סיפור יציאת מצרים, מהו המינימום לעיכובא?

[הגרח]

לגבי הגולם הדרנא בי ולעצם הדברים תגובתך מחסלת כל שאר רוח ויצירתיות ... בעצם לא חידשת כלום ולהיות סנגורן של ישראל דיינו בר'לוי יצחק.

[עושה חדשות]

מה ששמעתי מחתנו של הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שבצעירותו תמה בפניו אחר שסיימו על שולחנו את ההגדה והסדר בזמן מוקדם הרבה מהמקובל:
'ומה עם הענין של וכל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח?'
וישיבהו: הלא זה מה שתיקן בעל ההגדה...

משנה שכיר.png (34.38 KiB) נצפה 3628 פעמים

ואפשר למצוא בסיס לשמועה הזו, ממש"כ במעשה רוקח הל' חו"מ -

בספר כת"י קדמון מצאתי להרב אברהם בנו של רבינו ז"ל וז"ל ויש מי שמזכירים אחר תשלום דרש פרשה זו וסימן העשר מכות דרש אחר לחז"ל במכות זכרו אותן במכילתא על קריעת ים סוף והוא רבי יוסי הגלילי אומר מנין אתה אומר וכו' ר' אליעזר אומר וכו' רבי עקיבא אומר וכו' ואחר זה אומר כמה מעלות טובות למקום עלינו וכו' על אחת כמה וכמה וכו'. וכל זה דרש גלוי ההבנה ועליו ועל כיוצא בו נאמר כל המרבה וכל המאריך ביציאת מצרים הרי זה משובח ואמירת זה מנהגינו ומנהג קדמונינו אבא מארי ז"ל והקודמין לו וחכמי המערב ועם זה היות שאבא מארי ז"ל לא זכרו בנוסח ההגדה שכתב בסוף הל' חמץ ומצה לפי הוא בלתי מפורסם בכל המדינות ולא הכרחי כמו שכתב ע"כ.

[עושה חדשות]

עוד בסוגיית ה'מינימום', ראיתי כעת:

מעשה ניסים.png (49.78 KiB) נצפה 3607 פעמים

[ש. ספראי]

מה ששמעתי מחתנו של הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שבצעירותו תמה בפניו אחר שסיימו על שולחנו את ההגדה והסדר בזמן מוקדם הרבה מהמקובל:
'ומה עם הענין של וכל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח?'
וישיבהו: הלא זה מה שתיקן בעל ההגדה...

אכן, הגרח"ק סבור שבאמירת כל ההגדה מקיימים דין"כל המרבה לספר".
לפני שנים רבות נכנסתי אליו עם ערימת הגדות וספרים מגדולי הדורות, בהם נכתב שהם הירבו לספר עוד ועוד ביצי"מ (כמו התנאים המוזכרים בהגדה...).

אמר לי הגרח"ק: "ודאי שכל המרבה לספר עוד ועוד זה משובח, אבל את המינימום של "כל המרבה לספר" יוצאים גם באמירת ההגדה". זה בערך מה שהשיב אז.

ושאלתיו בשעתו (במכתב) שראיתי בחידושי הריטב"א בריש ביאורו להגש"פ שכתב וז"ל: "וחייב אדם לספר בלילה הזה לנשים ולתינוקות ולכל בני החבורה בענין יציאת מצרים, ואם אינו יודע, אומר מה נשתנה וסדר ההגדה", עכ"ל. ומשמע שאמירת סדר ההגדה נועדה רק למי שאינו יודע לספר מעצמו, אך היודע לספר בעצמו, חייב לספר גם מעצמו עוד ועוד, בנוסף לקריאת ההגדה.
וכתב לי מרן שליט"א: "לא ראינו עושין, רק אם שואלין".

[עושה חדשות]

חשוקי חמד ברכות ד:
האם לקצר ב"הגדה של פסח", או בפסוקי דזמרה
שאלה. חולה שנזקק לדיאליזה, וחייב בליל הסדר להתחבר אליה, למשך עשר שעות, הוא יכול להתחבר לאחר שיסיים לומר את כל ההגדה בשעה עשר בלילה, ויהיה מחובר אליה עד השעה שמונה בבוקר, ואז יאלץ לקצר את פסוקי דזמרה. מצד שני יכול לקצר בסיפור יציאת מצרים, ולדלג קצת מההגדה, ויתחבר למכונה בשעה תשע בלילה, ואז יסיים בשעה שבע בבוקר את הדיאליזה, ויתפלל את כל פסוקי דזמרה, איזו אפשרות עדיפה?
תשובה. מצד אחד קיי"ל תדיר ושאינו תדיר, תדיר עדיף. וממילא יקצר את ההגדה ויתפלל כל פסוקי דזמרה שהיא תדירא. אך מצד שני ההגדה היא מצוה דאורייתא, ולכאורה לא ראוי לקצר ממנה, אלא לקרותה כולה. ויקצר למחרת את פסוקי דזמרה. משום שתפלה היא דרבנן לדעת הרמב"ן וכן עיקר, כמבואר במשנ"ב (סימן קו סק"ד). והצעתי את דברי לפני גיסי הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ולדעתו ראוי לקצר בהגדה, ולא בפסוקי דזמרה, וזאת משום דנוסח ההגדה שלנו, הוא מנהג שנהגו כך בני ישראל, ואילו פסוקי דזמרה היא תקנה והיא מהגמרא.
ונבאר את הדברים: פסוקי דזמרה היא תקנה כמבואר ברבנו יונה (ברכות פרק ה' דף כ"ג מדפי הרי"ף): "שהגאונים תקנו לומר מתהלה לדוד עד כל הנשמה". וגם הרי"ף מביא מה שאמר ר' יוסי (שבת דף קיח ע"ב) יהא חלקי עם גומרי הלל בכל יום... כי קא אמרינן בפסוקי דזמרה, אמרינן, מאי ניהו, מתהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל י - ה. ותקינו רבנן למימר ברכה מקמייהו וברכה מבתרייהו, עכ"ל. ומשמע לגיסי שעצם פסוקי דזמרה הם תקנת חז"ל. ויעויין ברמב"ם (פ"ז מהלכות תפלה הי"ב) שכתב ושיבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהלים בכל יום מתהלה לדוד עד סוף הספר, וכבר נהגו לקרא פסוקים לפניהם ולאחריהם. ותקנו ברכה לפני הזמירות והיא ברוך שאמר וברכה לאחריהם והיא ישתבח. עכ"פ מכאן נראה לגיסי שליט"א שפסוקי דזמרה אלו, חיובם גדול יותר מלהרבות בהגדה, שהוא רק מנהג, כמו שכתוב ברמב"ם (סוף הלכות חמץ ומצה): נוסח ההגדה ש נהגו בה ישראל בזמן הגלות כך הוא..., משמע דהוא רק מנהג.
אלא שכתוב בשו"ע (או"ח סימן תפא ס"ב): חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים ולספר בניסים ונפלאות עד שתחטפנו שינה, וצ"ע.
ויעויין משנ"ב (סימן תעג סק"ד) שכתב גם נשים חייבות... באמירת הגדה, ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השלחן ותשמע כל ההגדה. (לדברי גיסי מה שכתב המשנ"ב "חיוב" על כל ההגדה היינו בגלל "המנהג" כמו שכתב הרמב"ם סוף הלכות חמץ ומצה). ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל, עכ"פ מחויבת לשמוע קידוש, וכשיגיע לרבן גמליאל אומר כל שלא אמר ג' דברים וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב', שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו, לא יצא. ונוהגים שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על מצרים...
ויעויין בשו"ע הגרש"ז (סימן תעג סעיף מג) שכתב: ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו, עד הרי זה משובח (כדברי שמואל), שמתחיל בגנות ומסיים בשבח דהיינו עבדים היינו,... עד ברוך אתה ה' גאל ישראל. ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים.

[לבי במערב]

לא זכיתי להבין ה'היכי תמצי' דתשו' חשוקי חמד: בד"כ, ביו"ט א' של פסח סו"ז תפלה הוא בין 10 ל-11 בבוקר,
וגם אם יסיים הטיפול ב-8 בבוקר - נותר לו די זמן להתפלל תפלת שחרית כולה ופסוד"ז בכללה...
[ואפי' אם מן המחמירים להתפלל קודם סו"ז ק"ש הוא, לא בשמים היא]. ויל"ד.

[צביב]

במשנה וברמב''ם דורש ארמי אובד אבי עד שהוא גומר כל הפרשה,
והפסוק האחרון ויביאנו אל המקום הזה
גם הוא נדרש בהגדה בהבלעה
ויביאנו ... לאכול מצות.
אילו הביאנו לארץ ישראל ולא בנה לנו את בית הבחירה דיינו וכו'

[קו ירוק]

מה ששמעתי מחתנו של הגר"ח קניבסקי שליט"א, שבצעירותו תמה בפניו אחר שסיימו על שולחנו את ההגדה והסדר בזמן מוקדם הרבה מהמקובל:
'ומה עם הענין של וכל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח?'
וישיבהו: הלא זה מה שתיקן בעל ההגדה...

בספר 'והאיש משה' על רבי משה סולובייצ'יק זצ"ל מציריך (נכד הגר"ח) מובא שאכל פ"א אצל החזו"א, וקראו את ההגדה כמעט ללא הוספות (כי חששו לרמ"א בסי' תעז), והתבייש לשאול שכל המרבה הר"ז משובח, ושם בהערה מובא שהגרח"ק אמר כנ"ל בשם החזו"א.
.
וראה גם http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... %A8#p82888

כיהודה ועוד לקרא שמעתי מחתנו של הגרח קלופט שסיפר לו שכחתן צעיר התארח אצל חמיו זקנו ה"ה הסטייפלער הק' והכין וארטים כיד ה' הטובה עליו ובבואה לפני זקנו בליל הסדר מנעו מזה באומרו שהוספת דברים חשיב הפסק .עכ"ל .והאמת יורה כדבריו מלשונו הזהב של המחבר "בסימן תע"ב וקורין כל ההגדה"לשון מקרא ביכורים ואילו לשון סיפור נקט , שלאחר הסדר "חייב אדם לספר ביציאת מצרים עד שתחטפנו שינה " והעולם לא נוהג כדין לא בזמן הסדר ולא לאחריו ויש להליץ זכות מלשון הרמבם שנקט לשון סיפור ודרש על עצם ההגדה.

אין כאן כיהודה ועוד לקרא, שהרי הגר"מ סולובייצ'יק מעיד שכמעט ללא הוספות. כלומר יש מצוות חכמים לספר הנוסח כמות שהוא ולא לפלפל, אבל הוספת דברים להטעמה אפשר, כמו שמעיד על החזו"א. ואם הטעם הוזכר בגלל שלא יעבור זמן ההלל עם ברכה בתוך חצות, אין משם ראיה כלל.
ומכאן לתוכן האשכול הותיק (2011) דברי הגרש"ז אוירבך, וכן מה שהובא בראשונים זה אמנם המינימום (ומסתמא אם לא כיוון בקידוש זכר ליציאת מצרים על מצוות סיפור בלילה הזה לא יצא, שהרי אינו אומר אלא מפני מצוות קידוש, ואפי למ"ד מצוות א"צ כוונה, כאן כתוקע להתלמד), אבל בפשוטו המינימום מדרבנן הוא סדר ההגדה כפי שלפנינו.