מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ספר חדש <שלמי שמחה, ממשנת מרן הגרש"ז אויערבאך>

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

ספר חדש <שלמי שמחה, ממשנת מרן הגרש"ז אויערבאך>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 31, 2011 6:25 pm

בחודש האחרון הופיע ויצא לאור ספר נוסף בסדרת ה'שלמים', ממשנתו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, בעריכת הרה"ג ר' טוביה פריינד שיחי' ממודיעין עילית, והפעם 'שלמי שמחה', כל עניני השמחות, החל מברית מילה ופדיון הבן, עבור דרך בר מצוה וכלה בשידוכין ונישואין, נחל נובע של פסקים ופנינים הלכות והנהגות ממקור החכמה ועמוד ההוראה נ"ע.

קובעים ברכה לעצמם ההערות הרבות של בני וחתני מרן זצ"ל, ויזכרו במיוחד הארות חתנו הגרז"נ גולדברג שליט"א, ששת עין עיונו על הספר מהחל ועד כלה. כן נדפסו על הגליון הערות רבות מתלמידו המובהק הג"ר אביגדור הלוי נבנצאל שליט"א.

מעוררים ענין רב פולמוסים הלכתיים שונים שסוקרו בהרחבה רבה בספר, כמו אב שקידש בתו קטנה (פרק נז), קביעת רגע הלידה לענין מילה בשמיני (פרק סח), נער בר מצוה שקשר תפילין בעודו קטן (פרק צח) ועוד כהנה.

המחבר הותיק אשר איתמחי גברא ואיתמחי קמיעא קיבץ וריבץ, סידר והתקין כשולחן הערוך, והוסיף מדיליה ידיעות חשובות ומגוונות מספרי הלכה ושו"ת, לבל יחסר המזג ותושלם המלאכה.

צפנתי מעט מגדים חדשים מדי עברי בין ערוגות הבושם, תוך נתינת דגש על 'חדשים', שהרי הספר נלקט ברובו מכתבים או משמועות שכבר מצאו מהלכים וקנו שביתה בבי- מדרשא באמצעות ספרים ומאספים שונים. [מנחת שלמה והליכות שלמה על כל חלקיהם, שולחן שלמה, שמירת שבת כהלכתה, אפריון שלמה, אוצר הברית, לב אברהם, נשמת אברהם, ישמח לב, חיכו ממתקים, ועלהו לא יבול, קובצי ישורון, מבקשי תורה, עטרת שלמה, ועוד רבים], ואך מיעוט הניכר מרשימות שונות של תלמידים ובני משפחה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ספר חדש <שלמי שמחה, ממשנת מרן הגרש"ז אויערבאך>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 31, 2011 6:26 pm

הדלקת האבוקות לאחר כיסוי הכלה – מה המקור?

בהסכמת מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א לספר הוסיף הערה: והנני להעירו להוסיף על חיבורו, אשר אאמו"ר זלה"ה היה מאז ומתמיד מקפיד בהדלקת האבוקות שמלוין את החתן לחופה, והיה נזהר להדליקם לאחר שהחתן מכסה את הכלה, וכמדומה שהיה לו מקור בזה מפיה"מ להרמב"ם. ולסוף ימיו לא הקפיד על זה כל כך, וכנראה שלא רצה כ"כ להתבלט בהנהגותיו כדרכו בקודש זיע"א.

בחפשי באוצר, לא זו בלבד שלא מצאתי את הפיה"מ המדובר, אלא שגם לא עלה בידי מקור נכבד או טעם כל שהוא להנהגה זו, רק נתוודעתי לקיומו של מנהג כזה בספרו של תלמיד מרן, הגאון ר' מרדכי גרוס שליט"א, בקונט' מילי דבי הילולא עמ' נב, אך דא עקא שלא הובא שם טעם או מקור.

ידידי הר"ב דבליצקי שליט"א העיר, כי באם אכן ישנו פיה"מ כזה, זה משמעותי ביותר לאור העובדא כי הגר"ע יוסף שליט"א שולל את מנהג הדלקת האבוקות אצל אחינו בני עדות המזרח לחלוטין.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ספר חדש <שלמי שמחה, ממשנת מרן הגרש"ז אויערבאך>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 31, 2011 6:27 pm

פרו ורבו – שתי מצוות

באדרת אליהו (בראשית א,כח) כתב רבינו הגר"א: פרו – שיהיו פרים ורבים ולא יהיו עקרות. ורבו – שיולידו פעמים רבות.

לאור דברי הגאון זי"ע, הפליג הגרז"נ גולדברג שליט"א (בהערותיו לספר, עמ' ח) לומר שפרו ורבו שתי מצוות הן, ובבן אחד כבר מקיימים מצות פרו, שהרי כבר אינו עקר, ואילו רבו מקיים רק בבן ובת.

ולפי"ז הוא מאיר הלכה נוספת, דהנה כתב הרמ"א (אה"ע סי' קנד) שמי שלא קיים פו"ר כופין אותו להוציא, אבל אם יש לו בן או בת אף שלא קיים המצוה כופין אותו להוציא. וביאר בשו"ת אבני נזר (אה"ע סי' א,ח) שלגרש אשה זה נחשב ליותר מחומש מנכסיו ואינו מחויב להוציאו ע"מ לקיים מ"ע, אבל אם אין לו בן או בת חמיר טפי שלא ימחה שמו מישראל, וכמו שמצינו שהחמירה תורה לחייב יבום ולהתיר אשת אח.

ולפי דברי הגר"א הנ"ל נמצא שאכן חלוקה מצות פרו ממצות רבו, שמצות רבו הרי היא ככל המצוות, שאין חייבים להוציא עליהם יותר מחומש, אולם מצות פרו שיסודה הוא שלא יהיה עקר חמורה שמחויב להוציא עליה יותר מחומש. [ואף שלא נמנו במנין התרי"ג מצוות, ועי'].

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ספר חדש <שלמי שמחה, ממשנת מרן הגרש"ז אויערבאך>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 31, 2011 6:27 pm

קנין מקום החופה ומקום היחוד – האם יש דין 'לכם' בהכנסה לביתו?

בספר ערוך השולחן (אה"ע סי' נה,יח) כתב: וזה שקובעין אצלינו החופה בחצר בית הכנסת יש טעם גדול לזה, לפי שעיקר החופה הוא היציאה מרשות האב לרשות הבעל וזהו אם הבעל נוטלה לביתו, אבל אצלינו המנהג בכמה פעמים שעושין הכל בבית אבי הכלה, ולפעמים אבי הכלה נוטל גם אותו לביתו על זמן מה, וא"כ במה ניכר שיצאה מרשות האב לרשות הבעל, לכן מעמידין החופה בחצר ביהכנ"ס שהוא מקום של הקהל, ובשעת החופה דעת הקהל להקנות קרקע זו לחתן זה, כמו אתרוג של הקהל שבשעת הברכה ביום ראשון של חג נחשב לכל אחד כשלו, וכיון דעתה קרקע זו שלו, נחשב כמביאה לרשותו.

ומדבריו נראה כי החתן צריך לקנות בקנין גמור את מקום החופה, אולם הגרש"ז הורה שא"צ להקפיד על כך, כן הובא בקובץ מבקשי תורה (גליון כט עמ' קנד) בשמו ובשם מרן הגריש"א שליט"א. וטעמא דמילתא שמקום החופה אינו מקום ההכנסה לביתו, אלא החדר יחוד (עמ' קסא).

[ובביאור הגר"א (שם ס"ק ט) מבואר שעכ"פ צריך לעשות איזה היכר שיוצאת מרשות האב לרשות הבעל, ולכן אם החתן נשאר לגור בבית אבי הכלה, אין לעשות החופה בביתו, ולפיכך מוציאה האב מרשותו לחצר בית הכנסת. אולם נראה שאין כוונתו ע"ד הערה"ש דבעינן שיקנה החתן את המקום, ובחופה מתקיים ההכנסה לרשות, אלא זה ענין היכר שיוצאת מבית אביה, דאל"כ אין בכך כלום שהיא נכנסת לחופה, ודוק].

אך לו בלבד, גם לענין מקום החדר יחוד סבר הגרש"ז שאין צריך לעשות קנין מיוחד כי הוא נכלל בשכירות האולם.

אמנם מובא ביאור בזה בשם בנו מו"ר הגר"ש שליט"א, דבשכירות ה'חדר היחוד' לא תליא בדין לכם כאתרוג דבעי קנין ע"פ דין תורה, משא"כ ההכנסה לרשות הבעל הוא בצורת הדבר של הכנסה לביתו שזה מורה על הנישואין, וליכא נפק"מ אם קנה המקום בפרוטה או לא. ולפי סברא זו ענין שכירות האולם הוא רק לרווחא דמילתא (עמ' רלא).

ועכ"פ נמצינו למדים שתי הגדרות שונות בדין הנישואין של מכניסה לביתו, בדברי הערוה"ש נתבאר להדיא דגדר הכניסה לביתו הוא שמכניסה לבית שלו, ומנגד, שיטת הגרש"ז שאין כאן אלא מעשה הכנסה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ספר חדש <שלמי שמחה, ממשנת מרן הגרש"ז אויערבאך>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 31, 2011 6:28 pm

חכו ממתקים וכולו מחמדים

כמובן שאין זו אלא מטעמת בעלמא, והרוצה לברך ברכת הנהנין כהלכתה תחילה וסוף, יטול מלוא חפניו נחת בספר הנכבד הלז, ששפתותיו שושנים בכל מיני מרקחים, ומעוטר בהליכות עולם מאורחות חסדיו של האדם השלם אשר עינינו ראו ושמחו.

ומדי דברי בו, ב'קול הלשון' נמצא שיעור מוקלט של רבינו בשפה המדוברת שבו עורך רבינו לפנינו את סדר ליל הפסח בטוב טעם ודעת ובשפה ברורה ובנעימה. אוזן שומעת תשבע עונג.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1184
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: ספר חדש <שלמי שמחה, ממשנת מרן הגרש"ז אויערבאך>

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ה' מרץ 31, 2011 6:49 pm

נוטר הכרמים כתב:ומדי דברי בו, ב'קול הלשון' נמצא שיעור מוקלט של רבינו בשפה המדוברת שבו עורך רבינו לפנינו את סדר ליל הפסח בטוב טעם ודעת ובשפה ברורה ובנעימה. אוזן שומעת תשבע עונג.


יישר כח עצום על ההפניה.
חיפשתי כעת באתר, ואינני מוצא שום שיעור של הגרש"ז זצ"ל, אולי טעיתי בהבנת הכינוי 'רבינו' על מי יסוב?

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ספר חדש <שלמי שמחה, ממשנת מרן הגרש"ז אויערבאך>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 31, 2011 9:22 pm

קלונימוס הזקן כתב:
נוטר הכרמים כתב:ומדי דברי בו, ב'קול הלשון' נמצא שיעור מוקלט של רבינו בשפה המדוברת שבו עורך רבינו לפנינו את סדר ליל הפסח בטוב טעם ודעת ובשפה ברורה ובנעימה. אוזן שומעת תשבע עונג.


יישר כח עצום על ההפניה.
חיפשתי כעת באתר, ואינני מוצא שום שיעור של הגרש"ז זצ"ל, אולי טעיתי בהבנת הכינוי 'רבינו' על מי יסוב?


לא טעית, שמעתי לפני כמה שנים, ואולי נתחלפו לי הקולות, והאזנתי לקול הדף.

גלאגוזים
הודעות: 1113
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 1:55 pm

Re: ספר חדש <שלמי שמחה, ממשנת מרן הגרש"ז אויערבאך>

הודעהעל ידי גלאגוזים » ו' אפריל 01, 2011 1:50 am

נוטר הכרמים כתב:פרו ורבו – שתי מצוות

באדרת אליהו (בראשית א,כח) כתב רבינו הגר"א: פרו – שיהיו פרים ורבים ולא יהיו עקרות. ורבו – שיולידו פעמים רבות.

לאור דברי הגאון זי"ע, הפליג הגרז"נ גולדברג שליט"א (בהערותיו לספר, עמ' ח) לומר שפרו ורבו שתי מצוות הן, ובבן אחד כבר מקיימים מצות פרו, שהרי כבר אינו עקר, ואילו רבו מקיים רק בבן ובת.

ולפי"ז הוא מאיר הלכה נוספת, דהנה כתב הרמ"א (אה"ע סי' קנד) שמי שלא קיים פו"ר כופין אותו להוציא, אבל אם יש לו בן או בת אף שלא קיים המצוה כופין אותו להוציא. וביאר בשו"ת אבני נזר (אה"ע סי' א,ח) שלגרש אשה זה נחשב ליותר מחומש מנכסיו ואינו מחויב להוציאו ע"מ לקיים מ"ע, אבל אם אין לו בן או בת חמיר טפי שלא ימחה שמו מישראל, וכמו שמצינו שהחמירה תורה לחייב יבום ולהתיר אשת אח.

ולפי דברי הגר"א הנ"ל נמצא שאכן חלוקה מצות פרו ממצות רבו, שמצות רבו הרי היא ככל המצוות, שאין חייבים להוציא עליהם יותר מחומש, אולם מצות פרו שיסודה הוא שלא יהיה עקר חמורה שמחויב להוציא עליה יותר מחומש. [ואף שלא נמנו במנין התרי"ג מצוות, ועי'].


לא הבנתי במה הדבר מבואר יותר לאור דברי הגר"א.
דהלא גם לפי דבריו זו מ"ע וזו מ"ע, ובעצם גם על מצוות פרו לא היה צריך להוציא יותר מחומש אלולא הטעם שלא ימחה שמו מישראל.
וא"כ גם אי נימא דפרו ורבו הם מצוה אחת עדיין יש לחלק בקל בין היכא דיש לו רק בן או בת, להיכא דאין לו כלל בנים.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ספר חדש <שלמי שמחה, ממשנת מרן הגרש"ז אויערבאך>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' אפריל 01, 2011 9:23 am

אה"נ גם לולי דברי הגר"א מבואר. אבל לפי דבריו מוגדר יותר שיש כאן חלק מיוחד במצוה שנקרא 'פרו' שהוא המיוחד, וזה מפרידו מהציור שכבר יש לו בן או בת שנשאר רק ה'רבו'.

היא שיחתי
הודעות: 3510
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ספר חדש <שלמי שמחה, ממשנת מרן הגרש"ז אויערבאך>

הודעהעל ידי היא שיחתי » ש' אפריל 02, 2011 11:53 pm

עד כמה אפשר להסתמך על ה"שלמים"? בתור מאסף זה יפה, השאלה היא בתור סמך הלכתי.

ראיתי שבשלמי מועד פוסק בשם הגרש"ז ע"פ ספר הסדר הערוך שמצות שנאפו במיקרוגל אינן כשרות

אולם מאידך בהליכות שלמה הביאו מש"כ בסדר הערוך וכתבו שחזר בו


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot], כח עליון ו־ 122 אורחים