נשיאות כפים בא"י - כמנהג הגר"א?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כמה דברים בא"י נוהגים כמנהג הגר"א ובכמה דברים אין נוהגין כן, וכבר דברו על כמה מהם.

בשו"ע או"ח קכח סעי׳ י׳ מבואר שהש"צ מכריז כהנים לפני נשיאת כפים. הרמ"א לא נחלק על המחבר וכ"ה המנהג בחו"ל בחגים. אמנם בא"י נוהגין כמנהג הגר"א שפסק כאותם ראשונים דאחר יכריז כהנים ולא הש"ץ. (הגר"א שם הביא החולק, אבל לא כתב בנוסח ׳אבל׳ שהיה משמעו שחולק. אמנם במעשה רב אות קס"ח הביא כן דעת הגר"א) היינו שהגר"א משקלו יותר מהמחבר והרמ"א.

לעומת זה, להלן בסעי׳ י"ג נחלקו המחבר והרמ"א בהקראת מלת יברכך, שהמחבר פסק שאין מקרין מלת יברכך והרמ"א פסק שמקריאים אותה. הגר"א שם מביא דעת החולקים, ובשעה"צ סי׳ תקפ"ה אות ל"א הביא שכן משמע דעת הגר"א שלא להקרות מלת יברכך. ואחינו הספרדים יוצאי ארם צובא נוהגים כהמחבר, אבל המורוקאים נוהגים כדעת הרמ"א. השאלה היא, למה בזה מיאנו בני א"י בדעת הגר"א?

ובאמת גם במע"ר שם משמע כהמ"ב.

[בברכה המשולשת]

בזה האר"י הק' הכריע

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מראה מקום בבקשה? באיזה נושא הכריע האר"י? ומהו מנהגם של שאר בני ספרד חוץ מהמורוקאים והסורים?

[בברכה המשולשת]

יש על זה בבא"ח (או שמא תשובה ברב פעלים) שהמנהג בבגדד היה כהשו"ע בענין יברכך, וג"ע הבא"ח שינה את זה ע"פ דברי האר"י הקדוש שחייבים להקריא יברכך ע"פ סוד.

[שבטיישראל]

כמה דברים בא"י נוהגים כמנהג הגר"א ובכמה דברים אין נוהגין כן, וכבר דברו על כמה מהם.

בשו"ע או"ח קכח סעי׳ י׳ מבואר שהש"צ מכריז כהנים לפני נשיאת כפים. הרמ"א לא נחלק על המחבר וכ"ה המנהג בחו"ל בחגים. אמנם בא"י נוהגין כמנהג הגר"א שפסק כאותם ראשונים דאחר יכריז כהנים ולא הש"ץ. (הגר"א שם הביא החולק, אבל לא כתב בנוסח ׳אבל׳ שהיה משמעו שחולק. אמנם במעשה רב אות קס"ח הביא כן דעת הגר"א) היינו שהגר"א משקלו יותר מהמחבר והרמ"א.

חוץ מהכרזת "כהנים" יש גם דיון בענין אמירת "או"א ברכה בברכה המשולשת בתורה הכתובה ע"י משה עבדך" ביום שהכהנים נושאים כפיהם שבחו"ל המנהג ברוב המקומות לאומרו (כי אם בלחש) וכדעת הרמ"א

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מענין מאד שהכרעת האר"י חשובה נגד דעת הגר"א אצל תלמיד הגר"א. הרי הם לא יסכימו לזה שיש מחלוקת בכלל, והגר"א בעצמו ברור שהוא לא הקריא את מל יברכך, ולמה שינו מדעתו בזה?
והשאלה הרחבה היא, האם יש איזהו משא ומתן בכתב איך מתי ולמה קבעו את המנהגים בארץ ישראל? האם כולם נכנעו להרב ישראל שקלאווער? והאם החסידים בטבריה גם התנהגו כאחיהם תלמידי הגר"א שהגיעו כארבעים שנה אחרי שהם הגיעו? למה הפסיקו הם לומר ברוך ה' לעולם? איפוא יש חומר לקריאה ע"ז?

[לעומקו של דבר]

בפורום כאן ודאי תמצא הרבה חומר בזה.

[מה שנכון נכון]

יש על זה בבא"ח (או שמא תשובה ברב פעלים) שהמנהג בבגדד היה כהשו"ע בענין יברכך, וג"ע הבא"ח שינה את זה ע"פ דברי האר"י הקדוש שחייבים להקריא יברכך ע"פ סוד.

הבא"ח לא שינה זאת ע"פ האר"י אלא ע"פ רבנו בחיי ומנהג בית אל.

[בברכה המשולשת]

יש על זה בבא"ח (או שמא תשובה ברב פעלים) שהמנהג בבגדד היה כהשו"ע בענין יברכך, וג"ע הבא"ח שינה את זה ע"פ דברי האר"י הקדוש שחייבים להקריא יברכך ע"פ סוד.

הבא"ח לא שינה זאת ע"פ האר"י אלא ע"פ רבנו בחיי ומנהג בית אל.

מן הסתם הצדק עם כתר"ה, אך על מה מבוסס מנהג בית אל?

[מה שנכון נכון]

יש על זה בבא"ח (או שמא תשובה ברב פעלים) שהמנהג בבגדד היה כהשו"ע בענין יברכך, וג"ע הבא"ח שינה את זה ע"פ דברי האר"י הקדוש שחייבים להקריא יברכך ע"פ סוד.

הבא"ח לא שינה זאת ע"פ האר"י אלא ע"פ רבנו בחיי ומנהג בית אל.

מן הסתם הצדק עם כתר"ה, אך על מה מבוסס מנהג בית אל?

בסודם לב"ן, אולי ע"פ רבנו בחיי, אולי ע"פ כוונות שבשעה"כ או ברש"ש, וראה ישכי"ע ח"ז סימן מד אות ז.
עכ"פ הבא"ח לא בונה זאת על האר"י, וכן הכה"ח, ושמע מינה נמי שלדעתם אין ראיה שכך דעתו.

[בברכה המשולשת]

ייש"כ גדול ותודה רבה
אעיין בעז"ה בפנים

[נעמן]

יש לחלק בין אמירת "כהנים" בידי החזן, שיש בה צד הפסק בתפילה,
לבין אמירת "יברכך", שבפשטות אין בה סרך איסור, ואין מניעה לנהוג בזה כמקובלים.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

עי׳ במקורות שהדבר הפוך. אמירת יברכך הפסק הוא בין ברכת המצוה להמצוה, משא"כ אמירת כהנים שאינו אלא הפסק באמצע התפלה דקיל

[בברכה המשולשת]

ייש"כ גדול ותודה רבה
אעיין בעז"ה בפנים

עיינתי, ומלשונו משמע שאכן מנהג בית אל הוא ההנהגה הראויה לפי תורת הסוד (ומשמע שרבינו בחיי רק רמז לזה, אך איננו המקור היחידי), ויעויין בספר דברי שלום (לרב עפג'ין) על הסימן הנ"ל בשו"ע שהאריך להסביר איך הדברים נובעים מדברי האר"י הקדוש ותואמים לדברי מרנא הרש"ש (ובסו"ד הביא את דברי הישכי"ע שציין כתר"ה)

[מה שנכון נכון]

ייש"כ גדול ותודה רבה
אעיין בעז"ה בפנים

עיינתי, ומלשונו משמע שאכן מנהג בית אל הוא ההנהגה הראויה לפי תורת הסוד (ומשמע שרבינו בחיי רק רמז לזה, אך איננו המקור היחידי), ויעויין בספר דברי שלום (לרב עפג'ין) על הסימן הנ"ל בשו"ע שהאריך להסביר איך הדברים נובעים מדברי האר"י הקדוש ותואמים לדברי מרנא הרש"ש (ובסו"ד הביא את דברי הישכי"ע שציין כתר"ה)

הבא"ח כותב כך:

ועל פי הסוד יש קפידא בזה לומר להם גם תיבת יברכך, וכמו שכתב רבינו בחיי ז"ל בפרשת נשא טעמו של דבר, שצריך לקרות גם יברכך, יעוין שם, וכן נוהגים החסידים בבית אל יכב"ץ בירושלם ת"ו. (בא"ח תצוה). ובר"פ ח"ג ס"ה כותב "כן ראוי להיות ע"פ הסוד, והכי נהוג המקובלים ז"ל".

אין לי עסק בנסתרות, ורק הערתי על:

בזה האר"י הק' הכריע.
ג"ע הבא"ח שינה את זה ע"פ דברי האר"י הקדוש שחייבים להקריא יברכך ע"פ סוד.

מה שהביא בהמשך לפלפולים שא"כ יש כאן מחלוקת בין הגר"א והאר"י.

שהנכון הוא:

הבא"ח לא שינה זאת ע"פ האר"י אלא ע"פ רבנו בחיי ומנהג בית אל.
הבא"ח לא בונה זאת על האר"י, וכן הכה"ח, ושמע מינה נמי שלדעתם אין ראיה שכך דעתו.

ופשוט שאם היה הכרח מהאר"י היה מביאו הבא"ח, ולכן להפוך זאת להכרעת האר"י ולבסס זאת על הבא"ח אינו נכון וכנ"ל.
דברי רבינו בחיי שם הם ע"פ הסוד, ואינני רואה שום דיוק מלשון הבא"ח.
אם הגעת לבד למסקנה זו מכתבי האר"י תוכל לכתוב זאת בשם עצמך, (או לכל היותר בשם הישכי"ע שצינתי, מה שגם לא ברור), אך מהבא"ח נראה אחרת, וכן מהכה"ח וכנ"ל.

אגב, יש לבדוק בהתכתבויות שבין הבא"ח לר"א מני שנד' לאחרונה אם יש שם על ענין זה.

[נעמן]

עי׳ במקורות שהדבר הפוך. אמירת יברכך הפסק הוא בין ברכת המצוה להמצוה, משא"כ אמירת כהנים שאינו אלא הפסק באמצע התפלה דקיל

טרם עיינתי, אבל הפסק בשתיקה של הכהנים, בערך כדי דיבור (מילה אחת הנאמרת במתינות) ובענייני המצווה עצמה,
חמורה מהפסק החזן בתפילה? הרי הפסק בתפילה הוא מההפסקים החמורים.
(כ"ז לדעת הגר"א, שאי"ז מעניינו של החזן לקרוא לכהנים).

[בברכה המשולשת]

ייש"כ גדול ותודה רבה
אעיין בעז"ה בפנים

עיינתי, ומלשונו משמע שאכן מנהג בית אל הוא ההנהגה הראויה לפי תורת הסוד (ומשמע שרבינו בחיי רק רמז לזה, אך איננו המקור היחידי), ויעויין בספר דברי שלום (לרב עפג'ין) על הסימן הנ"ל בשו"ע שהאריך להסביר איך הדברים נובעים מדברי האר"י הקדוש ותואמים לדברי מרנא הרש"ש (ובסו"ד הביא את דברי הישכי"ע שציין כתר"ה)

הבא"ח כותב כך:

ועל פי הסוד יש קפידא בזה לומר להם גם תיבת יברכך, וכמו שכתב רבינו בחיי ז"ל בפרשת נשא טעמו של דבר, שצריך לקרות גם יברכך, יעוין שם, וכן נוהגים החסידים בבית אל יכב"ץ בירושלם ת"ו. (בא"ח תצוה). ובר"פ ח"ג ס"ה כותב "כן ראוי להיות ע"פ הסוד, והכי נהוג המקובלים ז"ל".

אין לי עסק בנסתרות, ורק הערתי על:

בזה האר"י הק' הכריע.
ג"ע הבא"ח שינה את זה ע"פ דברי האר"י הקדוש שחייבים להקריא יברכך ע"פ סוד.

מה שהביא בהמשך לפלפולים שא"כ יש כאן מחלוקת בין הגר"א והאר"י.

שהנכון הוא:

הבא"ח לא שינה זאת ע"פ האר"י אלא ע"פ רבנו בחיי ומנהג בית אל.
הבא"ח לא בונה זאת על האר"י, וכן הכה"ח, ושמע מינה נמי שלדעתם אין ראיה שכך דעתו.

ופשוט שאם היה הכרח מהאר"י היה מביאו הבא"ח, ולכן להפוך זאת להכרעת האר"י ולבסס זאת על הבא"ח אינו נכון וכנ"ל.
דברי רבינו בחיי שם הם ע"פ הסוד, ואינני רואה שום דיוק מלשון הבא"ח.
אם הגעת לבד למסקנה זו מכתבי האר"י תוכל לכתוב זאת בשם עצמך, (או לכל היותר בשם הישכי"ע שצינתי, מה שגם לא ברור), אך מהבא"ח נראה אחרת, וכן מהכה"ח וכנ"ל.

אגב, יש לבדוק בהתכתבויות שבין הבא"ח לר"א מני שנד' לאחרונה אם יש שם על ענין זה.

בודאי שהצדק עם כתר"ה, ועמו הסליחה אם כתר"ה הבין שבהודעתי הזו חזרתי בי מההודאה לדברי כתר"ה בהודעה הקודמת.
אני לא כתבתי שלפי הבנתי באר"י הקדש כן הוא, אלא כתבתי שכך הסביר הרב עפג'ין.