אש משמים כתב:אני לא חייב לסאטמר שום דבר ואני לא צריך להסביר את מעשיהם, אם ישנה שאלה תורנית ממקורות תורניים אשמח לענות.
יתכן שגם בחו"ל אסור להצביע בבחירות אך אין זה נוגע לדיון בארה"ק.
הבעיה כאן בארץ היא שהבוחר מביא את "בא כחו" לכנסת כדי לחוקק חוקים לאשר דברים וכו' חלק מהדברים שנעשים הם דברים אסורים לחלוטין אלא שאם יאשרו אותם בעתיד יקבלו טובות תחתיהם להעמדת עולם התורה וזהו רע במיעוטו !
אני לא דן בדיני שליחות ולא במושגים למדניים אלא בצורה הפשוטה ביותר, אדם שמסיע מחבל מתאבד לרחוב הומה אדם כדי לקבל אח"כ תקציב ענק למען עולם התורה לא יוכל לומר אני רק הבאתי אותו והוא בחר להתפוצץ כן הוא הדבר הזה אנו מביאים את המחבל ואנו נושאים באחריות!!!
(זו דוגמא בעלמא, לא להתלהם!)
ברים כתב:כלל לא התייחסת למצב בארה"ב, ששם הכל "הותרה" לגמרי, והפוסק כמעט היחיד שאסר, תלמידיו הרבים נכשלים בחמורות שבחמורות...
אורי אגסי כתב:אקוה שדברי דלהלן יובנו מספיק.
אעיר עוד הערה,
גם הרה"ק מסאטמאר, למרות היותו מורה הוראה ופוסק, לדעת רבים עיקר טעמו הוא השקפתי, והטעמים על פי הלכה הם רק "לחזק" את התפיסה ההשקפתית האוסרת השתתפות והתחברות עם המדינה הציונית. וכעין האיסורים ההלכתיים לדבר בשפה עברית שכתבם הרה"ק מסאטמאר בספרו, אשר כל בר דעת מבין שאין כאן באמת חשש הלכתי אלא השקפתי.
ודוגמא לכך ניתן למצוא למשל במאבק היהדות האורטודוקסית בענין שינוי מקום הבימה, שנכתבו על כך המון טעמים "הלכתיים" לאסור, אך ברור שעיקר הטעם היה התרחקות ממנהגי הנוצרים שרצו הרפורמים להכניס, ולולא הטעם ההשקפתי, סביר להניח שמהטעמים ההלכתיים לבדם לא היה זה איסור וודאי לא איסור חמור כל כך.
ברים כתב:אתה צריך להחליט אם אתה טוען מצד סברא או מצד הלכה.
אם מסברא, כל בעל הגיון בריא מבין שצריך להצביע כדי להציל כל מה שאפשר להציל, במגבלות גדרי ההלכה כמובן, ובדרך כלל כל שאלה הלכתית שעולה נידונית ונשאלת, ומה שנפסק כך עושים, עד שלפעמים כל ח"כ נוהג אחרת, כ"א לפי הוראת רבותיו. [וכפי הדוגמא שציינתי לעיל עם המסגד].
ברים כתב:אם מצד הלכה – כמעט כל הפוסקים ב7 שמיטות האחרונות פסקו להצביע. מתוכם גאוני הדורות שעליהם נשען כלל ישראל בשאלות חמורות שבחמורות.
ברים כתב:אם אשה מקבלת גט אחרי 20 דיונים בב"ד והותרה לינשא, האם זה "רע במיעוטו"? יש הלכה!
ברים כתב:אחד יחיד היה מהגדולים שפסק לאיסור הוא הרה"ק בעל ויוא"מ זצ"ל . [ואחריו נוהים כל רבני העד"ח לדורותיהם בלי שיש להם אפשרות לדון בנושא כלל, שהרי מי שיהין להרהר בנושא יבולע לו מיד ויוקע אל עמוד הקלון כידוע]
כאשר אנו רואים שתלמידיו וממלאי מקומו מתירים איסור זה עצמו במקומם ובאופן היותר חמור, ואינם מחמירים אלא עלינו הרחוקים ממקומם אלפי פרסאות, הרי שאין הדבר אומר אלא דרשני.
אורי אגסי כתב:אם הבנתי טוב את דבריך,
אזי אתה מודה שמוכרחים להציל את חייו גם במחיר קטיעת האברים, ורופא שיסרב לכך (או אדם שיסרב לתת כסף להוצאות הניתוח הזה) בתואנה שזה "הרע במיעוטו" והוא לא אוהב רע בכלל ומעדיף שלא לעשות כן, הרי הוא פושע גמור!
ולכן הנמנע מלהצביע בטענה הטפשית של הרע במיעוטו, פושע וחסיד שוטה הוא!
(כמובן שמי שדעת רבו הק' לאסור או כי ס"ל שעדיף שימות החולה ולא יקטעו אבריו, או שס"ל שאין זה מציל את החולה בכלל, או לא יודע מה סברתו, ימנע, אבל מי שלא תלמיד לרב כזה, וודאי שצריך לילך אחר דעת רובא דרובא של פוסקי ההלכה (ורובא דבעלי ההשקפה) ולהצביע)
ברים כתב:. ואחריו נוהים כל רבני העד"ח לדורותיהם בלי שיש להם אפשרות לדון בנושא כלל, שהרי מי שיהין להרהר בנושא יבולע לו מיד ויוקע אל עמוד הקלון כידוע
חזון-איש'ניק כתב:ברים כתב:. ואחריו נוהים כל רבני העד"ח לדורותיהם בלי שיש להם אפשרות לדון בנושא כלל, שהרי מי שיהין להרהר בנושא יבולע לו מיד ויוקע אל עמוד הקלון כידוע
אם מישהו יאמר כדברים האלה על א' מהחכמים המתירים והמצווים להצביע, מיד היה יוצא נגדו קול קורא ב"יתד" או ב"המודיע" על ביזוי כבוד ת"ח, ומיד היו מביאים את הסיפור הנודע של רעק"א עם מדפיסי סלאוויטא, אבל כשמדובר באלה שאסרו את ההצבעה, אפילו אם זה יהיה פוסק הדור כמו המנחת יצחק, או ת"ח מופלג כמו הגרי"י פישר, וכהנה וכהנה, אז מותר לומר כן, הבט נא למי...
משוש דורים כתב:חזון-איש'ניק כתב:ברים כתב:. ואחריו נוהים כל רבני העד"ח לדורותיהם בלי שיש להם אפשרות לדון בנושא כלל, שהרי מי שיהין להרהר בנושא יבולע לו מיד ויוקע אל עמוד הקלון כידוע
אם מישהו יאמר כדברים האלה על א' מהחכמים המתירים והמצווים להצביע, מיד היה יוצא נגדו קול קורא ב"יתד" או ב"המודיע" על ביזוי כבוד ת"ח, ומיד היו מביאים את הסיפור הנודע של רעק"א עם מדפיסי סלאוויטא, אבל כשמדובר באלה שאסרו את ההצבעה, אפילו אם זה יהיה פוסק הדור כמו המנחת יצחק, או ת"ח מופלג כמו הגרי"י פישר, וכהנה וכהנה, אז מותר לומר כן, הבט נא למי...
המפורסמות אינן צריכות ראיה, שחברי העדה"ח בוחרים את רבניהם לפי מה שיפסקו בענין הבחירות.
וידוע שאחר פטירת הגרז"ר בענגיס הגיעו למרן הגרי"ז מבריסק בשאלה את מי לבחור כגאב"ד, ואמר מרן שהרב רובינוב מלונדון הוא מועמד מצויין, ואמרו לו הרי הוא לא יאסור את הבחירות, וענה מרן הגרי"ז, אויב הער וועט מתיר זיין, ועט דאך דאס זיין מותר.
אש משמים כתב:וכן נזדעזע למי שרץ לקלפי בשמחה יתרה...
חזון-איש'ניק כתב:ברים כתב:. ואחריו נוהים כל רבני העד"ח לדורותיהם בלי שיש להם אפשרות לדון בנושא כלל, שהרי מי שיהין להרהר בנושא יבולע לו מיד ויוקע אל עמוד הקלון כידוע
אם מישהו יאמר כדברים האלה על א' מהחכמים המתירים והמצווים להצביע, מיד היה יוצא נגדו קול קורא ב"יתד" או ב"המודיע" על ביזוי כבוד ת"ח, ומיד היו מביאים את הסיפור הנודע של רעק"א עם מדפיסי סלאוויטא, אבל כשמדובר באלה שאסרו את ההצבעה, אפילו אם זה יהיה פוסק הדור כמו המנחת יצחק, או ת"ח מופלג כמו הגרי"י פישר, וכהנה וכהנה, אז מותר לומר כן, הבט נא למי...
אש משמים כתב:ודאי שאין שייכות ל"שב ואל תעשה", אלא מי שרבותיו פוסקים שזו מצווה ודאי ישמע להם, מי שרבותיו פוסקים שזו עבירה ישב בביתו, ומי שאין לו רב לכאורה לא הותר לו להשתמש ברע כדי לעשות טוב, שהרי ודאי שמצב כזה של שימוש ברע הוא חידוש ואילו הפשטות היא לברוח מהרע ולעשות רק טוב.
ברים כתב:אש משמים כתב:ודאי שאין שייכות ל"שב ואל תעשה", אלא מי שרבותיו פוסקים שזו מצווה ודאי ישמע להם, מי שרבותיו פוסקים שזו עבירה ישב בביתו, ומי שאין לו רב לכאורה לא הותר לו להשתמש ברע כדי לעשות טוב, שהרי ודאי שמצב כזה של שימוש ברע הוא חידוש ואילו הפשטות היא לברוח מהרע ולעשות רק טוב.
עד היום ידעתי שבשאלות שואלים את הפוסקים, ירדה אש משמים וחידשה שפוסקים לפי הפשטות... ועוד בשאלות שיש להם השפעה על הכלל כולו, תמיהני.
ברים כתב:אש משמים כתב:וכן נזדעזע למי שרץ לקלפי בשמחה יתרה...
ומה לעשות שרבים וטובים קיימו מצווה זו בשמחה יתירה, כגון הרב מפוניבז שרקד בדרך "לשמוע דברי החזון איש", או הישועות משה שזימר בדרך "לעשות רצונך א' חפצתי" או האדמו"ר מראחמסטריווקא שהלך רגלי וסירב להשתמש ברכב ןכן רבים.
ברים כתב:הסיפורים הם מעשה רב, ההסברים הם סברות כרס.
אחרי 7 שמיטות, מי ששיטתו העמידה מקום תורה מגדלור לעולם כולו שלא היה כמותו מימות רבותינו הראשונים כאשר באותה תקופת זמן הצד השני העמיד לגיונות של...
מי הוא זה שצריך לספק הסברים?
ברים כתב:סברת כרסך היא הקובעת מה הם בובקעס ןמה אמיתה של תורה?
לפחות 2 ממה שהבאתי הן דברים שקיבלתי מעדי ראייה.
אינני יודע אם הסכמתי על דבריך ב''רע במיעוטו''. כן מוסכם שלגיונות של שורפי פחים וכותבי כתבי פלסטר הם רע בהתגלמותו.
אורי אגסי כתב:התחלתי כבר אתמול להגיב לאש משמים אך נמחקה לי ההודעה הארוכה ועל כן אכתוב רק בקיצור.
גם איש הצלה המחלל שבת זה "רע במיעוטו" ולכן ממעט בחילול ככל האפשר, אמנם פשוט שזו מצוה חשובה מאד שהרי התורה התירה בשבילה לחלל שבת.
כעת יש לדון אם הוא צריך לרוץ "בשמחה" לקיים מצות הצלת נפשות, או שכשהוא עושה מלאכת שבת צריך הוא לעשות זאת "בלב כבד".
אני יכול להבין מאד מי שרץ בשמחה למצוה רבה זו, ולא בוכה בליבו על הדלקת האש בשבת.
אם זה המשל המתאים למעשי הח"כים ולבחירות, אזי מובן מאד מה שצדיקים וחסידים עשו זאת בשמחה ולא בכו בליבם על על "הרע במיעוטו".
גם אם לדעת אש משמים המשל הקרוב יותר הוא לרופא הכורת איברים בכדי להציל נפש יהודי, אזי אני חושב שאדם בר דעת וירא שמים באמת היודע שמקיים כאן מצוה גדולה של הצלת נפש, יכול לעשות זאת בשמחה, אם כי אני יכול להבין שלא כל אחד בדרגה הזו ויש מי שיצטער מכריתת האבר על אף שבכך הוא מציל את חייו. אבל עכ"פ מי שעושה בשמחה הוא הבר דעת והבעל מדרגה כאן.
אורי אגסי כתב:ובפרט שלדעתי (ולדעת רבים) המשל הראוי יותר הוא המעשה של איש ההצלה ולא של כורת האיברים, ובפרט שלדעתי אין כאן בכלל ענין של לעבור על איסורים בשביל לקיים מצוה, כי אין שום איסור "הלכתי" אלא רק ענינים "השקפתיים", ולכן:
א. ודאי שהשמח במצוה זו הוא הצודק.
ב. ולכן גם פשוט שאין מי שיגיד בטפשותו שהוא מעדיף שלא לחלל שבת ולהציל יהודי, והוא מעדיף לעשות "רק טוב" ולשבת בביתו, וגם רופא היכול לכרות אבר ולהציל נפש, אך צר לו בליבו ומעדיף לעצום עינים ולהשאיר את החולה למות, דם החולה בראשו!
(כל זה כמובן חוץ ממי שאוחז שיש איסור ממש בעצם הדבר כהרה"ק מסאטמאר, ואזי המשל הוא אם ההלכה למשל אוסרת על כריתת האבר גם בכדי להציל נפש, ולכן אסור לעשות כן, אבל כל מי שס"ל שעפ"י הלכה צריכים לכרות האבר, אין לו שום צידוק לשבת בחיבוק ידיים!)
ברים כתב:ודאי שאין שייכות ל"שב ואל תעשה", אלא מי שרבותיו פוסקים שזו מצווה ודאי ישמע להם, מי שרבותיו פוסקים שזו עבירה ישב בביתו, ומי שאין לו רב לכאורה לא הותר לו להשתמש ברע כדי לעשות טוב, שהרי ודאי שמצב כזה של שימוש ברע הוא חידוש ואילו הפשטות היא לברוח מהרע ולעשות רק טוב.
לא אתה כתבת זאת? אתה מלהטט כל העת בין ''רע במיעוטו'' אבל צריך לעשות זאת, לבין רמזים כקורת בין הבד להמנע.
אש משמים כתב:לרב ברים וסייעתו הכבודה !מתסכל אותי לראות שדברי לא מובנים כל הצורך, אבהיר שוב כי יש חילוק גדול בין המצב המציאותי לבין הדעה והתוכן זאת אומרת שפשוט שצריך להצביע ושיש תועלת עצומה בכך כפי שהבאת, אלא שיש להבין שאנו לא חלק מהמדינה ומצביעים כהשתתפות במערכת החוק אלא כהצלת נפשות וכי רבותינו ציוו לנו, ואין אנו רוצים להיות שותפים במפעל המדינה שבכל יום מעביר ילדים על דתם ופועל להשכיח את היהדות. וכל הרבנים שעשו זאת בשמחה צ"ל שהשמחה היתה על מצווה לשמוע בקול חכמים אך ודאי שלא על עצם המדינה והשותפות בה.
כאשר בהודעה אחת אתה כותב ש ''מי שרבותיו פוסקים שזו עבירה ישב בביתו, ומי שאין לו רב לכאורה לא הותר לו להשתמש ברע כדי לעשות טוב, שהרי ודאי שמצב כזה של שימוש ברע הוא חידוש ואילו הפשטות היא לברוח מהרע ולעשות רק טוב.''
ובהודעה אחריה אתה כותב ''שפשוט שצריך להצביע ושיש תועלת עצומה בכך'', איך יהיו דבריך מובנים די הצורך?
"לדעת רוב הפוסקים לא עוברים על שום איסור הלכתי בהצבעות בכנסת, זה לא שהחזו"א/הרב מטשעבין/הגרי"ז/הרב אלישיב וכדומה התירו באין ברירה לח"כ לעבור על איסור כדי להרויח למעט באיסורים או להרויח מצוות וכדומה, אלא שהם סברו שאין שום איסור הלכתי אלא אך ורק בעיות השקפתיות גרידא, ועל זה ס"ל שצריך למרות זאת לעשות כן כדי להרויח למעט תקציבים לכנסיות וכדומה,
ולכן המבט של אש משמים אינו נכון כלל."
אולי תביא ראיות לדבריך שאין זו סוגיה הלכתית והרבנים לא התירו כי אין ברירה וכו'
ברים כתב:אש משמים כתב:לרב ברים וסייעתו הכבודה !מתסכל אותי לראות שדברי לא מובנים כל הצורך, אבהיר שוב כי יש חילוק גדול בין המצב המציאותי לבין הדעה והתוכן זאת אומרת שפשוט שצריך להצביע ושיש תועלת עצומה בכך כפי שהבאת, אלא שיש להבין שאנו לא חלק מהמדינה ומצביעים כהשתתפות במערכת החוק אלא כהצלת נפשות וכי רבותינו ציוו לנו, ואין אנו רוצים להיות שותפים במפעל המדינה שבכל יום מעביר ילדים על דתם ופועל להשכיח את היהדות. וכל הרבנים שעשו זאת בשמחה צ"ל שהשמחה היתה על מצווה לשמוע בקול חכמים אך ודאי שלא על עצם המדינה והשותפות בה.
כאשר בהודעה אחת אתה כותב ש ''מי שרבותיו פוסקים שזו עבירה ישב בביתו, ומי שאין לו רב לכאורה לא הותר לו להשתמש ברע כדי לעשות טוב, שהרי ודאי שמצב כזה של שימוש ברע הוא חידוש ואילו הפשטות היא לברוח מהרע ולעשות רק טוב.''
ובהודעה אחריה אתה כותב ''שפשוט שצריך להצביע ושיש תועלת עצומה בכך'', איך יהיו דבריך מובנים די הצורך?
מה שכתבתי שפשוט שצריך להצביע זה למי שכך הורו לו רבותיו אך מי שאין לו פסק בזה, נשאר באיסורו.
"לדעת רוב הפוסקים לא עוברים על שום איסור הלכתי בהצבעות בכנסת, זה לא שהחזו"א/הרב מטשעבין/הגרי"ז/הרב אלישיב וכדומה התירו באין ברירה לח"כ לעבור על איסור כדי להרויח למעט באיסורים או להרויח מצוות וכדומה, אלא שהם סברו שאין שום איסור הלכתי אלא אך ורק בעיות השקפתיות גרידא, ועל זה ס"ל שצריך למרות זאת לעשות כן כדי להרויח למעט תקציבים לכנסיות וכדומה,
ולכן המבט של אש משמים אינו נכון כלל."
אולי תביא ראיות לדבריך שאין זו סוגיה הלכתית והרבנים לא התירו כי אין ברירה וכו'
כפי שכבר כתבתי למעלה בצעירותי התלבטתי והבאתי הדברים לפני 2 מורי הוראה, אכתוב כעת מה התשובה שענו לי ב' נביאים בסגנון אחד:
אם לטענות הויוא''מ אתה חושש, במקום לצפות שיבוא מישהו ויענה ע''כ, טול את הספר ועבור עליו בעיון, ויבוא מרגוע לנפשך. ואכן כך עשיתי, והדברים נתלבנו ונתבררו בלא שופ פקפוק.
אין אדם בר דעת ויודע סוגיה כצורתה, אשר ילמד את הספר ויוא''מ בעיון ובגישה הלכתית [לא כחסיד המקבל דא''ח מפי הגבורה] ויסיק ממנו לאיסור.
פרנקל תאומים כתב:ישנן בחירות באופק הקרוב ואנוכי לא ידעתי?
הרב ברים,
עברתי על האשכול, ואין לי אלא לומר לך וגם להרב אורי אגסי:
שפתיים ישק משיב דברים נוכחים, ודברי פי חכם חן.
נ"ב:
כמדומני שלא הדגישו כאן מספיק את דבריו הנודעים של מרנא הגר"א קוטלר זצוק"ל, שעצם העובדה שמרבים את מספרם של המצביעים לנציגות חרדית היא מצוות קידוש ה', וככל שמספר המצביעים יהיה גדול יותר, כך קידוש ה' יהיה גדול יותר, שכמות עצומה של יהודים מכריזים שהם נאמנים לה' ולתורתו ולא לחפשיים. ומי שנמנע מלהצביע הינו מחלל שם שמים בפרהסיא (מלבד מה שעובר על דברי חכמים). כמדומני שכן כתב גם מרנא הקה"י זצוק"ל ב'קריינא דאיגרתא'.
פרנקל תאומים כתב:נ"ב 2:
היו שקראו כאן להקדים וללמוד את ויוא"מ קודם שנהין לגונן על רוב בניין ומניין תקיפי ארעא שחלקו עליו.
ובכן, לפני כמה וכמה שנים עברתי על דבריו (לא על הכל), והרושם שנוצר בי היה שדבריו מתבססים על הרבה הנחות מוקדמות, שיש לכאו' הרבה מה להתווכח עימן. ובכלל נדמה היה לי, שהספר יותר משהוא ספר הלכה הוא דומה יותר לספר דרוש וכדו', שלא לדבר על ההסתמכות וההתפלפלות הרבה בעניין שלוש שבועות (ליתר דיוק שתיים) שהיא לכאו' אינה מתאימה לספר הלכה וכנודע. אומנם קטונתי וקטונו כולנו עשרות מונים מהרב המחבר זצוק"ל (וכבודם של כל החכמים מכאן ומכאן במקומו עומד), וכל שאני בא לומר בזה הוא שמי שמצפה לשכנע ע"י הספר הנ"ל, צפוי לנחול אכזבה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 25 אורחים