדם. יש דברים שיש להם משמעות. ר' משה היה אומר תמיד שהעצמים בעולם נקראים דברים, כי הם מדברים. אי אפשר להכחיש שראינו בחיינו הרבה דברים שלא דיברו אלינו כלל. זה ברור. אבל הדברים מדברים פירושו שאם היית מונח במקום הנכון. – ואין הכוונה לדבר בשפה של מוסר. אלא לומר שצריך לדעת שמעל המציאות הרגילה שלנו כבני אדם יש כיסויים רבים. הם צריכים להיות שם, הם לא רק עיוות. אבל הם לא משקפים.

עלה בדעתי כרגע דבר תורה ששמעתי ממנו פעם. לצטט גמרא תמיד מותר. הגמרא בברכות דף ס"ב אומרת שר' כהנא על גנא תותיה פורייה דרב. הוא נכנס מתחת למיטתו של רב כאשר רב היה עם אשתו. – מי עושה דברים כאלו? איך עלה על דעתו של רב כהנא לעשות דבר כזה?. צריך להיות חולה כדי לעשות דבר כזה. אמר רב משה, רב כהנא סבר שרב הוא מציאות שכולה תורה. איפה שיש רק תורה, אין היבט אישי. אין 'אני'. פועלים לפי מרשם. לצורך העניין, לבוא לחדר ניתוח זה לא נורא. מביאים סטודנטים לראות איך מנתחים אדם. כי הם מבינים שהרופא פועל לפי הכללים, וזה נקרא תורה. תורה היא, וללמוד אני צריך.

אמר לו רב, התורה הזו עוברת דרך הארץ. ובכל מצב חייב להתערב בה משהו אישי. יש פה היבט אישי שאי אפשר לבטל. – אני חושב שאלו דברי אמת טהורים. התורה כולה מדברת אל אותו רובד של האדם כמו שהוא מצד עצמו, כאדם. ננסה לחדור מתחת לבוץ, מתחת לעטיפות הרבות בהן אנו עטופים. יש משמעות לדברים כמו שהם. אם נדבר על הדברים ברובד הזה, אז הבדלי האדם והדורות, והשינויים שקורים – הם לא ישנו. לדברי התורה יהיה מקום בכל דור ודור.

אני חושב שזו הייתה הנחת היסוד של רב משה. התפקיד שלנו היא למצוא את המשותף, את אותה נקודת עומק המשותפת של בני האדם. נקודה שהיא לגמרי לא משותפת, כי רוב בני האדם כנראה לא ערים לה לפעמים. אבל היא משותפת בעומק. וזה לא שיש בעיות נפשיות שיש רק לי, ובעיות שיש רק לך, ובעיות משותפות לכל האנושות גם יחד. אלא, צורת אדם, שנברא בצלם – זה צורתו. לדברים החשובים יש משמעות, איך הם מתקבלים מצד התוכן הפנימי של בני האדם. זו נקודת העמל שלנו בדברי תורה: לנסות לרדת ולהבין מה חז"ל רצו לומר לאדם.

למה אנחנו מספרים שיצאנו ממצרים לפני שלושת אלפים שנה? מה אני אעשה עם זה? אז אנשים מחפשים נפקא מינה. נפקא מינה ראשונה: שצריך בליל פסח לאכול מצה. זה בלי ספק נפקא מינה. אבל אמור להיות מצב בו אדם שיצא ממצרים הוא שונה לחלוטין. ויש בכל אדם, באשר הוא אדם, נקודה שאם יציאת מצרים תדבר אליו, זה יגע בו. את הנקודה הזו אנחנו צריכים לחפש. זה מה שרב משה חיפש כמעט בכל מאמר חז"ל בו הוא עסק. לשם הוא התכוון להגיע.

נחזור לסוגיה שלנו. לקץ יש שתי משמעויות. שני הפסוקים שאנחנו אומרים אחרי שירת הים. ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והייתה לה' המלוכה. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. שני הפסוקים האלו מציגים את הצ הרע של הקץ, ואת הצד הטוב. ביעור הרע, ותיקון הטוב. וחשוב לזכור שבשני המקרים האלו הקץ לא התגלה. לגלות את הקץ פירושו להראות באיזה אופן הקיום שלנו בעולם מוביל בהכרח לדברים האלו. באיזשהו מקום, כל יהודי יודע את זה. שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. רש"י אומר שם בחומש, ה' שאנחנו מכירים היום, כאשר אנחנו מעידים על אחדותו, הוא עתיד להיות אחד בפי כל האומות. כרגע לא נסביר למה זה הפשט של רש"י. אבל כך רש"י פירש.

יש פה נקודה. יהודים חיים בעולם, ובדרך כלל חונכו בחינוך של אמונה. הם יודעים כל מה שצריך לדעת. לגלות את הקץ פירושו להראות איך המציאות שלנו בחיים, ההוויה שלנו, מחייבת אותנו, או מובילה בהכרח לתפיסה של ביעור הרע ותיקון הטוב. כשיצחק אבינו רצה לגלות את הקץ עם עשו, הוא התכוון לומר לו, תקשיב טוב, יש לך צד רע. באותה שעה כמובן יצחק סבר שאפשר לתקן אותו. אבל אי אפשר לצרף את עשו לקדושה אם משאירים את הרע קיים. אין ספק שיש דרך ארוכה להגיע עד הקץ. אבל לפחות תראה לאן אתה הולך. תראה באיזה אופן הרע שבך, אותם צדדים של רע – עבודה זרה, או סוג אחר של קלקול – הם לא שייכים לעצם צורת אדם. הם לא שייכים לעצם החיים. אם תדע את זה, אז תהיה לך עדיין הרבה עבודה. הדרך עלולה להיות ארוכה מאד. אבל תדע תמיד לאן אתה הולך.

בהזדמנות אחרת, אני עכשיו נזכר, הר' משה דיבר על נקודה אחרת. רש"י אומר שמכיוון שנסתלקה מיעקב אבינו השכינה והוא לא יכול היה לגלות את הקץ, הוא התחיל לגלות דברים אחרים. מה זאת אומרת. באתי להציע שידוך למישהו, ומסתבר שהבת שלו כבר מאורסת. אז בוא נדבר קצת פוליטיקה. או סליחה, בלימוד. אם הוא בא לגלות את הקץ, ומתברר שאי אפשר, אז תלכו הביתה. – זה באמת בלתי נסלח, איזה מין דבר זה להתחיל לדבר דברים אחרים.

פירוש הדברים הוא שמה שיעקב אבינו רצה לגלות לגבי הקץ, בטווח רחוק, הוא גילה בטווח קצר. הוא פירש לכל אחד מהשבטים מה המקום בו הוא צריך לעבוד את ה', לתקן במרחב הקצר של הזמן. צריך להבין את ההבדל. כשבן אדם יודע לאן הוא הולך, אז הדרך לשם קיימת כבר בתודעתו. כנראה, אם נסתלקה השכינה משני האנשים שניסו לגלות את הקץ, אז פירוש הדברים הוא שאין דבר כזה. בורא העולם רוצה שנלך אל הקץ בלי לדעת לאן אנחנו הולכים.

שימו לב לעיקרון שמונח פה. כל כך הרבה פעמים אנחנו שומעים את דברי חז"ל. ר' משה רצה למצוא בכל מאמר חז"ל את האופן בו זה רלוונטי לחיים שלי. באיזה אופן אדם שיודע את הקץ או לא יודע הוא אדם אחר. חייו הם חיים אחרים. כל אחד מאתנו מכיר ציורים כאלו בהם הוא חותר למטרה מסוימת, ויש לו בראש תמונה ברורה, לאן הוא הולך. אם אדם רוצה, לצורך העניין, לשמור על המשקל. גם אנשים שלא רגילים לשמור על המשקל שלהם, יש להם ציור בראש, מה זה נקרא לאכול באופן מאוזן. זה ציור שאפשר לקבל. אפשר לקרוא על זה ספר, או לראות בן אדם שחי באופן זה. ולפעמים אני יכול להעלות במחשבתי את הציור, ולדעת לאן אני הולך.

'ביקש לגלות את הקץ' זה אומר שהוא ביקש לגלות לאן אנחנו הולכים, לא מבחינת הזמן. זה לא היה משנה לאנשים בהיסטוריה אם זה יהיה בתשע"ד, או תשע"ה או תשע"ז. מה יעשה אדם שחי בתשע"א – אני לא מדבר על האלף הקודם. מה זה משנה אם זה שש שנים או שבע, או מאה שנה. מה תעשה עם זה? כשחז"ל אומרים שיעקב או יצחק אבינו רוצים לגלות את הקץ, כוונתם היא או לגבי צד הקדושה, צד האמונה, שמוביל אל האמת השלימה. באיזה אופן ה'אמת מלכנו אפס זולתו' מוביל ל'על כן נקוה לך ה' אלוקינו לראות במהרה בתפארת עוזך'. והצד השני של גילוי הקץ הוא באיזה אופן הרע יכול לדעת – כנראה, אם יצחק רצה לגלות את הרע לעשו, כנראה שחז"ל רצו לומר לנו שהצד הרע שקיים אצל עשו יש לו איזושהי אחיזה גם אצלנו.

ר' משה בדרך כלל דרש מאנשים לשמוע אותו בקביעות. הוא לא דרש יותר מזה. היו שומעים חכמים יותר ופחות. הוא רק דרש שאנשים יהיו ברמת רצינות כזו שהם יבואו בקביעות. הוא רצה לתרגם – אשתמש בלשון חריפה – את התורה לעברית. לשפה שתהיה רלוונטית עבורנו, שהיא תהיה קיימת, שתהיה לה מציאות. הוא קיווה והאמין שהתרגומים האלו הם אותם התרגומים אליהם התכוונו חז"ל תמיד. אבל העיקרון החשוב הוא שאין דבר בחז"ל שמכוון פשוט לספק לך את יצר הסקרנות. היה פה בישיבה אחד ששאל אותו האם רבקה הייתה באמת בת שלוש כשהיא נישאה. הוא אמר, ואם אני אענה לך תשובה, אתה תהיה מאושר? כדאי לך להשקיע מחשבה בשאלה, מה רוצים להגיד לך. זה קודם לשאלה, האם זה כפשוטו או לא כפשוטו.

יש פה מהלך עקרוני. הרבה מאד אנשים עסקו ועוסקים בבירור של כל מיני עובדות, בניסיון להשלים את כל הפרטים החסרים בסיפורי התורה. חלקם דברי אמת. לצורך העניין, אביא דוגמא נוספת ששמעתי ממנו פעם. באיזה יום בירך יעקב את עשו? בזוהר כתוב שזה היה בראש השנה, במדרש כתוב שזה היה בפסח. מישהו שכח להעביר את התאריך הנכון? היה פה בלבול? הוא אומר, האירוע הזה הוא אירוע של דין. יש שני צדדים למטבע, מי צריך לקבל את הברכות. והעולם כולו עומד וממתין. יש פה ציור, איך נראה ראש השנה. במלים אחרות – המלים שלי – לא באים לומר לך מתי זה היה. אלא באים לצייר לך כיצד אתה צריך להרגיש בראש השנה. מה זה ראש השנה בשבילך. ולהיפך, אם אומרים לך שזה פסח, אומרים לך שהאירוע הזה הוא פסח. כמו שבפסח נאמר, או הניסה אלוקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים. עם ישראל היה בתחתית המדרגה, זרקו את הילדים שלו ליאור. והקב"ה בא ונשא אותנו על כנפי נשרים. כך, באופן הזה, הקב"ה בא לביתו של יצחק, כאשר הברכות היו, מבחינת המציאות החיצונית, לגמרי של עשו – והקב"ה בא והפך את הקערה על פיה. אז הנה, יש לך יום שהוא גם פסח וגם ראש השנה. – יש תמיד סכנה שמישהו בסוף ישאל, נו, אז מתי זה באמת היה?

מטרת דברי פה היא לא לומר דברי הספד – את זה נשתדל לעשות מחר. אני רוצה פה ללמוד את הסוגיה הזו. יש פה דרך חשיבה. היא כוללת כמה עקרונות. אבל אני מתרכז פה בעיקרון המרכזי, עליו התחלנו לדבר. המציאות של הדברים חשובה, אבל היא חשובה מכיוון שהיא פועלת עלינו כבני אדם. העולם האמתי אינו העולם הריאלי – בו מודדים את הדברים בקילוגרמים, מטרים ומעלות צלזיוס. העולם האמתי הוא העולם בו בני האדם תופסים דברים. אפשר להמחיש זאת בצורה פשוטה. אנשי מדע יאמרו שכשאני מחכך את ידי, אני משמיד מיליוני תאים בגוף. ג'נוסייד. אבל אף אחד לא מתרגש. למה? כי לתאים האלו אין משמעות. אם אני אלך בדרך בה רבבות נמלים הולכות, ואני בכל פסיעה משמיד נמלים, אני עדיין לא מתרגש. אם הייתי הורג חתולים בצורה כזאת, כבר הייתם מסתכלים עלי אחרת. למה יש הבדל? כי בני אדם תופסים חתולים באופן שונה מנמלים. כלומר, העולם האמתי הוא העולם בו דברים שבחוץ פועלים עלינו.

זה שלב ראשון. אבל זו בעיה גדולה. אם כל אחד חי במציאות אחרת, מה יש לנו במשותף? שלא לדבר על זה שבני אדם היום מן הסתם שונים לגמרי מאלו שחיו לפני אלף שנים. אם יש תורה המדברת לבני האדם בכל הדורות כולם, חייב להיות ממד באדם שאינו משתנה. זה אותו המבנה בנפש האדם, הנקרא צלם אלוקים, שנמצא מתחת לכל הכיסויים.

חשוב להדגיש, שלא מדובר פה על ביקורת. הכיסויים האלו הם חלק מהמציאות האנושית. האדם אמור להיראות כך. האדם אינו מציאות עליונה טהורה. יש לו סיפור חיים, דברים קורים לו ומשנים אותו. הוא צריך להתמודד עם השינויים האלו. אבל צריך גם לדעת שהתגובה הספונטנית הראשונית שלי – ואת זה לא אני אומר, את זה אמר בורא העולם – בדרך כלל לא נכונה. כי יצר לב האדם רע מנעוריו. זו המציאות האנושית. 'יצר' אינו הנטייה הפנימית של האדם, אלא הצורה שהאדם נותן לתודעה שלו. היא בדרך כלל לא נכונה. צריך עמל כדי לרדת יותר לעומק. אז אם נגיע לצורת המציאות האנושית, בטהרתה, צורת האדם האמתית, צלם אלוקים – שם לדברים יש משמעות. ויש להם שם את אותה המשמעות שיש להם כמו שהייתה להם לפני אלף שנים, ועבורי כמו עבורך, ולכל אדם יש להם את אותה המשמעות. מה הסיכוי שהחלק הזה באישיות שלי יצא החוצה? לכל אדם יש רגעים כאלו, מקומות כאלו.

הר' משה ז"ל היה הולך שנים רבות ברגל מבית וגן ועד אור שמח לשיעור שלו. הרבה שנים. שאלתי אותו פעם אם כשהוא הולך הוא מתכונן לשיעור. הוא אמר, אין שיעור שאני אומר בלי להכין. אבל לאו דווקא לפני השיעור. יש שיעורים שהכנתי לפני עשר שנים. שיעור צריך להכין, בלי ספק. אבל הוא חשב על דברים אחרים. הוא חשב על עולם ומלואו, על הרבה דברי תורה, אבל לאו דווקא. מאד היה חשוב לו להבין את המציאות, וזה חלק בלתי נפרד מהבניין שהוא בנה.

הכמות העצומה של דברי התורה שהוא דיבר בימי חייו, הייתה פרויקט אדיר של תרגום חז"ל לשפת אדם, שגם אנחנו נוכל למצוא בה משהו אנושי. משהו שמדבר לבני האדם. כמעט תמיד, אם עלתה שאלה מסוג אחר, היה לו קל, אז הוא ענה לך. אבל השאלות האלו כמעט ולא עניינו אותו. לפעמים הוא היה אומר, כזאת שאלה תשאל את הרב השכונתי. זה לא מה שחשוב. והוא הצליח כך לייתר – עבור מי שהתרגל לשמוע אותו – לייתר דיונים רבים שאנשים אחרים רואים בהם את מרכז החיים. לדון בשאלה מתי זה היה, איך זה היה – זה לא הנושא. פה ושם קרה שאנשים שאלו שאלות כאלו והוא השתדל לענות להם. אבל מטרתו האמתית לא הייתה לענות על שאלות כאלו, אלא לבנות עולם כזה שהוא באמת משמעותי.

עד כאן סעיף א', הסעיף הכללי ביותר. ועכשיו לגבי הסעיפים האחרים הבאים לידי ביטוי בשיעור הזה שהבאתי. כשאתה קורא את הרמב"ם בפשטות, הרמב"ם סותר את הגמרא. הגמרא אומרת שיעקב אבינו ביקש לגלות את הקץ, והרמב"ם אומר שיעקב אבינו ציום וזרזם על ייחוד ה' ועל דרך ה'. – היו אולי לרמב"ם סיבות אחרות מדוע הוא לא רצה לכתוב את הגמרא כצורתה. אבל הוא בעצם מסביר פה: מה הכוונה לגלות את הקץ? הכוונה היא לגלות באיזה אופן ייחוד ה' הוא מספיק ברור, שאפשר ללכת אתו עד הגאולה. אולי יוצא מזה גם כמה זמן זה לוקח – או לא יוצא מזה. זה לא משנה. לגלות את הקץ משמעו להבין את הפסוק, והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. – הוא המשיך בשיעור לעמוד על כל ההדגשים בדברי הרמב"ם – למה שמע ישראל, מה 'ישראל' עושה פה.

יש פה כמה גישות איך ליישב את הרמב"ם עם הגמרא. גישה אחת היא לומר, לרמב"ם הייתה סיבה טובה לא לומר את הגמרא. ויש מי שאמר שהרי כתוב בגמרא שאחרי שנסתלקה ממנו שכינה הוא חשש שמא יש בהם פסול, ולכן ציום וזרזם על ייחוד ה'. כלומר, לפי הפרשנות הזאת, הרמב"ם קטע את הסיפור בתחילתו, וגם זה נכון באופן מסוים.

הכלל הראשון של הר' משה בלהבין דברי חז"ל זה שזה לא מסתבר שאלו יהיו התירוצים. במלים שלו, הסברת, איכשהו, ברמה סבירה, איך אתה מתמודד עם מה שהרמב"ם כתב. אבל לא הסברת למה הרמב"ם כתב את מה שהוא כתב. – יש פה דרישה מאד חזקה לשלימות. כמו שאם יש לך ילד טוב, אתה מצפה ממנו להישגים. אז לפחות אפשר לצפות גם מהרמב"ם ומרש"י שהם יידעו לדבר לעניין. הוא תבע את התביעה הזאת מהחכמים, ומעצמו. הוא באמת ירק דם. עמל התורה שלו לא היה רק השעות הרבות, השבועות ושנים של לימוד תורה. אלא העמל שלו היה לשבר את התפיסות הראשוניות שכל אחד מאתנו גדל אתן, ולחשוב, אולי אחרת. זה באמת עמל גדול. זה קשה מנשוא.

בפירוש לא התכוונתי פה לדברי הספד. אני חושב שהצגנו פה קווים ראשוניים, כלליים מאד, לדרך החשיבה שלו. זוהי התורה שלו. את בית המדרש הזה בו אנחנו נמצאים ייסד ר' משה, ומן הראוי שיילמדו פה את תורתו, בוודאי בימים האלו. שהקב"ה יהיה אתנו תמיד. אין דבר מלבד ללמוד תורה. בורא העולם נמצא בתורה. אין מקום אחר להשיג אותו. מתוך התורה אפשר לצאת ולעשות הרבה דברים, לדעת הרבה דברים. אבל המקום בו אנחנו צריכים לחפש את הקב"ה זה בתוך התורה. ויש אופן להוציא מתוך דברי התורה הרבה מאד אור, הרבה מאד יופי, הרבה מאד חיים. שהקב"ה יהיה אתנו תמיד.

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » א' ינואר 29, 2017 1:44 pm

דודי צח כתב:גם החלק של דרישת האותיות של המלה והתיבה, עם ניתוח אחר ניתוח, מצרים - מצר-ים-צר וכו' וכו'. זה בוודאי אינו מטבע עובר לסוחר, אלא לאלו שרגילים לסגנון.



הראשון שהזכיר מצרים מצר-ים. הוא האריז"ל.

עמרם

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי עמרם » א' ינואר 29, 2017 6:26 pm

הערת אגב לגבי עצם ההבנה שמצרים מרמז על מיצר שהוא ההיפך ממרחב ("כמו מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה") מרומז כנראה בפסוק "וארד להצילו מיד מצרים וכו' אל ארץ טובה ורחבה" (שמות ג.ח.) וכן בתהילים פ"א י"א "אנכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו".

דודי צח
הודעות: 718
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי דודי צח » א' ינואר 29, 2017 6:42 pm

יפה, של מי הרעיון?

עמרם

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי עמרם » א' ינואר 29, 2017 7:59 pm

מאשר חנני ה'. (לא בדקתי אם הקדימני אחר.)

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי איש טלז » א' ינואר 29, 2017 9:43 pm

קטע מתוך שיחת הגרחי"ק בישיבת חברון
בימים אלו הרבה מדברים על גאון מרביץ תורה גדול בענקים. וראוי להתבונן בענין כבוד ת"ח בפטירתו, דאיתא בגמ' )כתובות י"ז( מאן דתני
צריך ס' ריבוא נטילתה כנתינתה אבל מאן דתני ומתני לית ליה שיעורא. והבי' הוא שמאן דתני תורתו נמצאת בכלל"י, ונטילתה הוא
מהכלל, וממילא החיוב הוא בס' ריבוא שזה כלל ,כשם שנתינתה היתה לכלל, אבל מאן דמתני תורתו נמצאת בכל א' וא', ונטילתה
הוא מכל אחד, ונמצא דנטילתה של תורת חכם זה היא ללא שיעורא ומשום הכי אף כבודו הוא ללא שיעורא, והחיוב הוא על כל אחד.
והלב מרגיש שהדברים נוגעים במסויים להסתלקותו, שכן אמר לי הגר"צ פרצוביץ שכל מי שפוגשים יש לו משהו לחזור מתורת ר' משה
וכ"א חפץ להרגיש חיבור, ושזו תופעה ייחודית שלא רואים בעלמא. ונראה ששורש ההרגשה היא מכח שהמתני דידיה גופא היה ללא
שיעורא.

וונדרבר
הודעות: 1671
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי וונדרבר » א' ינואר 29, 2017 10:29 pm

עושה חדשות כתב:
וונדרבר כתב:ראה תחילת ספר "פעמי שולמית",
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0002
מי המחבר? (אם מותר לשאול).

ראה "המעין" כרך ל' גליון ג' (ניסן תש"ן) עמ' 70, שנראה משם שס' "פעמי שולמית" נתחבר ע"י הרב רפאל מנחם שלנגר, (שייך לספרו עמודי שלמה, ואהבת איתן), עיי"ש.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' ינואר 29, 2017 11:17 pm

ספרן כתב:"לאחר מכן ביציקת מים על ידי בעל
ה"פחד יצחק" הוא הגיע למחוזות יותר נועזים. ועדיין,
הוא היה רחוק מלחדש מתודה מקיפה ומקורית מעבר
למה שקיבל מהרב הוטנר.
מסופקני אף אם הרב הוטנר חידש תיאולוגיה
מקורית. הוא היה מחנך שפקח עיניים בשאלותיו
העמוקות ולימד לחשוב. אך ביאוריו־תירוציו עם כל
הברק שהתלווה אליהם לא סללו דרך ממש חדשה.
זה כולל את תפיסת הטקסט המיוחדת המקורית.
ואם נרצה, לא בהכרח בכל דור אנו עוסקים בגילוי
דוקטרינות ויצירת אסכולות שלא שזפתן השמש. דיינו
אם נשכיל להסביר ולהפוך לפופולרי את התובנות
שכבר הוטמעו אצל הקדמונים ולפענחם. זה מה שעשו
אף רבותיהם; הן של הרב הוטנר והן של הרב שפירא.
אם כן במה התמצתה גדלות האיש? הרב היה
שגריר התורה בטהרתה שידע לפעמים לתרגם זאת גם
לשפת העולם הגדול. הוא הצליח לשלב בין שמירה
קפדנית של מסורות ואמונות העבר עם שידורן למאה
ה־21 בעברית צברית מודרנית ופוסטמודרנית באופן
שכבש את הקהל. הוא גם ניחן באישיות כריזמטית, בחן
ובהדר, בשמץ של משובה ובחוש הומור מדהים. הוא
היה אוהב ישראל מובהק.
ישעיה שטיינברגר
הרב ישעיה שטיינברגר הוא רב שכונות רמות שרת
ודניה בירושלים, וראש מכון "זיו התורה"


דוגמה נכונה כתבנו לעיל, מה שהרב הוטנר באר למה לא כתב הרמח"ל על "תורה" בכלל "מסילת ישרים", מפני שהכל הוא תורה, תורה של זהירות, זריזות וכולי, ר' משה שפירא זלה"ה הטיב לנסח כדרכו הייחודית, שהתורה היא המסילה בעצמה, ועל המסילה עולים מזהירות לזריזות וכולי, בזה היה כוחו של האיש, בהגדרה, ואולי אפשר להספידו ע"ד חידושי הרי"מ את הקוצקאר, "אבד צדיק מן הארץ ואין איש שם על לב", אין מי שישים את הדברים על הלב, רק אצלו אולי זה שייך יותר למוח או משהו שבין הלב למוח, בחוויה של קירוב הדברים של המוח ללב.

דודי צח
הודעות: 718
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי דודי צח » ב' ינואר 30, 2017 9:51 am

הרואה רבי משה שפירא בחלום (מבקר בבית, משוחח בנעימות) - מה סימנו ופתרונו?

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מוישי » ב' ינואר 30, 2017 9:57 am

דודי צח כתב:הרואה רבי משה שפירא בחלום (מבקר בבית, משוחח בנעימות) - מה סימנו ופתרונו?

שחושב עליו הרבה ביום.
פ"א סיפר חסיד שהרבי התגלה אליו בחלום. א"ל חברו: תפסיק לחלום על הרבי....

ספרן
הודעות: 433
הצטרף: ב' אוגוסט 02, 2010 10:58 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ספרן » ב' ינואר 30, 2017 11:19 am

צ"ל כמובן, תפסיק לחשוב על הרבי ...

סמל אישי של המשתמש
ארזי ביתר
הודעות: 2273
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ב' ינואר 30, 2017 11:47 am

וכעי"ז מסופר על יהודי, שבחלום הלילה ראה את הקב"ה מדבר עמו. למחר, פנה אל הרב בסערת רגשות, ושאלו מה זה ועל מה זה. אמר לו הרב, כנראה שחשבת עליו ביום.

נענה אותו יהודי ואמר, מתי יש לי זמן לחשוב על הקב"ה? אני קם בבוקר ורץ להתפלל שחרית, לאחר מכן אני אוכל פת שחרית, רץ לכולל ללמוד, בצהריים אני אוכל ארוחת צהריים ורץ שוב לכולל, וכן בערב יש לי סדר לימוד עם כמה חברותות, מתי יש לי זמן לחשוב על הקב"ה???...

וונדרבר
הודעות: 1671
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי וונדרבר » ב' ינואר 30, 2017 3:36 pm

ארזי ביתר כתב:וכעי"ז מסופר על יהודי, שבחלום הלילה ראה את הקב"ה מדבר עמו. למחר, פנה אל הרב בסערת רגשות, ושאלו מה זה ועל מה זה. אמר לו הרב, כנראה שחשבת עליו ביום.
נענה אותו יהודי ואמר, מתי יש לי זמן לחשוב על הקב"ה? אני קם בבוקר ורץ להתפלל שחרית, לאחר מכן אני אוכל פת שחרית, רץ לכולל ללמוד, בצהריים אני אוכל ארוחת צהריים ורץ שוב לכולל, וכן בערב יש לי סדר לימוד עם כמה חברותות, מתי יש לי זמן לחשוב על הקב"ה???...

viewtopic.php?f=19&t=31074&p=332550#p332550

ראש
הודעות: 344
הצטרף: ו' אפריל 17, 2015 9:43 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ראש » ג' ינואר 31, 2017 7:55 pm

ש. ספראי כתב:
י. אברהם כתב:הרב ספראי
עיין בס' שתולים לבית ה' לרי"מ פליסקין ותמצא נחת.

אכן, אנחנו חברים טובים כבר כמה שנים....
אתמול הוא שלח לי במייל חלק מספרו הבא.

נראה לי שהוא שלח זה על מנת לקבל בקורת.
ספר משובח שגרם לי לקנות גם את הקודם שכבר מודפס,וליהנות מספר ברמה שלא הכרתי בתחומים אלו כמותו.
אין כאן פרגונים בעלמא, תקרא ותבין...
נערך לאחרונה על ידי ראש ב ד' פברואר 01, 2017 2:46 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שלמה מרלר
הודעות: 27
הצטרף: ד' דצמבר 28, 2016 10:32 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי שלמה מרלר » ד' פברואר 01, 2017 9:16 am

יש"כ

ראש
הודעות: 344
הצטרף: ו' אפריל 17, 2015 9:43 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ראש » ד' פברואר 01, 2017 2:45 pm

ספרו של הרב פליסקין הוסר מהודעתי בכוונה?

אמיר כרמי
הודעות: 457
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:59 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אמיר כרמי » ד' פברואר 01, 2017 6:57 pm

האם מישהו יכול להעלות שיעור שלו בלימוד?
האם יש כזה דבר מוקלט בכלל
(אחרי תקופה של שמיעת שיעורים על פרשת השבוע השיעור על קבלו דעתי גרם לי לרצות מאוד לשמוע גם בלימוד)
תודה מראש


מאיר מינקוביץ
הודעות: 1
הצטרף: ה' פברואר 02, 2017 2:31 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מאיר מינקוביץ » ה' פברואר 02, 2017 2:34 pm

הקדשה שנכתבה על הרב:

מוקדש לעילוי נשמת
מרן הגאון
רבי משה ב"ר מאיר יצחק שפירא זצ"ל
שבשיעוריו הטעימני
את טעם החיים
החיים שבתורה
התורה שבבריאה
ולהיות תלמידו כה נשתוקקתי
ולא זכיתי
שקעה החמה
שקעה נפשי

נלקח
ליל צום העשירי התשע"ז

דודי צח
הודעות: 718
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי דודי צח » ה' פברואר 02, 2017 3:13 pm

אמיר כרמי כתב:האם מישהו יכול להעלות שיעור שלו בלימוד?
האם יש כזה דבר מוקלט בכלל
(אחרי תקופה של שמיעת שיעורים על פרשת השבוע השיעור על קבלו דעתי גרם לי לרצות מאוד לשמוע גם בלימוד)
תודה מראש


שמעתי שיש סלילי קלטות רבים בישיבת תורת ה' ברחוב מנחת יצחק בירושת"ו. שיעורי סוגיות.
חבל שאין למישהו יוזמה להמיר את הכלל לקבצי מחשב.

נ.ב. השיעורים באידיש

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ה' פברואר 02, 2017 3:15 pm

דודי צח כתב:
אמיר כרמי כתב:האם מישהו יכול להעלות שיעור שלו בלימוד?
האם יש כזה דבר מוקלט בכלל
(אחרי תקופה של שמיעת שיעורים על פרשת השבוע השיעור על קבלו דעתי גרם לי לרצות מאוד לשמוע גם בלימוד)
תודה מראש


שמעתי שיש סלילי קלטות רבים בישיבת תורת ה' ברחוב מנחת יצחק בירושת"ו. שיעורי סוגיות.
חבל שאין למישהו יוזמה להמיר את הכלל לקבצי מחשב.

נ.ב. השיעורים באידיש
יש כמה שיעורים בקול הלשון.

אמיר כרמי
הודעות: 457
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:59 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אמיר כרמי » ה' פברואר 02, 2017 9:34 pm

נשר כתב:
דודי צח כתב:
אמיר כרמי כתב:האם מישהו יכול להעלות שיעור שלו בלימוד?
האם יש כזה דבר מוקלט בכלל
(אחרי תקופה של שמיעת שיעורים על פרשת השבוע השיעור על קבלו דעתי גרם לי לרצות מאוד לשמוע גם בלימוד)
תודה מראש


שמעתי שיש סלילי קלטות רבים בישיבת תורת ה' ברחוב מנחת יצחק בירושת"ו. שיעורי סוגיות.
חבל שאין למישהו יוזמה להמיר את הכלל לקבצי מחשב.

נ.ב. השיעורים באידיש
יש כמה שיעורים בקול הלשון.

אפשר קישור?

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' פברואר 02, 2017 10:51 pm

איש_ספר כתב:אני רוצה לשאול שאלת חושים בן דן

לצורך הדיון הבה נחלק את שומרי תו"מ לארבע קבוצות:

א. למדנים (עוסקים בעיקר בעיון בסגנון הישיבות הק')
ב. בעלי הלכה (עוסקים בלימוד הלכה/אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בסגנונות שונים).
ג. מקובלים (עיקר לימודם ספרי האריז"ל ועוד)
ד. בעלי מחשבה (לרוב מדובר במשהו נוסף, אבל די מרכזי באישיותם, והם לומדי מהר"ל, חלק מספרי רמח"ל וכו').

מי מארבעתם מקפיד יותר על אמירת שמו"ת? מי מהם נזהר יותר שלא לעבור לפני המתפלל?

אין ספק שבעלי הלכה, שזה עיסוקם נזהרים יותר, אבל איך הייתם מדרגים את השאר?


יש שאלה אחרת [שאומרת שהחלוקה לא נכונה].
כמה מהלמדנים ובעלי הלכה [וגם המקובלים], בדורנו,
מתעלים ומתחזקים במה שהם עושים בשאר היום ובאמונתם וכו' מקבלים תשובות על שאלות וכיוונים בחיים וכו' וכו',
מכוח ומכוח שני של הלימודים המוזכרים בסעיף ד.
כל אחד בשיעור דיליה.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' פברואר 02, 2017 11:00 pm

איש_ספר כתב:הרב בן מלך

אני חס על זמנך על זמני ועל זמן הקוראים לחזור רצוא ושוב בלי שום תכלית. ולכן אכתוב בקיצור ובכן:
האם מופרך בעינך שיש אנשים שחושבים שדקדוק הלכה (ודוק, כי המדובר על דקדוק הלכה ולא על פרומקייט) עומד בדרגה גבוהה יותר מאשר חיות במצוה? האם לא סביר בעינך, שיש מי שסבור ששיעור דקדוק הלכה בחוג מסוים מלמד על טיבו ומהותו? הבנו שבעינך המדרג שונה לחלוטין, אבל למה לא תאפשר למי שסבור אחרת לבדוק בכלים שלו? תמהני.


מלבד מה שכתבתי בהודעה הקודמת יש לציין כמה נקודות נוספות:
א. יש אין סוף רמות של דקדוק הלכה ואין סוף רמות של חיות במצווה. בשביל לקבוע שאחד יותר חשוב מהשני צריך לקבוע על איזו רמה מדברים.
ב. החלוקה היא לא רק דקדוק במצוות מול חיות יש עוד הרבה נושאים.
ג. הלכה [במובן הטהור] זה לא רק מצוות מעשיות.
[למשל, ורק למשל. אפשר לבדוק איפה בורחים יותר ממפלגתיות, שגוררת בעקבותיה השחתות רבות המאוסות בעיני ה'].

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ה' פברואר 02, 2017 11:30 pm

אמיר כרמי כתב:אפשר קישור?


הנה שיעור נפלא על כלאי הכרם, לצפייה!!
שיעור למדני, בסופו עשר דקות אגדה.
(ובאמצע פנינה יפה מר' פנחס מקוריץ)
http://www.kolhalashon.com/new/Media/Pl ... hiurNum=82

ברוך יעקב
הודעות: 8
הצטרף: ג' ינואר 17, 2017 1:23 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ברוך יעקב » ו' פברואר 03, 2017 2:09 am

שומע ומשמיע כתב:
איש_ספר כתב:הרב בן מלך

אני חס על זמנך על זמני ועל זמן הקוראים לחזור רצוא ושוב בלי שום תכלית. ולכן אכתוב בקיצור ובכן:
האם מופרך בעינך שיש אנשים שחושבים שדקדוק הלכה (ודוק, כי המדובר על דקדוק הלכה ולא על פרומקייט) עומד בדרגה גבוהה יותר מאשר חיות במצוה? האם לא סביר בעינך, שיש מי שסבור ששיעור דקדוק הלכה בחוג מסוים מלמד על טיבו ומהותו? הבנו שבעינך המדרג שונה לחלוטין, אבל למה לא תאפשר למי שסבור אחרת לבדוק בכלים שלו? תמהני.


מלבד מה שכתבתי בהודעה הקודמת יש לציין כמה נקודות נוספות:
א. יש אין סוף רמות של דקדוק הלכה ואין סוף רמות של חיות במצווה. בשביל לקבוע שאחד יותר חשוב מהשני צריך לקבוע על איזו רמה מדברים.
ב. החלוקה היא לא רק דקדוק במצוות מול חיות יש עוד הרבה נושאים.
ג. הלכה [במובן הטהור] זה לא רק מצוות מעשיות.
[למשל, ורק למשל. אפשר לבדוק איפה בורחים יותר ממפלגתיות, שגוררת בעקבותיה השחתות רבות המאוסות בעיני ה'].



אכן, הבחינה אינה יכולה להיות ב"עשה טוב" או בעשיית דברים "קבוצתיים" שעשייתם משייכת את העושה למפלגת ה'מחמירים' או ה'פרומערס' או סתם מפלגתיות.
והנה קטע מדברי החזו"א באמונה ובטחון (אות יג):
קבצים מצורפים
אמונה ובטחון לחזו''א.pdf
(152.36 KiB) הורד 436 פעמים

אמיר כרמי
הודעות: 457
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:59 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אמיר כרמי » ו' פברואר 03, 2017 8:37 am

נשר כתב:
אמיר כרמי כתב:אפשר קישור?


הנה שיעור נפלא על כלאי הכרם, לצפייה!!
שיעור למדני, בסופו עשר דקות אגדה.
(ובאמצע פנינה יפה מר' פנחס מקוריץ)
http://www.kolhalashon.com/new/Media/Pl ... hiurNum=82

ישר כח עצום

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ו' פברואר 03, 2017 12:53 pm

למישהו יש פרטים על ההספד שיהיה במוצ"ש?

שמעתי שיספידוהו הגר"י הלל שליט"א, ועוד.

מי הם המספידים האחרים? ומה המקום והשעה המדוייקים?

איסרלין
הודעות: 13
הצטרף: ה' פברואר 02, 2017 5:42 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי איסרלין » ו' פברואר 03, 2017 2:02 pm

הנה:
30.JPG
הספד
30.JPG (43.44 KiB) נצפה 16165 פעמים

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ו' פברואר 03, 2017 2:04 pm

ישר כח גדול.

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ב' פברואר 06, 2017 12:28 am

אשכול עם ד"ת מרבינו זצ"ל בעניני פרשת השבוע - יצי"מ ופסח.
viewtopic.php?f=27&t=9203

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 07, 2017 8:29 pm

עושה חדשות כתב:בנוגע לקברו של המהר"ל המוזכר לעיל, יש בזה דברים מהגרמ"ש באחת ההקדמות של הרב הרטמן, לבאר מה הטעם שיש התענינות של או"ה בקברו של המהר"ל. עי"ש.
כפי ששמעתי עדות נאמנת, אכן יש התענינות ונהירה של הגויים לקבר של המהר"ל באופן חריג. אולי זכור לכם מה מביא ע"ז הרב הרטמן?


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 162 אורחים