גודל מעלת מדת הבטחון ידוע, ולכאורה המדה הוא לבטוח שהכל מאתו יתברך, ממך הכל ומידך וגו', וכיון שכן הרי הקב"ה יכול לשנות הכל, ואנו בטוחים בו שמה שיעשה הוא לטובה.
ולכאורה הרי ידוע מראשונים שמי שהוא רשע (רשע הוא אפילו עובר על מחצוות דרבנן כמבואר במס' נדה) העונש שלו שהקב"ה מסיר השגחתו ממנו, א"כ איך יהיה מידת הבטחון שלו, ואם למשל נאבד לו כסף איך יתחזק, הרי לב יודע מרת נפשו ואם מכיר בעצמו חטאים ר"ל, יתכן שבאמת לא היה גזרה שיאבד לו כסף אלא בגלל שחטא הקב"ה הסיר השגחתו ממנו, ולא הגן עליו שלא יאבד לו הכסף, א"כ למה לא יצטער על עצמו על שלא שמר על הכסף כראוי? ולמה לא יעשה השתדלות יתר להגן על נפשו כי שמא אין עליו השגחה?
וכמו כן בעניין מה שמבואר שבעל בחירה יכול להזיק לאדם שאין זכיותיו מרובין אפילו לא נגזר לו, איך יהיה מדת הבטחון שלו לגבי בעל בחירה?
כמובן שמדת הבטחון שייך לכל, ולגבי בעל בחירה פסוקי התהילים מלאים מזה, רק השאלה שמפריע לו הוא, איך?