עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:באילו פרשות בתורה מצאנו אחד (לפחות) מהדברים הבאים?
רוב המצוות הנכללות באחד מספרי היד החזקה (מצאתי 3 פרשות, ל3 ספרים רצופים).
רוב (ואולי כל) ששת הזכירות (כמדומני שיש כמה)
רוב (ואולי כל) ששת המצוות התמידיות (בפרשה אחת נ"ל שיש את כולן לפירוש מסוים).
כותב מהזיכרון, ויבואו הבקיאים ויתקנוני:
פרשת אמור - ספר זמנים.
פרשת ואתחנן - ספר אהבה, כל ששת המצוות התמידיות (לפי פירוש הרמב"ם ללאו דלא תתורו), לפחות 3 זכירות.
פרשת תצא - ספר נשים, 3 זכירות.
קראקובער כתב:יפה, יש תשובה מספר האגור (לא יודע איפה) בחולה מסוכן שנמצא ברשות היחיד והוא יכול לקחת תלוש מרשה"ר או מחובר מרה"י.
קראקובער כתב:איך יתכן מישהו עושה מלאכה ביום טוב וחייב ובשבת אותו מלאכה בדיוק לא רק שפטור, זה מותר אפילו לכתחילה?
(לא יודע התשובה קבלתי החידה במייל ולפי הריטב"א שביו"ט לא תיקנו עירוב בהוצאה שלא לצורך יתכן מלאכת טילטול מדרבנן בכה"ג)
סגי נהור כתב:היכי תמצי הקורא בדברי תורה, שאם קראם מתוך הכתב קיים מצות לימוד תורה שבע"פ, ואם קראם בע"פ לא קיים אלא קריאה בתורה שבכתב?
לשיטת הר"ן בחולין הדין של 'לקח מן הקבוע' מדאו' זה רק בלקיחה בידיים. ולכאו' כ"ז הוא לענין איסור אכילה, אבל לענין איסור ההימצאות בבית, מיד כשנלקח מהציבורים הר"ז מצוי בבית, והוי לידת הספק. וא"כ לגבי בל יראה הוי קבוע, ולגבי אכילה הוי פריש.עושה חדשות כתב:עצם בלתי מזוהה, ספק חמץ, ופסקו את דינו: מותר באכילה ואסור ב'בל ייראה'. (ההיתר והאיסור הם מדאו'). ???
עזריאל ברגר כתב:עכשיו ראיתי דבר מעניין מאוד:שיטה מקובצת בבא קמא דף פב עמוד א כתב:ואם תאמר מה שכתוב בסדר עולם שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה סלחתי כדבריך על מעשה העגל והלא על מעשה מרגלים כתיב האי קרא בשנה שניה. ואומר ר"י שכך רצה לומר בסדר עולם שבשנה אחרת על מעשה מרגלים אמר לו הקדוש ברוך הוא סלחתי כדבריך ביום הכפורים שהוא יום סליחה כדכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם והיינו דכתיב אחר שלוח המרגלים וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה ביום הכפורים של אשתקד שאז למדו י"ג מדות בקבלת לוחות אחרונות.
וה"ר רבי יהודה נ' ה"ר ר' י"ט מפרש לקרא דכל זה מדברי משה רבנו ע"ה שהיה אומר למקום סלח נא לעון העם הזה כאשר נשאתה להם ביום הכפורים של אשתקד ואמרת לי סלחתי כדבריך. וקשה קצת שהשיאו הב"ה מיד ואולם חי אני. ואומר רבי יהודה דאורחיה דקרא הוא כענין שמצינו וגם איש היה מתנבא בירמיה. תוספות שאנ"ץ.
עושה חדשות כתב:לשיטת הר"ן בחולין הדין של 'לקח מן הקבוע' מדאו' זה רק בלקיחה בידיים. ולכאו' כ"ז הוא לענין איסור אכילה, אבל לענין איסור ההימצאות בבית, מיד כשנלקח מהציבורים הר"ז מצוי בבית, והוי לידת הספק. וא"כ לגבי בל יראה הוי קבוע, ולגבי אכילה הוי פריש.עושה חדשות כתב:עצם בלתי מזוהה, ספק חמץ, ופסקו את דינו: מותר באכילה ואסור ב'בל ייראה'. (ההיתר והאיסור הם מדאו'). ???
בגולה כתב:ואיפה כתוב בתורה:יהודה עשה את כל אשר ציוה ה' את משה
?
רוצה תשובות בלי חיפוש בפרוייקט השו"ת וכדו'
עזריאל ברגר כתב:היכי תמצי איש יהודי שנולדו לו כמה בנים זכרים מאשה אחת שנתעברה וילדה כ"א בפ"ע (ולא תאומים וכיו"ב), וכולם האריכו ימים (ולא נפלים), ובכל זאת - דווקא בנם השני הוא הבכור שיירש פי-שניים?
עושה חדשות כתב:באיזו שנה בהיסטוריה חל יו"ט ראשון של פסח בערב שבת?
בשנה שנפטר דוד המלך, ודו"ק.
עזריאל ברגר כתב:שאלה לפי דעות של תנאים שנדחו מההלכה:
מתי מתפללים תפילת עמידה ("שמונה עשרה") שיש בה:
א. שמונה ברכות?
ב. עשר ברכות (וכמדומני שאיכא למ"ד שאומרים בה 11 ברכות)?
ג. עשרים ברכות - לא בחזרת הש"ץ?
עזריאל ברגר כתב:היכי תמצי איש יהודי שנולדו לו כמה בנים זכרים מאשה אחת שנתעברה וילדה כ"א בפ"ע (ולא תאומים וכיו"ב), וכולם האריכו ימים (ולא נפלים), ובכל זאת - דווקא בנם השני הוא הבכור שיירש פי-שניים?
קראקובער כתב:עזריאל ברגר כתב:היכי תמצי איש יהודי שנולדו לו כמה בנים זכרים מאשה אחת שנתעברה וילדה כ"א בפ"ע (ולא תאומים וכיו"ב), וכולם האריכו ימים (ולא נפלים), ובכל זאת - דווקא בנם השני הוא הבכור שיירש פי-שניים?
נתגיירה מעוברת - ובעלה עמה וילדה. הרי אותו ולד בכור לכהן, דפטר רחם הוא בישראל. ולא לנחלה, דכיון דהורתו שלא בקדושה לאו בר נחלה הוא.
יב הָיוּ לוֹ בָּנִים כְּשֶׁהָיָה עַכּוּ''ם וְנִתְגַּיֵּר אֵין לוֹ בְּכוֹר לְנַחֲלָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הָעַכּוּ''ם הוֹאִיל וְאֵינוֹ קָרוּי בְּנוֹ הַבָּא לוֹ אַחֲרָיו מִן הַיִּשְׂרְאֵלִית בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְנוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם
עזריאל ברגר כתב:קראקובער כתב:עזריאל ברגר כתב:היכי תמצי איש יהודי שנולדו לו כמה בנים זכרים מאשה אחת שנתעברה וילדה כ"א בפ"ע (ולא תאומים וכיו"ב), וכולם האריכו ימים (ולא נפלים), ובכל זאת - דווקא בנם השני הוא הבכור שיירש פי-שניים?
נתגיירה מעוברת - ובעלה עמה וילדה. הרי אותו ולד בכור לכהן, דפטר רחם הוא בישראל. ולא לנחלה, דכיון דהורתו שלא בקדושה לאו בר נחלה הוא.
כשבעלה היה יהודי מלכתחילה, ולא כשנתגייר עמה, דכ"כ הרמב"ם (פ"ב מהל' נחלות, והובאו דבריו כלשונם בשו"ע חו"מ רעז, ט):יב הָיוּ לוֹ בָּנִים כְּשֶׁהָיָה עַכּוּ''ם וְנִתְגַּיֵּר אֵין לוֹ בְּכוֹר לְנַחֲלָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הָעַכּוּ''ם הוֹאִיל וְאֵינוֹ קָרוּי בְּנוֹ הַבָּא לוֹ אַחֲרָיו מִן הַיִּשְׂרְאֵלִית בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְנוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם
ולכאורה הוא הדין גם במקרה ההפוך: גוי שבא על בת ישראל ונתגייר - בנו הראשון מלפני הגיור הוא בכור לאמו (ואינו נוחל, ולא אביו יפדהו אלא הוא יפדה א"ע) ובנו הראשון מאחרי הגיור נחשב בכורו ונוחל פי שניים.
עושה חדשות כתב:באיזו שנה בהיסטוריה חל יו"ט ראשון של פסח בערב שבת?
בשנה שנפטר דוד המלך, ודו"ק.
אף עצרת יש לו תשלומין. בירושלמי אמר רבי יוסי בר בון דוד מת בעצרת והיו כל ישראל אוננין והקריבו למחר כלומר מהתם משמע שהיה לו תשלומין וקשה לה''ר אלחנן תיפוק ליה בלאו הכי לא הקריבו בראשון כיון שהיה שבת כדמשמע בשבת בפרק במה מדליקין דבשבת נפטר דוד ושמא התם לית ליה הכי אלא פליג אהא:
יאיר כתב:שניים מחברי האב נקראו בשמות מקומות
יאיר כתב:יאיר כתב:שניים מחברי האב נקראו בשמות מקומות
לתת רמז?
עושה חדשות כתב:איזה כלאים אסורים רק על אדם אחד בעולם ומותרים לכל השאר?
רמב"ם הל' כלאים פ"ה ה"ט
רמב"ם (הל' כלאים פ"ה ה"ט) כתב:הרואה כלאים בכרם חברו וקיימן הרי זה הרואה אסור בהנייתן וכל אדם מותרין בהן
איש גלילי כתב:עושה חדשות כתב:איזה כלאים אסורים רק על אדם אחד בעולם ומותרים לכל השאר?
רמב"ם הל' כלאים פ"ה ה"ט
מה חידה יש, כאשר אתה מציין את הרמב"ם המדויק?רמב"ם (הל' כלאים פ"ה ה"ט) כתב:הרואה כלאים בכרם חברו וקיימן הרי זה הרואה אסור בהנייתן וכל אדם מותרין בהן
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 147 אורחים