מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כוסו של אליהו הנביא - משיירי כוסות המסובים?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

כוסו של אליהו הנביא - משיירי כוסות המסובים?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 30, 2012 3:54 pm

מנהגינו למזוג כוס חמישית יתירה על כוסות המסובים, וקוראים לה כוסו של אליהו, אינה מוזכרת כמעט בדברי הראשונים והפוסקים הקדומים, זולת בחידושי ר' זעליגמאן מבינגא (מחותנו של המהרי"ל) למס' פסחים, מהתקופה האחרונה של הראשונים, שהוסיף ונקט בטעמא דמילתא לפי שאנו מצפים לאליהו שיבוא, לכן מכינים בשבילו כוס יין שאף הוא צריך לכוס.

אף המחבר הרמ"א והמ"א לא הזכירו מנהג זה, ואך בחק יעקב סו"ס תפ, וממנו בבאר היטב ומשנ"ב שם, סידור יעב"ץ חת"ס ועוד העתיקוהו.

אחד המקורות החשובים והקדומים למנהג זה נמצא בשו"ת שתי הלחם (סימן מו) למהר"מ חאגיז. שם הובאה ע"י המדפיס תשובה מתוך חיבורו 'מאמר המנהגים', 'כדי שלא להוציא הנייר חלק'. מתוך התשובה יש ללמוד על תוכנו של המנהג להעמיד כוס חמישית הנקרא 'כוס של אליהו', לפיה נעוץ הענין במנהג הכנת כסא של אליהו בברית המילה, ובאזהרה החמורה האמורה האמורה בקרבן פסח דייקא, 'וכל ערל לא יאכל בו'. על הזיקה העמוקה בין פסח למילה הארכתי במקו"א, והנה כאן אנו מגלים רובד נוסף בשייכות זו.

בהמשך התשובה הוא מוקיע את המנהג שמביא בעל כנסת הגדולה בספרו פסח מעובין ס"ק קפ"ב 'שראה מנהג מקצת אשכנזים להניח בשולחן כוס א' ריקן חוץ מן הכוסות הצריכין למסובין בשולחן כדי להריק בו כל שיורי כוסות המסובים', וכותב: 'פשוט שטעות הוא בידם וחוששני להם מחטאת כי זה הוא זלזול כבוד למכובד מאליו'. ולצד זאת משבח מנהגו של הכנה"ג ש'מאותן השיריים היה נוהג לשתות בתוך הסעודה', ומעיד שאף הוא נוהג כן.

ושוב הוא מציע טעם פשוט יותר לעיקרו של המנהג, 'הואיל וארבעה כסי דהאי לילא ארבעה גאולות קרינן להו וארבע' גאולות נינהו, ראוי ונכון להכין כוס זה בשם אליהו כי הוא המבשר את הגאולה אחרונה'. טעם מעין זה מובא במשנ"ב משנה ברורה סימן תפ ס"ק י במוסגר: 'לרמז שאנו מאמינים שכשם שגאלנו הש"י ממצרים הוא יגאלנו עוד וישלח לנו את אליהו לבשרנו'.

וז"ל התשובה:
שאלתני אודיעך קושט אמרי אמת על מה סמכו בקצת ק"ק מאשכנז ואטליא שג"י [-שג' ימים] קודם חג הפסח מכינים את השולחן שעושין בו הסדר לא זו. אף זו כי אם בליל פסח בהתחלת הסדר מכינים כוס אחד וממלאים אותו יין ואומרים זה הכוס הוא לאליהו הנביא ואחר גמר הסדר מתקנין המטה שהסבו לבעל הבית ומניחין הכוס מלא יין ואומרים עליו לשם אליהו. שבעיניך נראה כדבר זר אצל ישראל מפני שאין לו שורש וענף. ומאן דכר שמיה דאליהו הכא בליל פסח ואינו אלא כניחוש נשים והבליהם. עד כאן תמצית שאלתיך בחסרון ידיעתיך.
אשר לזאת אען ואומר לך הוי זהיר בדבריך ואל תלעיג במנהגן של ישראל דכעין תורה היא לכל הפחות אמנם אם נחקור נמצא שהוא תורה ממש. הנה מנהג הראשון שמכינים השולחן ג"י קודם פסח ודאי היא זכר לקרבן פסח שהיו מבקרין אותו ג"י קודם פסח. כמ"ש בהלכות הפסח כי פסח דורות היה מבוקר ועומד בי"ד.
ועל הכנת הכוס לאליהו זכרו לטוב יש לו שורש למטה וענף עץ עבות למעלה דהנה ודאי שמעת עד כה טעם הכנת הכסא לאליהו בשעת המילה וכינוי השם. שהוא אלי' מלאך הברית כי הוא זה הנה שכרו אתו והפה שאסור לדבר על ישראל שהפרו את הברית הוא הפה שמאשר ומעיד על ישראל ונעשה עצמו סניגור בהיותו עד הרואה שישראל מקיימין את הברית. א"כ הכא זכינו לקיים מנהגן של ישראל בליל פסח להכין לו כסא דמהמנותא ומטה ושולחן ערוך שבו ישראל מקיימים את הפסח שאחד מחוקותיהן ומשפטיו הישרים הוא ית' אשר צוה עליו וכל ערל לא יאכל בו להביא את שמתו אחיו מחמת מילה.
ולדעת רבי יהושע אפילו מילת עבדיו מעכבתו מלאכול הפסח ממאי דכתיב ומלתה אותו אז יאכל בו ובלילה הראשונה שנתקיימה מצוה זו מאכילת הפסח הוצרכו לקיים מצות מילה תחיל' כמ"ש ואעבור עליך מתבוססת בדמיך שדרז"ל זה דם מילה ודם פסח אם ודאי להגיד שבחן של ישראל ולהזכיר לפני הקדוש ברוך הוא שהם קיימו מה שקבלו במצות פסח התלויה במילה אין כאן ספק כי בא יבא ברכת אליהו ז"ל בכל בתי ישראל לראות קיום המצוה אחת שהוא שתים פסח ומילה שהם מקיימים ויעלה לנו השמימה להליץ בעד כלל ופרט ישראל למהר ולהחיש גאולתם ופדיון נפשם בגאול' אחרונה דהאי דרגא בתראה דגואל אתקרי שיהיה בב"י [-במהרה בימינו] אמן וזה פשוט וק"ל. ואם ימצאו טעמים אלו בס' ד' אלהים הוא היודע כי לא ראיתים עד הנה וזכיתי מחלקם בחיים ועל שמם יקרא.
אחר החיפוש ראיתי לה"ה בעל כנה"ג בס' פסח מעובי' אשר לו שהביא בס"ק קפ"ב שראה מנהג מקצת אשכנזים להניח בשולחן כוס א' ריקן חוץ מן הכוסות הצריכין למסובין בשולחן כדי להריק בו כל שיורי כוסות המסובים. ושקורין לכוס זה כוס של אליהו ז"ל ושהיה לו לנחת מנהג זה ונהג בו ומאותן השיריים היה נוהג לשתות בתוך הסעוד' המנהג שהוא היה נוהג עליו אין להשיב כי מנהג יפה הוא. אמנם מנהג אותן האשכנזים שעל כוס ריקן ושיורי כוסותיהן ששופכין לתוכו ליחסו לאליהו ז"ל, נ"ל פשוט שטעות הוא בידם וחוששני להם מחטאת כי זה הוא זלזול כבוד למכובד מאליו.
והמנהג הנכון שראיתי הוא עיקר הואיל וארבעה כסי דהאי לילא ארבעה גאולות קרינן להו וארבע' גאולות נינהו, ראוי ונכון להכין כוס זה בשם אליהו כי הוא המבשר את הגאולה אחרונה. ולתכלית מ"ש ה"ה בעל כנה"ג ז"ל נוהג אני בשנים אך לא ליחס על כוס הריקם מלא שיריים שמו של אליהו ז"ל וזה פשוט'.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כוסו של אליהו הנביא - משיירי כוסות המסובים?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 30, 2012 3:55 pm

אך ראו זה מצאתי בספר 'הר המור' על חג הפסח (שי"ל ע"י מכון הרב פראנק ירושלים תשנ"ה), במאמר מאת הג"ר ירוחם פישל פערלא (עמ' קעח) נותן טעם הגון לקריאת שם 'כוס של אליהו' ע"פ המובא בספר 'חידושי דינים מירושלים':
'דהמנהג אחר הקידוש לשפוך את כל שיירי הכוסות של המסובין לתוך כוס גדולה, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא',
שכוס זה הוא דוגמת הכוס ששתה אליהו הנביא ע"פ הדיבור כשברח מפני איזבל, דמתחילה כשאמר לו המלאך קום אכול לא אכל כל העוגה ולא שתה כל המים שבצפחת עד שאח"כ נצטוה שנית ואז אכל ושתה ממה שייר בראשונה, כמו שפירש הרד"ק (מלכים א יט,ו). ומוסיף הגריפ"פ
'ומפני שבלילה זו נוהגים בכל דבר דרך כבוד וגדולה קורין אותו כוס של אליהו הנביא, וכדי להראות שגם כאן מצוה לשתות גם השאר, חדא משום שהוא שיירי מצוה... ועוד משום דלכתחילה מצוה לשתות כל הכוס כולו'
. {ויעו"ש שכתב טעמים נוספים לקריאת שם זה}.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כוסו של אליהו הנביא - מיועד לשתיה?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 30, 2012 3:57 pm

והנה בשו"ת ציץ אליעזר חלק כב סי' כח נדרש לשאלה 'אם יש לשתות בליל הסדר מכוס אליהו', ועל כך משיב:
הנה ממנהג מזיגת כוס אליהו לא נזכר בשו"ע, ונזכר רק בחק יעקב בסימן ת"פ סק"ו והובא גם בבאה"ט, וכותב בזה"ל: נוהגין באלו המדינות למזוג כוס אחד יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא. והמשנ"ב בסק"י מוסיף להסביר, שהוא זה, לרמז שאנו מאמינים שכשם שגאלנו הש"י ממצרים הוא יגאלנו עוד וישלח לנו את אליהו לבשרנו, אבל לא נזכר כלל ממנהג טעימה ממנו לאחר מיכן.
ומצאתי שנשאל על כך בספר ליקוטי חבר בן חיים (תלמידו המובהק של הח"ס ז"ל) חלק ה' בחלק התשו' שבסוף הספר, ובהיות שהספר איננו מצוי אעתיק בזה את דברי תשובתו. וז"ל: בענין שאלתו אם לשתות מכוס של אלי' חפשתי בפוסקים ולא מצאתי מבואר מנהג זה של כוס אלי', אלא שבס' יעב"ץ כ' מכינין כוס גדול וקורין אותו כוס של אלי'. אבל לשתות ממנו מאן דכר שמיה, וכמה פעמים הייתי אצל מרן הגאון חת"ס זצוקללה"ה והכוס של אלי' היה גבוה משאר כוסות לכבוד ולתפארת, ומעולם לא שתה אדם ממנו. ומנהגו להניחו כל הלילה על השלחן, אבל מכוסה, ובשחרית אני לוקח אותו לקידוש היום ע"ד שארז"ל הואיל ואיתעביד בי' חדא מצוה לתעביד בי' מצוה אחרת, ובבא אלי' זכור לטוב בב"א יעלה לנו טעם זה ומה דינו כיה"ר א"ס עכ"ל הספר ליקוטי חבר בן חיים.
למדנו מזה שהגאון החתם סופר ז"ל לא טעם מכוס אליהו כלל לא בליל הסדר ולא למחרתו, וכדמדגיש לכתוב "כי מעולם לא שתה אדם ממנו", וגם לרבות הבעל ליקוטי חבר לא שתה ממנו בליל הסדר, ורק למחרתו בשחרית היה הבעל ליקוטי חבר לוקח אותו לקידוש היום. ומטעמיה אחרינא, והוא, הואיל ואיתעביד ביה חדא מצוה לתעביד ביה מצוה אחריתא'.


אולם בדברי הכנה"ג שמענו שהיה נוהג לשתות בתוך הסעודה, וכן נהג מהר"ם חגיז אחריו.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כוסו של אליהו הנביא - הידור במצוות ארבע כוסות?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 30, 2012 3:59 pm

הגר"מ שטרנבוך שליט"א בספרו תשובות והנהגות ח"ב סי' רמד מחדש כי ענין הכוס החמישי אינו רק מנהג להזכיר הגאולה, אלא יש בזה גם הידור הלכתי בקיום מצוות ארבע כוסות לכמה שיטות ראשונים, ואלו דבריו:
שורש הדברים דאף שבליל פסח החיוב ד' כוסות, הנה בפסחים קי"ח איתא (לגירסת הגאונים הר"ח ורי"ף) ת"ר [כוס] חמישי אומר עליו הלל הגדול, ועיין בהשגות הראב"ד על הרז"ה דקיימא לן שזהו מצוה ומשובח, ובמהר"ל בהגדה ש"פ מאריך שודאי מצוה בכוס חמישי רק שותה ראש הבית לבדו, וביאורו שמצוה מן המובחר לומר הלל הגדול על כוס ודינו כקידוש שמוציא ב"ב ומספיק שבעה"ב שותה, ועיין ברש"י עירובין (מ,א) ובראב"ן שמדינא רק בקידוש צריך לטעום אבל בשאר כוס של ברכה אינו אלא משום שזהו גנאי לכוס שלא שותין ממנו, עיין ש"ע הגרש"ז סימן ק"ץ ובמוע"ז ח"ג (רמ"ו), ולפי זה מנהגינו כמהר"ל שצריך למצוה כוס חמישי לומר עליו הלל הגדול, ואף שלדבריו מצוה לשתות ממנו הבעה"ב מ"מ לא מעכב, ובפרט כאן כשנמנע מפני חשש איסור טעימה אחרי הד' כוסות בודאי לא נקרא גנאי וגם כה"ג לא מעכב'
.
ולפי חידושו זה הוא ממליץ על כמה פרטים מעשיים באופן מזיגת הכוס והזמן המתאים לזה,
'ושפיר צריך למזוג סמוך ממש להלל הגדול, שאז המצוה לומר הלל הגדול על כוס חמישי, וראוי שבעה"ב עצמו ימזוג שאז מקיים המצוה מן המובחר לייחד כוס לומר עליו הלל הגדול, משא"כ אם מקדים למזוג לא ניכר שזהו להלל הגדול ולא יצא, ואם כי יש הרבה שיטות בראשונים בדין כוס חמישי, נראה במזיגת "כוס של אליהו" (שיברר ג"כ אם קיימא לן שזהו מצוה מן המובחר) יש לצאת המצוה מן המובחר בליל התקדש חג, וראוי לקבוע המזיגה בזמנה ובבעה"ב וכן אני נוהג בעזהשי"ת' (ולא כמו שקבעתי בשעתו בהגדה של פסח למזוג לפני הלל ע"ש, לעצמי הדרנא בי ונוהג אני כהנ"ל בעזהי"ת)'.

והנה עצם טעמו מובא בשינוי מעט בספר טעמי המנהגים סי' תקנא בשם זקינו רבינו הגר"א, [נעתק לשם מספר קול אליהו],
'משום דאיכא פלוגתא בגמ' אם צריכין כוס חמישי, ולא איפסיקא הלכתא, וכשיבוא אליהו יתברר הספק, ועל כן מוזגין הכוס מספק ואין שותין אותו וקוראין אותו כוס של אליהו, כי בבואו יתבררו כל הספיקות וגם ספק זה'.

ולפלא שלא הזכיר זאת בשמו, אם כי יש לדון אם אכן יצאו הדברים מפי הגר"א, כי לא ברירא גבן אם הגר"א נהג במנהג זה כלל, במעשה רב בסדר הלילה סי' רצא ובהגש"פ עם פי' הגר"א לתלמידו הרמ"מ משקלוב ובחיי"א לא נזכר מזה מאומה, אמנם מצינו מנהג זה בהגדת מגיד צדק לאחד מרואי פניו ר' פנחס מפלאצק.

יצויין עוד שבשם הגר"א מובא טעם לקריאת הכוס בשם 'כוס של אליהו' על שם תנא ששמו ר' אליהו הסובר שצריך לשתות כוס חמישית, כך מובא בספר בינת אהרן בשמו, ומטו בשם מהרי"ד מבעלזא שאמר שטעם זה נגלה להגר"א לפי ששמו היה אליהו. (הסדר הערוך ח"ב פרק קנח הערה 16, בספר זה נסתייעתי בדברים נוספים המובאים כאן).

דברים אלו עולים בקנה אחד עם המובאה הנ"ל, לפי כל האמור נמצא שכוס זו היא בעצם כוס חמישית לצאת יד"ח הסובר כך, ואינה זכרון הגאולה בעלמא.

ברם, זמן מזיגת הכוס המקובלת בספרי המנהגים ומצוינת בהגדות איננה קודם קריאת הלל הגדול, כהמלצת הגר"מ שליט"א, אלא קודם אמירת שפוך חמתך, כפי שהובאו בספר 'הסדר הערוך' ח"א פרק קב הערה 22, ואילו בדברי מהר"ם חגיז הנ"ל נזכר שמכינים אותה ב'תחילת הסדר'.

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: כוסו של אליהו הנביא - משיירי כוסות המסובים?

הודעהעל ידי גילוי » ו' מרץ 15, 2013 12:17 am

[quote="נוטר הכרמים"]מנהגינו למזוג כוס חמישית יתירה על כוסות המסובים, וקוראים לה כוסו של אליהו, אינה מוזכרת כמעט בדברי הראשונים והפוסקים הקדומים, זולת בחידושי ר' זעליגמאן מבינגא (מחותנו של המהרי"ל) למס' פסחים, מהתקופה האחרונה של הראשונים, שהוסיף ונקט בטעמא דמילתא לפי שאנו מצפים לאליהו שיבוא, לכן מכינים בשבילו כוס יין שאף הוא צריך לכוס.

[quote]

אשמח לקבל ציטוט מדויק של דברי הגר"ז

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: כוסו של אליהו הנביא - משיירי כוסות המסובים?

הודעהעל ידי יאיר » ו' מרץ 15, 2013 8:22 am

גילוי כתב:
נוטר הכרמים כתב:מנהגינו למזוג כוס חמישית יתירה על כוסות המסובים, וקוראים לה כוסו של אליהו, אינה מוזכרת כמעט בדברי הראשונים והפוסקים הקדומים, זולת בחידושי ר' זעליגמאן מבינגא (מחותנו של המהרי"ל) למס' פסחים, מהתקופה האחרונה של הראשונים, שהוסיף ונקט בטעמא דמילתא לפי שאנו מצפים לאליהו שיבוא, לכן מכינים בשבילו כוס יין שאף הוא צריך לכוס.

אשמח לקבל ציטוט מדויק של דברי הגר"ז
1.gif
1.gif (114.53 KiB) נצפה 7551 פעמים
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146665&&page=216

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: כוסו של אליהו הנביא - משיירי כוסות המסובים?

הודעהעל ידי גילוי » א' מרץ 17, 2013 11:05 pm

יש"כ

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כוסו של אליהו הנביא - משיירי כוסות המסובים?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 23, 2017 7:37 pm

זה עתה נתעוררתי בדרך דרוש ואגדה לבאר תוכן ענין הכוס החמישי דמישך שייכא להכא.

ונקדים תחילה דברי הרא"ש בפרק ערבי פסחים (סימן לג), וז"ל,
ת"ר כוס חמישי אומרים עליו הלל הגדול דברי רבי טרפון. וי"א ה' רועי לא אחסר. ורשב"ם גורס רביעי אומרים עליו הלל הגדול דכוס חמישי מאן דכר שמיה. ואם בא לומר כוס חמישי רשות ואם ירצה יעשה כוס חמישי הכי הוה ליה למימר הרוצה לעשות כוס חמישי אומר עליו הלל הגדול. אבל לפי גירסת הספרים משמע דלר' טרפון. וי"א כוס חמישי הוה ליה חובה ונהגו העולם לעשות רשות.

וכדברי הרא"ש מובא בשם הגאונים בהלכות רי"ץ גיאת (הלכות פסחים עמוד שכב), ובראבי"ה (ח"ב מסכת פסחים סימן תקכה) ועוד.

ויש לעמוד בכאן בכמה נקודות, חדא, לברר מהי נקודת המחלוקת בין רבי טרפון לחכמים אם שותה כוס חמישי או לאו. ועוד, הרי מצינו בכאן מחלוקת בדעת ר' טרפון גופיה על מה נתקנה שתיית הכוס החמישי, אם על קריאת הלל הגדול, או על אמירת ד' רועי לא אחסר. ויל"ע בביאור הדברים.

ואשר נראה בזה בהקדם מה שהביא בספר אורחות חיים (ח"א סדר ליל הפסח), וז"ל,
והראב"ד ז"ל (תשובות ופסקים סי' נד וסי' קיב) כתב, גרסינן בירושלמי ד' כוסות הללו כנגד ד' גאולות שנאמרו במצרים והוצאתי וכו'. ור' טרפון היה מביא חמישי כנגד והבאתי.
וכן הוא בהשגות כתוב שם לראב"ד (דף כו: מדפי הרי"ף), וז"ל,
זה לא ידע על מה הוקבעו, ובודאי יש סמך למנהג הזה מדברי רבי טרפון שאמר [פסחים דף קיח. כגירסת ר"ח והרי"ף] חמישי אומר עליו הלל הגדול ומצוה לעשות כדבריו. והד' כוסות סמכוה באגדה כנגד ד' גאולות, ולקחתי וגאלתי והצלתי והוצאתי, והה' כבר סמכוהו בהגדה כנגד והבאתי.

ומצינו בזה בדעת זקנים מבעלי התוספות פר' בא (יב, ח), וז"ל,
וכוס חמישי דהיינו למאן דצריך למשתיה הוא כנגד והבאתי שגם הוא גאולה כדא' אינשי מאן דמריה שחרריה ומסר כל דידיה בידיה אי לא אייתיה לבי דריה מאי אהני ליה פי' עבד ששחררו רבו ומסר לו גביעו בידו אם לא הביאו לבית דירתו מה מועיל לו כל הטובה, ה"נ אם לא הביא הקדוש ברוך הוא אותן לארץ ישראל מה היה מועיל להם היציאה של מצרים.
ויש להבין סברתנו דאין אנו מחשבים את 'והבאתי' ללשון של גאולה, וכמו שכתבו בהדר זקנים מבעלי התוס' בפר' וארא (ו, ו), וז"ל,
והבאתי לא קא חשיב דאין זה לשון גאולה.

ובספר המנהיג (סי' נא) כתב,
והבאתי אינו מן המנין שאינו מן הגאולות אלא בשורת הארץ הוא.
וביתר ביאור כתב בספר תורה תמימה (ריש פר' וארא), וז"ל,
ומה שלא תקנו כוס הודאה לענין והבאתי אתכם אל הארץ, דאין לומר מפני שאינו מענין הגאולה, שהרי כמו כן תקנו לענין ולקחתי אתכם לי לעם שהוא ג"כ אינו מענין הגאולה י"ל פשוט מפני שבהיותנו עתה בגלות והארץ מסורה בידי זרים אי אפשר לישא כוס יין על זה.


ובדרך זו ניתן להבין היטב דעת הי"א בשיטת ר' טרפון שעל הכוס החמישי אין אומרים הלל הגדול, אלא אומרים מזמור ד' רועי לא אחסר, דבאמת מזמור זה לא קאי על הגאולה העתידה, שהרי כתיב שם, גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵיא צַלְמָ֡וֶת לֹא־אִ֮ירָ֤א רָ֗ע כִּי־אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי, אלא זה קאי על הזמן שהגיעו לארץ הקדושה כמו דכתיב לעיל מיניה, בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל־מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַהֲלֵֽנִי, וכמו שכתב בחידושי רבי אלעזר משה בפסחים שם, ולא על הגאולה העתידה.

משה ובני ישראל
הודעות: 522
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 7:27 pm

Re: כוסו של אליהו הנביא - משיירי כוסות המסובים?

הודעהעל ידי משה ובני ישראל » ה' מרץ 23, 2017 9:40 pm

ויגד משה
קבצים מצורפים
ויגד משה.pdf
(3.93 MiB) הורד 388 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12563
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: כוסו של אליהו הנביא - משיירי כוסות המסובים?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 24, 2017 12:19 pm

הרב נוטר, כדאי לעיין במצו"ב -

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: כוסו של אליהו הנביא - משיירי כוסות המסובים?

הודעהעל ידי לענין » ו' אפריל 12, 2019 10:47 am

דברי הרב הנוטר מרתקים כתמיד.
התעוררתי בדברי המהר"ז 'ומה מאד חשו על זה, כדאשכחן מעשה ברבי אליעזר' וכו', מה כוונתו 'חשו על זה' - על שיהיה לאליהו כוס? שלא ימנע מעריכת הסדר? ומה מייתי מההגדה את מעשה ברבי אליעזר, מה רואים שם?
לכאורה נראה כאן קצת שהסיבה שהאריכו התנאים היא כדי שאם יבוא אליהו באמצע הלילה הם מיד יוכלו להכין לו את הסדר, ועדיין צ"ת.
[אולי כוונתו היא בדרך דרוש, שאם יבא אליהו ויהיה לו כוס מוכנה א"כ יהיה זה זמן ראוי לגאולה, וזה כוונתו 'ודילמא ימנע מסדר של פסח', דהיינו מענין הגאולה, ועדיין רב הנסתר על הנגלה].

הצעיר באלפי
הודעות: 977
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

Re: כוסו של אליהו הנביא - משיירי כוסות המסובים?

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » ב' אפריל 22, 2019 6:42 am

האם יש איזה מקור למה שרבים חושבים (או אולי טועים) שאליהו הנביא טועם מעט מהכוס?

עזריאל ברגר
הודעות: 12954
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: כוסו של אליהו הנביא - משיירי כוסות המסובים?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' מאי 09, 2019 2:55 pm

הצעיר באלפי כתב:האם יש איזה מקור למה שרבים חושבים (או אולי טועים) שאליהו הנביא טועם מעט מהכוס?

מתוך אוצר מנהגי חב"ד - http://chabadlibrary.org/books/chasidim ... 27/175.htm
אחרי גמר הסדר, כשהיה [מוהרש"ב] מרוקן את היין מכוסו של אליהו חזרה לבקבוק, היה מוסיף בו תחילה מעט יין כדין "פגום", ואמר מפורש: עס איז זיכער "פגום" [=ודאי שהוא "פגום"] (מרשימות הגר"י לנדא ע"ה)

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: כוסו של אליהו הנביא - משיירי כוסות המסובים?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' ינואר 13, 2021 10:12 pm

הצעיר באלפי כתב:האם יש איזה מקור למה שרבים חושבים (או אולי טועים) שאליהו הנביא טועם מעט מהכוס?

שמעתי מהגר"י יוספי שא"כ יהיה שיכור והסביר בזה הסבר אחר.
viewtopic.php?f=27&t=9081&p=686034#p81698
הסבר הגר"א הנ"ל בדברי הרב נ"ה.


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 42 אורחים