מישהו מקפיד לקרוא גם קריאת שמע בהברה תימנית?!

[קראקובער]

הלא תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ואולי בגלל בזכור אין דין שנאמר בכל לשון אם נאמר שצריך דווקא מתוך הספר.

[פרי יהושע]

חביבה מצווה בשעתה, במצות שהן מזמן לזמן כמו שכתבו ברא' לעניין זרזים מקדמין למילה

[לייטנר]

נשאל אחרת, ממתי נהוג במנהג קריאת זכור בהברה נוספת להברה המקובלת?

[אTKH]

התימנים נהגו
ומקור המנהג לכאו' מהישיבות שם יש גם תימנים, על כן קוראים בהברה תימנית עבורם.

[פלתי]

התימנים נהגו
ומקור המנהג לכאו' מהישיבות שם יש גם תימנים, על כן קוראים בהברה תימנית עבורם.

ומדוע לא נהגו גם בהברות של שאר העדות שישנם באותם ישיבת?

[בברכה המשולשת]

אני מכיר ישיבות ובתי כנסיות שנוהגים גם בהברה בבלית וכו'

[פרי יהושע]

מה שבטוח שבתקיעת שופר כיום רבים מהדרים לצאת כל מיני שיטות ומסורות של שברים ותרועה.
ואגב אני מכיר ואני בטוח שיש כאן עוד שמכירים, מי שנוהג בכל יום לקרוא בק"ש גם ד' רפויה במסורת תימנית.

[בברכה המשולשת]

ד' רפויה איננה רק מסורת תימנית, כידוע

[פרי יהושע]

לא הד' הרפויה אלא המבטא שלה לא היה ידוע באשכנז עי' שו"ע הרב הל' ק"ש.

[גביר]

לכאורה שלא בדל"ת רפויה לא ניתן כלל להאריך בדל"ת של אחד.

[בברכה המשולשת]

לא הד' הרפויה אלא המבטא שלה לא היה ידוע באשכנז עי' שו"ע הרב הל' ק"ש.

ברור שלא היה ידוע, אבל היום כשזה כן ידוע ע"י השמיעה מעדות אחרות, אין שום סיבה לקרוא לזה "מסורת תימנית" בדווקא, כאשר גם יוצאי בבל וג'רבה וכו' גם ידעו זאת ונהגו כן.

[פרי יהושע]

אני מסכים אתך, אבל כנראה זה שעושה זאת סובר אחרת, אולי צריך לשאול אותו.

[בברכה המשולשת]

אני מסכים אתך, אבל כנראה זה שעושה זאת סובר אחרת, אולי צריך לשאול אותו.

כמדומני שדבריי לא היו מובנים כל צרכם:
אני התכונתי לומר שודאי שיש לומר כך את הד' הרפויה (ולא באתי לפקפק על חזרת ק"ש, אלא להסביר למה זה קרוב להיות חיוב מעיקר הדין)

[כח הטענה]

מבטא הד' הרפה מוכח על ידי כך שהוא מתייחס לד' הדגושה כפי שכל האותיות הרפות מתייחסות לדגושות.
דא עקא, שרוב מי שאינם תימנים ומנסים לעשות ד' רפה אינם מצליחים אלא עושים כמין 'דז' ונמצאו מקלקלים שאם היו נשארים בהברתם היו קוראים דגוש במקום רפה ועתה הם משנים את האות לגמרי.

[בברכה המשולשת]

מבטא הד' הרפה מוכח על ידי כך שהוא מתייחס לד' הדגושה כפי שכל האותיות הרפות מתייחסות לדגושות.
דא עקא, שרוב מי שאינם תימנים ומנסים לעשות ד' רפה אינם מצליחים אלא עושים כמין 'דז' ונמצאו מקלקלים שאם היו נשארים בהברתם היו קוראים דגוש במקום רפה ועתה הם משנים את האות לגמרי.

זה בסה"כ דורש אימון, וכלל אינו קשה אחרי שמתרגלים

[אליעזר בלוי]

בקש הרי אסור לומר פעמיים

[כדכד]

עצם השוואה בין זכור לק"ש היא לא ברורה כי ק"ש נאמרת בכל לשון ולגבי זכור לא מצינו שנאמרת בכל לשון

[בברכה המשולשת]

בקש הרי אסור לומר פעמיים

אסור לומר פעמיים מיד. אבל מי שנוהג לחזור עושה זאת אחרי התפילה

[פרי יהושע]

אסור לומר פעמים שמע שמע דהיינו כל הפסוק שנראה כממליך ב' רשויות, אבל לחזור על מילה כגון "ואבדתם", או אפי' תיבת "אחד" אין איסור [ומ"מ נוהגים לחזור על אחד רק בשקט].