מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קול התור

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' אוגוסט 12, 2016 4:02 pm

ישא ברכה כתב:א. אני לא בטוח לאור הידע הידוע כיום, אם הגר"ח היה תלמיד ממש או שהיה לו דרך מגובשת חלקית, והוא בא אל הגר"א וקיבל ממנו עוד, אך לא הלך אחריו בכל. כעין הסטטיפלר לחזו"א.

נא באר, האם ידוע היום דברים שלא היו ידועים לבני הגר"א שהיו גדולי תורה בפני עצמם, שהעמידו את הגר"ח כראש וראשון לתלמידי הגר"א.

ישא ברכה כתב:ג. גם ישיבת וולאזין דהגר"ח אינה וולאזין דבריסק, א' צורת העיון ב' לימוד המקרא ג' חשיבות לימוד הבקיאות ד' לימוד ההלכה. וכמדומה הנצי"ב היה הקרוב יותר, (והבית הלוי והגר"ח שינו את הסגנון). וולאזין של הגר"ח קרובה הרבה יותר לגר"א ותלמידיו מוולאזין בנוסח בריסק.

הנצי"ב לא היה צאצא ישיר להגר"ח אלא חתנו של רבי איצל'ע, בניגוד לבית הלוי שהיה בעצמו צאצא של הגר"ח, ואינני יודע מהיכן החלטת שדרכו בלימוד המקרא וכיו"ב תואמת יותר לדרכו של הגר"ח.
גם בבית בריסק ישנם חילוקים גדולים בין הבית הלוי ובבנו הגר"ח, אך הרוח היא אותה רוח.

---
בנוסף לכך, כידוע פעל הגר"א מאד להעמיד את לימוד התורה כעיקר, ובניגוד לתפיסות אחרות שהחלו לנשוב בזמנו, וברוח זו פעל אחיו רבי אברהם ראגאלער בחיבורו 'מעלות התורה', וכן גם הגר"ח ביסוד ישיבת וולאזין.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי ישא ברכה » ו' אוגוסט 12, 2016 4:20 pm

מחולת המחנים כתב:
ישא ברכה כתב:א. אני לא בטוח לאור הידע הידוע כיום, אם הגר"ח היה תלמיד ממש או שהיה לו דרך מגובשת חלקית, והוא בא אל הגר"א וקיבל ממנו עוד, אך לא הלך אחריו בכל. כעין הסטטיפלר לחזו"א.

נא באר, האם ידוע היום דברים שלא היו ידועים לבני הגר"א שהיו גדולי תורה בפני עצמם, שהעמידו את הגר"ח כראש וראשון לתלמידי הגר"א.

ישא ברכה כתב:ג. גם ישיבת וולאזין דהגר"ח אינה וולאזין דבריסק, א' צורת העיון ב' לימוד המקרא ג' חשיבות לימוד הבקיאות ד' לימוד ההלכה. וכמדומה הנצי"ב היה הקרוב יותר, (והבית הלוי והגר"ח שינו את הסגנון). וולאזין של הגר"ח קרובה הרבה יותר לגר"א ותלמידיו מוולאזין בנוסח בריסק.

הנצי"ב לא היה צאצא ישיר להגר"ח אלא חתנו של רבי איצל'ע, בניגוד לבית הלוי שהיה בעצמו צאצא של הגר"ח, ואינני יודע מהיכן החלטת שדרכו בלימוד המקרא וכיו"ב תואמת יותר לדרכו של הגר"ח.
גם בבית בריסק ישנם חילוקים גדולים בין הבית הלוי ובבנו הגר"ח, אך הרוח היא אותה רוח.


א. בני הגר"א מנו עשרה תלמידים (אם זכרוני נכון), אבל כפי שכבר כתבתי יתכן מאוד שהדירוג שלהם אינו לפי היותם תלמידים לרבם, אלא לפי גדולתם, ואכן הגר"ח היה גדול מכולם, אבל הוא לא היה התלמיד הכי דבוק אלא הוא היה יותר עצמאי משום גדלותו. (ואני חושב שהדוגמא לחזו"א ותלמידיו היא מצוינת, ואת הגר"ח לסטייפלר).

ב. בקשר לוולאזין, ברור לכל יודעי העתים כי הבה"ל ובנו הביאו רוח חדשה לישיבה בכל התחומים שציינתי לעיל, וזה חלק גדול מסיבות המחלוקת הנודעה בין הנציב לביה"ל. אם תקח את ישיבת וולאזין בימות הגר"ח מוולאזין ותנסה להשוות אותה לזמנינו או לישיבת אדרת אליהו או לישיבת פונביז', היא תהיה דומה יותר לאד"א, בגלל שורת הדברים שמניתי (אם כי לא לגמרי. לדוגמא המיקום של התנ"ך באד"א משמעותי יותר מוולאזין, אבל מאידך המיקום של המקרא בוולאזין יותר מפונביז' בהרבה, וכו'). אם אתה מחפש מקורות אביא לך בשמחה.

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי יאיר » ו' אוגוסט 12, 2016 5:00 pm

מחולת המחנים כתב:
ישא ברכה כתב:א. אני לא בטוח לאור הידע הידוע כיום, אם הגר"ח היה תלמיד ממש או שהיה לו דרך מגובשת חלקית, והוא בא אל הגר"א וקיבל ממנו עוד, אך לא הלך אחריו בכל. כעין הסטטיפלר לחזו"א.

נא באר, האם ידוע היום דברים שלא היו ידועים לבני הגר"א שהיו גדולי תורה בפני עצמם, שהעמידו את הגר"ח כראש וראשון לתלמידי הגר"א.

לדוגמא,
בספר גנוזות הגר"א (איני זכור כרגע המקור) מובא שהגר"ח מוולאז'ין לא קיים דברי רבו בענין ברכת בורא נפשות שהגר"א ז"ל פסק לברך "ברוך אתה ה' חי העולמים" וכדעת הירושלמי ברכות פרק שישי.
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2431825

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ו' אוגוסט 12, 2016 5:05 pm

יאיר כתב:
מחולת המחנים כתב:
ישא ברכה כתב:א. אני לא בטוח לאור הידע הידוע כיום, אם הגר"ח היה תלמיד ממש או שהיה לו דרך מגובשת חלקית, והוא בא אל הגר"א וקיבל ממנו עוד, אך לא הלך אחריו בכל. כעין הסטטיפלר לחזו"א.

נא באר, האם ידוע היום דברים שלא היו ידועים לבני הגר"א שהיו גדולי תורה בפני עצמם, שהעמידו את הגר"ח כראש וראשון לתלמידי הגר"א.

לדוגמא,
בספר גנוזות הגר"א (איני זכור כרגע המקור) מובא שהגר"ח מוולאז'ין לא קיים דברי רבו בענין ברכת בורא נפשות שהגר"א ז"ל פסק לברך "ברוך אתה ה' חי העולמים" וכדעת הירושלמי ברכות פרק שישי.
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2431825

אולי יש פה מישהו ממקורבי ישיבת אד"א וימנה מה הם עושים לא כדעת הגר"א? ככל הידוע לי יש דברים.

בריושמא
הודעות: 1324
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי בריושמא » ו' אוגוסט 12, 2016 5:10 pm

קורא אני תור ארוך של קולות ודברים על קול התור, ותמה.
תלמידי חכמים מביאים סיפורים, מעשיות, הסכמות, איגרות ומכתבים -
ואף לא ציטוט אחד מהספר עצמו!
אף לא ציטוט אחד מכתבי הגר"א עצמו!
לקיים מה שאמרו חכמים: סחור סחור אמרינן לנזירא, ולכרמא לא תקרב!
והרי הספרים לפנינו, ותלמידי חכמים לפנינו - ומשום מה 'לא קרב זה אל זה כל האשכול'.
וכבר אמר קהלת אין חדש תחת השמש, וגם תחת הפורום.
כבר נתלבנו הדברים בפורום אחר, ושם נפתחו ספרים והובאו ציטוטים ונצטחצחו חרבות ונתחדדו סכינים.
ועל כן אמרתי לקרב רחוקים ולחדש ישנים, ואביא מן הדברים שנאמרו אז.

שאלתי:
קטונתי, בור אני בכתבי הגר"א ומחוסר דעת אשאל:
האם יכול מישהו להצביע על רעיון אחד בקול התור שכמותו נמצא בכתבי הגר"א?
כלומר לא הרעיון שיבוא הגואל ויקבץ את נדחי ישראל, שכידוע כבר אמרוהו לפני הגר"א ולפני קול התור, אלא משפט מובהק של הגר"א שנמצא כמותו בקול התור?
והאם מישהו יכול להראות היכן כתב הגר"א גימטריאות מופלאות כדרך שעשה בעל קול התור?
כמה בחינות מתוך קנ"ו הבחינות שבקול התור נמצאות בכתבי הגר"א?
היכן כתב הגר"א על יעודים מועדים ומיועדים?
היכן כתב הגר"א על אחד משבעת תיקוני צפנת פענח?

ענה לי הרב אליהוא:
לעיון נרחב בנושא יש לעיין
במהדורה החדשה של קול התור (כמדומה תשנ"ד) בו מובא בהערות ציונים והשוואות לכתבי הגר"א.
גימטריאות נמצאות הרבה בכתבי הגר"א בקבלה [ומכנהו בשם חכמת סופרים תסרח" ואכמ"ל], והרחיב את הענין עוד להפליא בכתבי הגרמ"מ משקלוב תלמידו.
מועד הגאולה בכתבי הגר"א מספרא דצניעותא ידוע, וישנם המצביעים אף על תאריך מדוייק יותר שנמצא בכתביו ואכ"מ.
העובדה שכמעט כל תלמידי הגר"א עלו לאה"ק [בימים ההם] אומרת דרשיני ללא ספק, ומורה שהיתה כאן איזה גישה חדשה.

וכך עניתי:
כתב אליהוא כי הגר"א הביא גימטריאות וקרא להן חכמת סופרים תסרח.
מה מקור הדברים? כנראה קול התור. וכך כתוב בספר זה:
א.
חכמת סופרים (תיקוני זהר, תקונא שבעין, ביאור הגר"א שם) - אחד מהדברים שמנו חז"ל בעקבות משיחא, חכמת סופרים תסרח. ורבנו מבאר בתקוני זהר (דף קלט) כי זה מכוון לחכמת רמזים גימטריאות, וכן למעשה וחשבון (ביאור הגר"א תקוז"ח דף ה) המתגלים ע"י משיח בן יוסף. אלה הם ביעודו של רבנו הגר"א שהוא נהורא דמשיח בן יוסף, ולכך נחית משמיא לגלות רמזי התורה בעקבתא דמשיחא, וכנודע סבל רבות מזלזולים בענין זה. (קול התור, פרק ב, אות נ [התקופה הגדולה, מהד' תשל"ב, עמ' תפו, ומהד' תשס"א, עמ' 569]

ב.
וככל אשר מתקרבין עקבות משיחא, מתגלין יותר רמזי הגימטריאות שבהם צפונים סודות היעודים הכלליים והפרטיים, ועלה איתמר "כל גיא ינשא" וכו' ואיהוגימטריאות פרפראות לחכמה כמובא בזוה"ק (תיקונא שבעין), וע"ז אמרו חז"ל חכמת סופרים וכו' כביאור רבנו שם. (קול התור, פרק ג, אות ג [התקופה הגדולה, מהד' תשל"ב, עמ' תקט, ומהד' תשס"א, עמ' 593]

ג.
בעקבתא דמשיחא מתגבר הסט"א בכל, ביחוד לגבי פנימיות התורה ונגד גילוי הסודות של חשבונות הגמטריאות הנוגעים לעקבות משיחא, אשר ע"ז כוונת חז"ל חכמת סופרים תסרח, כביאור רבנו הגר"א. ועל זה נאמר "אשר חרפו עקבות משיחך". אך בהגיע הקץ האחרון, קץ הימים, יקוים הנאמר "כל גיא ינשא" - אינון גימטריאות וכו', כאמור בזהר הקדוש וביאור רבנו שם (תקוני זהר דף קלט), חכמת סופרים תסרח, "והוא מחולל מפשעינו" (ישעיהו נג), שנאמר על משיח בן יוסף. (קול התור, פרק ג, אות ו [התקופה הגדולה, מהד' תשל"ב, עמ' תקיא, ומהד' תשס"א, עמ' 595]

בדקתי את שני המקומות בכתבי הגר"א שקול התור מזכיר.
א. ביאור תיקוני הזוהר דף קלט. המעיין שם יראה שהגר"א מאריך להסביר את דברי התיקונים על גיא ינשא. א"ב הם כתר וחכמה, ג"י הם בינה. ומשה רבינו, רעיא מהימנא, שנקבר בגיא, עליו נאמר חכמת סופרים תסרח, אבל לאחר מכן כל גיא ינשא - הוא ינשא בבינה, ו'כל גיא שהיה שפל מאד ינשא'. אחר כך ממשיך הגר"א ומסביר את המשפט הבא של תיקוני זוהר 'ואיהו גימטריאות פרפראות לחכמה' והגר"א כותב כי 'גימטריאות הוא ג"כ ג' של השם זה וכ"ז הוא לפרש שהיא ג''. כלומר זהו פירוש שני של האות ג - גימטריאות שהן פרפראות לחכמה. כלומר אלו שני פירושים שונים לאות ג: גיא ינשא, גימטריאות. על הפירוש הראשון, גיא ינשא, כתב הגר"א כי תחילה חכמת סופרים תסרח ואחר היא תינשא. על הפירוש השני, גימטריאות, לא הזכיר הגר"א כלל את הפסוק חכמת סופרים תסרח.
ב. ביאור תיקוני זוהר חדש דף ה. המעיין שם יראה שהגר"א הזכיר גימטריאות פרפראות לחכמה, הזכיר מעשה וחשבון, אבל לא הזכיר את משיח בן יוסף כלל וכלל.
ג. בכל אלה לא הזכיר הגר"א את עקבתא דמשיחא כלל וכלל וכלל וכלל. כלומר קול התור נטל מלים מכתבי הגר"א ורקח מהם כרצונו. העביר מהכא להתם והוסיף מדיליה. כך עלתה חכמת סופרים תסרח לעניין הגימטריאות עם עקבתא דמשיחא ומשיח בן יוסף שיגאלנו מהרה. ועתה הולכים ומצטטים את הגר"א שכביכול כתב על עקבתא דמשיחא ומשיח בן יוסף וגימטריאות והפלא ופלא.
זו רק דוגמה קטנה, קטנטנה, מכל המעשה פלא ששוב ושוב מביאים עדויות ושמועות בעל פה אבל אין טורחים לבדוק את הציטוטים בדיוק - ברחל בתך הקטנה.
ודומני שלא לחינם אמר שלמה המלך בחכמתו: וקול התור נשמע בארצנו. לומר לך כי אכן קול התור נשמע בארצנו, ארץ ישראל, ולא שם, בארץ ליטא.

על כך ענה הרב אליהוא:

כמובן שאין כאן המקום לדון בעומק כוונת רבינו הגר"א, רק פטור בלא כלום א"א.
דברי הגר"א בדף קל"ט ע"ב סובבים ע"ד התקו"ז שם שמפרש את שם אב"ג ית"ץ ומפרש את האות ג' ד"איהו תליתאה ודא שכינתא עילאה ועלה איתמר כל גיא ינשא ואיהו גימטריא[ות] פרפראות לחכמה", וע"ז מביא הגר"א את מאמר התז"ח דף ע"ה ע"ב "ובהון כל גיא ינשא ההוא דכולא כלילא ביה ודא רעיא מהימנא דאתמר ויקבור אותו בגיא א"ב לי"ג מכילין כו'" ומפרש: "ור"ל דנאמר ביה והוא מחולל כו' חכמת סופרים תסרח ונאמר ירום ונשא וגבה מאוד וזה כל גיא שהיה שפל מאוד ינשא והוא שעליו נאמר ויקבור אותו בגיא וכו' ".
ברור שהגר"א הביא כאן את דברי התז"ח לא משום שמפרש באופן אחר [כדבריך] אלא דעפי"ז מתפרשים הדברים כאן.
[וביאור הדברים בקצרה ע"פ מש"כ רבינו בהיכלות פקודי רנ"ב ע"ב "כי סוד משה הוא תורתו הלכה למשה מסיני שהוא הסוד והוא גנוז ברמז וכו' וזהו מחולל מפשעינו שנעשה חול דברים של חול" עי"ש היטב וע"ע בתקו"ז דף נ"ב ע"ב ד"ה דא קולמוס ובכ"מ, ועיקר הרמז הוא בגימטריאות, ועי' בליקוטים שבריש תקו"ז שם כתב רבינו דכיום תורת הנסתר אין משיגים אלא בשולי הכרם דהיינו גימטריאות, והיינו שזה עיקר תורת הסוד הנגלית בזמנינו. וממילא מבואר היטב דזה חכמת סופרים תסרח דעקבתא דמשיחא, והכל עולה בקנה אחד אמת צדקו יחדיו וכמו כל דברי רבינו, ודו"ק].
רק אוסיף זאת שגם הגר"מ שפירא שליט"א [שאינו ידוע כאחד מחסידי קול התור] בהקדמתו לספר 'כתבי הגרמ"מ משקלוב' מביא את דברי הגר"א מהתקו"ז הנ"ל ע"ד האמור שחכמת סופרים תסרח היינו חכמת הגימטריאות, [וכמובן גם ממשמעות המילה 'סופרים' לפי"ז לשון מספר] ועי"ש עוד מש"כ בענין זה.
אך תמיהני האיך אתה מתעלם מעשרות מקומות בכתבי הגר"א בהם מבואר מרכזיות תורת הגימטריאות בכתבי הגר"א, וכמבואר לכל מעיין בתקו"ז ובאדרת אליהו ע"ד הרמז ובביאורי אגדות הש"ס, וכמו שפירשוהו מבאריו ובפרט הגרי"א חבר באופן נפלא.
וע"ע מש"כ הגרמ"מ משקלוב תלמיד רבינו הגר"א [ראה בהקדמת ביאור הגר"א לאורח חיים] בהקדמת ספר דרך הקודש (ירושלים תשנ"ט) [הובא גם בהקדמה שם וגם בפתח השער לספר יצירה הנד"מ עמ' י"ט] שכתב בשם ספר קדמון שחכמת המספר היא יסוד כל החכמות וחכמי התלמוד גילו לנו שבזו החכמה היחל הקב"ה עולמו ובה חתמו וכו' וכן קבלתי מאדמ"ו הקדוש החסיד רשכבה"ג רבינו אליהו זצוק"ל, וע"ז העמיד ספריו! אך צריך שיהא החשבון מושכל בשכל נגלה ונעלם וע"כ הסתירוהו קדמונינו עכל"ק.
ומעתה השאלה שנשאלה לעיל על מקומם של הגימטריאות בכתבי רבינו הגר"א אינה במקומה.

אחר הוסיף:

האם קראת את הספר קול התור? או רק את המפתחות?
לו קראת, היית רואה כי על רבים מקנ"ו הבחינות מובא על אתר מקורם בכתבי הגר"א [או במק"א כמו כתבי האריז"ל וכדומה].
היית רואה את הציונים לכתבי הגר"א בענין גאולה בדרך הטבע כמו בימי כורש ברשיון האומות בבחינת משיח בן יוסף. ודברי הגר"א בכ"מ שמשיח בן יוסף היינו הסתלקות משיעבוד מלכויות בלבד.

על כך עניתי:
הרב אליהוא, קראתי את דבריך המאלפים והמחכימים, והערות אחדות לי.
א. ביאור הגר"א על תיקוני זוהר דף קלט ע"ב. הגר"א הביא את עניין חכמת סופרים תסרח על דברי התיקונים 'כל גיא ינשא'. בדיבור המתחיל הזה לא הזכיר את הגימטריאות כלל. רק בדיבור המתחיל הבא 'פרפראות לחכמה' כתב על הגימטריאות, ושם כתב במפורש שמדובר בשני עניינים: 'וגימטריאות הוא ג"כ ג' של השם זה, וכ"ז לפרש שהיא ג''. המלה 'ג"כ' באה לומר כי אלו שני עניינים שונים.
ב. הפנית לדברי הגר"א על פקודי רנב ע"ב, ונתכוונת בוודאי לפקודי רנד ע"ב. קראתי שוב ושוב את דברי הגר"א שם, והגימטריאות אינן נזכרות שם כלל וכלל. הוא מדבר על 'רמז', ולא על גימטריאות. ייתכן כי רמז הוא גימטריאות, אבל הגר"א אינו כותב זאת.
ג. הפנית לדברי הגר"א על תיקוני הזוהר נב ע"ב, שנמצאים בדפוס דף מג ע"ב. ראיתי דברי הגר"א הן בד"ה דא קולמוס, שציינת, והן בד"ה בגין דעליה אתגליא, הבא אחריו, ואין מאומה על גימטריאות. הגר"א כותב על הלכה ועל אגדה, אבל לא על גימטריאות.
ד. הפנית לדברי הגר"א בליקוטים שבראש תיקוני הזוהר. אכן, כאן כותב הגר"א על גימטריאות, אבל דבריו מוסבים על הגלות כולה ולא על עקבתא דמשיחא. הוא מדבר על 'זמן הבית', שהיו 'קוצרים בכל יום וזורעין מחדש', אבל 'בזמן הזה אין העולם ניזון אלא מספיחים... ולומדין בגמטריאות שהן בסוף הכרם'. עניין הספיחים ידוע, וברור שמדובר על זמן הגלות כולו ולאו דווקא על עקבתא דמשיחא שמגיע בסוף הגלות וכו'.
ה. אינני מתעלם ממקומן של הגימטריאות בדברי הגר"א. אבל, כך דומני, רב המרחק בין הגימטריאות הפשוטות והקצרות של הגר"א ובין הגימטריאות הארוכות של פסוקים שלמים של קול התור. גם דומני שאין הגר"א מייסד דבריו על גימטריאות, הן רק אסמכתא נאה לדבריו. ויכול אתה ליטול את הגימטריאות ודבריו נשארים על עומדם. לעומת זאת הגימטריאות של קול התור הן הבסיס לרעיונות שלו, ואם אתה נוטל את הגימטריאות נופל הבנין עמן.
ו. קראתי גם קראתי את קול התור כולו, החיבור עצמו ולא המפתחות. דווקא בגלל קריאה זו שאלתי את שאלותי.
ז. כתבת כי לקנ"ו הבחינות יש מקורות 'על אתר' בדברי הגר"א ובדברי האר"י. בוודאי יש מקורות 'על אתר'. אבל מה אעשה, ואינני יכול לפטור את השמא המבקש שנבדוק את הציונים הללו כדי שיהיו ברי. הנה בחינה מח: 'חזה ציון קרית מועדנו... הוא משיח בן יוסף, והאריה"ק ראה בפסוק זה רמז לשמו כמשיח בן יוסף. (כמובא בשער הגלגולים ובשער הכוונות, בפרי עץ חיים על תפלת וכסא דוד עבדך)'. עד כאן דברי קול התור אות באות. בדקתי בשער הגלגולים. אכן כותב האר"י על 'חזה ציון קרית מועדנו'. אבל אין מאומה על משיח בן יוסף!
כך דברי האר"י בשער הגלגולים: 'גם בענין אביי ורב ביבי בנו, א"ל מורי ז"ל, כי הנה הכתוב אומר, חז"ה ציו"ן קרי"ת מועדנו וגו', ואם תחליף מ' של מועדנו ביו"ד בא"ת ב"ש, יהיו ר"ת יצחק. וכבר ביאר לי מורי ז"ל, מי הוא ענין שם זה של יצחק הרמוז כאן. נחזור למקומנו, גם ר"ת חזה ציון קרית מועדנו, הם חצק"מ, בגימטריא רח"ל, לרמוז כי הוא בחי' רחל נוקבא דז"א. וגם היא ציון קרית מועדנו היוצאת מן החזה של ז"א כנודע, ולזה אמר חזה ציון, בלשון תרגום, ולא אמר ראה בלשון הקדש, לרמוז אל הנז"ל. גם אביי נרמז בר"ת א"הל ב"ל יצען "יסע. גם רב ביבי בנו, נרמז בר"ת ב"ל י"צען "בל "יסע, ולא רצה מורי ז"ל לגלות לי עוד, תכלית עירוב אלו הדברים בפסוק זה מה עניינם'. עד כאן דברי האר"י אות באות, ומאומה על משיח בן יוסף!
בדקתי גם בשער הכוונות ובפרי עץ חיים, וכך כתוב בספרים אלה: 'ובאומרו וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין צריך לכוין כונה זו אשר פי' שמעי' ואבטליון למוז"ל יום א' אשר הלכנו לגוש חלב להשתטח על קבריה' ושם א"ל הם עצמם שצריך לכוין במלות אלו בג' תפלות שבכל יום ויום לכוין להתפלל לשי"ת על משיח בן יוסף שיחיה ולא ימות ע"י ארמילוס רשיעא כמ"ש רז"ל על פסוק חיים שאל ממך נתת לו כו' ונודע מספר הזוהר בר"מ פ' תצא דרע"ו ע"ב דמשה סביל כמה מכתשין בגין דלא יתקטיל משיח בן יוסף כו' ועליו אנו מתפללין וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין'. עד כאן דברי האר"י אות באות, ואכן כאן כתוב על משיח בן יוסף אבל מאומה על חזה ציון קרית מועדנו וראשי התבות חצק"מ.
כלומר האר"י דיבר במקום אחד על חזה ציון ועל חצק"מ, ובמקום אחד על משיח בן יוסף, וקול התור לקח שני מקומות אלו וחיבר אותם יחד לבחינה אחת, וכמובן – ציין מקורות 'על אתר' לדבריו!
וניצח כאן השמא את הברי, ונפלו מקורותיו של קול התור והיו לקול התוהו.
ח. דומני שזה יהיה גורלם של רעיונותיו ומקורותיו של קול התור. צריך לבדוק כל דבר בדיוק נמרץ, מניין ולאן. כמו הגימטריאות: יש מרחק עצום בין הגימטריאות של הגר"א ובין הגימטריאות של קול התור.
ט. משום מה גימטריאותיו של קול התור מזכירות לי את הגימטריאות של ר' יושעה ריבלין בפזמונים שלו. יש איזה דמיון... איזה צליל דומה...
י. אשר לכורש. דברי הגר"א על כורש בתיקוני זוהר דף כז ע"א ידועים גם ידועים, ודומני שכל מי שכתב על הגר"א ועל דרכו בדרכי הגאולה כתב על דבריו בתיקוני זוהר הנ"ל. אבל, במחילה, האם כתב הגר"א שם על משיח בן יוסף? עיינתי עתה שוב בדברי הגר"א – כורש נמצא, משיח בן יוסף אינו נמצא.
וכמה בניינים נבנו על דברי הגר"א הללו. משורות אלו צמחה אתחלתא דגאולה ומשיחיות אקטיבית ועוד ועוד. הכרזתו של כורש – פסוק אחד - היתה לספרים שלמים בדורנו...
יא. כתבת שספר קול התור נדפס על ידי רבנים ידועים 'לאו דוקא ציונים ידועים'. מעולם לא שפטתי ספר על פי מדפיסיו ועל פי נטייתם המחשבית-השקפתית-אמונית (כל חוג יבחר את מלתו שלו). ציונים ולא ציונים, ידועים או לא ידועים, אינם משנים מאומה את תוכן הספר. אוסיף עוד ואומר כי אינני שופט ספר גם על פי ההקדמות שכתבו לו בראשו, יהיו המקדימים גדולים וחשובים וכו'. תוכן הספר ודברי המחבר כמות שהם – עירומים כביום חיבורם – מדברים בעד עצמם בהתבוננות נאותה ובבחינה מעמיקה.

הרב אליהוא המליץ לקרוא את הספר אחרית כראשית.
ובא אחריו הרב יעקב135 ובטובו ובחסדו הניח את הספר לפנינו כדי שנוכל לקרוא אותו מראשיתו לאחריתו. יישר כוחם וברוכים יהיו!

קראתי את הספר פעמיים, וכך מצאתי:
א. צדקה גדולה עשה המחבר הנכבד שאסף תחילה את דברי הגר"א, בפרק לעצמם, ורק אחר כך העמיק בהם והוסיף עליהם מחכמתו הגדולה. כך יכולים אנו לבחון היטב את הדברים שכתב הגר"א – הם לבדם, לעצמם.
ב. כורכים הדנים במשנתו של הגר"א את דבריו עם דברי רמח"ל, ומניחים ששיטה אחת להם. לא נדון כאן במכלול דבריהם, אבל בסוגיית הגאולה שלפנינו ניתי ספר ונחזה. הרב ר' אריה שפירא מביא בראשית ספרו את דברי רמח"ל הידועים על הזכירה ועל הפקידה אשר בגאולה. סמוך ונראה הוא מביא דברי הגר"א על הפקידה אשר בגאולה. וכך עשו גם מחברים נוספים שלא נפרט כאן ספריהם.
אבל יבדקו הלומדים בעצמם: בכל דבריו לא הזכיר הגר"א את הזכירה כלל וכלל. רק את הפקידה זכר, ורק בה דיבר. ואם כן, מנין לנו שסבר הגר"א ששני שלבים בגאולה – זכירה ופקידה? מנין לנו שהלך הגר"א אחרי רמח"ל? אולי דיבר על הפקידה לבדה, שנאמר פקוד יפקוד וכו', והפקידה היא הגאולה כולה (על כל שלביה)?
ג. לא כתב הגר"א מאומה על חובתו של היהודי לעלות לארץ ישראל או לבנות בתיה או לטעת נטיעותיה כדי לקרב את הגאולה וכדי לזרז ביאתו של משיח צדקנו. ודאי כתב הגר"א על כורש, וודאי כתב שגם הגאולה לעתיד תהיה ככורש וכו', אבל כורש אינו מבני ישראל ואין הוא חייב בתרי"ג. כורש הכריז, אבל הוא מבני האומות, ולא כרך הגר"א את הכרזתו עם מעשה שעשו ישראל.
ד. אכן כתב הגר"א שצריכים אנו ויכולים אנו לקרב את הגאולה. הכיצד? בתשובה (עמ' נח, עמ' סא), בלימוד תורה (עמ' סג, עמ' סה), בלימוד הקבלה (עמ' סג, עמ' סה, עמ' סו), בתפילה (עמ' סט, עמ' ע), בתקווה לגאולה (עמ' עג), באמונה שהקב"ה יגאל את ישראל (עמ' עז). האם בכל אלה יש מעשה ציוני? האם רשימה זאת מצביעה על אידיאולוגיה משיחית? האם יש בתורה ובתפילה זירוז אקטיבי של הגאולה? ואין לך 'מעשה' גדול יותר מהבקשה שנקווה לגאולה! ואין לך 'אקטיביות' גדולה יותר מהמשפט 'והם מאמינים שאני עתיד לגאלם'!! הגר"א, במקום אחד בלבד (שאר הציטוטים הם מדברי רמח"ל!), כותב: 'כן יקוו באותו זמן לגאולה מהרה'. האם אין משפט זה תואם לכל אשר כתבו גדולי ישראל בכל דור ודור? 'תקווה' אינה 'גאולה אקטיבית', אין בה מעשה כלשהו, אדרבא – עומד היהודי בגלותו, שם בחוץ לארץ, ומייחל ומקווה לגאולה שתבוא מהרה! במה משפט זה מוסיף על 'ואף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא'? הבעת תקווה באמונה שלמה היא ציונות? יש בה אידיאולוגיה משיחית אקטיבית?
ה. בעמ' עח הגיע המחבר אל העיקר הגדול והחשוב: 'קומו ונעלה ציון אל ה' אלוקינו', והוא הולך ומבאר את עניין קיבוץ גלויות ואת החובה לקום ולעלות ציונה. וראה זה פלא: אין ולו ציטוט אחד מדברי הגר"א שחובה על ישראל לקום ולעלות לציון! בפירוש שיר השירים כותב הגר"א: 'ועשה הקב"ה גם כן והוציא אותם בפועל'. במפורש כתב הגר"א כי הקב"ה מוציא את ישראל מן הגלות, ולא ישראל קמים ועולים בעצמם לציון.
בעמ' פח כותב המחבר כי 'החובה על ישראל לקום ולעלות ציון אל ה' אלקינו'. זה משפט נכון וצודק מאין כמוהו, אך הוא משפטו של המחבר ולא של הגר"א!
ו. בעמ' פו-פט כותב המחבר על 'קומי שבי ירושלים'. ושוב אותה תופעה: אין ולו ציטוט אחד מדברי הגר"א שיקרא לישראל לבנות את ירושלים! אמנם הוא מביא מקום אחד מכתבי הגר"א על ארץ ישראל, ירושלים ובית המקדש, אבל מאומה על חובה ועל צורך לבנות וליישב את ירושלים.
ז. אמת, רבים מתלמידי הגר"א עלו ארצה. האם שמעו מרבם 'קומו ועלו לציון'? אינני יודע. בספר 'אחרית כראשית' לא נכתב על כך מאומה, ולא הובאה קריאה כזאת או אף רמז לה. חזקה על המחבר, שיודע כתבי הגר"א על בורים, שהיה מצטט קריאה כזאת לו היתה ולו מצאה בכתובים. עד כמה שידיעתי מגעת גם בספרים הרבים הנוספים שנכתבו בנושא זה לא הובאה קריאה כזאת מדברי הגר"א.
ח. אמת, הגר"א עצמו יצא מווילנה לעלות ארצה. וחזר. באמצע מסעו חזר לביתו. כל אלה הן עובדות ברורות. יתר עליהן – איננו יודעים מאומה. לא כלום. השערות – רבות כגרעיניו של רימון. אך כאן דומני לא נתקיים 'תוכו אכל קליפתו זרק'. השערות הופרחו לחלל העולם, והתפתח מרוץ בין המשערים והפליאו אלה את אלה בזריקת הכדור למרחוק. ויותר עשו אלה שהרכיבו שתיים ושלוש השערות ועשו מהן עובדות היסטוריות אחוזות זו בזו, ואף קבעו לכל אחת מהן זמן ומקום, כמעט כז'ול וורן שהקיף את העולם בשמונים יום. (לא כתבתי זאת בחרי אף, אלא בחיוך מר ועצוב על המושכים בקולמוס ובודים להם מעשים ומסעות ומצפים שקוראיהם לא ישגיחו בריתוך המקרים והקורות אלה עם אלה בקורים שנקרעים בקריאה ראשונה ובוודאי בשנייה).
ט. ציטוטים רבים, רבים מאוד, מדברי הגר"א על הגאולה הביא הרב ר' אריה שפירא בספרו אחרית כראשית. גם בפרק הראשון, בו הם עומדים לבדם, וגם בפרקים הבאים, בהם הם שזורים עם דברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, כיד ה' הטובה על המחבר. קראתי את כולם, ובכל אלה לא מצאתי ולו פסוק אחד שנלמד בגימטריה! רק במקום אחד, עמ' מה, הביא המחבר דברי הגר"א ששזורה בהם גימטריה קצרה ופשוטה של שם אדנות. אף גימטריה זו אינה יסוד הלימוד, ואינה אלא אסמכתא, כסייעתא שמובאת דרך אגב, לשבר האוזן ולהוות בית יד לאחוז בה את הכלי שעומד לעצמו. בכל הספר אחרית כראשית אין ולו פסוק אחד שנדרש בדרך הגימטריה כדרך שעושה וחוזר ועושה מחבר קול התור! והיאך נאמר שהגימטריאות הן מרכזיות בשיטת הגר"א?
י. שיטתו של הגר"א בעניין הגאולה צריכה בירור אמיתי מראשיתה. היא צריכה להתברר על פי דברי הגר"א עצמו, לבדם, לעצמם. היא צריכה להתברר לעצמה בלא לסמוך אליה את דברי רמח"ל (אלא אם כן נמצאו דברי הגר"א מתאימים במלואם ובפשוטם כמות שהם לדברי רמח"ל), בלא לצרף אליה את דברי הרב קוק (שיאים ונאים וצהירים ובהירים וקדושים ונפלאים לעצמם), ובוודאי ובוודאי בלא לקשר אליה מאומה מדברי קול התור (שעדיין איננו יודעים להם מקור, ועדיין צריכים הם בדיקה עד כמה שידו של אדם מגעת – ומגעת היא אם רק יחפוץ לחקור ולדרוש אחריהם באמת ובפרוטרוט).

כל אלו אינם באים להוציא מעניינה של הגאולה שהתחילה לנגד עינינו בחסדיו המרובים של הקב"ה, שקיבץ גלויות ישראל והעלה אותם לארצם והפריח שממות הארץ וזיכנו לקץ המגולה של 'ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו'. כן יזכנו ה' ית' בקיבוץ כל הגלויות, בהשבת שופטינו כבראשונה, בבניינה השלם של הארץ ושל ירושלים ובצמיחת מלכות דוד בישועה שלמה וקרובה.

איתן
הודעות: 990
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
שם מלא: איתן קלמנס

Re: קול התור

הודעהעל ידי איתן » ו' אוגוסט 12, 2016 5:24 pm

לעומקו של דבר כתב: אולי יש פה מישהו ממקורבי ישיבת אד"א וימנה מה הם עושים לא כדעת הגר"א? ככל הידוע לי יש דברים.

נוהגים כשיעורים הקטנים של הגר"ח נאה, אף שבמעשה רב מבואר כצל"ח. כי מה לעשות שזה האמת, וכבר תלמידי הגר"א בארץ ישראל נהגו שיעורים קטנים.
יש מנהגי הגר"א שלא נוהגים: לא קמים לתיקון חצות.
יש כאלו שמבארים שבגלל שרק במעשה רב ולא בביאור הגר"א לשו"ע כתוב שיש לעשות קידוש במקום סעודה, זה רק הנהגה אישית שלו לחומרא ותו לא. (אך יש כאלו שנוהגים לעשות קידוש רק על סעודה עם לחם).
ויש דברים שעושים אף שהגר"א לא דיבר עליהם מסיבות מובנות: תכלת שלא היה בזמן הגר"א, נוסח ברכת המינים "ולמשומדים וכו'" כפי הסידורים הישנים. (אף שפה יש מרבני הקהילה שאומרים כנוסח המקובל).
דרך לימוד גם יכולים לתמוה על הגר"א מסוים.
אך דרך כלל עושים הכל כמו הגר"א בלי לזוז ימין ושמאל.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ו' אוגוסט 12, 2016 5:27 pm

איתן כתב:
לעומקו של דבר כתב: אולי יש פה מישהו ממקורבי ישיבת אד"א וימנה מה הם עושים לא כדעת הגר"א? ככל הידוע לי יש דברים.

נוהגים כשיעורים הקטנים של הגר"ח נאה, אף שבמעשה רב מבואר כצל"ח. כי מה לעשות שזה האמת, וכבר תלמידי הגר"א בארץ ישראל נהגו שיעורים קטנים.
יש מנהגי הגר"א שלא נוהגים: לא קמים לתיקון חצות.
יש כאלו שמבארים שבגלל שרק במעשה רב ולא בביאור הגר"א לשו"ע כתוב שיש לעשות קידוש במקום סעודה, זה רק הנהגה אישית שלו לחומרא ותו לא. (אך יש כאלו שנוהגים לעשות קידוש רק על סעודה עם לחם).
ויש דברים שעושים אף שהגר"א לא דיבר עליהם מסיבות מובנות: תכלת שלא היה בזמן הגר"א, נוסח ברכת המינים "ולמשומדים וכו'" כפי הסידורים הישנים. (אף שפה יש מרבני הקהילה שאומרים כנוסח המקובל).
דרך לימוד גם יכולים לתמוה על הגר"א מסוים.
אך דרך כלל עושים הכל כמו הגר"א בלי לזוז ימין ושמאל.

לא צריך להתנצל. רק כתבתי שמי שנוהג באיזה פרט אחרת זה לא מפקפק בכך שהוא תלמיד. או באיכות של זה.
ומש"כ הגרח"ו שקיבל מרבו "לא לישא פנים בתורה" כולל גם את רבו עצמו.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי ישא ברכה » ו' אוגוסט 12, 2016 5:42 pm

קצת מהליכות ת"ב

נוהגים שקריאת המגילה מדינא בלילה, על המשתמע מכך.
נוהגים שלא ללבוש מנעלים כלל. ( על שני ענינים אלו אינני יודע אם זהו שייך לגר"א).
נוהגים בת"ב שלא לשבת על מקום גבוה כל היום ולא עד חצות.
נוהגים שלא לישן על מטה בליל ת"ב.

דוגמא לדבר שאין נוהגים, רבים אינם מברכים על נט"י לתפילה.

ולהרב איתן, תיקון חצות לא נוהגים כמו שלא לומדים תורה כמו הגאון, מחולשה ולא מעיקרון.

איתן
הודעות: 990
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
שם מלא: איתן קלמנס

Re: קול התור

הודעהעל ידי איתן » ו' אוגוסט 12, 2016 5:53 pm

לעומקו של דבר כתב:לא צריך להתנצל. רק כתבתי שמי שנוהג באיזה פרט אחרת זה לא מפקפק בכך שהוא תלמיד. או באיכות של זה.
ומש"כ הגרח"ו שקיבל מרבו "לא לישא פנים בתורה" כולל גם את רבו עצמו.

לא התנצלתי.
ישא ברכה כתב:דוגמא לדבר שאין נוהגים, רבים אינם מברכים על נט"י לתפילה.
ולהרב איתן, תיקון חצות לא נוהגים כמו שלא לומדים תורה כמו הגאון, מחולשה ולא מעיקרון.

ביוה"כ ות"ב לא נוטלים את הידים כלל אלא משפשפים בדבר המנקה וממילא לא מברכים. כזכור לי שזה לפי הרמב"ם.
או שאתה התכוונת לנט"י שלא בת"ב?
על תיקון חצות אתה צודק.

גמ... כזה הרבה רעש מכזאת קהילה קטנה...
נערך לאחרונה על ידי איתן ב ו' אוגוסט 12, 2016 5:55 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קול התור

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' אוגוסט 12, 2016 5:54 pm

ישא ברכה כתב:קצת מהליכות ת"ב

נוהגים שקריאת המגילה מדינא בלילה, על המשתמע מכך.
נוהגים שלא ללבוש מנעלים כלל. ( על שני ענינים אלו אינני יודע אם זהו שייך לגר"א).
נוהגים בת"ב שלא לשבת על מקום גבוה כל היום ולא עד חצות.
נוהגים שלא לישן על מטה בליל ת"ב..


כל זה כהנהגות אדוננו הגר"א

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' אוגוסט 12, 2016 5:54 pm

ישא ברכה כתב:א. בני הגר"א מנו עשרה תלמידים (אם זכרוני נכון), אבל כפי שכבר כתבתי יתכן מאוד שהדירוג שלהם אינו לפי היותם תלמידים לרבם, אלא לפי גדולתם, ואכן הגר"ח היה גדול מכולם, אבל הוא לא היה התלמיד הכי דבוק אלא הוא היה יותר עצמאי משום גדלותו. (ואני חושב שהדוגמא לחזו"א ותלמידיו היא מצוינת, ואת הגר"ח לסטייפלר).


כנראה שבאמת זמן רב לא עיינת בהקדמת בני הגר"א לביאור הגר"א שנדפסה בכל השו"ע ובה מנו שבעה "תלמידים ראשונים" ורק לאחר מכן הזכירו את תלמידיו מק"ק שקלוב, הנה היא לפניך
http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x334

הגר"ח ואחיו רבי זלמל'ע אכן קנו את לימודם בימי נעוריהם מפי השאגת אריה בהיותו רב בוולאזין, אך לאחר מכן הגיעו להגר"א וממנו קיבלו את רוב תורתם, וכמ"ש בני הגר"א בהקדמתם.

רבי מנחם מענדל משקלוב ואחיו הגיעו לשמש את הגר"א בשתי שנותיו האחרונות.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי ישא ברכה » ו' אוגוסט 12, 2016 6:00 pm

איתן כתב:
לעומקו של דבר כתב:לא צריך להתנצל. רק כתבתי שמי שנוהג באיזה פרט אחרת זה לא מפקפק בכך שהוא תלמיד. או באיכות של זה.
ומש"כ הגרח"ו שקיבל מרבו "לא לישא פנים בתורה" כולל גם את רבו עצמו.

לא התנצלתי.
ישא ברכה כתב:דוגמא לדבר שאין נוהגים, רבים אינם מברכים על נט"י לתפילה.
ולהרב איתן, תיקון חצות לא נוהגים כמו שלא לומדים תורה כמו הגאון, מחולשה ולא מעיקרון.

ביוה"כ ות"ב לא נוטלים את הידים כלל אלא משפשפים בדבר המנקה וממילא לא מברכים. כזכור לי שזה לפי הרמב"ם.
או שאתה התכוונת לנט"י שלא בת"ב?
על תיקון חצות אתה צודק.

גמ... כזה הרבה רעש מכזאת קהילה קטנה...


התכונתי כל השנה

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוגוסט 12, 2016 6:16 pm

נאמנים פצעי אוהב החה"ש ר' בריו"ש שיח', על האופן הראוי לדון בדברים מעין אלו, בגופה ולחמה של תורה ולא בפולקלור ושבבי מעשיות.
ועוד למדנו, שגם דברים שחוזרים עליהם שוב ושוב כהנחה פשוטה - למשל: כל דברי הגר"א בקול התור מגובים בכתביו האחרים - לעיתים מתבררים כהנחות פורחות באויר, שלא לומר אחיזת עיניים.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי ישא ברכה » ו' אוגוסט 12, 2016 6:22 pm

מחולת המחנים כתב:
ישא ברכה כתב:א. בני הגר"א מנו עשרה תלמידים (אם זכרוני נכון), אבל כפי שכבר כתבתי יתכן מאוד שהדירוג שלהם אינו לפי היותם תלמידים לרבם, אלא לפי גדולתם, ואכן הגר"ח היה גדול מכולם, אבל הוא לא היה התלמיד הכי דבוק אלא הוא היה יותר עצמאי משום גדלותו. (ואני חושב שהדוגמא לחזו"א ותלמידיו היא מצוינת, ואת הגר"ח לסטייפלר).


כנראה שבאמת זמן רב לא עיינת בהקדמת בני הגר"א לביאור הגר"א שנדפסה בכל השו"ע ובה מנו שבעה "תלמידים ראשונים" ורק לאחר מכן הזכירו את תלמידיו מק"ק שקלוב, הנה היא לפניך
http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x334

הגר"ח ואחיו רבי זלמל'ע אכן קנו את לימודם בימי נעוריהם מפי השאגת אריה בהיותו רב בוולאזין, אך לאחר מכן הגיעו להגר"א וממנו קיבלו את רוב תורתם, וכמ"ש בני הגר"א בהקדמתם.

רבי מנחם מענדל משקלוב ואחיו הגיעו לשמש את הגר"א בשתי שנותיו האחרונות.


אם ר' בנימין ורמ"מ ור"י משקלוב מנויים עשרה.
אני חוזר שוב על האפשרות שכתבתי כי סדר התלמידים הוא לא לפי גודל מה שקיבלו אלא לפי גודל התלמיד.

אין שום תיאור על לימוד קבוע בין הגר"א להגר"ח או לר' זלמל'ה אלא ידוע שר' חיים היה מגיע מידי תקופה לשאול מה שצריך.
כך שלומר שהוא קיבל את רוב תורתו ממנו זה מופרך. אמנם נראה שהוא השפיע עליו בדרך הלימוד מפילפול לפשט, ובזה היה תלמידו והנהיג כך את וולאזין.

והאמת היא על שום תלמיד של הגאון לא נראה לי שאפשר לומר שקיבל את רוב תורתו ממנו, מי שיודע את סגנון הביהמ"ד שם.

השקלווארס לא הכונה דוקא לשני תלמידים אלו אלא לגישה השקלוואית שהיתה לנהוג עפ"י הגר"א, מה שלא היה אפי' בוילנא. וכ"ז מתואר בהקדמת בני הגר"א.
בהגדרה הזו נמצאים רוב תלמידי הגר"א, כמו לדוגמא ר' סעדיה שהוא תלמיד חשוב של הגר"א והיה שותף לכל המפעל השקלוואית. וכן כל יושבי קלויז הגר"א.

ויש להאריך, יעזרנו הבורא לדעת האמת, ונזכה להתגלות הבורא לנו בהיכלו עירו ארצו ועמו. אכי"ר.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » א' אוגוסט 14, 2016 5:01 pm

גמ... כזה הרבה רעש מכזאת קהילה קטנה...

למה, קהילה נכבדה של אנשים חכמים ויראי אלוקים. הלכותיהם והליכותיהם מעניינים מאוד.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' אוגוסט 16, 2016 2:43 am

אורח כתב:היה כאן פעם אשכול, שריכז קונטרסים שונים המתכתבים זה עם זה בשמותם, משהו מעין זה: האמת נעדרת, מול האמת נהדרת. צדק ואמת, ותגובתו על האמת ועל הצדק. וכן עזה"ד. מישהו יכול לתת קישור?

viewtopic.php?t=4588#p35642

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ג' ינואר 17, 2017 5:33 pm

שומע ומשמיע כתב:
עוד יהודי כתב:באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הרי ר' זונדל תלמידו של ר"ח מוואלז'ין יוצא נגד דעות אלו.


[הדגשה: אני לא כותב כאן שום דעה אישית, רק מידע]

הגאון ר' נתן רוטמן שליט"א אומר בשם הזילברמנים, גישה כזאת [בערך]:
שיצאו שתי בתי מדרשות שהמשיכו את הגר"א. אחד ר' חיים וולוז'ינר [נראה לי הם מכנים את זה וולז'ינרס]. והשני ה'שקלוברס' [ר' ישראל ור' מנ"מ משקלוב].
וכל אחד הנחיל הדגשים אחרים בדרכו של הגר"א.
והישיבות והמסתעף [הגרי"ס, בריסק וכו'] הם שייכים לביהמ"ד הראשון, ואילו הם [הזילברמנים] ממשיכים את ה'שקלוברס'.


אגב הגאון המופלא רנ"ר הנ"ל, ר"מ ישיבת וולפסון, מה יכולים להוסיף?

באשכול אחר כתבו:

נוטר הכרמים כתב:http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=19030#p184599

ומענינא דת"ב. ידועה המסורת מזה שנים בישיבת אור ישראל בפתח תקוה, מדי ליל ת"ב היה נושא דברי קינה וחיזוק הגה"צ רבי יששכר דב שפילר זצ"ל, מנהל רוחני דישיבת אור ישראל לצעירים. [בשנה האחרונה מילא את מקומו - הגאון רבי נתן רוטמן שליט"א]. המשא היה כולל דברי השקפה ומבט נוקב על מצב האומה בזמנינו, השלטון החילוני בארץ ישראל וכו'. בימים אלו ממש יצא מחדש ספר שיחותיו בשם 'אשיר עזך' כ600 עמ' גדושים בכל תחומי המוסר והמחשבה, ונמכר במחיר מיוחד של 38 ש"ח לא כולל משלוח.


האם זה היה לקביעות, שיחת ת"ב הנ"ל? כי אם כן זה יהיה מאוד מעניין להשוות את התוכן, שהרב שפילר דיבר "דברי השקפה ומבט נוקב על מצב האומה בזמנינו, השלטון החילוני בארץ ישראל", ואילו יבל"ח הרב רוטמן מדבר מן הסתם כדעותיו, הקרובות מאוד לאשכול "קדושת ציון והרב כהנא".

משוש דורים
הודעות: 933
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי משוש דורים » ג' ינואר 17, 2017 10:27 pm

הגאון רנ"ר רחוק מאד מאנשי קדושת ציון, וכ"ש מאנשי כהנא, הוא אמנם אוהב א"י מאד, ושוטם את אנשי השמאל, אך כו"כ פעמים האריך להסביר לתלמידיו בטוט"ד את חומר איסור העליה להר הבית, ואת טעויותיהם של אנשי כהנא, הפעם המפורסמת היתה בקמפ של נתיבות חכמה לפני שנתיים שהביאו בטעות את בנצי גופשטיין, והוא עלה לאחר מכן והסביר באריכות את ההתנגדות לשיטות הימין הקיצוני.

בן ירושלים
הודעות: 767
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי בן ירושלים » ד' ינואר 18, 2017 4:00 pm

לעומקו של דבר כתב:
שומע ומשמיע כתב:
עוד יהודי כתב:באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הרי ר' זונדל תלמידו של ר"ח מוואלז'ין יוצא נגד דעות אלו.


[הדגשה: אני לא כותב כאן שום דעה אישית, רק מידע]

הגאון ר' נתן רוטמן שליט"א אומר בשם הזילברמנים, גישה כזאת [בערך]:
שיצאו שתי בתי מדרשות שהמשיכו את הגר"א. אחד ר' חיים וולוז'ינר [נראה לי הם מכנים את זה וולז'ינרס]. והשני ה'שקלוברס' [ר' ישראל ור' מנ"מ משקלוב].
וכל אחד הנחיל הדגשים אחרים בדרכו של הגר"א.
והישיבות והמסתעף [הגרי"ס, בריסק וכו'] הם שייכים לביהמ"ד הראשון, ואילו הם [הזילברמנים] ממשיכים את ה'שקלוברס'.


אגב הגאון המופלא רנ"ר הנ"ל, ר"מ ישיבת וולפסון, מה יכולים להוסיף?

באשכול אחר כתבו:

נוטר הכרמים כתב:http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=19030#p184599

ומענינא דת"ב. ידועה המסורת מזה שנים בישיבת אור ישראל בפתח תקוה, מדי ליל ת"ב היה נושא דברי קינה וחיזוק הגה"צ רבי יששכר דב שפילר זצ"ל, מנהל רוחני דישיבת אור ישראל לצעירים. [בשנה האחרונה מילא את מקומו - הגאון רבי נתן רוטמן שליט"א]. המשא היה כולל דברי השקפה ומבט נוקב על מצב האומה בזמנינו, השלטון החילוני בארץ ישראל וכו'. בימים אלו ממש יצא מחדש ספר שיחותיו בשם 'אשיר עזך' כ600 עמ' גדושים בכל תחומי המוסר והמחשבה, ונמכר במחיר מיוחד של 38 ש"ח לא כולל משלוח.


האם זה היה לקביעות, שיחת ת"ב הנ"ל? כי אם כן זה יהיה מאוד מעניין להשוות את התוכן, שהרב שפילר דיבר "דברי השקפה ומבט נוקב על מצב האומה בזמנינו, השלטון החילוני בארץ ישראל", ואילו יבל"ח הרב רוטמן מדבר מן הסתם כדעותיו, הקרובות מאוד לאשכול "קדושת ציון והרב כהנא".

לפני שנים קראתי מאמר (שמסיבות שונות לא נדפס עדיין) ובו מנתח הכותב(מצאצאי משפחת "בית הרב " דואלוזין, אברך מוכשר ומשכיל) את השתלשלות המסורות בשם הגר"א. לדבריו ישנם 3 נושאים שבהם חלוקות הדעות בין התלמידים שעלו לארץ ישראל בראשות ר' מנדל ור' ישראל משקלוב, לבין התלמידים שנשארו בחו"ל ובראשם ר' חיים מואלוזין שהקים הישיבה בוואלוזין.
א. היחס לא"י מבחינה מעשית. ב. היחס ללימוד החכמות- שמחד יש את "איל משולש" לר' ברוך משקלוב, בעוד בואלוזין היתה התנגדות גורפת לשילוב לימודים זרים לתכנית הישיבה. ג. היחס לחסידות, שבהשראת ר' חיים מואלוזין התמתנה מאד ההתנגדות, בעוד הפרושים בארץ היו יותר חזקים בענין.
מסקנתו שר' חיים מואלוזין לקח את הנהגת הגר"א בצורה מתונה בעוד העולים לארץ תפסו זאת יותר בקיצוניות.
ובעולם התורני נתקבלה גישתו של ר' חיים ולכן הרבה מגדולי ליטא ראו עצמם ממשיכי מורשת הגר"א ולא הפכו למעין "זילברמנים".
המאמר מקסים ומנומק. הכותב הביא אותו בזמנו לגרי"ש זילברמן זצ"ל שעבר עליו בעיון. למעשה הגרי"ש אמר לו שפעם ראשונה הוא שומע הסבר ראוי מדוע כל גדולי עולם אינם כדעתו והרי הוא יכול להוכיח מהגר"א ככל שיטתו.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' ינואר 18, 2017 4:02 pm

כתבת כבר את השם, א"ס.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' ינואר 18, 2017 4:03 pm

משוש דורים כתב:הגאון רנ"ר רחוק מאד מאנשי קדושת ציון, וכ"ש מאנשי כהנא, הוא אמנם אוהב א"י מאד, ושוטם את אנשי השמאל, אך כו"כ פעמים האריך להסביר לתלמידיו בטוט"ד את חומר איסור העליה להר הבית, ואת טעויותיהם של אנשי כהנא, הפעם המפורסמת היתה בקמפ של נתיבות חכמה לפני שנתיים שהביאו בטעות את בנצי גופשטיין, והוא עלה לאחר מכן והסביר באריכות את ההתנגדות לשיטות הימין הקיצוני.

כלומר דעותיו כהם, בר מהר הבית וגופשטיין.
יש אולי הקלטה מהקמפ הנ"ל?

משוש דורים
הודעות: 933
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי משוש דורים » ד' ינואר 18, 2017 4:39 pm

לעומקו של דבר כתב:
משוש דורים כתב:הגאון רנ"ר רחוק מאד מאנשי קדושת ציון, וכ"ש מאנשי כהנא, הוא אמנם אוהב א"י מאד, ושוטם את אנשי השמאל, אך כו"כ פעמים האריך להסביר לתלמידיו בטוט"ד את חומר איסור העליה להר הבית, ואת טעויותיהם של אנשי כהנא, הפעם המפורסמת היתה בקמפ של נתיבות חכמה לפני שנתיים שהביאו בטעות את בנצי גופשטיין, והוא עלה לאחר מכן והסביר באריכות את ההתנגדות לשיטות הימין הקיצוני.

כלומר דעותיו כהם, בר מהר הבית וגופשטיין.
יש אולי הקלטה מהקמפ הנ"ל?


דעותיו הם כדעות הזילברמנים הרואים את ההתיישבות בא"י ובניינה כחלק מהקמת השכינה מתוך העפר, אך הוא סבור שפעילותם של אנשי הימין הקיצוני אינה משרתת מטרה זו אלא ההיפך מכך, וחוץ מכך, הוא סבור שקדושת התורה קודמת לכל ואין שום מקום להקלות ולפשרות ולשיתוף פעולה עם החילוניים גם לא לצורך בנין א"י.
הוא מאד נאמן להנהגת גדולי ישראל ואינו סר מדבריהם ימין ושמאל, דוגמא לדבר, אינו מטיל תכלת בטלית גדול, (בטלית קטן הוא מטיל כי זה נחשב בצנעה הואיל והוא מתחת לבגדים), כדי שלא לעשות מעשה בפרהסיה כנגד הוראת הגרי"ש אלישיב זצ"ל. (ועשה כמה טצדקי כדי להציל עצמו מביטול מ"ע).
בענין הר הבית הוא נחרץ ותקיף מאד, בחומר האיסור.

מן הסתם יש הקלטה מהקמפ הנ"ל, אך לא תח"י.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' ינואר 18, 2017 5:10 pm

אם גדולי הדור אומרים לא ללבוש תכלת אק"ק, אז מי שכן מטיל תכלת זו בציצית, ועוד בשעה שמוסר שיעורים ומסתובב בישיבה, לכאו' הוא לא הדוגמא ל"מאוד נאמן ואינו סר ימין ושמאל".
כמובן הוא אינו צריך אישור מאף אחד לעשות כדעתו, אבל כל ההגדרות הנ"ל שכתבת אינן מתאימות - אם ההנחות הנ"ל נכונות - ואפילו שבט"ג שלו אין תכלת.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' ינואר 18, 2017 5:15 pm

ועשה כמה טצדקי כדי להציל עצמו מביטול מ"ע


מעניין. מה הכוונה? איזה טצדקי עשה בט"ג שלו? ומה עושה בשבת?

משוש דורים
הודעות: 933
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי משוש דורים » ד' ינואר 18, 2017 5:17 pm

לעומקו של דבר כתב:אם גדולי הדור אומרים לא ללבוש תכלת אק"ק, אז מי שכן מטיל תכלת זו בציצית, ועוד בשעה שמוסר שיעורים ומסתובב בישיבה, לכאו' הוא לא הדוגמא ל"מאוד נאמן ואינו סר ימין ושמאל".
כמובן הוא אינו צריך אישור מאף אחד לעשות כדעתו, אבל כל ההגדרות הנ"ל שכתבת אינן מתאימות - אם ההנחות הנ"ל נכונות - ואפילו שבט"ג שלו אין תכלת.

גדולי ישראל לא הורו מעולם שלא ללבוש תכלת, הגרי"ש פסק שאין בראיות כדי לקבוע שזו אכן התכלת, אך לא אסר את לבישתה, למרות זאת הגרנ"ר סבור שהליכה שלו בפרהסיה עם תכלת כמוה כמורה הלכה בפני רבו, ולכן אף שהוא סבור שזו התכלת, אין הוא יכול ללכת עמה בפרהסיה.
נערך לאחרונה על ידי משוש דורים ב ה' ינואר 19, 2017 12:27 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

משוש דורים
הודעות: 933
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי משוש דורים » ד' ינואר 18, 2017 5:18 pm

אוצר החכמה כתב:
ועשה כמה טצדקי כדי להציל עצמו מביטול מ"ע


מעניין. מה הכוונה? איזה טצדקי עשה בט"ג שלו? ומה עושה בשבת?

טלית שאולה אחר ל' יום שחיובה בציצית מדרבנן.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' ינואר 18, 2017 11:53 pm

צריך להעביר לאספקלריה, [אפשר למחוק הודעתי].

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: קול התור

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' אפריל 26, 2017 10:06 pm

מבוכי הגאולה | מורדי מילר
מה עלה בגורלו של הטקסט שהועבר מיד ליד בין תלמידי הגר"א כשהגיעו לשממה שהייתה בארץ ישראל עשרות שנים לפני התנועה הציונית, ושעל פי ציוויו עסקו בחקלאות, בלימודים כלליים ובלימוד הקודש והסוד? * במסע מרתק שברגעים מסוימים הפך גם ללא נעים, אחז בידו מורדי מילר את ההוצאה הראשונה של "קול התור", ערך שיחה מסתורית עם הנער שהעלה לכתב לפני כשבעים שנים את כתבי ר' הלל משקלוב (מתלמידי הגר"א), ואף נכנס שלא ברצונו לתוך ויכוחים סוערים בדבר ייחוס הספר לגר"א ולעדויות על תחזיות תלמידיו על תש"ח כשנת תפנית היסטורית * וזה עוד לא הכל: מתברר שהחלקים האחרונים של קול התור טרם יצאו לאור * מבוכי הגאולה
http://www.olam-katan.co.il/%D7%9B%D7%A ... 7%9C%D7%94

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי מוישי » ש' אפריל 29, 2017 9:30 pm

בעלון עולם קטן השבוע הופיע ראיון עם הורביץ, שכתב לפני שבעים שנה את הספר מפי רבו שז"ר, והעיד שמלבד מה שידוע שחסר פרק ז', חסר פרק נוסף, ואמר שהןא מנוע מלדבר על כך בכל מחיר.
נשמע מסתורי ומעניין

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: קול התור

הודעהעל ידי חלמישצור » ש' אפריל 29, 2017 11:27 pm

מוישי כתב:בעלון עולם קטן השבוע הופיע ראיון עם הורביץ, שכתב לפני שבעים שנה את הספר מפי רבו שז"ר, והעיד שמלבד מה שידוע שחסר פרק ז', חסר פרק נוסף, ואמר שהןא מנוע מלדבר על כך בכל מחיר.
נשמע מסתורי ומעניין

קישרתי אל הכתבה המקיפה בתגובה הקודמת

הרואה
הודעות: 2124
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי הרואה » א' אפריל 30, 2017 9:41 am

אם אפשר להעלות לחסומים, תודה רבה.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: קול התור

הודעהעל ידי חלמישצור » א' אפריל 30, 2017 10:57 am

מבוכי הגאולה | מורדי מילר
מה עלה בגורלו של הטקסט שהועבר מיד ליד בין תלמידי הגר"א כשהגיעו לשממה שהייתה בארץ ישראל עשרות שנים לפני התנועה הציונית, ושעל פי ציוויו עסקו בחקלאות, בלימודים כלליים ובלימוד הקודש והסוד? * במסע מרתק שברגעים מסוימים הפך גם ללא נעים, אחז בידו מורדי מילר את ההוצאה הראשונה של "קול התור", ערך שיחה מסתורית עם הנער שהעלה לכתב לפני כשבעים שנים את כתבי ר' הלל משקלוב (מתלמידי הגר"א), ואף נכנס שלא ברצונו לתוך ויכוחים סוערים בדבר ייחוס הספר לגר"א ולעדויות על תחזיות תלמידיו על תש"ח כשנת תפנית היסטורית * וזה עוד לא הכל: מתברר שהחלקים האחרונים של קול התור טרם יצאו לאור * מבוכי הגאולה

כבר אחרי חצות הלילה והעייפות מתחילה להתגבר, אך ישעיהו וינוגרד, ירושלמי כבן 85, מזנק במרץ מהכורסה, רוכן אל אחד המדפים התחתונים בארון הספרים שלו ובזריזות מפליאה שולף מתוכו ספר. וינוגרד, ביבליוגרף ואספן ספרים ידוע, הקדיש עשרות שנים לאיסוף דקדקני של ספרים הקשורים בגאון רבי אליהו מווילנה. הוא אף הקים הוצאה, 'כרם אליהו' שמה, שמטרתה להוציא לאור ספרים הקשורים בגר"א. בין היתר יצאו במסגרת ההוצאה סידור 'אזור אליהו - כמנהג רבנו הגר"א' וספר עב כרס בשם 'אוצר ספרי הגר"א' שחיבר וינוגרד. את קירות הסלון מעטרים ציורי דמותו של הגר"א, ובהם ציור שוינוגרד עצמו מצא ושנחשב כיום בעל מהימנות גבוהה בתיאור דיוקנו של הגאון. מאחד הארונות גדושי הספרים העתיקים הוציא בעבורנו וינוגרד ספר שאותו הוא מחשיב ליהלום שבכתר האוסף: 'עטרת צבי' משנת 1722 אשר ניתן מתנה לגר"א (לא ברור אם לרגל נישואיו או לבר המצווה), מרבי יצחק יעקב הכהן שהיה אב"ד (אב בית דין) של קוברין. בהקדשה כתוב: "מתנה לדרשה להבחור התורני המופלא המושלם הגדול, רבי אליהו".

לבסוף, אנו מבקשים לראות את הספר שלשמו באנו: עותק מההדפסה הראשונה של הספר 'קול התור'. גם הפעם מפליא וינוגרד למצוא את הספר באחד המדפים הנידחים, ומהר מאוד מתחוור לנו שלא רק התכנים בספר הגאולה אפופי סוד, אלא גם פרטים רבים הקשורים בספר עצמו. הפרט הראשון הבולט ב'קול התור' הראשון שראה אור אי פעם, הוא העדר עמוד שער ולפיכך גם תאריך פרסום. בספרו של וינוגרד 'אוצר ספרי הגר"א' כתוב כי 'קול התור' הראשון, זה שאנו מחזיקים בידינו, יצא בשנת תש"ח, אך כעת בשיחה עמנו הוא טוען כי ייתכן שהספר יצא לאור בשנת תש"ז. זאת אין לדעת. אך הפתעה גדולה יותר מצפה לנו בזמן הרפרוף בספרון הדק: בעמוד 74 נקטע הספר בפתאומיות, בפרק החמישי, ובאמצע משפט. אנו מחפשים את שאר העמודים, אך לשווא.

ספר 'קול התור' מיוחס לר' הלל ריבלין משקלוב (1757–1838), תלמיד הגאון מווילנה, וכן – הנשיא רובי ריבלין נמנה על צאצאיו. הספר פורש את תורת הגאולה של הגר"א - זו שהניעה את תלמידיו לעלות לארץ ישראל משנת תקס"ח (1808) ואילך, לעסוק בה בתורה, בחקלאות ובקניין אדמות, עשרות שנים לפני קום תנועת הציונות מבית מדרשו של הרצל ולפני "העלייה הראשונה". 'קול התור' גדוש גימטריאות וסודות קבליים, ולצדם הנחיות מעשיות ליישוב הארץ והדגשת החשיבות של לימוד חכמת המדעים. בפרק השלישי למשל מופיע ציווי הגר"א "להתחיל באתערותא דלתתא", כלומר בהשתדלות אנושית במסגרת "האתחלתא דגאולה בעקבתא דמשיחא". כך למשל, כחלק מההתעוררות שהגר"א קורא לה נמנים "קיבוץ גלויות, בניין ירושלים, ביעור רוח הטומאה מן הארץ על ידי נטיעת אדמת הקודש וקיום מצוות התלויות בה (...) גאולת האמת על ידי הקמת אנשי אמנה". על פי הנאמר בספר, הגר"א סבור שמשיח בן יוסף לא ייהרג ואין לפחד לפתוח בפעולות אתחלתא דגאולה. כמו כן נאמר בספר כי בכל אדם יכול להימצא ניצוץ של משיח בן יוסף, בהתאם לפעולות שהוא עושה לקידום הגאולה.

הפנקס שנמצא
בשלב זה אתם בוודאי תוהים איך ספר חשוב כל כך הודפס לראשונה כשהוא חסר? התשובה לכך נעוצה באופן כתיבת הספר והדפסתו. לידת 'קול התור' מתחילה ברב והחזן שלמה זלמן ריבלין המכונה שז"ר (1884–1962), צאצא ישיר של ר' הלל ריבלין משקלוב. שז"ר שהחליט להוציא לאור את 'קול התור' בפעם הראשונה מאז ומעולם, ונעזר בילד בשם אלעזר הורביץ שכתב בהנחייתו את הספר. האם הכתיב שז"ר להורביץ את תוכן הספר, או שמא מסר לידו כתבי יד קדומים שמהם יעתיק ויכין את הספר לדפוס? הגם שהילד הורביץ גדל ונעשה לפרופסור בישיבה-אוניברסיטה שבארה"ב, ועודו חי עמנו כיום, התשובות לשאלות אלו ולרבות אחרות נותרו בגדר תעלומה. עוד נשוב לדון בכך, אך לעת עתה עלינו להיאזר בסבלנות. הילד הורביץ עשה את מלאכתו נאמנה והעלה על הדף, בכתב ידו, את הספר 'קול התור' המוכר לנו כיום. הספר נשלח לדפוס גיליונות-גיליונות ומסיבות שאינן ברורות לגמרי לא נדפס כולו. כך נוצר מצב שבו קיבלו מספר מצומצם של בני משפחת ריבלין עותקים, שאחד מהם מחזיק ישעיהו וינוגרד בביתו, של 'קול התור' כשהוא קטוע. הורביץ עקר בינתיים לארה"ב, שז"ר נפטר והספר כמעט נשכח מלב. עד ניצחון מלחמת ששת הימים.

באווירת הגאולה שהתעוררה לאחר המלחמה עלה זכר הספר ושתי הוצאות שונות הדפיסו אותו בשנת תשכ"ט. הוצאה בבני ברק ובראשה הרב חיים פרידלנדר הדפיסה את הספר ובסופו נכתב באותיות מרובעות: "עד כאן הספיק המו"ל הראשון להדפיס. השלמת הספר שלא נדפסה במהדורה הראשונה נאבדה מאתנו. ה' ימציאנו האבדה הגדולה הזאת". ההוצאה השנייה הייתה של הרב מנחם מנדל כשר, והוא הדפיס את 'קול התור' כנספח לספרו 'התקופה הגדולה'. גם במהדורת כשר נכתב כי "יש לקוות שעל ידי הופעת הספר יתגלו שאר הגליונות החסרים בספר קול התור סוף פ"ה, פ"ו ופ"ז (פרק ה', פרק ו' ופרק ז'; מ"מ), ואז אפשר יהיה להדפיס את הספר כולו בשלמותו".

בשיחה עמנו מעיד ישעיהו וינוגרד כי מפעם לפעם היה פרופ' הורביץ, חברו הטוב מגיל ילדות, מתקשר ומפציר בו שילך ויחפש אחר הפנקס שבו מצוי 'קול התור' בשלמותו ובכתב ידו של הורביץ, אלא שבכל פעם סיבה אחרת מנעה את הדבר. כך חלפו עשרות שנים עד שנכדו של שז"ר, הפרופ' יוסף ריבלין, ימצא פנקס בבית אביו ר' שמואל ריבלין ובו 'קול התור' בכתב יד מסודר ובהיר. בהתרגשות שלח פרופ' ריבלין דוגמה מכתב היד לאלעזר הורביץ על מנת שיאשר לו שאכן מדובר בספר שהוא עצמו כתב בהנחיית שז"ר. הורביץ אישר את הדבר, וכך בשנת תשנ"ד הודפסו לראשונה סוף פרק ה', ופרק ו'. במבוא למהדורה כתב יוסף ריבלין כי "כל הקטעים הללו לקוחים ממחברת שמצאתי בביתו של אבי הרב שמואל ריבלין שיחי'. במחברת זו מצויים גם כל הפרקים שכבר הודפסו. ד"ר א' הורביץ, ששימש את סבי במשך שנים רבות, וכתב מפיו ספרים רבים, אישר לי בשיחה עמו שזה הוא כתב ידו. פרק שישי זה, שלא פורסם עדיין, שייך בוודאי לספר 'קול התור', והוא אחד משני הפרקים ה'אבודים', אשר לא הודפסו על ידי סבי מחוסר אמצעים". באותו שלב נראה היה שנותר פרק אחד, פרק ז', להשלמת הספר המיוחס לר' הלל ריבלין משקלוב.

מחלוקת שמסרבת לדעוך
מאז הגיע הספר לתודעה הציבורית הוא ניצב במוקדה של מחלוקת סוערת, שלא רק שאינה שוככת עם השנים אלא נדמה שהיא רק הולכת ומתעצמת. רבנים רבים, בעיקר מהציונות הדתית, אימצו את הספר וראו בו מקור מהימן לתורת הגאולה של הגר"א. כך למשל הציג לנו הרב ד"ר חגי שטמלר חלקים מהספר 'צבי קודש' חלק ב' (מצוי בימים אלו בשלבי עריכה) ובהם עדויות על יחסו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל ל'קול התור'. בספר כתוב כי "שמחתו של רבנו אף גדלה כאשר מיד אחרי מלחמת ששת הימים יצא לאור הספר 'קול התור'. לרגל התכנסות בכותל המערבי במוצאי שבת, אמר רבנו בהתפעלות גדולה: 'מעתה יגדל כוח ד'! דעו לכם שזה עתה יצא לאור ספר זה של תלמידי הגאון, הכולל את כל תורת הגאולה של הגאון, ספר שיאיר את ישראל'".

אלא שכתב היד הקדום ביותר של הספר הוא זה של פרופ' הורביץ ולא של ר' הלל ריבלין משקלוב. מלבד השאלה מה עמד מול עיני הורביץ שכתב את הספר אצל שז"ר, צצות ועולות שאלות מטרידות רבות: אם הספר אכן נכתב על ידי ר' הלל שחי לפני יותר מ-200 שנים, מדוע מעולם לא הודפס לפני תש"ח? כיצד התגלגל תוכן הספר לידי שז"ר? על חלק מהשאלות ניסה שז"ר עצמו לענות. לדבריו לא מדובר בהעתק מדויק, מילה במילה, של ר' הלל, אלא ערוך באופן כזה שיהיה נוח יותר לקריאה. בנוסף ציין שז"ר כי חלקים מהספר קיבל מידי דודו הרב צבי יצחק ריבלין (1853 או 1857 עד 1934), רב, ציוני ומקובל שנודע בכינויו 'דרשן הגאולה'.

בצדק אפשר היה לצפות שספר כה חשוב יוזכר בכתבי תלמידי הגר"א במאות השנים לפני שהופיע בדפוס, אך מחקרים בנושא העלו שלא כך הדבר. ספר בשם 'קול התור' לא הוזכר מעולם בכתובים לפני ההדפסה בתש"ח. וכך, תהליך הכתיבה המסתורי של הספר, בצירוף בעיות הקשורות למונחים לשוניים, הולידו הררי השערות וטענות בנוגע לזהות המחבר ולתקופת חיבור הספר. היו שהגדילו לעשות והאשימו את שז"ר עצמו בזיוף הספר, אך רוב הטענות מדברות על כך ששז"ר כבר קיבל לידיו חומרים מן המוכן ורק דאג לעריכתם. 'מועמדים' לחיבור הספר, מלבד ר' הלל עצמו, היו: בנו של ר' הלל - משה 'מגיד' ריבלין; אביו של שז"ר - ר' יוסף (יושעה) ריבלין שחיבר פזמוני גאולה שחלק מתוכניהם מזכירים את הכתוב ב'קול התור', ודודו של שז"ר - יצחק צבי ריבלין.

הראשונים שיצאו נגד הספר היו רבנים חרדים חשובים. אם הספר אכן נכתב בידי ר' הלל ריבלין משקלוב בשם רבו הגר"א, הרי שאפשר לקבוע כי הגר"א עודד התיישבות ועלייה לישראל, ודיבר על 'אתחלתא דגאולה'. בנוסף, מהספר עולה שהגר"א תומך בלימודי חכמות המדעים. מסקנות אלו, שלא הולמות את תפיסת העולם החרדית, הקימו על הספר מתנגדים מהעולם החרדי. בספר בשם "התקופה בסערת אליהו" מאת הרב ישראל אליהו ויינטרוב, ובו הסכמה מאת הרב אליעזר מנחם מן שך ז"ל, נטען כי הספר גדוש זיופים: "החלטנו להעיר על מכשול לרבים בזמנים האחרונים, והוא הדפסת ספר בשם 'קול התור' ובפרט בהקדמות שנדפסו בתוכו ואודותיו", כתב ויינטרוב, "ומלבד מה שלא הרגישו בזיופי הכתבים הללו עוד אחזו בם לראיה גמורה על דמיוני הבל חללו ותלו שטותם באשלי רברבי תלמידי בית המדרש של הגר"א ז"ל". גם הרב משה שטרנבוך, צאצא של הגר"א ומגדולי הרבנים החרדים, כתב על 'קול התור' כי "יש לפקפק בהרבה דברים המובאים שמה", אם כי הוא מודה ש"מכל מקום נראים הדברים שיש שם גם כמה דברים שאכן יצאו מפי רבנו הגר"א זצ"ל". הרב שטרנבוך תקף את הרב מנחם מנדל כשר, שהוציא לאור את 'קול התור' בתשכ"ט, מבלי להזכירו בשמו, על כך שהוא "מטשטש ומערבב את הדברים עד שלדעתו רבנו אור העולם הגר"א זצ"ל היה 'לאומי' שדרש לעמול ולפעול למען מדינה עצמאית". לדברי הרב שטרנבוך גם אם מצוי גרעין אמת בספר, הרי ש"חוששני טובא שצאצאיו (של ר' הלל משקלוב; מ"מ) שהיו דרשנים הוסיפו בו דברים". מדינת ישראל, לדברי הרב שטרנבוך, היא "מלכות שמחקה בזדון שם ה' בהקמה וכל חוקיה כחוקי עכו"ם (...) לא נוכל לקבל שזו היא גאולתנו העתידה".

כנגד דברים אלו יצא קונטרס בשם 'והאמת נעדרת' שבא להוכיח את מהימנות הספר. בהקדמת הספר במהדורת הרב פרידלנדר נכתב כי "הספר הזה יחיד במינו הוא שכן נותן הוא משמעות לשתי תופעות גדולות ומפליאות המתרחשות בעולם לעינינו. התופעה האחת היא תקומת האומה הישראלית בדורנו – אומה שקרוב לאלפיים שנה גלתה מעל אדמתה ככלי נמאס, פזורה בכל הארצות, טרף לשיני העמים. התופעה האחרת – הקצב המדהים שבו מתפתחים המדעים במאה וחמישים השנים האחרונות". ובנוגע למקור הספר נכתב כי "סוף דבר, כל מי שהאמת נר לרגליו לא ימצא בספר הזה דבר שיספק עליו אמיתתו והיותו כולו מתורתו של רבנו הגר"א". באותה מהדורה הובא מכתב הסכמה מאת הרב חיים שרגא פייבל פראנק, מי שהיה רב שכונת ימין משה, ובו כתב הרב פראנק על "הספר הקדוש 'קול התור' מאדוני אבי זקן זקני הגאון המקובל מוהר"ר הלל בהגאון הצדיק רבי בנימין ריבלעס (ריבלין; מ"מ) משקלוב זצ"ל, המאיר באספקלריא המאירה דרכי הגאולה ומעייני הישועה שנתגלו בעולם על ידי רבו הרב הדומה למלאך ה' צ-באות, רבנו הגר"א זצ"ל".

גם בקרב החוקרים עצמם סוערות הרוחות. יש מי שטוענים כי הספר נכתב בראשית ה-20, כלומר בזמן שכבר פעלה תנועת הציונות ובהשפעתה. כאלה הם פרופ' שלמה ברטל ופרופ' עמנואל אטקס. אטקס, וכמוהו גם החוקר אלי אשד, אף מצביעים על זהות המחבר כרבי יצחק צבי ריבלין, דודו של שז"ר. לעומתם, חוקרים אחרים ובראשם פרופ' יוסף ריבלין, ד"ר אריה מורגנשטרן וד"ר רפאל שוח"ט מתארכים את כתיבת הספר למאה ה-19. המקדים ביותר הוא פרופ' ריבלין, המדבר על ר' הלל כמי שהחל במסורת הגאולה של הגר"א, העבירה מדור לדור עד שלבסוף הועלתה על הכתב בידי סבו שז"ר ב'קול התור': "ר' הלל הגה ורשם רעיונות גאולה מבית מדרשו של הגר"א (...) את הרעיונות הללו העביר לנו ר' משה המגיד" עד ש"הוא עבר אל הרש"ז". אצלו "התרכזו חומרי גאולה אלה ביחד עם מסרים נוספים שהגיעו אליו מר' יצחק צבי ריבלין דרשן הגאולה, כעדותו של הרש"ז עצמו", והוא "נטל על עצמו את המשימה להדפיס את הרעיונות האלה".

מורגנשטרן לעומת זאת שולל את האפשרות שידו של ר' הלל ריבלין משקלוב בספר. כשאנו שואלים את מורגנשטרן מי כתב את הספר הוא עונה "אני לא יודע", ומיד מוסיף כי "חלקים מ'קול התור' חיבר רבי משה מגיד, בנו של ר' הלל". את טענתו זו הוא מגבה בספרו 'השיבה לירושלים' באמצעות ניתוח דקדקני של שמונה מכתבים של רבי משה שפעל בירושלים לאחר משבר ת"ר, משבר שהתעורר כשבניגוד לציפיות לא בא המשיח בשנת ת"ר. מכאן אולי גם שמו של הספר 'קול התֹּר', הרומז לשנת הת"ר (1839–1840). לדבריו, "רבי משה 'מגיד' ראה שהמצב החברתי ב'כולל' הוא 'על הפנים' והחליט ליצור חברה אחידה שלא יהיו בה פערים סוציאליים. בהתחלה זו לא הייתה קבוצה עם שוויון חברתי, והוא הלך והלאים את הכספים וחילק הכול שווה בשווה. בתקופה שלו, מתר"א (1841) ועד תר"ו שבה נפטר, הוא קרא לכולל שלו כולל 'ישורון' שזה מושג שקשור לשוויון. לקחתי את הקטעים האלה של מוישה מגיד ומצאתי אותם ב'קול התור'. אי אפשר לדבר על שוויון חברתי לפני ת"ר".

מסיבות דומות לשל מורגנשטרן הגיע גם הרב ד"ר צחי הרשקוביץ למסקנה כי תאריך חיבור הספר הוא באמצע המאה ה-19, "לאחר המשבר הכלכלי והמדיני הגדול שחוו תושבי הארץ בכלל ותושבי ירושלים בפרט, ומתוך רצון להחיות מחדש את חזון הגאולה של הגאון". אך בניגוד למורגנשטרן הוא אינו מצביע על זהות של מחבר מסוים אלא מסתפק בקביעה שמדובר ב"אחד מגדולי המקובלים שבדור" ולא בהכרח מישהו ממשפחת ריבלין.

המשותף לריבלין, למורגנשטרן ולשוח"ט הוא ההכרה בכך שמקורו של הספר קדום, ושתלמידי הגר"א אכן עלו לארץ על מנת לקרב את הגאולה באמצעות מעשים ממשיים ו'אתערותא דלתתא'.

חשיפה ראשונה: פרק ח'
כאמור, מי שיכול לחדש משהו בתעלומה האופפת את 'קול התור' הוא פרופ' הורביץ, כיום כבן תשעים, אלא שהורביץ מתואר כמי שאינו מרבה דברים, וכפי שציין אחד הגולשים באתר 'בחדרי חרדים' "אם מיעוט שיחה וחברה היא תכונה קבועה אצלו, הרי שבנושא 'קול התור' פיו חתום לגמרי". 53 שנים הוא משמש פרופסור בישיבה-אוניברסיטה, 70 שנים חלפו מאז כתב כילד את 'קול התור' מרבו ר' שלמה זלמן ריבלין, והוא עודנו בשתיקתו. ד"ר מורגנשטרן אמר לי כי חבל אפילו לנסות: "הורביץ לא ידבר אתך", וסיפר שבשנת 1972 כבר היה בארה"ב וניסה לדבר עם הורביץ בנושא, אך ללא הצלחה. אלא שווינוגרד, חברו הקרוב של הורביץ, נחלץ לעזרתנו. הוא הפציר בהורביץ והלה הסכים באופן חריג לשוחח עם 'עולם קטן'.

הטלפון מצלצל. ומצלצל. אין מענה. יום עובר ואנו מנסים שוב. הפעם מורמת השפופרת. אשתו עונה וקוראת להורביץ, הוא בדיוק מסיים תפילת שחרית – התפילין עדיין עליו. דקות מורטות עצבים עוברות עד שקול תוהה נשמע מעברו השני של הקו. לאחר שהבין מי אני ומה רצוני הודיע נחרצות "דיברתי עם מר וינוגרד ואמרתי לו שייתן לי את הטלפון שלך כשיהיה לי זמן, ואני אומר לך מראש שאין לי מה לספר לך". לאחר מכן תיאר - בהסתייגות מופגנת - את המחלוקות האקדמיות הניטשות סביב הספר והביע רצון להתרחק מכל המחלוקת. "אני רוצה לומר לך, יש מלחמה גדולה באקדמיה בכל העניין הזה. ומה שהיה לי לומר אמרתי. חוץ מזה אין לי מה להוסיף שום דבר. שום דבר. יש מלחמה גדולה מאוד אם הספר מזויף או לא... זה לא מעכשיו, וכל מילה שאומרים מתפרשת לאלפי חלקים".

מה דעתך בנוגע להתנגדותו של הרב שטרנבוך לספר?
"זה היה הצד החרדי. אבל זה פג. כל ההתנגדות שלו... הוא חשב שהוא יודע את מסורת הגר"א. הוא ידע את מסורת הגר"א בהלכה, אבל לא בקבלה. הוא כתב מאמר וזה השתתק וזה הכול. אבל באקדמיה עד היום, תפתח את ה'תרביץ' האחרון. מורגנשטרן כתב עכשיו מאמר גדול מאוד. יש מלחמה שלמה".

לך יש צד בנושא?
"אני אין לי צד. אני לא מתערב בכל זה. מה שכתבתי, כתבתי לישעיהו. את הצד הטכני עשיתי. אני לא נכנס לכל האידאולוגיה הזו. אני לא נלחם בזה. אני לא מתווכח עם האנשים האלו בכלל. אין לי כל קשר אִתם, אני לא מדבר עליהם ולא כותב עליהם ולא מתכתב אתם".

ואז, כמשיח לפי תומו, ציין לפתע פרופ' הורביץ כי "'קול התור' חסר שני פרקים, שזה באשמה שלי. עזבתי את הארץ ולא גמרתי את זה. זה נמצא באיזה מקום. ימצאו את זה יום אחד. דברים מתגלים במכירות הספרים. זה יתגלה. מישהו יוציא מזה וכל העולם ידע מה קרה".

חלקים חסרים?! הייתכן שהורביץ התכוון לפרק ו' וז'? הייתכן ששכח שפרק ו' נמצא כבר לפני עשרים שנים בבית הרב שמואל ריבלין והודפס על ידי בנו פרופ' יוסף ריבלין בתשנ"ד? הרי כבר במהדורה של תשכ"ט נכתב שחסרים הפרקים ו' וז', ובמהדורה של תשנ"ד נכתב שפרק ו' נמצא, וכעת חסר פרק אחד בלבד. עד היום איש מעולם לא הזכיר שישנו פרק נוסף שחסר.

אתה מתכוון לפרקים ו' וז'?
"שני פרקים האחרונים לא נמצאו עדיין. ז' וח'. מה שיימצא, יימצאו שני הפרקים. אולי מן השמים עיכבו את זה שלא הדפיסו את זה. אינני יודע. אינני יודע. ודאי יום אחד... מישהו ימכור את זה במכירה פומבית. אני עזבתי את ירושלים והשארתי את הכול באמצע. זה הכול".

אתה זוכר את הפרקים שלא התגלו?
"לא, לא. אני לא יכול לומר שום דבר בעניין זה. כשיתגלו הדברים, אם יתגלו הדברים, אז כל העולם ידע".

אתה עצמך זוכר?
"אני לא יכול לענות לך על זה". וכאן מתנתק הטלפון.

ייתכן שהתנתק בטעות? חייגתי שוב. פרופ' הורביץ מיד אמר כי "אני לא מדבר עם העיתונות בכלל. על שום דבר. אני לא מספר סיפורים. אין לי כל קשר בדברים האלה, אני עוסק בגופו של עניין. זה הכול. רק תדע לך שכל ההתיישבות בגדה, כל האידאולוגיה, כל המנהיגים של התנועה הזו ניזונו מ'קול התור'. אם אתה רוצה לכתוב ל'יום העצמאות' אז זה הדבר הכי חשוב שיש. האידאולוגיה הזו היא שהכניסה אותם לכל זה. כל מנהיגי התנועה היה להם הספר הזה". ואז חזר ואמר "אני אמרתי לישעיהו. בגלל שהוא ביקש ממני. ככה לא הייתי מדבר אליך בכלל. הוא ביקש ממני, ואמרתי שאני רק אומר לך שאין לי מה לומר".

כל עוד לא יימצאו הפרקים החסרים יתמיד הורביץ בשתיקתו. מדבריו נשמע שהוא רואה בכך רצון ה' שסודות הגאולה לא יתגלו עדיין במלואם. "תראה, אם ימצאו את שני הפרקים וידפיסו אז אני אצטרך לכתוב מבוא לכך", הוא מצהיר. ושוב מדגיש שחלקו ב'קול התור' היה טכני בלבד. "אני הייתי טכני שהדפסתי. אילו לא הייתי מדפיס לא היה נשאר שום דבר. בינתיים אנשים עושים פרנסה מזה. תפתח את הספרות המדעית. יש עשרה ספרים שנכתבו על הספר קול התור".

בהתכתבות עם פרופ' ריבלין אישר הלה שישנם חלקים אבודים, אך למרבה הצער אין מי שישפוך אור על הנושא. ריבלין הביע תקווה שאולי הורביץ עצמו ידע איך לסייע בעניין.

תש"ח – שנת הגאולה
בניסיון לשפוך אור על השיחה הלא פשוטה הזו, חייגתי שוב לישעיהו וינוגרד, אולי הוא יצליח לשכנע את חברו. אך וינוגרד המליץ שאתקשר פעם נוספת. מה שירצה – יאמר. שוב צלצל הטלפון, שוב ענתה אשתו ושוב דקות המתנה עד למשמע קולו. גם הפעם סירב הורביץ לדבר על 'קול התור' אך הפעם ביקש למסור לקוראי 'עולם קטן' דברים שלדעתו חשובים להיאמר לקראת יום העצמאות. לדברי הורביץ הגר"א ראה בתאריכים של יום העצמאות ויום ירושלים תאריכים המסוגלים לגאולה – זאת בהתאם לרמזים הקשורים לספירת העומר ועל פיהם היום העשרים לעומר וה-42 לעומר הם ימים יוצאי דופן מבחינת הספירות. לדברי הורביץ, "זה היסוד ל'קול התור'. על פי המסורת מהגר"א במ"ב בעומר אין לשטן שליטה בשערי ירושלים. במ"ב בעומר הירדנים החליטו לסגת מירושלים".

זו מסורת מהגר"א?
"כן, כן. ב'הארץ' כתבתי גם על חשיבות היום הזה, עוד לפני מלחמת ששת הימים, אבל לא ידעתי מה לומר אלא רק מ"ב בעומר".

לדבריו, שז"רדיבר על כך שלפי הגר"א ותלמידיו בשנת תש"ח יהיה שינוי גדול. "גבאי בית הכנסת מספרים שהוא דיבר לפני תש"ח ואמר שבתש"ח יהיה השינוי הגדול. הרמז שהגר"א נתן היה 'הגואל משחת חייכי' שחת = שנת תש"ח. הגבאי הראשי של בית הכנסת שריבלין היה מתפלל בו היה יהודי קצ'לסקי, אבא של נשיא המדינה אפרים קציר. והוא והגבאים מעידים שריבלין אמר שבתש"ח תהיה גאולה".

בסיום השיחה אמר הורביץ כי "אם אתה רוצה לכתוב על יום העצמאות תכתוב כמו שיהודי כותב. הנה הפרטים שחשוב בשבילך, את הנקודות שאמרתי לך עכשיו, אז הנה יש לך דבר שכדאי שהיהודים ידעו. השאר אני לא יכול לומר לך".

מהדורת תש"ו?
שיחתנו עם הורביץ הסתיימה, אך העלילה ממשיכה להתפתח. מעולם לא דמיינו שכתבה שגרתית על ספר המיוחס לתלמיד הגר"א ייהפך במהרה לתעלומה מורכבת ורבת-משתתפים. בשיחה נוספת עם ד"ר מורגנשטרן הוא העלה טענה שיש בידו מהדורה משנת תש"ו, כלומר – המהדורה שבידי ישעיהו וינוגרד משנת תש"ז או תש"ח שעד היום נחשבה המהדורה הראשונה, אינה באמת הראשונה. מוזר? חכו לטענה הבאה: מורגנשטרן אמר כי ישנה כותרת משנה המצויה במהדורה הראשונה שנמחקה במהדורות הבאות. אם כך פני הדברים הרי שאפשר להראות שחלו שינויים בגרסה הנוכחית של 'קול התור', דבר שמעלה כמובן תהיות לא מעטות. עוד באותו הערב, ביום ראשון האחרון (כ"ז בניסן), נסעתי למושב שורש עם ישעיהו וינוגרד שחרף גילו התעקש להצטרף לנסיעה, ועם אריאל סולומון – ממתפללי בית הכנסת של וינוגרד ומי שהפנה את תשומת לבנו לסיפורו המסתורי של 'קול התור' – לביתו של ד"ר אריה מורגנשטרן.

המפגש היה מפרה ומעשיר. למדנו לא מעט על עליית תלמידי הגר"א, ומורגנשטרן חשף לעינינו מסמכים חשובים שמצא ברחבי העולם, אך את הדבר המרכזי שלשמו באנו - העותק של שנת תש"ו - לא מצא. לדברי מורגנשטרן, הוא מסר את רוב ספריו וממצאיו לארכיונים, וכנראה בין הדברים שמסר נמצא העותק של תש"ו. "עד שלא אראה בעיניי לא אאמין", פסק וינוגרד, ואנו שבנו לירושלים.

אף על פי כן, אתחלתא דגאולה
נכון, באיזו שנה בדיוק התחבר 'קול התור' ומי היה מחברו – זאת לא ידוע לנו, אך בפתחו של יום העצמאות חשוב לזכור שגם אם 'קול התור' חובר אחרי זמנו של ר' הלל ריבלין, הרי שהתכנים שבו משקפים מסורת גאולה מבוססת מבית מדרשו של הגר"א. למורגנשטרן חשוב להדגיש שאף ש"לא הוכח הקשר בין הספר לבין ר' הלל", הרי ש"ברור כי מדובר בספר קבלי המבוסס על מסורת תלמידי הגר"א", וכי "אין ספק כי מדובר בעיקרו של דבר בספר אותנטי לחלוטין". וכפי שכתב פרופ' יוסף ריבלין: "רעיונות האתחלתא המיוחסים לגר"א בספר זה, יש להם על מה שיסמוכו, כפי שהדבר מתבטא בפירושיו האחרים של הגר"א, כגון: זוהר, תיקוני זוהר ואחרים".

לדברי מורגנשטרן, הגר"א עצמו ניסה לעלות לארץ ישראל בשנת תקל"ח (1778), עבר דרך אמשטרדם – שם קיווה למצוא כתבים של רבי משה קורדובירו שעשויים היו להביא לפתרון שתי שאלות קשות שעמדו בפניו והיו תנאי בעבורו להמשך מסעו לישראל. משלא מצאם ראה בכך אות משמים ושב על עקבותיו. הגר"א זיהה בזמנו את אתחלתא דגאולה, ביקש לחבר 'שולחן ערוך' של גאולה, לאפשר את הקמת הסנהדרין וליישב את הארץ. הגם שהוא עצמו לא זכה, תלמידיו שהושפעו מתורתו החלו לעלות לארץ.

בגל העלייה הראשון (1808–1813) עלו ארצה 511 תלמידי הגר"א, אך מגפה קשה בגליל הביאה למותם, מלבד 71 תלמידים ששרדו ועברו לצפת. בשנת תקע"ו (1816) עברה קבוצת תלמידים בראשות רבי מנחם מנדל משקלוב לירושלים, גאלו את בית כנסת 'החורבה' של רבי יהודה החסיד, ובהמשך פעלו להקמת שכונות מחוץ לחומות. חלקו של ר' הלל משקלוב בעלייה, אגב, נותר בגדר תעלומה: בעוד במשפחת ריבלין טוענים כי סבם הגדול הגיע לישראל ב-1816 ושימש בתפקיד הנהגתי, הרי שד"ר מורגנשטרן טוען על בסיס מסמכים ארכיוניים כי ר' הלל הגיע ארצה רק בשנת 1832 – אלא שזו סוגיה נרחבת ומורכבת שראוי לדון בה בהזדמנות אחרת.

בריאיון לאריאל הורוביץ (מוסף שבת של 'מקור ראשון') אמר מורגנשטרן כי "עליית תלמידי הגר"א בנתה למעשה את הבסיס לחידוש היישוב בארץ ישראל. העלייה הזו קלטה עשרות אלפים יהודים עד שהתחילו העליות ה'ציוניות'; היא הוכיחה לאומות העולם שיש ליהודים זיקה חזקה לארץ; היא הוכיחה שיש אופציה לשיבת ציון. כשחובבי ציון מדברים על ארץ ישראל, הם יודעים שיש כבר יהודים בארץ. הם אמנם מתנגדים לדרכם, לאופיים הדתי ולהסתמכות על כספי החלוקה, אבל הם יודעים שיש כאן אנשים. זו התשתית לתנועה הציונית (...) כשהציונים הראשונים התחילו לעלות ארצה הם ידעו שקיימת ארץ ישראל ושיש בה יהודים. ואלה תלמידי הגר"א. בזכותם היה רוב בירושלים באמצע המאה ה־19, ועד היום הרוב הזה נשמר".

בין אם נכתב בידי אדם אחד ובין אם מדובר בהצטברות של מסורות הרי שההכרה בחשיבות ארץ ישראל, בניין ירושלים וההשתדלות האנושית בקירוב הגאולה באה לידי ביטוי ב'קול התור', ושורשיה, כך לדברי מורגנשטרן ואחרים, בגר"א עצמו ובתלמידיו הקרובים. בנתיים נותר לנו לקוות שבקרוב יימצאו חלקיו החסרים של הספר, ואולי עם השלמת הספר, שלו ייכתב מבוא על ידי פרופ' הורביץ, יישמע קול התור בארצנו, הפעם במלוא העצמה.

תודה גדולה לאריאל סולומון על הסיוע בהכנת הכתבה.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי בקרו טלה » א' אפריל 30, 2017 11:47 am

חלמישצור כתב: מאחד הארונות גדושי הספרים העתיקים הוציא בעבורנו וינוגרד ספר שאותו הוא מחשיב ליהלום שבכתר האוסף: 'עטרת צבי' משנת 1722 אשר ניתן מתנה לגר"א (לא ברור אם לרגל נישואיו או לבר המצווה), מרבי יצחק יעקב הכהן שהיה אב"ד (אב בית דין) של קוברין. בהקדשה כתוב: "מתנה לדרשה להבחור התורני המופלא המושלם הגדול, רבי אליהו".

viewtopic.php?f=7&t=31211&p=330145#p330044

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ג' מאי 02, 2017 10:42 pm

מי אמר שהעולם משעמם?

הרואה
הודעות: 2124
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי הרואה » א' מאי 07, 2017 3:00 am

משונה שבכל הכתבה לא מדובר על הספר פזמוני ברית אבות בסערת אליהו של ר' יוסף (יושעה) ריבלין, שלענ"ד זו ההוכחה המחקרית הטובה ביותר לקול התור (מלבד ההוכחות התורניות כמובן).

ברזלים
הודעות: 563
הצטרף: ג' מאי 31, 2016 3:11 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי ברזלים » ד' מאי 17, 2017 1:47 am

חלמישצור כתב:מבוכי הגאולה | מורדי מילר
תש"ח – שנת הגאולה
בניסיון לשפוך אור על השיחה הלא פשוטה הזו, חייגתי שוב לישעיהו וינוגרד, אולי הוא יצליח לשכנע את חברו. אך וינוגרד המליץ שאתקשר פעם נוספת. מה שירצה – יאמר. שוב צלצל הטלפון, שוב ענתה אשתו ושוב דקות המתנה עד למשמע קולו. גם הפעם סירב הורביץ לדבר על 'קול התור' אך הפעם ביקש למסור לקוראי 'עולם קטן' דברים שלדעתו חשובים להיאמר לקראת יום העצמאות. לדברי הורביץ הגר"א ראה בתאריכים של יום העצמאות ויום ירושלים תאריכים המסוגלים לגאולה – זאת בהתאם לרמזים הקשורים לספירת העומר ועל פיהם היום העשרים לעומר וה-42 לעומר הם ימים יוצאי דופן מבחינת הספירות. לדברי הורביץ, "זה היסוד ל'קול התור'. על פי המסורת מהגר"א במ"ב בעומר אין לשטן שליטה בשערי ירושלים. במ"ב בעומר הירדנים החליטו לסגת מירושלים".

זו מסורת מהגר"א?
"כן, כן. ב'הארץ' כתבתי גם על חשיבות היום הזה, עוד לפני מלחמת ששת הימים, אבל לא ידעתי מה לומר אלא רק מ"ב בעומר".

לדבריו, שז"רדיבר על כך שלפי הגר"א ותלמידיו בשנת תש"ח יהיה שינוי גדול. "גבאי בית הכנסת מספרים שהוא דיבר לפני תש"ח ואמר שבתש"ח יהיה השינוי הגדול. הרמז שהגר"א נתן היה 'הגואל משחת חייכי' שחת = שנת תש"ח. הגבאי הראשי של בית הכנסת שריבלין היה מתפלל בו היה יהודי קצ'לסקי, אבא של נשיא המדינה אפרים קציר. והוא והגבאים מעידים שריבלין אמר שבתש"ח תהיה גאולה"..

מדרש שלמה.png
מדרש שלמה.png (307.35 KiB) נצפה 14735 פעמים
הרב וינטרוב.png
הרב וינטרוב.png (182.65 KiB) נצפה 14731 פעמים

ברזלים
הודעות: 563
הצטרף: ג' מאי 31, 2016 3:11 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי ברזלים » ד' מאי 17, 2017 11:55 pm

יש מקור חזק לדברי קול התור בספר באר יצחק של רבי יצחק אייזיק חבר דווקא בתקופת משיח בן יוסף וקבוץ גלויות ייתגבר הסט"א ביותר ובפרט בשבעים שנים אחרונים של חבלי משיח
באר יצחק על שבעים שנות הערב רב.png
באר יצחק על שבעים שנות הערב רב.png (129.8 KiB) נצפה 14689 פעמים

ברזלים
הודעות: 563
הצטרף: ג' מאי 31, 2016 3:11 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי ברזלים » ה' מאי 18, 2017 4:45 pm

ציטוטים בנוגע להנ"ל מספר קול התור:

כה) גואל משחת חייכי (תהלים ק״ג), ושם הרופא לכל תחלואיכי – גאולה היא ביסוד כנודע המילוי של שחת שי״ן חי״ת תי״ו עולה כמו ״בשלם סכו ומעונתו בציון״ והוא זה לעומת זה ביעודו דרבנו.

מתחילת בואנו תלמידי רבנו הגר"א לאר"י בשנת תקס"ט "אפרים בכורי" לפ"ק, התחילה האתחלתא המעשית הראשונה של "אילת השחר" שבחז"ל, והאתחלתא של עת לחננה בתפקידו של משיח הראשון, משיחא דאתחלתא, משיח בן יוסף בטוריא דעזרא ונחמיה כמו בימי כרש בימי בית שני שע"ז התכוון רבנו הגר"א הרבה בחבוריו הקדושים בתורת הקבלה וביעודו של רבנו שהוא נהורא דמב"י בדרגה דטוב. וכאשר קבענו מושבנו בעיה"ק ירושלם ת"ו בשנת תקע"ב "מעונתו" בציון לפ"ק, תחילת פקידה ג' דאתחלתא של "עת הזמיר" בסוד "קול התור". ובאחד הימים באותה שנה, תקע"ב, שבו הניחו את היסוד להקמת "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א. ויחד עם זה הבנת פעולה חשובה לבנין ירושלם נראה לנו תלמידי רבנו הגר"א בגוונין נהירין כי באותה שעה נפתח החלון הראשון של מחיצת הברזל לחבור הזכות של ברית אבות (החבור שהוא יסוד דתפארת דרך מלכות) שהיה נפסק מחורבן בית המקדש. ואותו היום היה יום ה"עשרים בעמר" שהוא יסוד דתפארת כידוע ליודעי חן.

ברזלים
הודעות: 563
הצטרף: ג' מאי 31, 2016 3:11 am

Re: קול התור

הודעהעל ידי ברזלים » א' יוני 04, 2017 2:38 pm

הגר"א כתב מפורש (אמרי נועם ברכות) שיש בחינה של גאולה משעבוד מלכויות ע"י משיח בן יוסף. ואח"כ תהיה מלחמת גוג ומגוג. ואח"כ יבוא משיח בן דוד. ואם נאמר שאנו עתה במצב של גאולה משעבוד מלכויות לכא' צריך להיות שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפלה, וזה לא מתקיים אלא בציבור הדתל"י. ובאמת אלו שחוו את זמן השואה והקמת המדינה חשו שמחה עילאית כידוע ונתקיים אצלם מה שכתוב בגמ' שם הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם, והיו הרבה שאמרו הלל ובליל הסדר כל אחד סיפר את הסיפור האישי שלו איך שניצל מגיא ההריגה, אך כאשר ראו שהמדינה העבירה רבים על הדת התפוגגה לה השמחה אצל יראי ה'. ור' ישראל אלי' וינטרויב כתב שזה גופא מלחמת גוג ומגוג על ה' ומשיחו שבאה אחר היציאה משעבוד מלכויות- הקמת המדינה בידי הציונים שכל מזימתם להעביר על הדת.

וכן דרש בשנת תש"ט הרב חרל"פ בבית הכנסת של "הגר"א". להלן עיקרי דבריו:
אנו רואים כעת בגאולתן של ישראל, בתחילה עליית תלמידי הבעש"ט והגר"א מוילנא שיסדו את הישובים בערי הקודש, ומאז אנו עדים שהישוב הולך ומתרבה וזאת היא אילת השחר הבוקעת ומתנצנצת מעל ראשי ההרים, הישובים מתרחבים וערי ישראל מתרבים.
עמה הכוונה "הושענא שלוש שעות" הנאמר בהושענה רבא? לפי הקבלה מלחמת גוג ומגוג תהיה בשלושה שלבים, והם שלוש מלחמות שכל האומות ילחמו זו בזו, ואחרי כל מלחמה ינצנץ אורו של משיח. ראינו מלחמת העולם הראשונה ואחריה נצנוץ בדמות הצהרת בלפור, ואז התעוררו רבים ועלו לארץ ונתרבו הישובים. אחר כך פרצה מלחמת העולם השניה, ובה עת צרה לעמנו שלא היתה מעולם, ואחריה שוב נצנץ אורה של אילת השחר ובמידה רבה יותר ואומות העולם הכירו בזכות עם ישראל, ושערי הארץ נפתחו בפני העם לבוא לרשת את ארצו.
אך שֹרו של ישמעאל אינו משלים עם זה ונלחם עמם ארבע מלחמות כנגד ארבע לשונות גאולה: האחת, 'והוצאתי', היא מלחמת השחרור שיצאנו משעבוד מלכיות. השניה 'והצלתי', שתבוא אחריה הצלה מיד הנוגשים הישמעאלים. השלישית 'וגאלתי' זו גאולת הארץ, ואז עם ישראל יכבוש את ארצו מיד הישמעאלים. הרביעית 'ולקחתי', ואין לקיחה אלא תשובה שנאמר "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'". וגבול צפון לא יהיה שקט עד שתהיה מלחמת עולם שלישית בשביל ישראל ובגללו ואז יתגלה מלך המשיח.
ועתה המון ישראל שמחים על כל נצנוץ אע"פ שהגאולה לא שלמה. ובכן בית ישראל ברכו את ה', ועמם בית אהרן, שבזמננו הם תלמידי החכמים המורים תורה לעם וצריכים להשפיע עליהם, בבחינת "כי שפתי כהן ישמעו דעת ותורה יבקשו מפיהו", לכן הם יורדים לעם ושמחים עמהם. אבל יראי ה' כל זמן שהם לא רואים את השכינה שבה, אינם באים לשמוח עם המוני העם. ומתי ישמחו יראי ה'? כשיהיה ברוך ה' מציון ונגלה כבוד ה' בציון. ע"כ.

ויש להביא ראי' מדברי הזוהר הק' (נשא קכו):
וְהָכִי אִיסוּר וְהֶיתֵּר, טוּמְאָה וְטַהֲרָה, לָא אִתְעַבָּר מעַמֵּי הָאָרֶץ. דְּמִסִּטְרַיְיהוּ לֵית בֵּין גָּלוּתָא לִימוֹת הַמָשִׁיחַ (לגבייהו) אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכִיּוֹת בִּלְבַד דְּאִינּוּן לָא טַעֲמִין מֵאִילָנָא דְּחַיִּי, וְצָּרִיךְ לוֹן מַתְנִיתִין בְּאִיסוּר וְהֵיתֵר טוּמְאָה וְטָהֳרָה. אֶלָּא יִהוֹן מְבוּזִים קֳדָם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּגַוְונָא דַּחֲשׁוֹכָא קַמֵּי נְהוֹרָא, דְּעֵרֶב רַב אִינּוּן עַמֵּי הָאָרֶץ אִינּוּן חֲשׁוּכִין. וְלָא אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא עַבְדִּין זְבִינִין לְיִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּאִינּוּן כִּבְעִירִין. וְהָא אוּקְמוּהָ[aרtachment=0]אמרי נועם הגרא.jpg[/attachment]
קבצים מצורפים
אמרי נועם הגרא.jpg
אמרי נועם הגרא.jpg (294.12 KiB) נצפה 14527 פעמים

יונת אלם
הודעות: 385
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: קול התור

הודעהעל ידי יונת אלם » ג' אוקטובר 03, 2017 9:56 pm

במוסף שבת קדש שיצא היום לקראת חג הסוכות מאמר מרתק מהרב דב אליאך שליט"א מחבר 'הגאון' עם התייחסות פומבית לראשונה ל'קול התור'


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 167 אורחים