יוסףלוי כתב:אולי יש לחלק דמצה מצוותה בלילה, וא"כ ילך ללמוד ביום, משא"כ לולב שמצוותו ביום ישאיר הלימוד ללילה.
צביב כתב:לכך תיקנו שלושים קודם פסח שואלין ודורשין
אוהב אוצר כתב:נראה לי פשוט, המצוה היא לאכול, ולאכול לא צריך ללמוד איך....
ארי כתב:בס"ד
ושמא יש לחלק בין מצה ללולב, דבמצה אין העם הארץ יודע שיש ברכה אחרת זולת המוציא לחם ולכן אפילו לא ילך לשאול את החכם ולכן אין חשש שמא יעבירנו, משא"כ בלולב הוא יודע שלפני המצוה יש איזה ברכה ולכן החשש הוא שילך לשאול מה מברכין.
אבוה דמאיר כתב:י"ל פשוט דמקום אכילה בבית ואין חשש שיקח המצה לחכם גם אם ילך ללמוד הברכה יחזור לביתו לאכול משאין כן לולב
משולש כתב:וצ"ע איך מותר בכלל לברך שום ברכה בשבת, שמא ילך אצל בקי ללמוד הלכות ברכות.
דרומי כתב:אגב בענין זה יש רמז יפה, דהנה הגזירה נקראת גזירה דרבה - ואכן, שלושת הדברים שנאסרו בגזירה זו הם סופי תיבות רבה: שופר, לולב, מגילה
מעניין מאד.צולניק כתב:בכלי חמדה פר' כי תצא כתב שאם היו עוקרים מצוות מצה אף לא היה איסור לאכול חמץ, שהרי כל שאינו בקום אכול מצה אינו בבל תאכל חמץ ואיסור חמץ ודאי שלא רצו ולא יכלו לעקרו.
עושה חדשות כתב:מעניין מאד.צולניק כתב:בכלי חמדה פר' כי תצא כתב שאם היו עוקרים מצוות מצה אף לא היה איסור לאכול חמץ, שהרי כל שאינו בקום אכול מצה אינו בבל תאכל חמץ ואיסור חמץ ודאי שלא רצו ולא יכלו לעקרו.
==
עכ"פ, מה יאכלו ביו"ט של פסח כאשר חל בשבת, אם אין אפשרות לאכול מצה, (ומסתמא הגזירה תהיה גם על כרפס ומרור וד' כוסות) ?
מעניין מאד.עושה חדשות כתב:צולניק כתב:בכלי חמדה פר' כי תצא כתב שאם היו עוקרים מצוות מצה אף לא היה איסור לאכול חמץ, שהרי כל שאינו בקום אכול מצה אינו בבל תאכל חמץ ואיסור חמץ ודאי שלא רצו ולא יכלו לעקרו.
פרי יהושע כתב:מעניין מאד.עושה חדשות כתב:צולניק כתב:בכלי חמדה פר' כי תצא כתב שאם היו עוקרים מצוות מצה אף לא היה איסור לאכול חמץ, שהרי כל שאינו בקום אכול מצה אינו בבל תאכל חמץ ואיסור חמץ ודאי שלא רצו ולא יכלו לעקרו.
משונה, אטו בגלל התקנה דרבנן שמא יעברנו לא הוי בכלל קום אכול מצה.?
ולגופה של קושיא מלבד כל התירוצים יש לומר עוד [ואלי כבר נכתב ולא ראיתי], שלא ביטלו וגז' בשום מקום חז"ל כהאי, אם א"א כלל לקיים המצווה אפי' מדרבנן, וכמו בתקיעת שופר לולב ומגילה.
אליהו בן עמרם כתב:ו"קיומית" לפי הגר"א - לאו מילתא היא טפי מקיום דרבנן?
פרי יהושע כתב:אליהו בן עמרם כתב:ו"קיומית" לפי הגר"א - לאו מילתא היא טפי מקיום דרבנן?
לא, כי אינה ב"צורת" המצווה החיובית, כמו למשל אין בה ברכה על אכילת מצה ועוד, ולכן חשיב כנתבטלה.
אליהו בן עמרם כתב:פרי יהושע כתב:אליהו בן עמרם כתב:ו"קיומית" לפי הגר"א - לאו מילתא היא טפי מקיום דרבנן?
לא, כי אינה ב"צורת" המצווה החיובית, כמו למשל אין בה ברכה על אכילת מצה ועוד, ולכן חשיב כנתבטלה.
ה"צורה" אינה מן המצוה עצמה.
ומה נאמר לפי דברי הגר'ש פישר שליט'א שה'קיומית' היא המשך ל'חיובית'?
אוצר בלוס כתב:לענ"ד נראה פשוט שאין כונת רש"י לנוסח הברכה שבשביל זה א"צ להביא עמו את הלולב, אלא על צורת הברכה לפני הנטילה שדנו בזה בראשונים הרבה, וממילא במצה ל"ש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים