קרבן כהן כליל יהיה?

[ברזילי]

האברבנאל (שמיני) שואל מדוע בימי המילואים הקריבו הכהנים חטאת, עולה ושלמים, ואילו ביום השמיני רק עגל לחטאת ואיל לעולה, ולא הקריבו שלמים.

ומתרץ - "לפי שהשלמים היו מהם לאכול ולשבוע הכהנים והבעלים אחר הקטרת האימורים על המזבח, ואהרן בהיותו משמש כהונתו לא יאכל מהשלמים שהיה הוא מקריב משלו במה שהוא בעל ולא במה שהוא כהן, כי כל קרבן כהן כליל יהיה לא יאכל".

התירוץ באמת יפה מאד, בימי המילואים עוד לא היו אהרן ובניו כהנים ולכן אכלו מן השלמים, וביום השמיני חלו עליהם דיני כהונה ולכן לא היה טעם שיקריבו שלמים (וגם חטאתם נשרפה כולה, כיוון שהיא קרבן כהן).

הכל טוב ויפה, אבל מנין לארבנאל חידוש הדין הזה, שלא כהלכה, שקרבן כהן (ולא רק מנחת כהן) כליל יהיה?

[אבי 1000]

האו"ש מדבר על החטאת אך ראה היטב

משך חכמה ויקרא פרשת צו פרק ו פסוק טז

ומלבד זה אינו מושכל, שאם כי הכהן ובעלים בזה נתכפרו, הוא מפני המצוה שיש באכלם בקודש בני אהרן משרתי השם, ובזה הזכות הוא נתכפר לבעלים, וזה לא יתכן שהכהן יאכל חטאתו ובזה יתכפר הוא. לכן אמרה תורה שמנחת כהן כולה כליל. אבל חטאת, שמקריביו המה רבים, נאכל גם חטאת כהן, וכן מפסיד חיותה של החטאת ששוחטה לכפרה. ולכן בשמיני למילואים שאהרן הקריב "עגל בן בקר (לחטאת" להלן ט, ב), וכל הכהנים היו בניו, ואם יאכל בשר החטאת הלא הוא אוכל של עצמו - שמה שבניו אוכלים גם כן כאילו אוכל הוא - ואין זה מהניאות שבמה שיאכל את של עצמו יכפר על עצמו, לכן היה נשרף הגם כי היה החטאת חיצונה ודו"ק.