אדג כתב:כמדומני שזהו ניסוח שמקורו מן הערבית. כן ראיתי באיזה מחקר (הוצאת אוני' בר אילן), ואיני זוכר איזהו
י. רבינוביץ כתב:כבר הרבה זמן אני רוצה לשאול על התופעה שבתשובות הרמב"ם, שבסוף תשובותיו הוא חותם "וכתב משה"...
ושמא תאמר שהדבר מיוחד לו, גם בנו הראב"ם חותם "וכתב אברהם"...
מה זו צורת החתימה הזאת, ומה מסתתר מאחריה?
כמובן האסוציאציה הראשונה שעולה לראש היא: "ויכתב משה את דברי התורה הזאת" וגו', אבל זה לא מסתבר שהרמב"ם מתכוון לפסוק הזה, אלא זו צורה של חתימה שעומד מאחוריה משהו אחר כנראה, שהרי גם בנו חותם כך. יש לציין שהרי"ף חותם בתשובותיו "ושלום יצחק בר יעקב ז"ל"
האם זו צורת חתימה שהייתה נהוגה בזמנם או שיש כאן משהו אחר שטמון כאן?
אדג כתב:אגב אורחא, כן מקובל בחב"ד (...) שכתב הרמב"ם הל' מלך המשיח לרמז על עצמו. וראה באריכות בהקדמת ר"פ בלוי לרמב"ם הוצאת 'חזק'.
חכם באשי כתב:עי' מאמרו של י' יובל, 'הרמב"ם כעוזר למשיח', שנתפרסם ב'ציון', בו הוא מראה כי הרמב"ם ראה את עצמו כ'משה' של הדור.(ואני יודע, שרבים יכעסו על כך...) ושמא בעקבות כך חתם הרמב"ם כך, ובנו נהג אחריו.
ככה זה נראה.בפירוש מודה הרמב"ם שזכה למין התגלות בהבנת ספר איוב וכו', אחר שפירש את המקומות על דבר השטן נזרקה מפיו ההודאה: "והבן זה הענין והשתכל מה מאד נפלא וראה איך עלו בידי אלו העניינים כדמות נבואה". אכן מן הביטוי "דמות" מסתבר שלא היתה לו נבואה ממש, אלא התגלות דומה לה בענין. לנו די שהודה במקצת הטענה. אל נשכח ש'המתנבא מה שלא שמע במראההנבואה הרי זה נביא שקר ומיתתו בחנק', והרמב"ם ודאי לא זלזל בבטוי 'דמות נבואה'. כנוי נבואה כנבואה!
אדג כתב:שלח לי אחמו"ר שליט"א
שבטיישראל כתב:אדג כתב:שלח לי אחמו"ר שליט"א
יש מאמר ידוע בעולם ע"ז שלאבא מכנים "אבי מורי" [א"מ] ולהשווער מכנים "מורי חמי" [מו"ח], וגזרו כן משום מעשה שהיה בחתן שהיה ממהר בברכת המזון ואמר "ברשות חמורי" ....
אדג כתב:אגב אורחא, כן מקובל בחב"ד (...) שכתב הרמב"ם הל' מלך המשיח לרמז על עצמו. וראה באריכות בהקדמת ר"פ בלוי לרמב"ם הוצאת 'חזק'.
בפירוש מודה הרמב"ם שזכה למין התגלות בהבנת ספר איוב וכו', אחר שפירש את המקומות על דבר השטן נזרקה מפיו ההודאה: "והבן זה הענין והשתכל מה מאד נפלא וראה איך עלו בידי אלו העניינים כדמות נבואה". אכן מן הביטוי "דמות" מסתבר שלא היתה לו נבואה ממש, אלא התגלות דומה לה בענין. לנו די שהודה במקצת הטענה. אל נשכח ש'המתנבא מה שלא שמע במראההנבואה הרי זה נביא שקר ומיתתו בחנק', והרמב"ם ודאי לא זלזל בבטוי 'דמות נבואה'. כנוי נבואה כנבואה!
שבטיישראל כתב:אדג כתב:שלח לי אחמו"ר שליט"א
יש מאמר ידוע בעולם ע"ז שלאבא מכנים "אבי מורי" [א"מ] ולהשווער מכנים "מורי חמי" [מו"ח], וגזרו כן משום מעשה שהיה בחתן שהיה ממהר בברכת המזון ואמר "ברשות חמורי" ....
אוצה"ח, האם לא היה ברור לגמרי שהבאתי את הדברים כקוריוז המלמד על הכלל?אוצר החכמה כתב:בפירוש מודה הרמב"ם שזכה למין התגלות בהבנת ספר איוב וכו', אחר שפירש את המקומות על דבר השטן נזרקה מפיו ההודאה: "והבן זה הענין והשתכל מה מאד נפלא וראה איך עלו בידי אלו העניינים כדמות נבואה". אכן מן הביטוי "דמות" מסתבר שלא היתה לו נבואה ממש, אלא התגלות דומה לה בענין. לנו די שהודה במקצת הטענה. אל נשכח ש'המתנבא מה שלא שמע במראההנבואה הרי זה נביא שקר ומיתתו בחנק', והרמב"ם ודאי לא זלזל בבטוי 'דמות נבואה'. כנוי נבואה כנבואה!
אני לא יודע מה הראיות האחרות שלו אבל הקטע הזה נראה מפריז ע"פ מידותיו להסיק מהמילים כדמות נבואה שהתכוון הרמב"ם שהיה בדרך גילוי ממש.
במיוחד שהרמב"ם כתב איך עלו בידי אלו העניינים כדמות נבואה שלפי פשוטו הוא כאדם המסתכל על תוצאת הדברים כלומר על חידושו ומתפעל ממנו שנראה נפלא כדמות נבואה ולא כאדם האומר שהשיג את הדברים בדרך דמויית נבואה.
ואפילו על דברי הראב"ד שכתב וכבר נזרקה רוה"ק בבית מדרשינו כתבו האחרונים לפרש שאין כוונתו לגילוי ממש אלא על שפע בשכלו הנראה לו מעין סייעתא דשמיא מיוחדת.
אדג כתב:כאסמכתא לדברים אלה מן הראוי לצרף את המתועד ומופר בספר "שמן ששון מחבריך" (ח"ב עמ' 55), ודברים בגו: "פעם כתב ר' אברהם יצחק שי' וולפסון בנו של הגה"צ ר' משה וולפסון לרבי בעניין המובא בשם הרה"צ מרוז'ין, "שהרמב"ם ז"ל היה ראוי להיות גואל צדק, שהרי חיבר חיבורו על כל הדינים שאינם נוהגים בזמן הזה רק לימות המשיח. אלא מפני שהדור לא היה ראוי לכך, על כן בא הראב"ד ועשה השגות עליו". בתגובה השיב לו הרבי:
"כהנ"ל נת' ות"ח. ולהעיר מאגרת תימן להרמב"ם על דבר קבלתו בזמן החזרת הנבואה "והיא הקדמת המשיח" - ד"א תתק"ע (ה' שנים לאחר פטירתו) - וזה הקץ היותר נכון - ועל פי זה הרי זה בעתה, ואחישנה צריך להיות לפני זה. ומתייחס לרבינו הקדוש שהוא מזרע דוד המלך ע"ה"! ודי למבין."
ע"כ רפ"א בלוי בהקדמתו.
חד וחלק כתב:שבטיישראל כתב:אדג כתב:שלח לי אחמו"ר שליט"א
יש מאמר ידוע בעולם ע"ז שלאבא מכנים "אבי מורי" [א"מ] ולהשווער מכנים "מורי חמי" [מו"ח], וגזרו כן משום מעשה שהיה בחתן שהיה ממהר בברכת המזון ואמר "ברשות חמורי" ....
פעם ביארתי שאמו"ר מכונה כן כי היה קודם אביו ורק אחר כך מורו, אך השווער מחנכו עוד קודם לחתונה, ובדין הוא להקדים כבוד מורו ולומר "מו"ח"...
דראל כתב:אולי זה גם הפורום המתאים להעלות את השאלה, האם ידוע על חכם בשם משה, עוד לפני הרמב"ם (האם השר מקוצי היה לפני הרמב"ם? האם היו אחרים?)?
אין ספק שזה מעמיד באור אחר את המשפט הידוע:
"ממשה עד משה לא קם כמשה".
איש_ספר כתב:על הביטוי ממשה עד משה וכל כיוצא בו נכתב באלפא ביתא קדמיתא של רש"א.
חכם באשי כתב:י' יובל, במאמרו הנזכר, מציין (כאסמכתא) גם את ענין נדירות השם 'משה'.
ואפילו אם מצאנו חכמים בודדים שנקראו בשם זה, הוא עדיין היה נדיר ביותר באותה תקופה.
תוך כדי דיבור כתב:ובאשר לנדירות השם באותה תקופה, הרי שר' משה ב"ר חסדאי היה בן דורו הצעיר של הרמב"ם, וכך גם ר' משה אביו של האור זרוע, ועוד. ואצ"ל שבשעה שנולדו טרם הגיע שמו של הרמב"ם לאשכנז.
דראל כתב:אולי זה גם הפורום המתאים להעלות את השאלה, האם ידוע על חכם בשם משה, עוד לפני הרמב"ם (האם השר מקוצי היה לפני הרמב"ם? האם היו אחרים?)?
אין ספק שזה מעמיד באור אחר את המשפט הידוע:
"ממשה עד משה לא קם כמשה".
שבטיישראל כתב:איש_ספר כתב:על הביטוי ממשה עד משה וכל כיוצא בו נכתב באלפא ביתא קדמיתא של רש"א.
במטותא מינניכו אנא תעלה לכאן את המאמר לטובת אלו שאין בידיהם הסספר הנ"ל שכמעט וא"א להשיגו כהיום
איסתרא בלגינא כתב:תוך כדי דיבור כתב:ובאשר לנדירות השם באותה תקופה, הרי שר' משה ב"ר חסדאי היה בן דורו הצעיר של הרמב"ם, וכך גם ר' משה אביו של האור זרוע, ועוד. ואצ"ל שבשעה שנולדו טרם הגיע שמו של הרמב"ם לאשכנז.
באתר דניצוצין דמחקר ובעורין דמינות מאן מעייל עובדות לתמן? מה לך אצל מחקר כלך לך אצל נגעים ואהלות ואם אותו אחד ביקש לעשותו לרמב"ם משיח בעיני עצמו הנה הוא באחד ומי ישיבנו ואם אתה מרבה עליו חבילין חבילין ראיות כארבה מצרים וכאוכלוסי ישראל אי אתה מועיל כלום וכבר אמר שלמה בחכמתו אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור ומעליו אולתו ואומר אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה.
אדג כתב: ומה אוילות יש בדבר להאמין שהיה הרמב"ם (המתאים לכל הסימנים שהוא עצמו מנה בסוף ספרו), מאמין שיתכן שביום מן הימים יגלה אליו הק-ל ב"ה, ויצווה עליו לגאול את עמו ישראל? מה תמיהה יש בדבר והיכן מצאת אוילות?
אני לא מסכים עם הסימנים והתאוריות, שיש בדבר, אני חושב שהאומר שהרמב"ם צירף את מילת "הספרדי" לחתימתו משום שהיא בגימ' "משיח" עם הכולל - הרי הוא שוטה שאינו מכיר את סגנון הרמב"ם ואת אותה התקופה בכהוא זה, אבל עצם הרעיון איננו הזוי ומנותק מן המציאות.
דראל כתב:אדג כתב:וילחם מלחמות ה' - האם הרמב"ם אחז מימיו חרב, למשל?!
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 177 אורחים