מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בעניני פסח ◆

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
נויירא
הודעות: 352
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 8:21 am

טופס מכירת חמץ

הודעהעל ידי נויירא » ג' מרץ 27, 2012 6:58 pm

אני מעוניין בטופס מכירת חמץ של שארית ישראל
יש למישהו בקובץ?
או אולי זה נמצא באיזשהו מקום ברשת [חסר סיכוי]

היא שיחתי
הודעות: 3498
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

לועז שאינו מבין ההגדה, יוצא ידי"ח?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ש' מרץ 31, 2012 9:28 pm

האם לועז שאינו מבין את אשר הוא קורא בלה"ק היוצא הוא ידי חובת סיפור יצי"מ? מסתברא דידי פסח מצה ומרור שאינו מבין הטעם וודאי דאינו יוצא, אבל כלפי הסיפור שמא יועיל הנוסח שאומר כיון דיודע דבסוף הענין הוא מספר כאן דבר וזוכר דבר בעניין יצי"מ

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: לועז שאינו מבין ההגדה, יוצא ידי"ח?

הודעהעל ידי אליהוא » א' אפריל 01, 2012 5:30 pm

נ"פ דאין לדמותו למגילה דהלועז ששמע אשורית יצא דפרסומי ניסא איכא, דעכ"פ והגדת ליכא.

לולי דמיסתפינא
הודעות: 249
הצטרף: ה' אוקטובר 28, 2010 7:46 pm

הערת הבית יצחק, איך אכלו קרבן פסח במדבר, הלא יש טע"כ של בני

הודעהעל ידי לולי דמיסתפינא » א' אפריל 01, 2012 6:14 pm

בדרשתו בשבת הגדול אתמול של מו"ר כ"ק מהר"א שליט"א, האריך בהערה נפלאה של הבית יצחק איך יכלו ישראל לאכול קרבן פסח במדבר, לפי שיטת רבי עקיבא שהותר להם בשר נחירה במדבר, א"כ נאסרו להם בני מעיים כיון דבמיתה תליא מילתא, בחולין כג. וא"כ יש טעם כעיקר בקרבן פסח, דהרי נצלה על ראשו ועל כרעיו ועל קרבו.

והאריך הנ"ל בענין עשה דוחה ל"ת, מצות ואכלו את הבשר בלילה הזה, והביא דעת הפוסקים דל"א עשה דוחה ל"ת בל"ת ששייך גם אצל ב"נ, והאריך בעובדא דהפלאה שהביא החתם סופר (יו"ד סי' צ"ח) אי אמרינן טעם כעיקר בב"נ, וכו'.

אין לי האוצר, ועיינתי בבית יצחק, וביו"ד סימן לו מצאתי שם שכתב שמוכרח לומר דהנחירה מתיר לישראל כמו שחיטה, דאל"כ איך יכלו ישראל לאכול הבני מעיים, וגם אין ישראל בר זביחה בקרבנות. ולפ"ז אין צורך בכל הנ"ל. ויל"ע בלשון הרמב"ם בהלכות שחיטה (פ"ד הלכה יז) כשישראל במדבר היו נוחרין ואוכלין ושוחטין 'כמו שאר האומות', ונראה מזה שאכן היה מותר לישראל כמו האומות ממש, ול"נ לומר דנחירה מתרת.

אכן בקרבן פסח י"ל, דכיון שנצטוו ישראל בשחיטה דייקא, דכתיב ושחטו כל קהל עדת ישראל, א"כ אף שסתם כך במיתה תליא, אך בקרבן פסח או בקדשים בשחיטה תליא.


שטיינער
הודעות: 236
הצטרף: ד' ינואר 04, 2012 12:56 pm

בענין אכילת צלי בליל הסדר

הודעהעל ידי שטיינער » ד' אפריל 04, 2012 10:58 am

לדידן נהגינן שלא לאכול צלי בליל פסח, ושאול נשאלתי, בשר שנתבשל בקדירה, ודרך בישולו הוא שלאחר שנתבשל ונתרכך מוציאין אותו מן הקדירה ומעבירין אותו לתבנית אפיה, מערין עליו רוטב בשפע, ושוב מכניסין אותו לתנור לצלותו כך במשך כמחצית השעה.
והשאלה היא כיון שהוא בתוך תבנית מלאה רוטב, לבישול יחשב. או דילמא כיון דהוא מתייבש ונצלה בחלקו העליון כבישלו ואח"כ צלאו יחשב? (דאנו נוהגים להחמיר בבישלו ואח"כ צלאו).

מירון
הודעות: 8
הצטרף: ג' מרץ 05, 2013 10:33 pm

האמרי חיים מוויז'ניץ היה מקפיד נוסע למירון לפני פסח?

הודעהעל ידי מירון » ה' מרץ 07, 2013 10:16 am

שמעתי שהוא היה אומר איך אפשר לומר את ה"פיקודא בתר דא" בליל הסדר בלי שנמצאיםן קודם אצל רבי שמעון במירון. אני לא יודע אם זה מוסמך

ברסלב
הודעות: 565
הצטרף: ד' מאי 30, 2012 5:36 pm

אם אם יכולה לפטור עצמה בסיום

הודעהעל ידי ברסלב » ג' מרץ 12, 2013 8:22 am

לדעת הרמ"א שהאם מתענה תחת בנה הבכור הקטן האם יכולה לפטור עצמה בסיום כאשר אין עליה מצוות תלמוד תורה.

בברכה המשולשת
הודעות: 12369
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אם אם יכולה לפטור עצמה בסיום

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 12, 2013 12:02 pm

יעויין בספר מקראי קודש (להרה"ג משה הררי) על פסח, בפרק הראשון, שהביא מהפוסקים שכן.

יגאל10
הודעות: 259
הצטרף: ה' ינואר 03, 2013 11:02 pm

תשביתו - ניתוק רגשי

הודעהעל ידי יגאל10 » ב' מרץ 25, 2013 12:09 am

סברא ידועה ומוכרת. מה מקורותיה וסברותיה?

צולניק
הודעות: 1076
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

שאלה בדין חמץ טמון

הודעהעל ידי צולניק » ב' מרץ 31, 2014 5:58 pm

כבוד רבני וחכמי הפורום שליט"א
יש לי כסא שריפודו עשוי מרשת צפופה ופירורי חמץ נופלים בין החורים באופן שרואים אותם בעיניים אך לא ניתן להוציאם.
האם יועיל להדק בד על הכסא על דעת שיהיה לעולם ואוכל להשתמש בכסא בפסח ולא אצטרך למכרו לגוי????
בתודה מראש.

מה שנכון נכון
הודעות: 10264
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שאלה בדין חמץ טמון

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' אפריל 01, 2014 11:24 am

עיין ביאור הלכה סימן תמב ס"ג בסופו. [ובעוד מקומות].

אבן ישראל
הודעות: 52
הצטרף: א' פברואר 03, 2013 8:01 pm

השחר

הודעהעל ידי אבן ישראל » ד' אפריל 09, 2014 4:53 pm

דבר מענין ממרח שוקולד השחר כול השנה עדה לפסח מחפוד ללא חשש קטניות מדוע העדה לא נותנים לפסח בחברה אחרת נותנים מענין למה

סגן אלוף
הודעות: 431
הצטרף: ד' מרץ 19, 2014 2:06 pm
מיקום: עיר הקדש והמקדש תבנה בב"א

חיתוך נייר בחול המועד כשיש לו נייר חתוך

הודעהעל ידי סגן אלוף » ב' אפריל 14, 2014 10:56 am

יש לעיין האם מותר להשתמש בחול המועד בנייר טואלט רגיל שאינו חתוך אפילו שי"ל נייר חתוך לשבת, דלכאורה מכיון שעולה יותר והדרך להשתמש בשאינו חתוך שוב חשיב צורך הגוף במועד ?

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

מים ירושלמי

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ג' אפריל 15, 2014 9:11 pm

בכל שנה מפרסמים שהמים בירושלים בספח אינו מגיע מהכינרת אלא ממקורות שאין בהם שום חשש תערובות חמץ. שמעתי השנה שהגר"ד דוד מורגנשטן בירר שזה אינו אמת שאין שום אפשרות לספק מים היום בירושלים בכמות הדרוש בלי להשתמש גם עם מים מהכינרת. לא נראה לי שאין אפשרות כלל, בפרט שדומני ששמעתי פעם שבירושלים כמעט לא משתמשים עם מים מהכינרת גם בכל השנה. אבל אולי בירורו העלה שלמעשה משמתמשים עם מים בהכנרת. דברים כאללו משתנים משנה לשנה וצריכים מידע עידכוני.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: חיתוך נייר בחול המועד כשיש לו נייר חתוך

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ד' אפריל 16, 2014 12:07 am

ראה בשש"כ ח"ב פרק סו הערה עח

ישראל אליהו
הודעות: 1766
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

בענין השלחנות והתיבות שמצניעין שם אוכלין

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ב' מרץ 23, 2015 5:39 pm

בענין השלחנות והתיבות שמצניעין שם אוכלין (תנ"א ס"כ).
כתבו באול"צ וחזו"ע: דהשיש שלנו בכלל השולחנות שנזכרו בשו"ע, ויש לערות עליהם רותחין, אלא שזהו מצד המנהג, ולכן כתב השו"ע 'נוהגים' לערות.
ולא זכיתי להבין. דלשון 'נוהגים' זהו לשון הטור, ולכאו' כל כה"ג היה לו לב"י לבאר שאע"פ שהולכים בהם אחר רוב תשמישו, מ"מ זהו מחמת המנהג, ולא העיר בזה הב"י כלום.
ועוד, דכשהביא הב"י את הגהמ"י שכתב "נהגו לשפוך עליהן וכו'", דייק הב"י "צריך לשפוך עליהן מים רותחים". ומשמע קצת דלית ליה חילוק בין 'נוהגים' ל'צריך'.
ולכאו' נראה ד'תיבות' אלו הם כעין צידניות של זמנינו, וה'שלחנות' הם כעין הכלי שמניחים עליו הקדרה רותחת, בכדי שלא להניחה על השיש או השלחן, ובזמנם היה שלחן מיוחד שעליו מניחים הקדרות כשהן רותחות, שרוב תשמישן ברותח. אלא שעדיין אם לא בלעו, אינם צריכים הכשר, לכן כותב הטור שפעמים נשפך עליהן מרק. (ובזמנינו למשל פלאטה, רוב תשמישה ברותח, ומה שצריכה הכשר הוא כיון ש'פעמים' נשפך שם חמץ).
וכן נראה קצת שנתכוין לזה החק יעקב (ס"ק נ"ה) שכתב: "לפי שלפעמים נשפך מרק, אבל בלא האי טעמא, אף שמצניעין לתוכו חמץ חם, אין בכך כלום, כיון שנותנין בו עם הכלים שבתוכן החמץ, ואינו מבליע שום דבר וכו', להכי הוצרך הטעם שנשפך עליו המרק".
וכן נראית דעת המשנ"ב (ס"ק קי"ד) ובשעה"צ (ס"ק קמ"ד).
וכן נראית דעת כה"ח (ס"ק רל"ג), שהביא דברי השו"ע, והוסיף עליהם דברי הפר"ח (דה"ה לשלחנות שאוכלים עליהם), וכתב ע"ז כה"ח: "וזהו לחומרא בעלמא, כי אין נשפך על השלחן שאוכלין עליו כי אם מכ"ש". ומשמע דדברי השו"ע היינו מדינא.

גם זו לטובה
הודעות: 2441
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

האם יש טעם במנהג שכל אחד מוזג כוס לחברו

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' אפריל 03, 2015 3:35 am

עיקר הדין מובא שמוזגים כוס לבעה"ב, אולם כיום יש שנוהגים שכל אחד מוזג לחברו, ואיכא לעיונא אי יש בזה טעם, דלכ' אין בזה דרך חירות במה שכל אחד גם מוזג לאחרים וגם מוזגים לו.

גם זו לטובה
הודעות: 2441
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

מלאכה לצורך המועד האם חייב לעשותה בער"פ אחר חצות?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' אפריל 03, 2015 3:51 pm

גם מלאכה המותרת לעשות בחוה"מ אסור לכוון מלאכתו למועד, ומעתה יש לדון האם לדחות מער"פ אחר חצות לחוה"מ מותר, או דלמא הוי כמכוון מלאכתו וחייב לעשות המלאכה בער"פ.
אפשר דתלוי בחומרת האיסור די"א דחוה"מ מהתורה, וער"פ אינו אלא מדרבנן.

מנחם ירושלמי
הודעות: 11
הצטרף: ה' אפריל 02, 2015 7:46 am

הנחת פתיתים

הודעהעל ידי מנחם ירושלמי » ב' אפריל 06, 2015 10:41 am

בענין הנחת הפתיתים שמקורו מהכלבו הובא ב"י סוף סי' תל"ב, וכתב ע"ז דאנו לא חוששים לזה אלא מברכין ע הביעור לבער אם נמצא. ויש מקשים עוד על זה דכיון דידעי בני הבית אשר הם עצמם גם בכלל חיוב הבדיקה, היכן מקום הפתיתים, ואם ישאלם בעל הבית יענו לו היכן הוא מקומם, הרי זה כחמץ שמשאיר במקום ידוע דלית ביה חיוב בדיקה.
והדרכי משה הביא לקיים המנהג וכתב לבסוף דאם לא נמצא כלום שורפים הכלי שלקח לבער בו כדי לזכור מצות ביעור. עכ"ל. ויש לבאר לפ"ז דכל המנהג להניח פתיתים הוא כדי להראות דמאי דבודקים הוא כדי לבער, והיינו דכשבודק אדם את החמץ אין ניכר לשם מה בודקו, ויתכן דבודקו כדי לאוכלו או לשומרו וכד', ונהגו לעשות מעשה המראה שבודק כדי לבער ולזה מניחים את הפתיתים ושורפים אותם. וע"ז הוסיף הרמ"א בשם המהרי"ל דאם לא מוצאים חמץ בבדיקה שורפים הכלי, והיינו כדי להראות שהבדיקה היתה כדי לשרוף החמץ.


החתן סופר
הודעות: 246
הצטרף: ב' מאי 11, 2015 9:58 pm

שאלה על מכירת חמץ

הודעהעל ידי החתן סופר » ה' מרץ 31, 2016 8:29 pm

כידוע לכולם מכירת חמץ בעיקרה היא במקום הפסד ולא ע"מ להרוויח, וככה כדאי לעשות לכתחילה.
אך שמעתי שתי שאלות בנידון מכירת חמץ מפי אחד הרמי"ם שתמיד הסתפק בזה, האם יש חילוק בין אם אדם משהה בביתו כזית אחד או יותר, וכן האם יש הבדל אם הוא מוכר קילו אחד של חמץ
או שני קילו? ונסביר איפה נפק"מ, בעלי מכולות שמוכרים באישור כדי שלא יבואו להפסד, האם מותר להם לקנות יומיים לפני פסח הרבה בירות (שכן הן בזיל הזול) וימכרו אותם מכירת חמץ כי במילא הם מוכרים מה שיש להם, וכמו"כ האם לאדם הפרטי שרוצה להימנע ממכירת חמץ לכתחילה יהיה מותר לתת לבעל מכולת את החמץ שלו שהוא במילא מוכר והוא ימכור גם את שלו?
אשמח למראה מקום!

ישראל אליהו
הודעות: 1766
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

האם יש בדפי מכונה רושמת חשש חמץ?

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ש' אפריל 16, 2016 9:43 pm

תודה על כל עזרה

אנא עבדא
הודעות: 346
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:02 pm

Re: האם יש בדפי מכונה רושמת חשש חמץ?

הודעהעל ידי אנא עבדא » א' אפריל 17, 2016 3:52 pm

ראוי לאכילת כלב?

ישראל אליהו
הודעות: 1766
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

דעת הרמ"א שאין חוזר וניעור בין בלח ובין ביבש

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ש' אפריל 23, 2016 11:02 pm

משנה ברורה סימן תמז ס"ק לג: "ויש כמה אחרונים שסוברין דאף יבש ביבש דאמרינן דחוזר וניעור אינו אא"כ יאפה או יבשל אותם בפסח דאז חוזר החמץ ונותן טעם בהשאר אבל לאכול כך שרי". ותמוה, הלא הרמ"א אמר בפירוש שביבש חוזר ונעור. ומנין החילוק בזה?

אלא הפשט בדעת האחרונים הללו: שדעת הרמ"א שלא חו"נ בין ביבש ובין בלח, וכמו שכתב בד"מ. וכל מה שעורר תה"ד (שהוא מקור דברי הרמ"א) הוא שדבר יבש הבטל חד בתרי, אף שאינו חו"נ, מ"מ אם יבשלו, יהפך ללח בלח, ואז לא יספיק חד בתרי אלא ס', וכיון שהוא עושה זאת בפסח עצמו, לא מועיל מה שיש ס', כיון שהוא נותן טעם בפסח עצמו, ואפי' באלף לא בטל.
ובאמת דעת הרמ"א שדבר שהתבטל קודם פסח, אינו חו"נ בין בלח ובין ביבש!!!
ובזה מיושב הרמ"א מסימן תמ"ב שכתב שלקמן יתבאר שאינו חו"נ. והקשה המ"ב הלא רק בלח אינו חו"נ, ומדוע הרמ"א כתב בסתם שאינו חו"נ? ולהאמור א"ש.
[כל זה מתבאר מדברי החזו"א]

אבא יודן
הודעות: 1171
הצטרף: ב' אוגוסט 10, 2015 2:34 pm

אין שום מצוה לעשות בחצות יום ט"ו זכר לעצם היום הזה בו יצאו ישראל

הודעהעל ידי אבא יודן » ב' אפריל 25, 2016 6:01 am

???
[מישהו אמר לי בדרך צחות שלכן מקפיד להתפלל בחצות שמו"ע ולכוון השעה לסיים גאל ישראל בו ברגע שיצאו ישראל....]

הגרח
הודעות: 236
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 1:14 am

האם בחצות הלילה פסקה הכבדת הלב של פרעה

הודעהעל ידי הגרח » ד' אפריל 05, 2017 12:36 am

אולי זה הטעם של ראב"ע דבעי אכילת מצה עד חצות משום דחיפזון דמצרים היה בחצות ר"ל שדל מהכא מכת בכורות כיון שפסק כובד הלב חוזר וניעור הרצון לשלח את ישראל בגלל המכות שקדמו לזה ולפיז א"ש ביקושו שתאמר יצ"מ בלילות עד חצות (כך מוכח מברכות ט עא)אע"ג שלא הוי גאולה מעלייתא מ"מ הגילוי של אותו רצון היה בלילה עד חצות.
ובדעת רע דבעי חיפזון דישראל או דפליג על עצם החיוב של הזכרת יצמ בלילה או דסבר שלא פסקה הכבדת הלב גם במכת בכורות ולא זה הטעם לאזכרה זו

יהודי טבעי
הודעות: 322
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

טעם למצוות מצה

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ו' אפריל 07, 2017 2:30 pm


מכון חכמי ליטא
הודעות: 151
הצטרף: ה' אפריל 06, 2017 11:26 am

מסירת נפש למצות אכילת מצה

הודעהעל ידי מכון חכמי ליטא » ש' אפריל 08, 2017 10:43 pm

מסירת נפשו של הרב אליעזר שלמה וועלער אבד"ק וויסאקי (חתן הגאון רבי יצחק אייזיק חבר) למצות אכילת מצה.

סיפר בנו ממלא מקומו רבי יצחק אייזיק יעקב בהקדמה לשו"ת ברית עולם:
"ממש מסר נפשו על מצותיו ית"ש, עליו נוכל לומר מה שאמר הכתוב הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו,
כי עד רגע האחרונה עבד עבודתו ית' במסירת נפש,
כי זמן רב קודם פטירתו נחלש ונחלה מאד שלא היה ביכלתו לאכול אף מעט,
אך לעבודת ה' החליף כח וגם היה לשואליו דבר הלכה להורות ולדון האיך יעשון, כי היה בפה אב"ד ערך ארבעים שנה,
וכשהגיע ליל א' של פסח כאשר התחיל להכין את עצמו למצות הלילה כדרכו בקודש, ואמרו לו ב"ב כי לא יוכל לאכול מצה לבל יזיק לו מרוב חולשתו,
והשיב להם כי אכילת מצה מצוה דאורייתא מוכן הוא למסור נפשו על זה וערך כל סדר הלילה באכילת מצה וכוסות כדרכו בקודש,
ואחר גמר הסדר קרא ק"ש ויצאה נשמתו בטהרה, ונפטר בשם טוב בלילה הזה ליל א' של פסח בשנת תרנ"ב לפ"ק פה וויסאקי".

אליהו בן עמרם
הודעות: 1218
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

אשתו-מהי בביעור חמץ?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » א' אפריל 09, 2017 12:36 am

אשתו של אדם, שיש מקרים שיש לה חמץ בבעלותה או ברשותה.
מדוע שלא תבטל את החמץ?
ומדוע שלא תשלח את בעלה כשלוחה לפני ביעור חמץ שיבער גם את שלה?
לא ידוע לי שנהגו כך. והשאלה: למה?
הרי במקרים הנ'ל גם עליה יש מצות תשביתו.

בגלות
הודעות: 14
הצטרף: א' פברואר 26, 2017 12:52 am

זכר למקדש כהלל?

הודעהעל ידי בגלות » ג' אפריל 11, 2017 10:38 pm

כידוע סידר לנו בעל ההגדה אכילת כזית מצה נוסף כדי לקיים את זכר למקדש כהלל והנה הנוסח של ההגדה המקובלת הוא זכר למקדש כהלל וכו' לקיים מה שנאמר על מצות ומרורים יאכלהו והנה צ"ע מפני מה נקט בעל ההגדה בפסוק שנאמר בפסח שני ולא נקט בפסוק שנאמר בפסח ראשון ששם כתוב ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלהו

ישראל אליהו
הודעות: 1766
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: זכר למקדש כהלל?

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ג' אפריל 11, 2017 10:51 pm

נשתברו ע"ז הרבה קולמוסין.
תוכל להקיש את עיקרי השאלה באוצה"ח, ותראה כמה כתבו ע"ז.

פלתי
הודעות: 2287
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

בגדר אכילה גסה.

הודעהעל ידי פלתי » ד' אפריל 12, 2017 8:41 pm

אוכל שנפשו של אדם מסויים קצה בו, והרי הוא דוחק עצמו לאוכלו. האם חשיב אכילה גסה?
נפ"מ למעשה באדם שנפשו קצה בכל הירקות שניתן לצאת בהם ידי אכילת מרור. שאפילו אם ידחוק עצמו ויאכל כזית, לא יצא ידי חובתו דאכילה גסה לאו שמיה אכילה.
ולכאורה ראיה דלא חשיב אכילה גסה מהא דיוצאים ידי מרור בתמכא הוא חריין.
(כמובן שכל השאלה מתבססת על כך שבמרור בעינן אכילה כמש"כ המ"ב לענין לענה).
שו"ר שהדין בחריין אינו פשוט כל כך. ומ"מ אם בחריין אומרים דחשיב אכילה גסה, אין ראיה לנידון דידן, דבחריין הוא אכילה גסה לכל העולם ולא חשיב אוכל. משא"כ באדם הקץ במאכל הראוי לכל שאר העולם.

עקובלמישור
הודעות: 6
הצטרף: ה' מרץ 31, 2011 12:18 pm

מזגו לו כוס ראשון וכו לשון עבר

הודעהעל ידי עקובלמישור » ה' אפריל 13, 2017 8:39 am

המשנה בערבי פסחים מתחילה בלא יאכל אדם עד שתחשך דהיינו סדר ההנהגה ומשום מה הלשון במשניות אח"כ היא מזגו לו כוס ראשון הביאו לפניו,
לכאורה היה צריך להאמר מוזגין לו כוס שני מביאין לפניוומשמע מלשון המשנה דסדר עשיית ד כוסות כבר נאמר קודם לכן.

שברי לוחות
הודעות: 2103
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

האם אומרים שיר השירים בגלל הפיוטים או להיפך? הערה בדברי המשנה ברורה

הודעהעל ידי שברי לוחות » ב' מאי 22, 2017 8:45 pm

במשנה ברורה סימן תצ ס"ק יח כתב: שאומרים שיר השירים בשבת של חוה"מ - מפני שהפיוטים של אותו שבת מיוסדים על שה"ש וכנ"ל'
מה שכתב כנ"ל, כנראה כוונתו למה שכתב לעיל ס"ק יג בשם הלבוש: 'דאם חל יום ז' בשבת אומרים ביוצר הפיוטים של שבת חוה"מ מפני שאז אומרים שיר השירים באותו יום והפיוטים של שבת חוה"מ מיוסדים על שה"ש, ואם חל יום אחרון בשבת אומרים ביוצר הפיוטים של שבת חוה"מ ובשמו"ע מהפכין ואומרים הפיוט של יום ז''.

התמיה כאן עולה מאליה, מי נתלה במי הפיוטים בשיר השירים או שיר השירים בפיוטים, בס"ק יג משמע שאומרים פיוטים המיוסדים על פסוקי שיר השירים מפני שביום הזה אומרים שיר השירים, ואילו בס"ק יח כתב להיפך שאומרים שיר השירים מפני שהפיוטים מיוסדים על שיר השירים.
הסברא החיצונית נותנת שהפיוטים תלויים באמירת שיר השירים, וצ"ב

דיוניםבהלכה
הודעות: 118
הצטרף: ב' אוגוסט 22, 2016 6:05 pm

רק מצות ניסן

הודעהעל ידי דיוניםבהלכה » ד' מרץ 14, 2018 9:10 pm

האם יש מקור להנוהגים לאכול בפסח רק מצות שנאפו בחודש ניסן (ולא של חודש אדר אף תוך ל' יום לפסח) ??

מלבב
הודעות: 2527
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

להגביה חמץ לפני פסח שלא ע"מ לקנותו, ולהצניעו במקום הפקר

הודעהעל ידי מלבב » ש' מרץ 24, 2018 11:17 pm

מי שמוצא חמץ במקום הפקר לפני פסח, ומגביהו וחושב שלא רוצה לזכות בו רק רוצה להצניעו במקום הפקר כדי לקחתו אחר הפסח, האם מותר לעשות כן?

שייף נפיק
הודעות: 2750
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

האם יכלו המצרים להנצל ממכות מצרים על ידי שהיו עוקרים ממצרים?

הודעהעל ידי שייף נפיק » ב' מרץ 26, 2018 9:06 pm

כך נשאלתי. וא' אמר בשם מרן הגרח"ק שלמכת בכורות בלבד לא היה מועיל כי מתו גם במקומם, אבל לשאר המכות היה מועיל.
אז למה באמת לא עקרו המצרים 'עד שירגעו הענינים' במצרים.
והשבתי לפי מה ששמעתי מהרב אליהו מאיר פייבלזון שליט"א, ''ממצריים גאלתנו ומבית עבדים פדיתנו''
שמצריים היתה בעצם בית עבדים, בית עבדות ענק, שיוסף קנה את כל מצרים עבדים לפרעה, ומצרים היתה בית עבדות. (הוא רצה לחדש שישראל הקרויים על שם יוסף נענשו בעטיו של יוסף ואכמ"ל. וכמדומה שבעבר הבאתי את דבריו ודנו בהם כאן בפורום זה)
לפי"ז יש להציע, שהמצרים עצמם גם כן לא היו יכולים לצאת ממצרים, וזהו הביטוי המובא בחז"ל שמעולם לא ברח עבד ממצריים, כי היא היתה מקום לעבדות, ואף אחד לא ברח ממנה.
ויש לעיין עוד.
אגב, חשבתי שלפי"ז קצת יש מקום להבין איך פרעה מרשה לעצמי לבקש ממצרים 'השאילו לי בניכם ליום אחד' שבאותו יום שנולד משה ציוה (או לפי לשון המדרש ביקש) מכל המצרים שאף את בניהם יזרקו ליאור, כי בעצם עבדים הם וגופם קנוי לפרעה.

יודקרת
הודעות: 109
הצטרף: א' דצמבר 08, 2013 11:10 pm

מחפש חומר על 'מכירת חמץ באינטרנט'

הודעהעל ידי יודקרת » ג' מרץ 27, 2018 1:32 pm

לצורך כלשהו, אני מחפש חומר תורני מרוכז העוסק בכשרות/פסלות של מכירת חמץ באמצעות אתרי אינטרנט. [הרשאה בלי קניין וכו'].
מישהו מכיר?

אויבער חכמניק
הודעות: 167
הצטרף: ד' אוקטובר 26, 2016 8:44 pm

הסיבה קודמת לארבע כוסות?

הודעהעל ידי אויבער חכמניק » ג' מרץ 27, 2018 7:47 pm

במשנה ריש פרק ערבי פסחים: ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי.
התעוררתי לדון, מה טעם הקדימה המשנה את מצות הסיבה למצות ארבע כוסות, הרי למעשה קודמת מצות ארבע כוסות (דהיינו הכוס הראשונה) לפני מצות ההסיבה. מה גם שלפי דעת התוספות אין הדין של הסיבה שבמשנה בא אלא להורות לעני את הצורה שבה יסב ללא פרטים מיוחדים (שלא כדעת רש"י ורשב"ם), ואילו ארבע כוסות הרי צריך הכנה מוקדמת עוד לפני החג, של גבאי הצדקה, ובמקרה שאין להם גם של העני, שעלולה לקחת זמן (ראה: רשב"ם שם).


חזור אל “פסח”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים