יאיר1 כתב:שוב ראיתי שכתב בספר המנהגים (טירנא) במצוה מן המובחר ליקח 'אפיך או פיטרזילגא או פארין', שהוא כרפס. גם לא ברור לי אם שלושת המינים הם כרפס או רק הראשון [במהרי"ל כתב על אפיך שהוא כרפס]. מישהו יודע לפענח מהם הירקות הללו?
יאיר1 כתב:לי יש סברא לומר שלא לאכול ירק מבושל, משום שיש דעות שמבושל אינו חייב עליו נטילת ידיים כלל, מצד דבר שטיבולו במשקה.
יאיר1 כתב:ואם כן טוב לאכול מלפפון וכדו', ולא נהגו כן משום מה.
בן ראובן כתב:יאיר1 כתב:ואם כן טוב לאכול מלפפון וכדו', ולא נהגו כן משום מה.
מלפפון אינו ירק.
לעומקו של דבר כתב:בן ראובן כתב:יאיר1 כתב:ואם כן טוב לאכול מלפפון וכדו', ולא נהגו כן משום מה.
מלפפון אינו ירק.
הגרשז"א בסוף ימיו אכל מלפפון.
לעומקו של דבר כתב:הגרשז"א בסוף ימיו אכל מלפפון.
הגיונות כתב:לעומקו של דבר כתב:הגרשז"א בסוף ימיו אכל מלפפון.
בשו"ת 'קנין התורה' (ח"ד סי' נ"ג) כתב להדיא שניתן לקחת מלפפון לצורך כרפס.
זכור לי שיש איזה מעשה על הרי"ד מבעלז זצ"ל שגוי אחד הביא לו מלפפון לצורך כרפס, ואינני זוכר מה היה בדיוק.
דמהרצ"א מדינוב זי"ע (בספרו מגיד תעלומה על מס' ברכות, דף לח.) יעץ עיצה אחרת. והוא ליתן 'כרפס' מבושל בליל הסדר, ויוכל אז לברך עליו בפה"א.
וז"ל "... והנה מה שנוהגין בליל חג הפסח לברך בפה"א על ירק שקורין פיעטרושקי, ואין אוכלין אותו לעולם כשהוא חי, א"כ האוכלו כשהוא חי ברכתו שהכל ... והנה המדקדקים מניחים הירק הזה בבישול המרק, ומשם לוקחים אותו ומברכים עליו בפה"א ..." עיי"ש באורך.
עתניאל בן קנז כתב:לציין שאכן יש הסוברים שצריך כרפס מבושל דייקא!
ואצטט ממש"כ במקו"אדמהרצ"א מדינוב זי"ע (בספרו מגיד תעלומה על מס' ברכות, דף לח.) יעץ עיצה אחרת. והוא ליתן 'כרפס' מבושל בליל הסדר, ויוכל אז לברך עליו בפה"א.
וז"ל "... והנה מה שנוהגין בליל חג הפסח לברך בפה"א על ירק שקורין פיעטרושקי, ואין אוכלין אותו לעולם כשהוא חי, א"כ האוכלו כשהוא חי ברכתו שהכל ... והנה המדקדקים מניחים הירק הזה בבישול המרק, ומשם לוקחים אותו ומברכים עליו בפה"א ..." עיי"ש באורך.
עזריאל ברגר כתב:עתניאל בן קנז כתב:לציין שאכן יש הסוברים שצריך כרפס מבושל דייקא!
ואצטט ממש"כ במקו"אדמהרצ"א מדינוב זי"ע (בספרו מגיד תעלומה על מס' ברכות, דף לח.) יעץ עיצה אחרת. והוא ליתן 'כרפס' מבושל בליל הסדר, ויוכל אז לברך עליו בפה"א.
וז"ל "... והנה מה שנוהגין בליל חג הפסח לברך בפה"א על ירק שקורין פיעטרושקי, ואין אוכלין אותו לעולם כשהוא חי, א"כ האוכלו כשהוא חי ברכתו שהכל ... והנה המדקדקים מניחים הירק הזה בבישול המרק, ומשם לוקחים אותו ומברכים עליו בפה"א ..." עיי"ש באורך.
לא שצריך דווקא מבושל, אלא רק כשלוקחים ירקות שאינם נאכלים חיים.
במסתרים כתב:יאיר1 כתב:לי יש סברא לומר שלא לאכול ירק מבושל, משום שיש דעות שמבושל אינו חייב עליו נטילת ידיים כלל, מצד דבר שטיבולו במשקה.
יש מי שפוטר כשאוכל ביד?
בן ראובן כתב:יאיר1 כתב:ואם כן טוב לאכול מלפפון וכדו', ולא נהגו כן משום מה.
מלפפון אינו ירק.
לעומקו של דבר כתב:בן ראובן כתב:יאיר1 כתב:ואם כן טוב לאכול מלפפון וכדו', ולא נהגו כן משום מה.
מלפפון אינו ירק.
הגרשז"א בסוף ימיו אכל מלפפון.
עתניאל בן קנז כתב:לציין שאכן יש הסוברים שצריך כרפס מבושל דייקא!
ואצטט ממש"כ במקו"אדמהרצ"א מדינוב זי"ע (בספרו מגיד תעלומה על מס' ברכות, דף לח.) יעץ עיצה אחרת. והוא ליתן 'כרפס' מבושל בליל הסדר, ויוכל אז לברך עליו בפה"א.
וז"ל "... והנה מה שנוהגין בליל חג הפסח לברך בפה"א על ירק שקורין פיעטרושקי, ואין אוכלין אותו לעולם כשהוא חי, א"כ האוכלו כשהוא חי ברכתו שהכל ... והנה המדקדקים מניחים הירק הזה בבישול המרק, ומשם לוקחים אותו ומברכים עליו בפה"א ..." עיי"ש באורך.
יאיר1 כתב:מעניין לאמת השמועה ולברר מדוע
עזריאל ברגר כתב:הגיונות כתב:לעומקו של דבר כתב:הגרשז"א בסוף ימיו אכל מלפפון.
בשו"ת 'קנין התורה' (ח"ד סי' נ"ג) כתב להדיא שניתן לקחת מלפפון לצורך כרפס.
זכור לי שיש איזה מעשה על הרי"ד מבעלז זצ"ל שגוי אחד הביא לו מלפפון לצורך כרפס, ואינני זוכר מה היה בדיוק.
בסיפורי חסידים (זוין) מובא מעשה על גזר, ושהאדמו"ר ציווה לשורפו בחמץ משום ש"מעולם לא נהגו אבותינו ליקח גזר לכרפס", ואח"כ נודע שהגזר הזה נשטף בבירה.
לעומקו של דבר כתב:יאיר1 כתב:מעניין לאמת השמועה ולברר מדוע
כתוב בס' הליכות שלמה. כזכור לי אין שם טעם.
כדכד כתב:גם לא מובן לי מי שכתב שמלפפון אינו ירק - מדוע?
הצעיר באלפי כתב:קיבלתי בירור נפלא על כל הנידון כאן אי צריך להיות דוקא חי או מבושל, ובמיוחד הכותב דן בענין הפעטרוזילי' ראה בדבריו.
בן ראובן כתב:כדכד כתב:גם לא מובן לי מי שכתב שמלפפון אינו ירק - מדוע?
רק בלשון עברית מודרנית מכונים פירות הארץ בשם "ירקות". בלה"ק יש הבחנה ברורה ביניהם (ונתבארה ברכתם בסימנים שונים בשו"ע).
כדכד כתב:בן ראובן כתב:כדכד כתב:גם לא מובן לי מי שכתב שמלפפון אינו ירק - מדוע?
רק בלשון עברית מודרנית מכונים פירות הארץ בשם "ירקות". בלה"ק יש הבחנה ברורה ביניהם (ונתבארה ברכתם בסימנים שונים בשו"ע).
זה מוכח גם מהמשנה בפרק כיצד מברכין "ועל הירקות הוא אומר"..ץ שרבי יהודה מחלק בברכה בין ירקות לפירות הארץ ורבנן לא מחילקים בברכה אבל מקבלים חילוק כזה.
אך כבודו לא ענה על שאלתי (מדוע מלפפון אינו נכלל בקטגורית ירקות) אלא כתב שיש הבחנה ביניהם.
כדכד כתב:גם לא מובן לי מי שכתב שמלפפון אינו ירק - מדוע?
מנין כתב:כדכד כתב:גם לא מובן לי מי שכתב שמלפפון אינו ירק - מדוע?
וכי לדעתך לרבי יהודה יש לברך על מלפפון "בורא מיני דשאים"? פשוט שלא. דשא זה עשב. אלא רבי יהודה דיבר רק על חסה כרוב וכדו'.
כדכד כתב:אין דשא לשון עשב.
כדכד כתב:אגב, עינתי אתמול באו"ח הלכות ברכות והחלוקה בין סימן ר"ב לר"ה היא ממש לא חלוקה בין מלפפון וכרוב
בן ראובן כתב:כדכד כתב:אין דשא לשון עשב.
העתקת לשון רש"י וגילית בו פנים שלא כהלכה.
כדכד כתב:ברור שכוונת רש"י אינה כדברי.
בן ראובן כתב:כדכד כתב:ברור שכוונת רש"י אינה כדברי.
לא רק שאינה כדבריך אלא נוגדת את דבריך.
בן ראובן כתב:כדכד כתב:אגב, עינתי אתמול באו"ח הלכות ברכות והחלוקה בין סימן ר"ב לר"ה היא ממש לא חלוקה בין מלפפון וכרוב
ומהו לדידך החילוק בין סי' ר"ג (ולא ר"ב) סעיף א' לסי' ר"ה סעיף א'?
יאיר1 כתב:תודה.
ממש תנא דמסייע.
אגב אמר גם את הטענה שתפו"א מבושל בעיה מצד שאינו צריך נטילה?
ירק בחז"ל זה כרגיל ירקות עלים.
כדכד כתב:ג. לענין החלוקה - סימן ר"ג עוסק באילו פרות האדמה מברכים בפה"א ואלו נחשבים לפה"ע או שאינם נחשבים וסי' ר"ה עוסק באופן האכילה של הירקות עליו מברכים בפה"א.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים