מלאכים אינם בעלי בחירה

[ושא_נס]

בספרי האחרונים מצוי לרוב שהמלאכים אינם בעלי בחירה, או אינם בני בחירה.
שאלתי היא מה המקור המוקדם ביותר לזה?
וחכם אחד כתב לי כך: "מלאך = שליח. היינו, שעושה דעת משלחו, בלא שינוי. נמצא שהתפיסה שלמלאכים אין בחירה הובעה כבר במקרא.
אבל אם אתה מחפש משהו יותר ברור, הנה אמרו בכמה מקומות שאין בהם שנאה וקנאה.
ועוד דרשו על "סעדו לבכם", שיש להם לב אחד, היינו יצר הרע אחד. עיין בראשית רבה על אתר".

[מה שנכון נכון]

בשבת פט. יצה"ר יש ביניכם.
[בחירה היינו בין טוב לרע. והמושג יצה"ר שם לכאו' כולל כל סוגי הרצונות לרע].

[כלומר]

ראיתי פעם באישהו עלון ששאלו את הגרי"ש זצ"ל
מה ביאור במה שמובא בפיוט "ונתנה תוקף" שהמלאכים מפחדים מהדין "כי לא יזכו בעינך בדין"
ומה שייך בהם לא לזכות בדין הרי אין להם בחירה
ותי' שיש להם קצת בחירה וצ"ע

[חד ברנש]

על השאלה אם יש להם בחירה או לאו, ועל כך שלפעמים המלאכים חטאו, עי' אמרות טהורות וכו' לר' יהודה החסיד, לפי המפתח.

[הגהמ]

viewtopic.php?f=7&t=9059&p=81380&hilit=%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%95+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D#p81380

[בור ריק]

עי' מה שהאריך בזה בשפתי חיים אמונה ובחירה מעמ' קמ"ב

[ר_חיים_הקטן]

לכאורה הרמב"ם סותר א"ע בענין זה שהרי בפיה"מ על סנהדרין פרק החלק עיקר ה' כתב שאין למלאכים בחירה אכן באגרת השמד כתב שהקב"ה ענש את השטן מפני שלמד חובה על יהושע בן יהוצדק דמשמע שיש להם בחירה דאם אין להם בחירה, שכר ועונש מנא להו.

נושאים הקשורים לענין:
viewtopic.php?t=9347
viewtopic.php?t=6801
viewtopic.php?t=11276
viewtopic.php?t=17828

[סגי נהור]

ראיתי פעם באישהו עלון ששאלו את הגרי"ש זצ"ל
מה ביאור במה שמובא בפיוט "ונתנה תוקף" שהמלאכים מפחדים מהדין "כי לא יזכו בעינך בדין"
ומה שייך בהם לא לזכות בדין הרי אין להם בחירה
ותי' שיש להם קצת בחירה וצ"ע

זה לשון בעל התניא:

אפי' במלאכים יש דין ועונש, כמ"ש בפייט ומלאכים יחפזון ויאמרו הנה יום הדין לפקד על צבא מרום בדין כי לא יזכו בעיניך בדין, ובודאי שאינן על עשים שבפועל כי כלום יצה"ר יש ביניהם, אלא היינו מחמת עומ"ש שצריכים לקבל עליהם תמיד הוא בחי' הביטול והיראה, וע"ז יש משפט ודין עליהם אם הביטול והיראה כדבעי למהוי או לא. ועז"נ ובמלאכיו ישים תהלה וכן שמים לא זכו בעיניו, מפני שאין היראה כדבעי למהוי.

וראה דברי רבינו בחיי ושאר המקורות המצוינים כאן:
http://chabadlibrary.org/books/default. ... b1/5/14/59

[תוכן]

לפי רוב הרמב"ן בהקדמתו לאיוב יש למלאך בחירה. הרמב"ם במו"נ גם סבור שלמלאך יש בחירה, רק מעצם ידיעתו מגדלות הבורא אין בידו לבחור ברע.

[הגהמ]

לכאורה הרמב"ם סותר א"ע בענין זה שהרי בפיה"מ על סנהדרין פרק החלק עיקר ה' כתב שאין למלאכים בחירה אכן באגרת השמד כתב שהקב"ה ענש את השטן מפני שלמד חובה על יהושע בן יהוצדק דמשמע שיש להם בחירה דאם אין להם בחירה, שכר ועונש מנא להו.

כבר עשה חוקר אחד שימוש ב'סתירה' זו בכמה מקומות למטרותיו שאין כאן המקום לדון בהן, אבל לאמיתו של דבר אי"ז סתירה. יש להבין שב'אגרת השמד' שם לו הרמב"ם למטרה עידודם של האנוסים והצלתם מיד עושקיהם שניסו לדחות אבן אחר הנופל להדיחם מקהל ה'. כדי להשיג מטרה זו הוא עשה שימוש נרחב במדרשים ואגדות שאינם תואמים הפשט כפי דעתו בשאר המקומות. ויצוין שכבר העיר התשב"ץ (א:סג) שגם במילי דהלכתא נקט הרמב"ם באגרתו זאת דברים שלא סבר לדינא (ועוד האריך בזה פרופ' ח' סולובייצ'יק במאמר מיוחד, ראה קובץ מאמריו (באנגלית) ח"ב עמ' 288 ואילך), ואין פלא אפוא אם במילי דאגדתא הרצה דברים ע"פ מדרשים שלא כפי הפשט. וכך יש להבין דבריו בענין גערת ה' בשטן על שהשטין ולימד חובה על יהושע הכהן הגדול. כנראה הוא מביא ד"ז ע"פ המדרשים (לפי שעה איני יודע היכן נמצא דבר זה במדרשים אבל כעי"ז יש בתדב"א פרק ד') כדי להוכיח המשטין נגד האנוסים על פניו שלא ישטין עוד ולא ייענש. בשעת כתיבת הדברים לא חשוב לו להרמב"ם שאת דברי המדרש עצמם יש להבין שלא כפשוטם, העיקר שיובן ממנו הלקח העיקרי שהוא עד כמה חמור ענין לימוד קטוגריה על ישראל.

[ההוא גברא]

הרמב"ם חזר בו מדברים רבים שכתב בצעירותו בפירוש המשניות.
הנוסח הערבי של אגרת השמד אבד לגמרי בניגוד לאגרות אחרות, וכנראה הרמב"ם לא רצה להפיץ אותה.
במכתבו לר' יוסף תלמידו הוא מזכיר שבצעירותו "שימחתי אוהבי וציערתי אויבי בלשוני ובקולמוסי" במחלוקת על גט עם הדיין מסגלמאסה, ומשמע משם שחזר בו מאותה דרך. אין ספק שגם אגרת השמד שייכת לאותה תקופה שבה נהג הרמב"ם לכתוב בחריפות.

בעניין המלאכים, תמהני שלא הזכירו את המדרשים על עזא ועזאל.
רובוט או מחשב אינו אשם בטעויותיו, ואם יש דין על מלאכים על טעויותיהם משמע שיש להם אחריות על מעשיהם. (אתיוה למטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא. ועיין רבנו חננאל שם. וצריך לבדוק מה פירש ביומא על גבריאל).

[מקורות]

ומה עם רש"י?

הרי מצד אחד כתב (בראשית י"ח, ה') "וסעדו לבכם, בתורה בנביאים ובכתובים מצינו דפתא סעדתא דלבא. בתורה סעדו לבכם. בנביאים סעד לבך פת לחם. בכתובים ולחם לבב אנוש יסעד. אמר רבי חמא לבבכם אין כתיב כאן אלא לבכם, מגיד שאין יצר הרע שולט במלאכים".

ומאידך כתב (בראשית י"ט, כ"ב) "כי לא אוכל לעשות, זהו עונשן של מלאכים, על שאמרו כי משחיתים אנחנו, ותלו הדבר בעצמן, לפיכך לא זזו משם עד שהוזקקו לומר שאין הדבר ברשותן".

[אשר ברא]

רובוט או מחשב אינו אשם בטעויותיו, ואם יש דין על מלאכים על טעויותיהם משמע שיש להם אחריות על מעשיהם. (אתיוה למטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא. ועיין רבנו חננאל שם. וצריך לבדוק מה פירש ביומא על גבריאל).

מצינו שבהמה נענשת על שבא חטא על ידה.
ובאמת יש לדון גם על בהמה אם יש להם בחירה לטוב.

ולהעיר מארורה האדמה ואגדת חז"ל.

[איתן]

כזכור לי, שמשמעות של רס"ג באמונ"ד שיש למלאכים חופש בחירה. לא אוכל כרגע לציין מקום מדוייק. אשמח אם מישהו יערוך חיפוש ממוחשב, ויעלה כאן קטע רלוונטי.

[אבןטובה]

לדוגמא עי' יומא עז. שהוציאו לגבריאל ומחיוהו שיתן פולסי דנורי אמרו לי' אי לא עבדת לא עבדת אי עבדת אמאי לא עבדת כדפקדוך

[בן מיכאל]

כזכור לי, שמשמעות של רס"ג באמונ"ד שיש למלאכים חופש בחירה. לא אוכל כרגע לציין מקום מדוייק. אשמח אם מישהו יערוך חיפוש ממוחשב, ויעלה כאן קטע רלוונטי.

גא"מ.

[דרומי]

זכור לי באחד מכתבי החסידות שבו נכתב כי אין למלאכים בחירה, ואומרים שם שיש כמה יוצאים מן הכלל שהיו בתחילה בני אנוש ואח"כ נהפכו למלאכים ואצלם כן שייך עונש

[דרומי]

בתורת שמואל תרכ"ט (להמהר"ש בנו של הצמח צדק) עמ' קסד-קסה (בהוצאה החדשה) מדגיש מאוד ש"המלאכים אינם בעלי בחירה כלל, רק כגרזן ביד החוצב בו". וראה במראה מקומות שנסמנו שם.

ומוסיף: "ומה שארז"ל אפקוהו למט"ט וכן ארז"ל בב"מ דפ"ה על אליהו ומחיהוו שיתין פולסין דנורא, והיינו מפני כי שינה וגילה בעוה"ז מהרזין עילאין, י"ל שהמלאכים אלו היו תחלה נשמות, שמט"ט הוא חנוך, וא"כ יש לומר שגם עתה הם בעלי בחירה, אבל שארי המלאכים הם בלתי בחירה ורק כגרזן ביד החוצב בו".

[תוכן]

ר' משה פיינשטיין כותב בדרש משה, שמלאכים יש להם בחירה.

[יורד ומתעה]

עיין גנזי רמח"ל דע"ת ח"ב עמוד מ'. דברי הרמח"ל בעניין.

[ר_חיים_הקטן]

ר' משה פיינשטיין כותב בדרש משה, שמלאכים יש להם בחירה.

חיפשתי ולא מצאתי. איפה בדיוק דבר זה נמצא שם?

[תוכן]

ר' משה פיינשטיין כותב בדרש משה, שמלאכים יש להם בחירה.

חיפשתי ולא מצאתי. איפה בדיוק דבר זה נמצא שם?

בראשית א' ו'.

[ר_חיים_הקטן]

יישרו כחך

[שעת הכושר]

ע"ע;

הואיל יהושע.PDF

(2.5 MiB) הורד 639 פעמים

[הגיונות]

מאסף מתורת החסידות - על השאלה האם יש למלאכים בחירה או לאו, ועל כך שלפעמים מצינו שגם המלאכים חטאו, יעוי' במאמרו של הרד"מ דוברוסקין באחד מספרי 'מגדל דוד' שיצאו לאור בשנים האחרונות.

[ר_חיים_הקטן]

מישהו אמר לי שהר"י אבן שועיב בפרשת בראשית דן בשאלה הזאת. האם אחד מחברי הפורום יכול להעלות כאן את דבריו?

[מה שנכון נכון]

מישהו אמר לי שהר"י אבן שועיב בפרשת בראשית דן בשאלה הזאת. האם אחד מחברי הפורום יכול להעלות כאן את דבריו?

ולכן פירש הרב רבינו משה בר נחמן ז"ל כי האדם נברא כענין המלאכים וצבא מרום, והיה עושה בטבעו כמו שהם עושים לא ישנו את תפקידם, רוצה לומר, שאין להם בחירה... אבל במה שפירש שאין למלאכים בחירה, הנה נראה כאן מלשון הכתוב, כי הנה אמר המלאך ללוט הנה נשאתי פניך, וכל אותו המעשה נראה שיש להם בחירה, וכן דעת הרב רבינו משה בר מיימון ז"ל כמו שכתב בספרו בפרקים מהחלק השני.

כ"ה גם בדפו"ר. מסתבר שצ"ל הנה לא נראה כן מלשון הכתוב.

[חיימשה]

"ואין עבודת בחירה למלאכים, אלא הם מקבלים משרשם"
גנזי רמח"ל עמ' קל"א

[מיכאל1]

ראיתי פעם באישהו עלון ששאלו את הגרי"ש זצ"ל
מה ביאור במה שמובא בפיוט "ונתנה תוקף" שהמלאכים מפחדים מהדין "כי לא יזכו בעינך בדין"
ומה שייך בהם לא לזכות בדין הרי אין להם בחירה
ותי' שיש להם קצת בחירה וצ"ע

באמרי אמת פרשת ראה מבאר שהכוונה על מלאכים שנבראים ממעשי האדם, והם יראים שמא האדם יחזור בו ממעשיו וכוי"ב.

[שבע]

ראה דברים בהירים וברורים בענין זה - בספר הדע"ה (לבעל הלשם) ח"א, דרוש ו', סימן ד:

"והענין בביאור הוא:
כי הנה בריאת הקב"ה את הטוב ואת הרע, הנה יסד את שיתופם ויחודם בהמציאות כולו רק בבחינת כח לבד,
אבל הוצאתם מן הכח אל הפועל הנה הוא רק ע"י הנמצאים עצמן.

וזהו הענין מה שיש פעולה ועבודה גם לכל צבאות העליונים כולם,
כי כל הגלגלים כולם הם פועלים תמיד ואינם שובתים ממלאכתם גם רגע אחת,
וכן כל המלאכים והשרפים - הנה כל אחד ממונה על העבודה המיוחדת אליו, ואינו שובת מעבודתו אף רגע אחת.
וכמבואר במדרש כונן, ובסוד החשמל להר"י גיקטלייא ז"ל, ובפרקי המרכבה לר' ישמעאל כהן גדול.
וכן כתוב דניאל ז': אלף אלפים ישמשוניה כו'. וכמו שיסדו גם כן: וכולם עושים באימה וביראה רצון קונם. וכן: ששים ושמחים לעשות רצון קונם.
והרי לנו שכולם הם בעלי עבודה.
ואפילו הי' ספירות דאצילות הם גם כן בעלי עבודה, וכמו שכתב הראב"ד ז"ל בספר יצירה פ"ב מ"א ע"ש.

וכל ענין העבודה דכל צבאות העליונים הנה הוא גם כן להמשיך אור קדושתו ית"ש וטובו אליהם גופא, וכן להשפיע מהם ולמטה.

אמנם כל צבאות העליונים כולם - הם אינם בעלי בחירה כלל [מעצמם], כי אין בהם יצה"ר כלל. וכמו שאמרו בשבת דף פ"ט ריש ע"א.
ולכן הם נקראים עומדים, שאין בכל אחד מהם כח לעלות למעלה ממדרגתו ולא לירד למטה.

אך עם כל זה הנה יש בהם גם כן עליה וכן ירידה ח"ו על ידי מעשי בני אדם.
כי בעת שמעשי בני אדם הם מקולקלים - אז גורמים התקרבות הרע בכל צבא השמים גם כן, בכל אחד לפי ערכו. ונעשה בהם אז על ידי זה גם כן איזה צד בחירה.
וזהו הענין מ"ש הראב"ד ז"ל בספר יצירה פ"ב מ"א הנזכר, שיש במלאכים גם כן עונש וגמול, עיין שם - וכל זה הוא על ידי כח הבחירה שנעשה בהם מצד מעשי בני אדם, אבל מצד עצמם אינם בעלי בחירה כלל, ולא שייך בהם עונש וגמול.

ועיין ענין נפלא לקדוש ה' הרמ"ע מפאנו ז"ל, במאמר חיקור דין ח"ג פ"ב, בסוד מאמרם ז"ל חגיגה י"ג ע"ב - שאמרו שם על נהר דינור: מהיכן נפיק, אמר ר' ירמיה בר אבא אמר רב: מזיעתן של חיות. ולהיכן שפיך, אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: על ראש רשעים כו' - כי החיות הם הנושאות את הכסא, ובעת שמעשי התחתונים הם מתוקנים - הנה הכסא נושא את נושאיו, ואין להחיות עמל ויגיעה. אבל בעת שמעשי התחתונים מקולקלים - מכביד הכסא עליהם, והחיות יגיעין ומזיעין. ומזיעתן אשר הוא על ידי מעשי הרשעים, הנה נעשה מזה הנהר דינור אשר על ראש רשעים יחול. עד כאן מהרמ"ע מפאנו ז"ל.

ועל פי דרכנו, הנה ע"י מעשי הרשעים - נעשה עבודת כל צבאות העליונים בעמל ויגיעה רבה מצד כח הבחירה שנעשה אז גם בהם וכנזכר. ומזה נפיק הנהר דינור אשר על ראש רשעים יחול..."


והילך לשון [המיוחס ל]הראב"ד, בפירושו לספר יצירה שם:
"כף זכות וכף חובה - צריך אתה לדעת, כשם שאנו מצווים לעבוד יוצרנו בתרי"ג מצות, כך כל אחת ואחת מהי' ספירות מצווה לעבוד את יוצר הכל ויתנשא המלך לעדי עד. וזה סוד שאנו אומרים אשר קדשנו במצותיו, כי המצות ניתנו מן העולם ועד העולם, וזהו סוד: מנין שהקב"ה מניח תפילין. וזהו סוד שאמרו רבותינו ז"ל: מנין שהקב"ה מתפלל, שנאמר ושמחתים בבית תפלתי. ונאמר: נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו - אלו תפילין. וכן תמצא בכמה מקומות שהקב"ה עוסק בתורה. וכן אם תדקדק בדברי רבותינו ז"ל ובדברי הנביאים ע"ה תמצא זה מבואר מאד, וכן נקראת תורת ה'.
וכן תמצא בכמה מקומות תורת מלאכי השרת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל בפסוק אשר תנה הודך על השמים בענין מתן תורה. ולפיכך יש במלאכים גם כן עונש וגמול ודחייה קל"ח שנים, והם המלאכים שבאו להפוך סדום, מפני שגלו סודו של הקב"ה ואמרו כי משחיתים אנחנו - נדחו ממחיצתם מאז עד סולם יעקב אבינו: והנה מלאכי אלהים וגו' - שזמן זה תמצאהו קל"ח שנים, ועיין בבראשית רבה.
מכאן אתה למד שכף זכות וכף חובה פשוטות לעליונים ולתחתונים והכל לפי הדין כף זכות וכף חובה שאמרו רבותינו ז"ל: עבר אדם עבירה - אוי לו שהכריע עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה; עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות"


ומי האיש החפץ חיים, ולבבו זך להבין ולהשכיל מעט מסתרי תורה ועבודה, ועיני שכל לו - יעיין נא בספר הנורא "אילימה" לרבינו הרמ"ק זי"ע, במעיין י"ב הנקרא "עין הקורא" (הנדפס לראשונה בדורנו, בשנת תשע"ג, 443 שנה לאחר הסתלקותו ז"ל! - ע"י מכון נזר שרגא)

ואצטט ממנו מעט מזער, כחודו של מחט (מפרק ג), למען נתעורר מחדש לעבדו ית' באמת:
"חיוב העבודה הזאת אשר לנו - אין אנו לבדינו חייבים בה, אלא כל נמצא מאת הממציא הראשון חויב העבודה הזאת... ואם כן הכרח הוא שהכתר הנמצא הראשון, המחודש הראשון שחדש אין סוף - יעבוד עבודה.
שאין העבודה [= רק] אל בני אדם הרחוקים, פחותי הערך אל ערך הנמצאים העליונים, אלא גם אל כל הנמצאים, אחר שהם מצואים ממנו - לא המציאם להפקר, אלא לעבוד עבודה.
מפני שהעבודה חיוב הנברא לבוראו, שאחר שנדע בורא ונברא, נתחייב עובד ונעבד, הבורא נעבד, והנברא עובד" (עיין שם עוד נוראות ונפלאות)

[עושה חדשות]

וכמו שיסדו גם כן: וכולם עושים באימה וביראה רצון קונם. וכן: ששים ושמחים לעשות רצון קונם.

האם מצינו אצל המלאכים גם שעושים מאהבה, או דוקא מיראה?

[שייף נפיק]

בגוף הענין של בחירה במלאכים עיין אור החיים בראשית א, א

[לעמל יולד]

כמה מראה מקומות חשובים בעניין.

ע' מו"נ ח"ב פ"ז (ובהמשך פי' וי"א).
ע' רמח"ל דעת תבונות ח"ב, ובפרט מאות ל' והלאה (אבל דבריו פזורים ברחבי הספר).

מבואר בעומק העניין, שבעצם לכל נברא משכיל יש מקום מסויים שיש בחירה מסויימת, וזה נובע ממקום חסרונם בעצם עניינם.
אבל אין זה כמו הבחירה של האדם (שמגיע ע"י התלבשות הנשמה בצלם, ומשם זיקת האדם לס"א, וזיקה זו נותנת לאדם כח לתקן הבריאה כמבואר ברמח"ל שם, והי לך הקדמה נאה לשער א' בנפה"ח. ויען שכבר הזכיר אחד מחכמי הפורום ספרי רבינו הלשם בעניין אציין מ"מ בספריו הק' , ע' בספר הקדו"ש שער ו פ"ו, ובדע"ה ח"ב דרוש ב ענף ה אותיות א' ד', וח"ב דרוש ה ענף ב' סימן ד), כי רק לאדם יש בחירה של עשיית טוב ורע באופן שיכול לתקן את המעוות (או להיפך ח"ו), וכל שאר הבריות אינם אלא טפלים לאדם ולשימושו, והם נמשכים אחרי מעשי האדם.

הנה המלאכים יכולים לטעות מחוסר השגתם, בדברים שלא נגזר עליהם לעשות באופן פרטי. אבל הם פועלים כל דבר בהכרח ככל אשר נגזר עליהם לעשות באופן פרטי, ע"ש ברמח"ל.

אציין עוד מ"מ למה שהביאו כבר בפורום, ע' ספר הדע"ה ח"ב דרוש ד' ענף י"ז, ס' ג'.
ושורש דבריו מבוארים ברמח"ל הנ"ל, ויסודם טמון במו"נ הנ"ל.

נמצאנו למדים, יש ארבע סוגי בחירה.
א. בחירה מעשית שדרכו אפשר לשנות עניינים בעולם. זה אין לאף בריה זולת האדם (גם לזה יש אריכות ואכמ"ל).
ב. מצד עצמו שיבחר בטוב וברע לעשות כפי שצווהו בוראו. הנה הם מוכרחים לעשות כל אשר יצווה בוראם.
ג. לטעות במה שלא נגזר עליהם גזירה פרטית, ומצד חסרון השגתם, וייחשב להם כחטא. עניין זה שייך אצלם.
ד. לתקן את הבריאה בעבודתם דרך בחירתם, דבר הנמסר רק לאדם, ואין שייך לכל בריה אחרת.

א"כ יתכן לומר שאין להם בחירה, כי עיקר הבחירה הוא א' ב' וד'. אבל ככל שתמצא שכתבו שיש להם בחירה, כוונתם לג'.

[ר_חיים_הקטן]

יש כאן מאמר בנושא.

בחירה אצל מלאכים.pdf

(117.86 KiB) הורד 335 פעמים

[עזריאל ברגר]

וכמו שיסדו גם כן: וכולם עושים באימה וביראה רצון קונם. וכן: ששים ושמחים לעשות רצון קונם.

האם מצינו אצל המלאכים גם שעושים מאהבה, או דוקא מיראה?

כן. בתניא לקוטי אמרים פרק לט.

[מקדש מלך]

וכמו שיסדו גם כן: וכולם עושים באימה וביראה רצון קונם. וכן: ששים ושמחים לעשות רצון קונם.

האם מצינו אצל המלאכים גם שעושים מאהבה, או דוקא מיראה?

כן. בתניא לקוטי אמרים פרק לט.

וזמן רב תמוה לי על פי זה מדוע בברכות קריאת שמע בכל יום מתארים את המלאכים כבעלי יראה, ואת ישראל כבעלי אהבה, והלוא תרויהו איתנהו בתרויהו.

[לבי במערב]

מקופיא: כפי עיקר עבודתם נתכנו.

[מקדש מלך]

ולמה עיקר עבודת המלאכים ביראה, והלוא לפי התניא מיכאל וכת דיליה עיקרם אהבה וגבריאל וכת דיליה עיקרם יראה.
וגם ישראל עובדים בשניהם, ולא סלקא לעילא בלא תרין גדפין.
ואם אמנם אהבה גבוהה יותר, הרי גם ליראה מעלה בפני עצמה שהיא המעכבת בשם "עבודה", ואהבה לא, כמבואר בתניא (פרק מ כמדומה).

[לבי במערב]

. . כמבואר בתניא (פרק מ כמדומה).

הוא בספל"ט.

ראה בענין זה ד"ה אלה הדברים תרס"ו ('המשך' דשנה ההיא מהדו"ח ע' תכז), וש"נ.

[חרסון]

. . כמבואר בתניא (פרק מ כמדומה).

הוא בספל"ט.

ראה בענין זה ד"ה אלה הדברים תרס"ו ('המשך' דשנה ההיא מהדו"ח ע' תכז), וש"נ.

ישר כח!!

כדרכו של רבינו הקדוש מאור עינינו, 'להבליע' ווארט עמוק בסוגריים של אגב אורחא....