פרי יהושע כתב:לא מוכרח, כיון וכבר בבית ראשון לאחר גלות שומרון היה עיקר הישוב בני יהודה יתכן וכל ישראל נקראו ע"ש, ועכ"פ ההנחה הזו ששם יהודים החלה לאחר בית שני נסתרת מינה וביה מהמגילה עצמה שהייתה קודם לתקופת בית שני.
פרי יהושע כתב:מש"כ בהערה למה רק מגילת אסתר נקראת מגילה
פרי יהושע כתב:במאמרו של הרב יצחק קושלבסקי בעניין "הדר קיבלוה בימי אחשורוש" דן באורך בדברי הרמב"ן שבת פ"ח שהק' שאם הייתה מודעא רבה לאוריתא עד ימי מרדכי ואסתר, האיך נענשו על עברם התורה, ואם יכולים להיענש מגזירת מלך, א"כ מאי מודעא איכא, וחידש שאכן לא נענשו אלא על עברם הברית שהיתה על א"י אם לא ישמרו התורה, ועוד שלא מסרו מודעא, אבל בימי יחזקאל לאחר החורבן אכן מסרו מודעא, והדר קיבלוה עי' שם. ולכא' לדברי הרמב"ן יל"ע האיך נגזרה עליהם גז' המן, והא כבר מסרו מודעא, אלא שמינה וביה יל"ע האיך כפה אותם באמת הקב"ה על מ"ת, אלא ע"כ להעניש לא, אבל לכפות כן, וא"כ י"ל דה"ה לגז' המן שללשון הגמ' "לא הייתה אלא לפנים", הייתה בגדר כפיה, ולא עונש ויל"ע.
דעת_האברך כתב:פרי יהושע כתב:במאמרו של הרב יצחק קושלבסקי בעניין "הדר קיבלוה בימי אחשורוש" דן באורך בדברי הרמב"ן שבת פ"ח שהק' שאם הייתה מודעא רבה לאוריתא עד ימי מרדכי ואסתר, האיך נענשו על עברם התורה, ואם יכולים להיענש מגזירת מלך, א"כ מאי מודעא איכא, וחידש שאכן לא נענשו אלא על עברם הברית שהיתה על א"י אם לא ישמרו התורה, ועוד שלא מסרו מודעא, אבל בימי יחזקאל לאחר החורבן אכן מסרו מודעא, והדר קיבלוה עי' שם. ולכא' לדברי הרמב"ן יל"ע האיך נגזרה עליהם גז' המן, והא כבר מסרו מודעא, אלא שמינה וביה יל"ע האיך כפה אותם באמת הקב"ה על מ"ת, אלא ע"כ להעניש לא, אבל לכפות כן, וא"כ י"ל דה"ה לגז' המן שללשון הגמ' "לא הייתה אלא לפנים", הייתה בגדר כפיה, ולא עונש ויל"ע.
במאמר שם כתב ליישב על פי רבי משה שפירא זצ"ל שהמודעא ניתנה רק לאחר גזרת המן.
עושה חדשות כתב:יש"כ על הגיליון, יפה מאד!
רק הערה קטנה בשולי המאמר הנפלא של הגרחיצ"ק,
ז"ל בתוה"ד -
...ולכך כתב העמודי אור 'ולחכמים הבלתי שלמים ביראה היא בחינת ארוסה שעדיין רשות אביה עליה'. שכך הם צורת הדברים שכאשר לומד רק לשם קניינים של ידע ואינו רואה בדברי התורה את דרך החיים שלו, הרי שעדיין רשות אביה עליה, ואיננה נכנסת תחת רשותו - רשות בעלה, אלא נשארת בביתה (בתוכנה ומסך וכדו') בלי שתחול בתוך המציאות שלו. אך 'אצל האדם השלם בתורה וביראת חטא תקרא נשואה כביכול שיצתה מרשות אביה לגמרי'...
כמה 'נאים' הדברים כאשר הם נקראים בתוך הירחון האלקטרוני...
רון כתב:ידידינו הרה"ג עו"ח שליט"א התכוון כך,
הלא המחבר הנכבד שליט"א אותו ציטט עקץ עקיצה קטנה את אלו שמשתמשים במחשב כמונו, ואת אלו שתורתם במסך, וע"ז נתכוון כנגד המברכים הרב עו"ח, באומרו, נחמד מאד לבקר את השימוש במחשב, במאמר שכל כולו ניתן לעיון רק ע"י המחשב!!!
שמש כתב:מ"ש הר' אשי ישראל לחדש בד' הרמב"ן שרוב בני יהודה היו כבר בא"י בזמן נס פורים ומ"ש המן 'מפוזר ומפורד בין העמים' קאי על רוב בני ישראל (ממלכת השומרון - י' השבטים) הוא קשה לכאורה שהרי המן כיוון להשמיד ולהרוג ולאבד את היהודים - עם מרדכי, כלומר את בני ממלכת יהודה ולא את בני ממלכת ישראל. כשבפשטות נראה שרק לאחר מעשה פורים, עם התבססות הישוב בבית שני בעיקר על בני ממלכת יהודה (כולל שבט בנימין וכו') ועם העלמותם\הטמעותם של ה'ישראלים' כקבוצה מובחנת נתקבל השם יהודים ככינוי לכלל עמ"י.
סעדיה כתב:פרי יהושע כתב:מש"כ בהערה למה רק מגילת אסתר נקראת מגילה
להעיר שבסוף רו"ר דרשו 'מגילת' שבקרא על מגילת רות.
אשי ישראל כתב:שמש כתב:מ"ש הר' אשי ישראל לחדש בד' הרמב"ן שרוב בני יהודה היו כבר בא"י בזמן נס פורים ומ"ש המן 'מפוזר ומפורד בין העמים' קאי על רוב בני ישראל (ממלכת השומרון - י' השבטים) הוא קשה לכאורה שהרי המן כיוון להשמיד ולהרוג ולאבד את היהודים - עם מרדכי, כלומר את בני ממלכת יהודה ולא את בני ממלכת ישראל. כשבפשטות נראה שרק לאחר מעשה פורים, עם התבססות הישוב בבית שני בעיקר על בני ממלכת יהודה (כולל שבט בנימין וכו') ועם העלמותם\הטמעותם של ה'ישראלים' כקבוצה מובחנת נתקבל השם יהודים ככינוי לכלל עמ"י.
כרגע אין המקורות מולי, אולם לזכרוני אכן יש מהראשונים שנקטו ש'יהודים' במגילת אסתר כולל גם את עשרת השבטים, וכך לזכרוני בפירוש ר"מ חלואי (פירוש צרפתי שמודפס ב'תורת חיים' של מה"ק על מגילת אסתר, שכחתי כעת את שמו המדוייק) לאסתר פרק ב. אולי מישהו יכול לצטט?
גם ב'יוסף לקח' שם ביאר כך לזכרוני.
אני כרגע בלי ספרים ומחשבי האישי, אך כך זכור לי.
נהר שלום כתב:סעדיה כתב:פרי יהושע כתב:מש"כ בהערה למה רק מגילת אסתר נקראת מגילה
להעיר שבסוף רו"ר דרשו 'מגילת' שבקרא על מגילת רות.
היכן? לא מצאתי את המדרש ברות רבה.
פרי יהושע כתב:סתם לא התברר לי עד עכשיו, לו יהי ששם מגילה מיוחס למגילת אסתר מה זה אומר?, שם "מגילה" הוא לפי מובנו הפשוט מלשון גלל, למשל מרש"י בכמה מקומות למשל עירובין ס"ב ד"ה כגון מגילת תענית, משמע שמגילה בהקשר הזה הוא כיון שרק מגילת תענית כתבו לכן קראו לה מגילה, דהיינו דבר כתוב, לא מעבר, ואם כן מה זה אומר על שרק אותה קראו בציבור, למשל מגילת תענית אדרבא רש"י אומר בשבת שהצניעו אותה, יש עוד לישא ולתת שאולי מגילה מלשון גילוי ולכן מתקשר לקריאה בציבור, אבל כל זה לא נראה מוכרח כלל,
כמדומני כתבו על כך בפורום באיזה מקום ואני לא מוצא כעת.
לעומקו של דבר כתב:פרי יהושע כתב:סתם לא התברר לי עד עכשיו, לו יהי ששם מגילה מיוחס למגילת אסתר מה זה אומר?, שם "מגילה" הוא לפי מובנו הפשוט מלשון גלל, למשל מרש"י בכמה מקומות למשל עירובין ס"ב ד"ה כגון מגילת תענית, משמע שמגילה בהקשר הזה הוא כיון שרק מגילת תענית כתבו לכן קראו לה מגילה, דהיינו דבר כתוב, לא מעבר, ואם כן מה זה אומר על שרק אותה קראו בציבור, למשל מגילת תענית אדרבא רש"י אומר בשבת שהצניעו אותה, יש עוד לישא ולתת שאולי מגילה מלשון גילוי ולכן מתקשר לקריאה בציבור, אבל כל זה לא נראה מוכרח כלל,
כמדומני כתבו על כך בפורום באיזה מקום ואני לא מוצא כעת.
בהנחה שההנחה הזו נכונה, הוא רוצה להסביר אותה בכך שרק את המגילה הזו קראו בציבור, ולכן היא כונתה מגילה בסתם.
זה כמובן הסבר לא מוכרח, אבל הגיוני.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 224 אורחים