מה שנא' יקריב אותו לרצונו זהו דוקא בעולה או גם בחטאת
כי רואה אני בתוס' קדושין מא: ד"ה נפקא דחטאת הוא בעל כרחו
ואילו בכריתות ז. איתא דמי שאומר לא יקרב חטאתי לא מכפרת שנא' יקריב אותו לרצונו
ועי' ערכין כא: תוד"ה מאי
???
אבןטובה כתב:אין ממשכנין בדבר שבא לכפרה מחמת שאין חוששין שימנע עצמו להביאו שרוצה בכפרה. ועי' ב"ק מ.
ועי' מלחמות ב"ק פ"ו דזהו דוקא כשהפריש אבל אה"נ אם לא רוצה להפריש בכלל ממשכנין גם בחטאת ומרמב"ם למ"ה
אבל הטעם הוא אחרת
ולא שייך כלל לשאלה זו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 124 אורחים