איך להחזיק כוס של ברכה??

[אש משמים]

ישנם כל מיני צורות של החזקת הכוס בשעת הברכה מה החילוק והמקורות לכך?
(זכור לי שהיה על זה ב"מוסף שבת קודש" אם יש למישהו שיעלה בבקשה)

[אריתלמוד]

שערי ההגדה / שטיצברג, שמואל יוסף / חש ד דף מספר 258

[עובדיה חן]

יש מנהג מקובלים כוס קידוש להחזיק מעל 5 אצבעות.

[אש משמים]

יש מנהג מקובלים כוס קידוש להחזיק מעל 5 אצבעות.

איך שייך על 5 (אולי כוונתו ל4)??

[אש משמים]

יש שמניחים על כף היד כשהיא פשוטה.
יש שמניחים על כף היד והאצבעות אוחזות בכוס מן הצדדים.
יש שמניחים הכוס על האצבעות.
יש שאוחזים את הכוס עם כל היד והאצבעות.
יש שאוחזים את הכוס רק עם האצבעות.
יש שאוחזים את הכוס עם 4 אצבעות והזרת למטה מן הכוס.
ע"כ מה שידוע לי אך השיטות והטעמים לא זכורים לי והמוסיף מוסיפים לו.

[עובדיה חן]

יש מנהג מקובלים כוס קידוש להחזיק מעל 5 אצבעות.

איך שייך על 5 (אולי כוונתו ל4)??

וזה לשון הקדמת הזוהר דף א:
ואל רזא דא כתיב כוס ישועות אשא דא כוס של ברכה, כוס של ברכה איצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר. כגוונא דשושנה דיתבא על חמש עלין תקיפין דוגמא דחמש אצבען ושושנה דא איהו כוס של ברכה.

[אש משמים]

כנראה הכוונה שיניח בכפו ויסגור על הכוס עם 5 אצבעות כפי שנראה מהתמונה

[אש משמים]

אין מי שיודע על מקורות לשיטות השונות??

[שערי חכמה]

כפי שכבר כתבו לפני בזוה"ק מבואר שצריך להחזיק את הכוס בחמש אצבעות, המדקדקים נהגו להחזיקו בכל חמש האצבעות מתחת הכוס כשהן זקופות, אך יש מנהגים רבים איך להחזיקו בדיוק. שאלתי פעם את הרב יעקב הלל שליט"א אם יש הכרח לאחד המנהגים ע"פ הקבלה, והשיבני שאין בזה הכרע מוחלט.

[אש משמים]

יישר כח !
אינך יודע דבר על שאר הצורות שהבאתי לעיל?

[שערי חכמה]

כתב רבינו האר"י ז"ל בספר טעמי המצוות (פרשת עקב) וז"ל: ברכת הזימון על כוס של יין, ותאחזנו בה' אצבעות של יד ימין באופן שיהיה הכוס עומד על הה' אצבעות על גביהן ממש. ע"כ. וכעין זה כתב גם בשער המצוות (שם). וגם כוס הקידוש שוה בזה לכוס של ברכה. וכל המשנה ידו על התחתונה.

[חיימקה]

.

[קו ירוק]

צריך להיות בשביל זה לוליין, האם זה המכוון?

מהנהגות החזו"א (כמדומה לע"ע עוד בכת"י) בהבדלה:
היה שופך כוס מלא, המחזיק 150 גרם, והיה מרים אותו בשתי ידיו ונתנו לימינו על הכף, והאצבעות פונות למעלה וגם הבוהן היה למעלה, והיה נזהר שלא ישפך כלום מהכוס, אשר בשביל זה היה ידו נשען על השלחן, וגבוה טפח מהשלחן, ובוהן ידו השמאלית היה כמסייע ונוגע בכוס תמיד.

[אריתלמוד]

מאיר עוז - ח / ערבה, מאיר בן מנחם / תשע ה דף מספר 331 https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?192799

[בקרו טלה]

בענין גביע עם רגל עי' בספר בנוהג שבעולם עמ' 127 - 128
ועי"ע באוצר ההלכות תע"ט (ב) עמ' 81 - 82

[אש משמים]

ייש"כ גדול לכולם, ישנם שמניחים את הכוס רק על ארבעה אצבעות כשהם פשוטות, יש לזה מקור?

[אש משמים]

מצאתי כאן ברחבי הפורום המבורך מספר תמונות של אדמו"רים בהחזקת הכוס:

ש%27%27ב אד%27%27ש נראים ר%27%27ה ז%27רקובסקי ורב פיקרסקי.jpg (701.4 KiB) נצפה 9805 פעמים

8080.jpg (129.96 KiB) נצפה 9805 פעמים

ves2.jpg (63.05 KiB) נצפה 9805 פעמים

אשמח לקבל הסבר על צורות אלו.

[חיימקה]

מראיון עם בנו של רבי משה פיינשטיין זצ"ל.

IMG_3581.jpg (2.04 MiB) נצפה 8458 פעמים

האם יש בנמצא למישהוא תמונה של הגר"מ בכוס של ברכה?
ובפרט בפדיון הבן!

[עזריאל ברגר]

מראיון עם בנו של רבי משה פיינשטיין זצ"ל.

IMG_3581.jpg

האם יש בנמצא למישהוא תמונה של הגר"מ בכוס של ברכה?
ובפרט בפדיון הבן!

כוס של פדיון הבן - הכהן מברך עליה.

[אש משמים]

הגרמ"פ זצ"ל עורך חופה.

[חיימקה]

מראיון עם בנו של רבי משה פיינשטיין זצ"ל.

IMG_3581.jpg

האם יש בנמצא למישהוא תמונה של הגר"מ בכוס של ברכה?
ובפרט בפדיון הבן!

כוס של פדיון הבן - הכהן מברך עליה.

כמובן, פדיחה בלע"ז.

[אש משמים]

אגב הקפצת האשכול אביא את תמונת הגרד"ל שליט"א

[שמואל שלומוביץ]

דעת הגר"א.
מקור מענין הראוני פעם לשון הגר"א בביאורי הזוהר שם:

יהל אור זוהר דף א ע"א
... וצריך שיהיו בימין שיהא נכללין בימין, והן ה' אצבעות וי"ג פרקין, דפרק י"ד אינו באחיזה כי הוא למטה מאד, ולכן אמרו שהם י"ג, ואף הפרק הזה אינו בטור שלהם והוא נגד הי"ג הכלולה שבטי ישראל וזאת והים עליהם ....

עיי"ש שמבאר שכוס של ברכה דימה בזוהר לשושנה, שיש לה י"ג עלין רכין נגד י"ג מידות של רחמים, וה' עלים קשים ירוקים נגד ה"ג (והם הנזכרים בכי תשא אחר י"ג מדות שם), וה"נ כוס של ברכה עומדת על ה' אבעות וי"ג פרקי היד.
ומבאר הגר"א שהפרק הי"ד מי"ד פרקי היד אינו באחיזה כי הוא למטה.
ומכאן יש ללמוד דרך האחיזה ע"פ הגר"א לשיטת הזוהר. שנעשה בה' אצבעות ובכל י"ג פרקי היד למעט הפרק התחתון של האגודל מפני שהוא למטה מכולם.

[שומע ומשמיע]

שמעתי פעם שיש לחלק בין קידוש להבדלה, ידוע מקור?
נ.ב. ראיתי פעם ת"ח חשוב מבית בריסק בשבע ברכות שהחזיק מהצד, זה בדוקא?

[שמואל שלומוביץ]

שמעתי פעם שיש לחלק בין קידוש להבדלה, ידוע מקור?
נ.ב. ראיתי פעם ת"ח חשוב מבית בריסק בשבע ברכות שהחזיק מהצד, זה בדוקא?

לגבי אחיזה מלמטה או מהצד כמדומני שהובא לעעיל תשובת בית יעקב בענין.
ואמנם גם ע"פ הזוהר יש שסברו שאינו בהכרח מלמטה. אציין מקורות שלפני.

של"ה שער האותיות אות הקו"ף - קדושת האכילה ס"ק קפד
קפד. והכוס אוחז בימין. קבלתי, להניח הכוס על כף הימין, והאצבעות זקופות, וסימן 'ואתן את הכוס על כף פרעה' (בראשית מ, יא). ולא כאותן שנוהגין לאחוז הכוס בימין, דהיינו שאצבעות מקיפות את הכוס, ויש קצת הוכחה לזה בזהר (ח"א דף א ע"א).

מגן אברהם אורח חיים סימן קפג סעיף ד
ובשל"ה כתו' בשם המקובלים שיעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב הכוס וכ"מ בזוהר בראשית ומ"מ אינו מוכח כ"כ די"ל דיקיפם באצבעותיו כדרך אחיזה:

ספר באר היטב על או"ח - סימן קפג ס"ק ה
בימינו - ויעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב הכוס והסוד ואתן את הכוס על כף פרעה של"ה. ובספר נגיד ומצוה כתב שיהא הכוס עומד על ה' אצבעות על גביהם ממש ע"ש ועי' בית יעקב סי' קע"ד.

משנה ברורה סימן קפג ס"ק טו
כתב השל"ה ע"פ הקבלה נכון שיעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב.

ולגבי דעת הגר"א הערתי לעיל.

[לבי במערב]

ב'ספר המנהגים - חב"ד' ע' 28:

. . מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית, כשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ד' אצבעותיו מוגבהות והגודל מושכב מן הצד . .

ובהע' ד"ה 'אנו נוהגין':

. . וכ"ה בפע"ח שי"ח פי"ד ושכ"א פ"ו. סי' האריז"ל. מ"ח[;] ועיין שו"ע או"ח סרע"א ס"י ונ"כ.

וראה הערת הגה"ח הרב שד"ב לוין שליט"א ע"ז (בהגש"פ עם ביאור 'דובר שלום'):

ראה שוע"ר סי' קפב ס"ז (ויש מי שאומר שעל פי הקבלה יש להעמיד הכוס על הכף והאצבעות תהיינה זקופות סביב הכוס, ולא לאחוז באצבעותיו, ויש אומרים להעמיד על האצבעות ממש).
ומנהגינו, שלא יהיו כל האצבעות זקופות סביב הכוס, אלא "הגודל מושכב מן הצד".
והטעם לזה נתבאר כאן, כדי שתהי' היד "קצת כעין בית קבול". ולכאורה הכוונה בזה, כיון שכוס היין הוא האור, לכן "מעמידו דרך הורדה מלמעלה למטה על כף ידו . . כעין בית קבול" שהיא המשכת אורות בכלים.

וראה בזה ב'אוצר מנהגי חב"ד - ניסן' ע' קמג:

בשו"ע (קפג, ז) הביא אדמו"ר שתי דיעות באופן אחיזת היד בכוס: על הכף והאצבעות זקופות, או על האצבעות ממש. והדיעה הראשונה קרובה למנהגנו, אלא ששם הכוונה שכל חמש האצבעות תהיינה זקופות, ולא רק ארבע כמנהגנו. ומצויין שם למגן-אברהם בשם השל"ה, והוא בשער האותיות (קדושה, דף פג, א): קבלתי להניח הכוס על כף הימין והאצבעות זקופות, וסי' ואתן את הכוס על כף פרעה.
ולא כאותן שנוהגין לאחוז הכוס בימין דהיינו שאצבעות מקיפות את הכוס [שהיא דיעה שלישית]. ויש קצת הוכחה לזה בזוהר [ח"א א, א]. עכ"ל. ובמנהגי ליל-שבת יבואו בעז"ה חילוקי המנהגים שבדבר זה [לע"ע לא זכינו לאורו, כי לא נדפס עדיין; וחבל על דאבדין. ל. ב.].
אצל כ"ק אדמו"ר זי"ע היתה הכוס מונחת ברובה על כף היד, ומיעוטה על האצבעות. ולכאורה היא כעין פשרה בין שתי הדיעות הנ"ל שבשו"ע אדמו"ר.

*
עוד להעיר, מ'ספר המנהגים - חב"ד' ע' 22, שם כ' בלשון אחרת קצת:

. . אוחזין הכוס על כף היד, מוגבה, והאצבעות זקופות, עד סוף בונה ברחמיו ירושלים אמן . .

וראה מה שהעיר בזה הגה"ח הרב שד"ב לוין שליט"א (בהגש"פ הנ"ל):

לעיל פיסקה קדש ד"ה מנהג (מנהג בית הרב: מוזגין הכוס, ואין מדקדקין שימזוג אחר. לוקחו בימינו, מוסרו לשמאלו, מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית, כשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ד' אצבעותיו מוגבהות והגודל מושכב מן הצד).
והיינו בכוס קידוש. וכאן כתב באופן סתמי (אוחזין הכוס בידו, מוגבה). ולמעשה נהג כ"ק אדמו"ר זי"ע גם בכוס ברכת המזון, כמו בכוס של קידוש.
ואף שנתבאר בהיום יום לי"ד כסלו (מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה . . הכוס על כף היד והאצבעות זקופות). אפשר שאחר שנתבאר המנהג לענין קידוש, ש"הגודל מושכב מן הצד"; כן נוהגים גם בכוס של ברכה.

[דבריו מוסבים על נוסח ההוראה שבהגש"פ שם; ובסהמ"נ אחדו שניהם לאחד (אף שכמקור ציינו רק להגש"פ, ודו"ק). ולפלא שלא העיר עד"ז].

[לבי במערב]

. . מכאן יש ללמוד דרך האחיזה ע"פ הגר"א לשיטת הזוהר. שנעשה בה' אצבעות ובכל י"ג פרקי היד למעט הפרק התחתון של האגודל מפני שהוא למטה מכולם.

א"כ, אף בזה מנהג חב"ד הוא כשיטת הגר"א (כמבואר בהודעתי הקודמת באריכות, יעו"ש).

[לבי במערב]

בענין השימוש בכוס עם רגל בקרב חסידי חב"ד - ראה 'התקשרות' גליון תתקכג ע' 16 (ובהע' 24), ונשנה עוה"פ (ובהוספה) בגליון א'קפה ע' 15 (ובהע' 19):

רבים מאנ"ש מקפידים שלא להשתמש בגביע עם רגל.

ובהערה בשוה"ג:

במאמרו של הרה"ג רח"י שי' אייזנבך בגיליון 400 של 'כפר חב"ד', מסביר נוהג זה – הקיים גם בקהילות חסידיות אחרות – כיוון שע"פ הזוהר נעשה עניין אחד מחמש אצבעות היד יחד עם הכוס, ולכן אין מפסיקים ביניהם. וצ"ע באם אירע שיש רק כוס עם רגל, האם לדידן יש לאחוז מתחת הרגל או מעליה.
בפועל, לא ראו שרבותינו השתמשו בגביע עם רגל. אך מאידך, הגר"י לנדא ז"ל לא הכיר זהירות זו כלל, אלא אמר שסוג זה של גביע לא היה מצוי ברוסיה, ובאה"ק היו שנים שהשתמש בגביע כזה (מפי בנו הרה"ח ר' אלי' שי'). ולהעיר שבידי אדמו"רי סדיגורא עובר מדור לדור כוסו של אבי המשפחה, הרב המגיד ממזריטש נ"ע, שהיא עם רגל, וצילומה פורסם בכמה מקומות. ובבטאון 'צאנז' גיליון שע"ז עמ' 49 מופיע צילום הכוס של הרה"ק מראפשיץ, וגם הוא עם רגל.

[אש משמים]

צורה מעניינת לאחיזת הכוס שלא ראיתי נוהגים כן. (אא"כ יש לכוס 'רגל')

הגרד''ל.jpeg (54.41 KiB) נצפה 8034 פעמים

[הוגה ומעיין]

בני בראון, במאמרו "הקבלה בפסיקת החפץ חיים", הערה 45, כותב:

אביא כאן עדות שמסר לי אחד מגדולי בעלי המוסר בדורנו, ששמע אותה מפי יהודי קשיש שבו היה המעשה. שני האישים ביקשו להישאר בעילום שם, ועל כן לא אוכל להביא את הסיפור כראייה של ממש, אך יש בו ערך כאילוסטרציה, ועל כן אני רואה לנכון להביאו על כל פנים בהערת שוליים. על פי שמועה זו, כאשר היה אותו קשיש בחור ישיבה צעיר הוא התארח אצל החפץ חיים בשבת. כאשר ערך החפץ חיים את הקידוש, הוא החזיק את הכוס בצדדיה, שלא כמנהג המקובלים. האורח הצעיר הרהיב עוז והזכיר לחפץ חיים כי במשנ"ב פסק שיש לנהוג לכתחילה על פי הקבלה, ולהחזיק את הכוס 'על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב'. על כך השיב לו החפץ חיים: 'חשבתי שאתה חכם...'.

מישהו מכיר את מקור הסיפור? הסיפור, ובפרט הסיום שלו, לא כל כך מתאים למרנא הח"ח.

אם עיקר הרעיון נכון זה יכול להסביר את הנהגת הגרד"ל, והיינו שמי שאין לו עסק בנסתרות אינו צריך להקפיד באופן אחיזת הכוס.

היודע מקור למהלך כזה, ובפרט אם יימצא מקור לסיפור עם הח"ח, נא יודיעני ושכמ"ה.

[תא חזי]

בעבר ראיתי שהמקובל הגרימ"מ מורגנשטרן אוחז הכוס (=כוס ללא רגל) באופן שתחתית הכוס מונחת ע"ג ד' אצבעות שטוחות (כמו שאדם רוצה לקבל משהו בידו), והאגודל תומכת אותן מאחורה. לא בתוך האצבעות (כמנהג חב"ד), ובוודאי לא על גבי האצבעות (כדעת הגרב"צ מוצאפי). שאלתי אותו האם זה מתאים לזוהר - ענה שעיקר כוונת הזוהר היא שכל הה' אצבעות יאחזו בכוס, ושהכוס תהיה על גבי האצבעות, ולאפוקי משיאחז הכוס עם ב' או ג' אצבעות, ותו לא מידי.

אגב - אציין כאן שהרבה מרבני משפחת אבוחצירא אינם אוחזים הכוס ישירות אלא באמצעות צלחת מתחת לכוס, לעתים על גבי ה' אצבעות (וכדרך התמונה שהביאו כאן מהרב מוצפי), ולעתים כשם שאוחזים צלחת בעלמא. וכנראה הוא מסורת אצלם כך.

[הוגה ומעיין]

אגב - אציין כאן שהרבה מרבני משפחת אבוחצירא אינם אוחזים הכוס ישירות אלא באמצעות צלחת מתחת לכוס, לעתים על גבי ה' אצבעות (וכדרך התמונה שהביאו כאן מהרב מוצפי), ולעתים כשם שאוחזים צלחת בעלמא. וכנראה הוא מסורת אצלם כך.

כן מתועד מנהג תאפילאלת שבמרוקו, עיר מחצבתם. הטעם הוא כי כוס נקראת ברכה, ויש לעשות לה מעין חפינה (בשם ר׳ יצחק ב׳׳ר מכלוף שטרית).