ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כמה דברים בא"י נוהגים כמנהג הגר"א ובכמה דברים אין נוהגין כן, וכבר דברו על כמה מהם.
בשו"ע או"ח קכח סעי׳ י׳ מבואר שהש"צ מכריז כהנים לפני נשיאת כפים. הרמ"א לא נחלק על המחבר וכ"ה המנהג בחו"ל בחגים. אמנם בא"י נוהגין כמנהג הגר"א שפסק כאותם ראשונים דאחר יכריז כהנים ולא הש"ץ. (הגר"א שם הביא החולק, אבל לא כתב בנוסח ׳אבל׳ שהיה משמעו שחולק. אמנם במעשה רב אות קס"ח הביא כן דעת הגר"א) היינו שהגר"א משקלו יותר מהמחבר והרמ"א.
בברכה המשולשת כתב:יש על זה בבא"ח (או שמא תשובה ברב פעלים) שהמנהג בבגדד היה כהשו"ע בענין יברכך, וג"ע הבא"ח שינה את זה ע"פ דברי האר"י הקדוש שחייבים להקריא יברכך ע"פ סוד.
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:יש על זה בבא"ח (או שמא תשובה ברב פעלים) שהמנהג בבגדד היה כהשו"ע בענין יברכך, וג"ע הבא"ח שינה את זה ע"פ דברי האר"י הקדוש שחייבים להקריא יברכך ע"פ סוד.
הבא"ח לא שינה זאת ע"פ האר"י אלא ע"פ רבנו בחיי ומנהג בית אל.
בברכה המשולשת כתב:מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:יש על זה בבא"ח (או שמא תשובה ברב פעלים) שהמנהג בבגדד היה כהשו"ע בענין יברכך, וג"ע הבא"ח שינה את זה ע"פ דברי האר"י הקדוש שחייבים להקריא יברכך ע"פ סוד.
הבא"ח לא שינה זאת ע"פ האר"י אלא ע"פ רבנו בחיי ומנהג בית אל.
מן הסתם הצדק עם כתר"ה, אך על מה מבוסס מנהג בית אל?
בברכה המשולשת כתב:ייש"כ גדול ותודה רבה
אעיין בעז"ה בפנים
בברכה המשולשת כתב:בברכה המשולשת כתב:ייש"כ גדול ותודה רבה
אעיין בעז"ה בפנים
עיינתי, ומלשונו משמע שאכן מנהג בית אל הוא ההנהגה הראויה לפי תורת הסוד (ומשמע שרבינו בחיי רק רמז לזה, אך איננו המקור היחידי), ויעויין בספר דברי שלום (לרב עפג'ין) על הסימן הנ"ל בשו"ע שהאריך להסביר איך הדברים נובעים מדברי האר"י הקדוש ותואמים לדברי מרנא הרש"ש (ובסו"ד הביא את דברי הישכי"ע שציין כתר"ה)
ועל פי הסוד יש קפידא בזה לומר להם גם תיבת יברכך, וכמו שכתב רבינו בחיי ז"ל בפרשת נשא טעמו של דבר, שצריך לקרות גם יברכך, יעוין שם, וכן נוהגים החסידים בבית אל יכב"ץ בירושלם ת"ו. (בא"ח תצוה). ובר"פ ח"ג ס"ה כותב "כן ראוי להיות ע"פ הסוד, והכי נהוג המקובלים ז"ל".
בברכה המשולשת כתב:בזה האר"י הק' הכריע.
ג"ע הבא"ח שינה את זה ע"פ דברי האר"י הקדוש שחייבים להקריא יברכך ע"פ סוד.
הבא"ח לא שינה זאת ע"פ האר"י אלא ע"פ רבנו בחיי ומנהג בית אל.
הבא"ח לא בונה זאת על האר"י, וכן הכה"ח, ושמע מינה נמי שלדעתם אין ראיה שכך דעתו.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עי׳ במקורות שהדבר הפוך. אמירת יברכך הפסק הוא בין ברכת המצוה להמצוה, משא"כ אמירת כהנים שאינו אלא הפסק באמצע התפלה דקיל
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:בברכה המשולשת כתב:ייש"כ גדול ותודה רבה
אעיין בעז"ה בפנים
עיינתי, ומלשונו משמע שאכן מנהג בית אל הוא ההנהגה הראויה לפי תורת הסוד (ומשמע שרבינו בחיי רק רמז לזה, אך איננו המקור היחידי), ויעויין בספר דברי שלום (לרב עפג'ין) על הסימן הנ"ל בשו"ע שהאריך להסביר איך הדברים נובעים מדברי האר"י הקדוש ותואמים לדברי מרנא הרש"ש (ובסו"ד הביא את דברי הישכי"ע שציין כתר"ה)
הבא"ח כותב כך:ועל פי הסוד יש קפידא בזה לומר להם גם תיבת יברכך, וכמו שכתב רבינו בחיי ז"ל בפרשת נשא טעמו של דבר, שצריך לקרות גם יברכך, יעוין שם, וכן נוהגים החסידים בבית אל יכב"ץ בירושלם ת"ו. (בא"ח תצוה). ובר"פ ח"ג ס"ה כותב "כן ראוי להיות ע"פ הסוד, והכי נהוג המקובלים ז"ל".
אין לי עסק בנסתרות, ורק הערתי על:בברכה המשולשת כתב:בזה האר"י הק' הכריע.
ג"ע הבא"ח שינה את זה ע"פ דברי האר"י הקדוש שחייבים להקריא יברכך ע"פ סוד.
מה שהביא בהמשך לפלפולים שא"כ יש כאן מחלוקת בין הגר"א והאר"י.
שהנכון הוא:הבא"ח לא שינה זאת ע"פ האר"י אלא ע"פ רבנו בחיי ומנהג בית אל.
הבא"ח לא בונה זאת על האר"י, וכן הכה"ח, ושמע מינה נמי שלדעתם אין ראיה שכך דעתו.
ופשוט שאם היה הכרח מהאר"י היה מביאו הבא"ח, ולכן להפוך זאת להכרעת האר"י ולבסס זאת על הבא"ח אינו נכון וכנ"ל.
דברי רבינו בחיי שם הם ע"פ הסוד, ואינני רואה שום דיוק מלשון הבא"ח.
אם הגעת לבד למסקנה זו מכתבי האר"י תוכל לכתוב זאת בשם עצמך, (או לכל היותר בשם הישכי"ע שצינתי, מה שגם לא ברור), אך מהבא"ח נראה אחרת, וכן מהכה"ח וכנ"ל.
אגב, יש לבדוק בהתכתבויות שבין הבא"ח לר"א מני שנד' לאחרונה אם יש שם על ענין זה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 104 אורחים