ישנו כתב:השאלה היא האם זה עומק הבנה אמתית לדברים שקורים או שזה סוג של פרשנות שלהם.
וכשאמרו למה נקרא שמו לא הכוונה שבאמת זה עומק הבנת שמו, אלא שמעשיו מתאימים למשמעות שאנחנו רואים בשמו.
ובאותה מידה אפשר לומר למה נקרא שמו נתניהו על שם זה שהוא נהנתן, אפילו שכל משפחתו קרויה ככה, מ"מ שמו נאה לו.
ואין הכרח להבין שאמרפל נקרא כך רק אחרי שהפיל את אברהם לכבשן האש, אלא ששמו היה אמרפל מעולם, ואחר שעשה כן נזכר כן הדבר בשמו, ותמיד שאמרו את שמו הזכיר הדבר את מה שעשה לאברהם.
וכפי שהוזכר שידוע טעם טכני לקריאת השם וזה לא מונע את הדרשה.
למה לא עושים את זה היום? אולי פשוט כי היום זה לא אומר לנו כלום, כי אנחנו ממילא לא מייחסים משמעות לשמות של אנשים או מקומות, אבל כאשר נתנו שם ראובן בגלל ראה א' בעניי וכדו', היה מקום לפרש גם שם ידוע שמתאים למאורע שקרה איתו. והרי זה כאומר אף אנחנו היינו קוראים שמו אמרפל בגלל שהפיל אברהם לכבשן האש, אפי' שנקרא שמו מטעם אחר.
או שזה סוג של פרשנות שלהם...ובאותה מידה אפשר לומר למה נקרא שמו נתניהו על שם זה שהוא נהנתן, אפילו שכל משפחתו קרויה ככה, מ"מ שמו נאה לו...
ספרי פ' דברים כתב:רבי יהודה אומר הריהו אומר במדבר בערבה וגו', אלו עשרה נסיונות שנסו אבותינו את המקום במדבר ואלו הם שנים בים שנים במים שנים במן שנים בשליו אחד בעגל ואחד במדבר פארן במרגלים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שחזרנו על כל המקומות ואינם מקומות שנקראו אלא על שם מאורע וכן הוא אומר ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו וגו' ויקרא אותה שבעה. כיוצא בו דרש רבי יהודה משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו כי לה' עין אדם וכל שבטי ישראל, זה משיח שהוא חד לאומות ורך לישראל, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך ... כיוצא בו דרש רבי יהודה וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך, זה יוסף שהיה אב בחכמה ורך בשנים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ שאין אברך אלא לבירכיים אבריכם [אל ברכיס] שהיו הכל נכנסים ויוצאים מתחת ידו כענין שנאמר ונתון אותו על כל ארץ מצרים
ודו"ק.אבל חוי הוא שמו ושמות לא ניתנו לדרוש? אבל לפי"ז שפיר הוקשה לחז"ל וכו'
אמר ליה רב הונא בר נתן לרב אשי מאי דכתיב קינה ודימונה ועדעדה אמר ליה מתוותא דארץ ישראל קחשיב אמר ליה אטו אנא לא ידענא דמתוותא דארץ ישראל קא חשיב אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין אמר ליה אלא מעתה צקלג ומדמנה וסנסנה הכי נמי אמר ליה אי הוה רב גביהא מבי ארגיזא הכא הוה אמר בה טעמא רב אחא מבי חוזאה אמר בה הכי כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו ודומם שוכן בסנה עושה לו דין
עושה חדשות כתב:למה נקרא שמו אמרפל שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש / למה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו / למה נקרא שמה טבריא שיושבת בטבורה של ארץ ישראל / למה נקרא שמה ערפה שהכל עורפין אותה מאחריה / למה נקרא שמה תכלת על שם שנתכלו המצריים בבכוריהם / למה נקרא שמו עוג שבא ומצא את אברם יושב ועוסק במצות עוגות / למה נקרא שמם זוזין שזזים מזה ונותנין לזה / וכו' וכו'.
מצינו כך הרבה בד' חז"ל שנותנים טעם לשמות של אנשים/מקומות/חפצים, ולכאו' בהרבה פעמים מדובר על שמות שנקראו הרבה קודם למעשה המסביר, ולפעמים גם ידוע טעם טכני אחר לקריאת השם, ובכל זאת לא נמנעו חז"ל מלדרוש את השמות ולבאר את תוכנם בדרכים אחרות.
גם יותר מאוחר, מצינו הרבה דרושים על שמות החודשים, (כמו לדוג' כל הרמזים על 'אלול'), אפי' שלא מדובר על דברים הכתובים בתורה, אלא שמות שנקראו ע"י או"ה.
השאילה היא מה הביאור בזה, או אולי נמחיש את זה בנידון אחר:
האם גם על בני זמנינו אפשר לדרוש כך: למה נקרא שמו נתניהו כי וכו', למה נקרא שמם דולרים וכו', הרצליה תל אביב וכו'.
שמעתי בזה כמה דעות, (של ת"ח מופלגים, זצלי"ם) :
א. האמת היא שגם היום יש ביאור ותוכן לכל דבר, ומי שילמד היטב את דרשות חז"ל ויתעמק ויחכים בהם, יוכל גם היום לבאר לנו את כל הענינים כראוי, (לא בהכרח שהוא יכוין לאמת, וכמו שבשאר חידו"ת הגם שניתנה רשות לא ניתנה הסכמה אוטומטית).
ב. אכן גם היום יש משמעות לכל דבר, אבל איבדנו את הדרך בה אפשר לדרוש וללמוד מכך. הרי גם לגבי דרשות ההלכה של חז"ל אין אנו יודעים כיצד נדרש כל דבר.
ג. דברים גדולים לא באים במקרה, ולכן אפשר לדרוש את שמו של אחשורוש ואת חודש מרחשוון, אבל מה שקורה היום זה בדרך כלל חסר משמעות, ו'נתניהו' וכד' אינו מייצג שום דבר בשורשי הענינים. "עקבתא דמשיחא" הוא זמנינו, ובניגוד לראשו של אדם בו יש משמעות לכל גרגיר, בעקב רגלו יש ס"ה בשר גס ואין נפק"מ כמה קוצים נתחבו בו.
ד. אולי נשמע ממכם עוד...
אבודרהם, שחרית של שבת כתב:ודכותה אמרינן בבראשית רבה (פ"ב) למה התחילה התורה בבי"ת לפי שהוא לשון ברכה ולא באל"ף שהוא לשון ארירה כלומר האל"ף והבי"ת הם הראשונות והם סמוכות זו לזו ומה שלא התחיל באל"ף שהיא ראשונה מן הבי"ת לפי שארור וברוך הוא דבר וחלופו ולכך התחיל בבי"ת שהוא לשון ברכה והוא חלוף הארור. ויש מקשים על זה ואומרים הרי מצאנו בוקק הארץ ובולקה, בזיון וקצף, והרבה דברים רעים שמתחילות ג"כ בבי"ת ולמה לא התחילה התורה באל"ף. וי"ל שלא יתכן לומר זה שהרי הפך בוקק הוא מלא והפך בזיון הוא כבוד ואין אחד מהם מתחיל באל"ף ולא תמצא באל"ף ובי"ת דבר שיהיה האחד הפך חבירו ומתחיל באלו השתי אותיות כי אם ארור וברוך.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 161 אורחים