עזרה בפענוח ר"ת

[שברי לוחות]

כן נזכה וכן נחיה

[עת לעשות]

תודה
האם יש לכם מקור לניסוח ור"ת כזה או בהשערה
כי בהשערה אפשר גם: כאוות נפשי ואוות נפשך

[שברי לוחות]

ראיתי בספרים נוסח זה, וכן להיפך כן נחיה וכן נזכה, עיין באוצר

[מצפה]

בעבודת ישראל פר' ויחי הביא ווארט עה"פ 'טוב מעט לצדיק' בשם 'הרב הגאון רא"ק ז"ל'.

לכאורה המכוון להרבי ר' אלימלך זיע"א, וכן הובא שם בפר' שמיני 'בשם מורי ז"ל'. אבל מהו הר"ת 'רא"ק'?

[בקרו טלה]

הרה"ק ר' אברהם מקאליסק

[מצפה]

המגיד מקוז'ניץ נמנה על תלמידיו?
שהרי בפר' שמיני מביא אותה אמרה בשם 'מורי'

[שברי לוחות]

דנו בזה בגליון נחלתינו ממכון נחלת צבי, יש שהציעו רבי אהרן קארלינר, ואולי היו שם עוד הצעות

[טור תלגא]

בסדר הדורות ערך ר' חנינא בן תרדיון "ובחסד לאברהם מעין ה' נהר כ"ה והארץ רחב"ת ידים ר"ת ר' חנינא בן תרדיון, ואפשר שנלקח בקליפת שכם בן חמור לכך הוצרך ליהרג להתלבן, ובל"א דל"א היה לצאת משכם וכשנהרג פרח נצוץ הקדוש." ובהערות שם "ביאור הר"ת זה סתום וחתום לפני."

[שברי לוחות]

ובלב אריה (האשקי) דף ל"א (ע"ב)

[טור תלגא]

יש"כ גדול!

[קאצ'קלה]

ובלב אריה (האשקי) דף ל"א (ע"ב)

אור ישראל נד.png (56.34 KiB) נצפה 15317 פעמים

[ספרא]

שלום רב!

מה הן התיבות שראשיהן זק"מ. מצורפת תמונה.

[אוצר החכמה]

ז' קני מנורה

[ספרא]

תודה רבה

[שמואלייזער]

לחו"ר הפורום, שלום וברכה
היש למישהו רעיון מה הם ראשי התיבות 'ברוך ד"ך' בתוספות זבחים ק"ה סוד"ה פרים?
'ברוך' הוא שמו של רבינו ברוך בעל התרומה, שמצוטט הרבה מאוד בתוספות זבחים, אבל מה פשר ראשי התיבות 'ד"ך'?
תודה

[ברוז]

בהגהות דרך תמים שעל הרי"ף ברי"פ תפילת השחר כתב על דבר רבינו יונה שהביא בשם הר"י מאורליינש אעפ"י שתוס' שבת בכל שהוא מ"מ אם הוא מוסיף הרבה יותר בכלל תוספת הוי.
וכתב בהגהות דרך תמים ראוי לדעת אם זה יצדק אפי' ביותר מפלג המנחה תנ"י.
נפשי בשאלתי מה פשר הר"ת תנ"י.
כאן קישור לדפוה"ר של הדרך תמים בקטע השלישי מהטור הראשון.
http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

[קאצ'קלה]

אולי: תם ן' יחייא. וכפי שחתם את שמו בהערה אחרת בהמשך העמוד שם.

[מה שנכון נכון]

וכן מפורש בהקדמת ר' בנימין מוטאל (הכללית, לתמת ישרים).

[ברוז]

הכוונה לזה:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=4
ייש"כ להמשיבים הנכבדים.
אגב, מה זה הגהות החכם האלהי ר' יצחק אשכנזי ז"ל על הרי"ף המוזכר שם בעמוד קודם, האם זה נמצא אצלינו בתוך הדרך תמים ?

[ושא_נס]

ברור שהכונה תם ן' יחייא. יש כמה וכמה כאלו ממנו בהגהות לאדר"נ בסוף תמת ישרים. דומני באיזה מקום בווילנא נהיה אחד מהם "תניא", או משהו בסגנון, ונשתמר אצל עוז והדר וחבריהם.

[חיימקה]

Hebrewbooks_org_7712.pdf

(938.97 KiB) הורד 329 פעמים

מהם הר"ת ס"ח ע"ז - בסימן שנו ס"ט.

[דרומי]

נראה שס"ח ראשי תיבות סך חובו

[מה שנכון נכון]

סתם חרם.

[קאצ'קלה]

במקורות רבים מצאתי את הנוטריקונים בת"כ ובח"ח ובשד"א ובפ"מ. ברור הפענוח לשלשת הנוטריקונים הראשונים: בתקיעת כף, ובחרם חמור, ובשבועה דאורייתא. אבל את הרביעי ('בפ"מ') איני יודע איך לפענח. ראיתי מפענחים 'בפועל ממש', וזה נראה לי שבוש מבודה. ראיתי גם 'בפה מלא', וגם זה אינו מתיישב דיו. שוב מצאתי מי שפתח 'בפיסול מודעי'.
איזו דרך ישכון אור?

[עיניו כיונים]

במקורות רבים מצאתי את הנוטריקונים בת"כ ובח"ח ובשד"א ובפ"מ. ברור הפענוח לשלשת הנוטריקונים הראשונים: בתקיעת כף, ובחרם חמור, ובשבועה דאורייתא. אבל את הרביעי ('בפ"מ') איני יודע איך לפענח. ראיתי מפענחים 'בפועל ממש', וזה נראה לי שבוש מבודה. ראיתי גם 'בפה מלא', וגם זה אינו מתיישב דיו. שוב מצאתי מי שפתח 'בפיסול מודעי'.
איזו דרך ישכון אור?

חפש את הצירופים "+שבועה +בפועל ממש" "+תקיעת כף בפועל ממש" "בת"כ בפועל ממש" (ובתוספת אותיות שימוש), ותראה שהוא לשון נפוץ מאוד גם בספרי כת הקודמין, כגון שו"ת חתם סופר, ולמעלה בקודש. מצויים גם הצירופים הנ"ל ודומיהם עם תיבת 'בפועל' לבדה, בלא 'ממש'.

[קאצ'קלה]

חפש את הצירופים "+שבועה +בפועל ממש" "+תקיעת כף בפועל ממש" "בת"כ בפועל ממש" (ובתוספת אותיות שימוש), ותראה שהוא לשון נפוץ מאוד גם בספרי כת הקודמין, כגון שו"ת חתם סופר, ולמעלה בקודש. מצויים גם הצירופים הנ"ל ודומיהם עם תיבת 'בפועל' לבדה, בלא 'ממש'.

יישר כוחך. עזרת לי מאוד.

[חיימקה]

מה הם הר"ת בד"י בשורה 16 מלמעלה בטור הראשון בעמודי אש, חשבתי אולי "בדף י" אבל ראשית אין שם כזה דין, שנית מח' ר"פ ור"ה כתובה בדף טו.

[דרומי]

אולי בדין יו"ד? (ברמב"ם)

[מה שנכון נכון]

בריה דרב יהושע.

[חיימקה]

בריה דרב יהושע.

ייש"כ - כמה פשוט, המשך הגמ' - נפלא, ושוב תודה.

[מנצפך]

?

[מה שנכון נכון]

?

במהדורת מכון ירושלים כתבו שצ"ל 'מסתברא', ושכ"ה בהעתקת הב"י סי' קנו ובתשובת ר"ב אשכנזי סל"ו.

[זכרון בספר]

האם מישהו יכול לפענח ר"ת המוזר: אשד ע"ק, או אולי זה ט"ס:
[img][/im

פענוח רת.pdf

(152.59 KiB) הורד 359 פעמים

g]

[קאצ'קלה]

נראה שהאות ק של ע"ק נתחלפה עם האות "כ" של המלה שבשורה הקודמת מעליה ממש הצדיכ, וצ"ל שם הצדיק וכאן ע"כ.
המלה אשר יתכן שיש לתקן אזי. והרי אנו קוראים "אזי על כרחם יכפו כאגמון ראש".
או: "ואם נתווכח על פניהם איש בעל כרחם יכפו..."

כל זה בתורת השערה כמובן, עד שיבואו חכמינו וימצאו פירוש מרווח יותר.

[תוכן]

נראה שהאות ק של ע"ק נתחלפה עם האות "כ" של המלה שבשורה הקודמת מעליה ממש הצדיכ, וצ"ל שם הצדיק וכאן ע"כ.
המלה אשר יתכן שיש לתקן אזי. והרי אנו קוראים "אזי על כרחם יכפו כאגמון ראש".
או: "ואם נתווכח על פניהם איש בעל כרחם יכפו..."

כל זה בתורת השערה כמובן, עד שיבואו חכמינו וימצאו פירוש מרווח יותר.

זה מה שקורה כשהזעצער מעביר את הפלאטה למדפיס, ובדרך לדפוס הפלאטה מקבלת מכה והאותיות זזות ממקומם. הערל אינו טורח להחזיר את הפלאטה לזעצער שיחזיר את האותיות למקומם, אלא הוא מניח את האותיות איך שנראה לו, ויצא מה שיצא.

[איש בער]

נראה שהאות ק של ע"ק נתחלפה עם האות "כ" של המלה שבשורה הקודמת מעליה ממש הצדיכ, וצ"ל שם הצדיק וכאן ע"כ.
המלה אשר יתכן שיש לתקן אזי. והרי אנו קוראים "אזי על כרחם יכפו כאגמון ראש".
או: "ואם נתווכח על פניהם איש בעל כרחם יכפו..."

כל זה בתורת השערה כמובן, עד שיבואו חכמינו וימצאו פירוש מרווח יותר.

השתא דאתית להכי נראה יותר להגיה: אשר על כרחם.

[הנאמן בפקדונו]

מה הר"ת א"א המופיע בפירוש העץ יוסף על המדרש [ונמצא גם כבר במתנות כהונה]?

עץ יוסף.png (8.21 KiB) נצפה 14046 פעמים

[מה שנכון נכון]

מה הר"ת א"א המופיע בפירוש העץ יוסף על המדרש [ונמצא גם כבר במתנות כהונה]?

עץ יוסף.png

אות אמת לר' מאיר בנבנשתי.

[ושא_נס]

יש מקום שאחד ממבארי המדרש כתב "א"ח", וכונתו לספר אהבת חסד על אדר"נ, ואחד האחרונים מהדור הקודם הבין זה "א"א", ופענח אות אמת, ואחר הקידה שגה בזה.
בנ"ד יתכן שהרב עץ/ענף יוסף העתיק זה מקודמיו.

[בברכה המשולשת]

אפשר יהיה בבקשה לעזור בפענוח ראשי התיבות הבאים:

ימ"א:
כה דברי הצעיר שבצעירים הסופר ימ"א ועוסק במלאכת שמים, שליח צבור בבהכנ"א יע"א ביום הששי, חמשה ועשרים יום לחדש כסלו, יומי חנוכה אנון, שגומרים את ההלל, לו נאה להלל, ולו נאה לברך, שזכני והחייני לגמור המלאכה הזאת, בשנת ס"ה לימי חלדי, ובשנת תקס"א ליצירה, כן נזכה לראות בבנין אריאל, תשוב יהודה וישראל, ובא לציון גואל, כן יאמר האל, אמן:

הוק"י:
גם אני סופר בית הכנסת הנ"ל באתי על החותמת בצווי מעלות הוק"י של בה"כ כנראה מהסכמה שלפני סימן רע"ז נעשתה ביום ב' ר"ח אלול התקס"א הצעיר אהרן יהודה בכמ"ר מנחם ציון רוביירה, כותב וחותם פה מנטובה היום יום א' כ"ח מעשיו לחדש הנ"ל משנה הנ"ל

שבה"ק:
שבעה עשר בתמוז, מדליקין האבוקות של מתנדב ז"ל,[1] שחרית מתפללין כמו בשאר ימי ת"צ, הסליחות של אותו היום, ואם הוא ב' או ה' אומרים והוא רחום, נפילת אפים, שומר ישראל, ח"ק אא"א בניגון שעה נאסר, וקורין ויחל[2] וגומרים התפלה כשאר ת"צ מנחה, ויחל, סדר יום י"ג סיון, וס' כ"ד בתמוז של המשמרות בבה"כ עיין בסדר יקום פורקן שבה"ק, וקדישים הם למי שקנה הקדיש של כל השנה:[3]



תודה רבה