ארבע סוגי קוגל בשבת זכור

[בן החבורה]

ישנן נשים צדקניות הנוהגות להכין לשבת זכור ארבע סוגי קוגל שר"ת עמלק: ע'פל מ'עהל ל'אקשן ק'ארטאפל (וי"א ק'ויליטש =חלה).

האם ידוע למאן דהו אם יש לזה מקור כלשהו או שזה סתם בדיחה טובה של בדחן?

[לייטנר]

זו דרישה טובה של דרשן...

[ארזי ביתר]

אינו מנהג בעלזא?

[שטייגעניסט]

ואני שמעתי, שזהו מהמנהגים של סקוירא.
לך תדע אם אין להם איזה קבלה מאליהו הנביא על הענין.

[עם_הארץ]

בזמן הזה יוצאים ידי חובה באכילת "קליק", שאף הוא גימטריא של "עמלק" - חושבנא דדין כחושבנא דדין,
אלא שאי אפשר לאכלו בסעודה של בשר, וצ"ע.

[מה שנכון נכון]

אפשר ב"ציפס". [וכן ב"חציל מטגן" או ב"סלק אדום"].

[עתניאל בן קנז]

אינו מנהג בעלזא?

לא

[אמסטרדם]

ואני שמעתי, שזהו מהמנהגים של סקוירא.
לך תדע אם אין להם איזה קבלה מאליהו הנביא על הענין.

אני לא סקווערער חסיד אבל אני בטוח שעתיד הנך ליתן דין וחשבון על מה שכתבת.

[ברוך ברגר]

בזמן הזה יוצאים ידי חובה באכילת "קליק", שאף הוא גימטריא של "עמלק" - חושבנא דדין כחושבנא דדין,
אלא שאי אפשר לאכלו בסעודה של בשר, וצ"ע.

אפשר ב"ציפס". [וכן ב"חציל מטגן" או ב"סלק אדום"].

אפשר גם ב"דולר"ים...

[משולש]

לסיכום האשכול לא מצאנו עדה בארץ ישראל שנוהגת בד' סוגי קוגל, אם כן יש לאסור אכילת ארבעה קוגלים בשבת זכור מחשש "לא תתגודדו" מאחר שאינו "מנהג ארץ ישראל" לאוכלם ביחד.

[מה שנכון נכון]

ואכן "לא תתגדדו" עולה כמנין "לאכול ארבעה מיני קוגל בזכור".

[מחולת המחנים]

ברוח ימי הפורים המשמשים ובאים אביא את שהיה רבי הירשל'ע מקרטשניף כפר-עטה נוהג לומר: "בשבת זכור חייבים לאכול ארבעה סוגי קוגל מתוך אותיות עמל"ק: ע'פל קוגל, מ'עהל קוגל, ל'אקשן קוגל, ק'ארטאפל קוגל".
והמשיך הרבי: "אויב אזוי, וואס איז עמלק אזוי שלעכט? נאר דער ענטפער איז אז עס איז קאלט, דאס איז עמלק! 'אשר קרך בדרך'". (אם כן, למה עמלק כל כך נורא? אלא התשובה היא שהקוגל הננו קר, וזהו עמלק! "אשר קרך בדרך").

[שטייגעניסט]

לסיכום האשכול לא מצאנו עדה בארץ ישראל שנוהגת בד' סוגי קוגל,

כתבתי שבסקוירא כך נוהגים.
שמא תאמר שהם אינם מתגוררים בארץ ישראל?

[הרוצה להחכים]

אפשר גם ב"דולר"ים...

זה תקף רק באר"י. באמריקה מאייתים "דאלער"

[מה שנכון נכון]

אפשר גם ב"דולר"ים...

זה תקף רק באר"י. באמריקה מאייתים "דאלער"

המדקדקים דהתם גורסים "דאללער", ועולה כמנין "עמלק המן".

[מרחביה]

ויש מי שתרגם זאת לפרנסה:

IMG-20150301-WA0058.jpg (33.41 KiB) נצפה 12210 פעמים

IMG-20150301-WA0059.jpg (75.25 KiB) נצפה 12210 פעמים

(מתוך הבלוג עונג שבת.)

[לעומקו של דבר]

ישנן נשים צדקניות הנוהגות להכין לשבת זכור ארבע סוגי קוגל שר"ת עמלק: ע'פל מ'עהל ל'אקשן ק'ארטאפל (וי"א ק'ויליטש =חלה).

האם ידוע למאן דהו אם יש לזה מקור כלשהו או שזה סתם בדיחה טובה של בדחן?

והנה אחר שבלעתי רוקי יש לדון
מעודי תמהתי מהו הכפילות לאקשן [אטריות] ומעהל (קמח]
הלא אטריות מקמח הם, ואיזה קוגל יש מקמח לבד קוגל אטריות המכונה היום ירושלמי
ובפרט אם נוסיף קויליטש

אגב לדעתי אם יחפשו הבקיאים בתחום, יש את זה בהרבה מנהגים חסידיים.

יש גם מנהג להוציא סוגי קוגלאך כמניין ספרי התורה, כשמוציאין 2 ס"ת אופים 2 מיני פשטידות, וכשמוציאין 3 אופין 3 מינים

[הרוצה להחכים]

יש גם מנהג להוציא סוגי קוגלאך כמניין ספרי התורה, כשמוציאין 2 ס"ת אופים 2 מיני פשטידות, וכשמוציאין 3 אופין 3 מינים

במקורו נובע מנהג הוספת הקוגלעך מדברי המג"א, להוסיף מאכל מיוחד לכבוד שבת ר"ח במקום סעודת ר"ח, ומשם הרחיבו החסידים את המנהג על כל שבת בעלת שם כפול, כשבת חנוכה ושבת שירה, ולאו דווקא למספר ספרי התורה.

[לעומקו של דבר]

כן דווקא, כך ידוע לי
ונ"מ שאם יש שלושה אופים שלוש קוגלאך

[משולש]

ביום שקוראים גם מגילה מוסיפים קוגל גם למגילה?

[גימפעל]

נפק"מ טעם הוספת הקוגלאך, לאשכול סמוך שנידון שם אם בהאי שתא צריך להוציא ס"ת נוסף לקריאת פרשת שקלים או שאפשר לגלול פרשה אחת חזרה.

[לבנון]

במקום שנהגו להוציא שני ספרי תורה, מוציאים קוגל נוסף, אבל במקום שנהגו לגלול, רק אוכלים פרוסה נוספת מהקוגל הקודם.

[לבנון]

ביום שקוראים גם מגילה מוסיפים קוגל גם למגילה?

פשיטא, כי קוגע"ל בגימטריא 209, כמנין בני המן (עה"כ). אבל לפי"ז צריך לגמור את כל הקוגעל בנשימה אחת.

[לעומקו של דבר]

ביום שקוראים גם מגילה מוסיפים קוגל גם למגילה?

אולי לכן לא קוראים מגילה בשבת, להקל על קיבתן של ישראל...

[טברייני]

עד שיהודים שמחים ומתענגים על קוגל אתה רוצה להפריעם? ממש מעשה עמלק....

אגב ר"ת למילה "עמלק" שמעתי לומר
עוד מעט
מחר
לא עכשיו
קשה לי.

[לעומקו של דבר]

מתוק
ובגימטריא, כידוע, 'ספק'

[עקביה]

בזמן הזה יוצאים ידי חובה באכילת "קליק", שאף הוא גימטריא של "עמלק" - חושבנא דדין כחושבנא דדין,
אלא שאי אפשר לאכלו בסעודה של בשר, וצ"ע.

אפשר ב"ציפס". [וכן ב"חציל מטגן" או ב"סלק אדום"].

זכר למחיית עמל"ק אפשר לדרוך על מק"ק.

[שיר ורננים]

זכורני משקראתי בעבר שהחת"ס שבת אצל יהודי שהכין 26 מיני קוגעל כנגד 26 כי לעולם חסדו בהודו

[אום אני חומה]

זכורני משקראתי בעבר שהחת"ס שבת אצל יהודי שהכין 26 מיני קוגעל כנגד 26 כי לעולם חסדו בהודו

שמעתי מהגה"צ ר' חיים וואלקין, שראה במכתב מאחד מאדמו"רי פאשווערסק, שפ"א שבת אדמו"ר אחד (שכחתי שמו) אצל יהודי כפרי, שהגיש לשולחן 24 מיני קוגלים.
שאל אותו הרבי למה כ"כ הרבה, ענה כנגד כל פסוקי כל"ח.
חזר ושאל הרבי, הלא ישנם 26 פסוקים,
ענה היהודי, סיחון ועוג לא מגיע להם קוגל..

הפטיר הר"ח וואלקין: תראו מה זה 'יהודי של פעם', תראו סביב מה נסובו מחשבותיו של יהודי פשוט..

[לעומקו של דבר]

נאה

[אבא יודן]

מקור ה'וורט הוא מאיש האשכולות ר' שלמה יעקב גלבמן ז"ל מעיירה מונרו מחבר "מושיען של ישראל" בעת ששימח פעם חתן וכלה.
הוא גם הוא אמר באותו מעמד לאכול בלילי ר"ה "מיונז" ואומר "יהרמאו"א שיפתחו מעינות התורה והחכמה"
ו"סרדינים" ואומר "הסר מעלינו כל דינים קשים" וכו' וכו'
חכו עוד חצי יובל והכותרת יהיה מיונז בלילי ר"ה ?
נ.ב. סבתא אחת הוסיפה לפי תומה "ירושליימר קוגל ע"ש עמלקי
ובטח תבוא בתה ותוסיף "מייערן קוגל" ע"ש עמלקים והרשימה הולכת ומתארכת -בהנאה.
[דווקא אני מן המעריצים הגדולים שהיה אי פעם להקוגל]
ואגב מקור של הוספת קוגל בשבתות ד' פרשיות הוא בספר ימים טובים לר' בנימין צבי ברקוביץ שליט"א (על חודשי ומעדי השנה). ששמע כן מבן טובים אחד וקבעו במסמרות בספר הנ"ל אשר נלמד עשרות שנה בהרבה בתי החינוך לבנות ומשם עד התפשטות בכל תפוצות הגולה ולא כלום.
ובעצם לדעתי לא גרע מנהג זה ממאכלי חלב למשל בחג השבועות וחנוכה אשר אין אף מקור אחד האומר "יש לאכול כך וכך" כולם אומרים "נוהגים לאכול כך וכך" וזהו מקדושת ישראל אשר מקדשים ומטהרים כל מנהג ומנהג שלהם.[ועיין ערוה"ש יו"ד רי"ד]

[הרוצה להחכים]

ובעצם לדעתי לא גרע מנהג זה ממאכלי חלב למשל בחג השבועות וחנוכה אשר אין אף מקור אחד האומר "יש לאכול כך וכך" כולם אומרים "נוהגים לאכול כך וכך" וזהו מקדושת ישראל אשר מקדשים ומטהרים כל מנהג ומנהג שלהם.[ועיין ערוה"ש יו"ד רי"ד]

וראה מכאן http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=13 ואילך.

[דמשק]

מסופר שכאשר ביקר פעם הגה"ק מסאטמאר אצל הבית ישראל מגור, שאל-אמר הרה"ק מסאטמאר בתו"ד מה כבר נשאר לנו מנהגים מהבעש"ט חוץ מאמירת הודו בערב שבת, נחרד אחד המלוים (בודאפעסטער פון בודאפעסט) ושאל "און וואס איז מיט די פערפעל קוגל?", ולא פסיק חוכא מפומייהו כולא יומא...

[דרומי]

אשכול משעשע זה הזכיר לי ר"ת רציני שכתוב בסה"ק

עמלק ר"ת עמרם משה לוי קהת,

ויש בזה עומק ואכ"מ

[בקרו טלה]

אשכול משעשע זה הזכיר לי ר"ת רציני שכתוב בסה"ק
עמלק ר"ת עמרם משה לוי קהת,
ויש בזה עומק ואכ"מ

מושב זקנים פרשת בשלח, מה ראה עמלק להלחם בישראל אחרי ששמע כל הניסים שנעשו לישראל עם המצריים, וי"ל מפני שעיין בשמו שרמוזים באותיותיו ע'מרם מ'שה ל'וי ק'הת, ועל זה בטח. וטעה שסופי תיבות של השמות האלה הוא מיתה, כשתקח מ"ם מעמרם, וי' מלוי, ות' מקהת וה' ממשה. וזש"כ רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, דהיינו ראש אותיותיו הוא ראש, שהיינו שמות אלו הצדיקים, וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד, דהיינו סוף התיבות הוא מיתה.
[ועי"ע בחת"ס פר' בלק עה"פ ראשית גויים עמלק]

[דרומי]

הרב בקרו טלה שליטא,

יישר כח על מראי המקומות החשובים!

[כדכד]

א. במנהגי קומרנה כתב שנהגו להוסיף קוגל בכל שבת שהיה בה משהו מיוחד וכך לפעמים אכלו כמה מיני קוגל (הוא מונה שם באילו שבתות אכלו אילו מיני קוגל וכמה)
ב. המנהג לאכול הרבה קוגל לאקשן בשבת זכוראינו נובע מהפורים שאחרו אלא מהפסח שלאחריו ואכמ"ל

[כדכד]

עיינתי שוב במנהגי קומרנא רל"ד רל"ה ושם כתוב שנהגו להכין בכל שבת ג' מיני קוגל: א' מתוק א' רגיל וא' של תפו"א ובשבת שמוציאים ס"ת נוסף כר"ח או חנוכה היו מוסיפים עוד קוגל והיו ד' מיני קוגל ובשבת ר"ח חנוכה היו מכינים ב' מיני קוגל נוספים כך שהיו חמשה מינים.
לפי זה בשבת זכור היו מכינים ד' מיני קוגל (במנהגי קומרנא לא מצאתי התיחסות לד' פרשיות אך מן הסתם זה לפי הכלל הנ"ל).
נמצאו דברי הרב פותח האשכול ודברי הרב לעומקו של דבר מתאימים למנהגי קומרנא.

[איש גלילי]

ואני שמעתי, שזהו מהמנהגים של סקוירא.

אאל"ט זהו מנהג טשערנוביל, כי הרבנית מרגלית הגר ע"ה (א"ח לאדמו"ר מוהרח"מ מויז'ניץ) בתו של הרה"ק ר' זאב מרחמסטריווקא היתה מקפידה ע"ז בדבקות.

[כדכד]

[
איני יודע אם זה (ד' מיני קוגל בשבת זכור) מנהג טשרנוביל אך כן ידוע לי שמנהג טשרנוביל להקפיד על מנהגיהם בדבקות