הגה"ח רבי שניאור זלמן סלונים זצ"ל - רב החסידים ביפו

[גוראריה]

אחר הרבנים השכוחים ביותר בהיסטוריה החבדית היודעת לתעד יפה כל פרט, הוא הגה"ח רבי שניאור זלמן סלונים זצ"ל - רב החסידים ביפו מאז תרס, ואח"כ רב העדה החבדית בת"א עד תרצ"ח. [הקים את ביהכנ"ס אהל יצחק העומד כיום שומם ואטום בת"א.]
מי יכול להעלות לכאן כל מידע עליו?
[ובבקשה גמורה: לא להיכנס לענין המחלוקת עם הרנ"ה הלוי זצ"ל!, רק לגופו של ענין]

[אדג]

הנה לך מחבדפדיה:

הרב שניאור זלמן סלונים נולד בשנת תרכ"ב בעיר חברון לאביו הרב מרדכי דובער סלונים, שהיה בנה של הרבנית מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי).

הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא נשא את הרבנית מושקא, בת דודו הרב לוי יצחק סלונים.

בשנת תרמ"ה נסע לליובאוויטש לאדמו"ר הרש"ב, שם שהה תקופה ארוכה כ"יושב". אדמו"ר הרש"ב קירבו מאד ולמד איתו חסידות.

בחורף תרמ"ו ב"מסע יאלטא", לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים המלמד של אדמו"ר הריי"צ.

בארץ ישראל

לאחר שחזר לארץ ישראל, החלה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום שאדמו"ר המהר"ש כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי".

בשנת תר"ס ציווה עליו הגאון החסיד הרב שניאור זלמן מלובלין (בעל ה"תורת חסד") לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו.

נפטר בי"א אלול תרצ"ו מנוחתו כבוד בתל אביב.

[גוראריה]

אכן, אבל תקופת יפו ת"א כמעט שאינה מתועדת.
נכדו מר שלמה סלונים המפורסם, התינוק ששרד את פרעות תרפ"ט, בקושי זוכר אותו. רק זאת שהיה אוהב להריח טבק... הוא גם בקושי ראה אותו, קו יפו - חברון לא היה אז סדיר כמו היום...

[אדג]

והנה לך, מתולדות חב"ד בארה"ק:

"ב''תולדות משפחת הרב מלאדי'' ע' 94 כותב עליו: בשנת תר''ס פקד עליו הגאון הרש''ז מלובלין [בעל ה''תורת חסד''] זצ''ל לחסל את עסקיו בחברון ולקבל את כתר הרבנות של חסידי חב''ד ביפו. נאלץ היה להכנע לפקודת הגאון מלובלין, עבר ליפו ונתמנה שם רב לחסידי חב''ד. עבודתו הראשונה ביפו היתה לבנות מקוה כשרה לנשים בשכונת נוה-שלום, כי עד אז היו זקוקים למקוה שנמצאה רחוק מהישוב היהודי ביפו העתיקה במעמקי האדמה ודבר זה היה כרוך בסכנות. הוא ארגן את השחיטה. בנה בית כנסת לחסידי חב''ד בשכונת נוה-שלום. היה חוזר דא''ח בכל שב''ק לפני חסידי חב''ד. היה חבר למשרד הרבנות הראשית בת''א עד יומו האחרון. שמש ברבנות ביפו-ת''א ל''ז שנה. ליפו הגיע הרש''ז סלונים ביום ד' י''ג כסלו. ידיעה על כך הופיעה בעתון ה''צבי'' בט''ו כסלו: ברביעי שבוע זה הובא הנה הרב [החדש] החו''ב רבי שניאור זלמן ה''י סלונים [מחברון] ליפו. סבת הבאת רב שני [..] הוא, מביאיו הם החסידים גם [..] ובעלי בתים חשובים רבים [..]. על מסיבת קבלת הפנים מסופר שם כט כסלו: אחרי קבלת פנים אשר נעשה לכ' הרב ר' שניאור זלמן סלאנים התאספו ביום ש''ק רבים מראשי ונכבדי עירינו יפו גם ראשי האגודות ''בני ברית'' ''אחוה'' ''בני ישראל'' לחלוק לו כבוד וכלנו השתעשענו כל היום לרבות הלילה עד אור הבוקר ונפרדנו איש מאחיו כלנו מלא תקוה כי עשה נעשה ונצליח לטובת עירנו הדורשת תיקונים הרבה, וברוך שהחינו לרב חדש ביפו. כאמור לעיל התקבל הרש''ז סלונים לרב עדת החסידים ביפו ע''פ פקודת הגאון רש''ז מלובלין בעל ה''תורת חסד''. היו אנשים שפקפקו בפקודה זו. ר' יצחק שמרלינג משיב על דבריהם באותו עתון ביום כ''ג אד''ר: מכתב גלוי לכבוד עורך ''הצבי'' שלום היות שראיתי ושמעתי שאנשים אחדים מפקפקים בדבר ביאת כבוד הרה''ח מו''ה שניאור זלמן סלונים שליט''א ליפו בהסכם אדמו''ר הגאון הגדול מוהרש''ז מלובלין שליט''א, ע''כ הנני מודיע גלוי לכל שאנכי בעצמי דברתי עם אדמו''ר הנז', ומפי קדשו שמעתי, שהוא בחר בהרה''ג החסיד ר' שניאור שליט''א, ובחפצו ובהסכמתו נסע לשמש בכתר הרבנות ביפו... יצחק שמרלינג כ''ק אדמו''ר מוהרש''ב נ''ע הרבה לעודדו על קבלת הרבנות הזאת. הוא כותב על כך לאביו ר' מדרכי דובער סלונים ביום ג' מנ''א תר''ס (אג''ק שלו ח''א אגרת קא): ידעתי אשר במשך הזה שבעה נפשו מצער ועגמ''נ מעניני יפו, אמנם באשר הענין מצ''ע צריך להיות כן ואחרי שהרה''ג שר התורה שליט''א מסכים ע''ז והוא צווה עליו להיות רב ביפו, צריכים לבטוח בהשי''ת אשר ידם תהי' על העליונה בעזה''י ובנו הר''ש יעשה חיל בעזה''י. כבר סופר לעיל פ''ל, שבשנת תר''ס השתדל כ''ק אדמו''ר מוהרש''ב נ''ע לפתוח ישיבה חב''דית בירושלים. הוא רצה למנות עליה את הרש''ז סלונים, אך נמנע מכך מחששו למצב העיר יפו, שהרש''ז השקיע בה כ''כ מרץ במשך שלוש השנים האלו. הוא כותב על כך אל שיל''א ביום כ''ב אייר תרס''ג (שם אגרת קכה): איך נעזוב את יפו אחרי ריבוי המלחמות וריבוי הכחות אשר הניח עליו ותיקן בה תקונים העיקרי' ונחוצים ביותר והכל בכחות גדולים ביותר, וכאשר יסע משם בלי ספק שיתבטל הכל ח''ו. בזה חכך כ''ק אדמו''ר מוהרש''ב נ''ע במשך הקיץ, ולבסוף נטה להעדיף את הישיבה בירושלים על פני הרבנות ביפו. הוא כותב על כך במכתב כללי לאנ''ש ביום י''ד אלול תרס''ג (שם ח''ג אגרת תתכט): בישיבות עה''ק ירושלים ת''ו יהי' המשגיח על לימוד הנגלה ועל לימוד דא''ח ש''ב ידי''נ הרה''ח המפורסם מוהר''ר שניאור סלאנים נ''י אמנם מסיבות לא ידועות לא בא הדבר לפועל (ראה שם אגרת תתכט*). בב' אדר [תרס''ד] כותב על כך הרש''ז סלונים אל שיל''א (ארכיון שיל''א): מתחילה כאשר קבלתי מכתבך הראשון חשבתי כי בוודאי אתישב בירוש' אחרי כי כן החליט אדמו''ר שליט''א, אך אתה הזהרתני כי כל עוד אשר לא אקבל מכתב מפורש מאדמו''ר לא אזוז ממקומי.. ביאתי ליפו,ידוע לי היטב כמה הי' נחוצה ביאתי וכי לא נגעתי בשום איש וכמה סבלתי.. אם עתה יבוא איזה רב לעדת החסידים לא יהי' לפניו שום מחלוקת כבר הדרך סלולה.. ידעתי כי הוטל גורלי להשאר עוד הפעם ביפו. ובי''ח אייר תרס''ד כותב לו שוב (ארכיון שיל''א): כתבת לי שהוחלט אצל אדמו''ר שאקבע דירתי בירוש', ובכ''ז כתבת לי שלא אזוז ממקומי עד אשר אקבל ידיעה ברורה כו'. והנה עד עתה לא הגיעני שום ידיעה. הוא אמנם נשאר לכהן ברבנות יפו. בשנת תער''ב, אחרי שנוסדה בחברון הישיבה ''תורת אמת'', רצה הרש''ז לעזוב את עול הרבנות ביפו ולחזור לעה''ק חברון. כ''ק אדמו''ר משיב לו בכ''ב אלול (אג''ק שלו ח''ב אגרת שדמ): ומש''כ בדבר קביעת דירתו בחברון ת''ו.. איך יעזוב את יפו אשר הרבה עמל ויגיעה הניח עד אשר הגיע להמצב הנוכחי. כך נשאר לכהן ברבנות יפו במשך 37 שנים עד לפטירתו בי''א תמוז תרצ''ו".

שוב, לא הרבה, אבל עוד משהו.

[רבטוב]

באתי רק להוסיף הוא הי' מפלג הליובאוויטשי ור' בערל אפרת הי' מפלג הקופסטאי שהי' אז במלוא תקפו ידידי רשד''ב לעווין הספרן הראשי כתב קצת בירחוני יגדיל תורה אודות
השופרות . ואם דעת האדמוהאע''צ הי' דוקא שצריך לגור בחברון שהי' בזה דין ודברים עד ששקעה החמה ...ואח''כ בא ר' זלמן הבלין עם כמה בחורים והישוב בחברון נתדלדל
והכל עבר לירושלים . ולקאפוסט-באבארויסק לא הי' המשך והריי''צ בשנת תר''צ קיבל הנשיאות ...זאת בקיצור. ידידי הנ''ל מוציא בקיץ הבא עלינו לטובה עוד חיבור ימי חב''ד בפולין
ולשבחו יאמר ברבים שהוא כמעט שלא נגע בחילוקי הדעות יהי מבורך גם בעד זה ברכה המשולשת.

[אדג]

רק תיקון טעות: אדמוהריי"צ החל לכהן בתר"פ.

[איש_ספר]

כאמור לעיל התקבל הרש''ז סלונים לרב עדת החסידים ביפו ע''פ פקודת הגאון רש''ז מלובלין בעל ה''תורת חסד''. היו אנשים שפקפקו בפקודה זו.

האם התורת חסד בעצמו לא כתב מכתב בו הוא מודיע שהמינוי לא היה על דעתו?

[גוראריה]

[ובבקשה גמורה: לא להיכנס לענין המחלוקת עם הרנ"ה הלוי זצ"ל!, רק לגופו של ענין]

[גוראריה]

תמונתו

[רבטוב]

רק תיקון טעות: אדמוהריי"צ החל לכהן בתר"פ.

זה נכון שאת נשיאות ליובאוויטש הוא קיבל בשנת תר''פ . אך הנשיאות על המוסדות בארה''ק רק אחר ביקורו בקיץ תרפ''ט בארה''ק . והיו עם תנאים ור' זלמן הבלין נסע לארה''ב
לקבץ ממון וגם הריי''ץ נסע והיו קצת חיכוכים . ומזה יצא התבערה עם בנו שנים אחרי זה .

[אדג]

אתה בטוח בדבריך? אני חושב שהתבערה עם בנו יצאה על עניין קרוב, אך שונה.

אני ממש לא רוצה להכנס לסוגיית בנו, מפני שאני ידיד המשפחה, ואני לא רוצה לשנות את הסטטוס בדבר, אז במחילה "סחור סחור ולכרמא לא תקרב".

[רבטוב]

אתה בטוח בדבריך? אני חושב שהתבערה עם בנו יצאה על עניין קרוב, אך שונה.

אני ממש לא רוצה להכנס לסוגיית בנו, מפני שאני ידיד המשפחה, ואני לא רוצה לשנות את הסטטוס בדבר, אז במחילה "סחור סחור ולכרמא לא תקרב".

כך שמעתי מנכדו שנושא את שמו .ישנו ספר בשם המשפיע דברים מעניינים מאוד ומכתבי הריי''ץ שידידי הרשד''ב לעווין לא הדפיס .
אגב הרשד''ב נמצא השבוע בארה''ק

[אדג]

בואו נשוב ונתמקד בתקופת כהונתו ביפו.

אדמוהרש"ב כותב שתיקן כמה תקנות ותיקונים, האם יוכל אי מי להצביע על אחד מהם?

[גוראריה]

בואו נשוב ונתמקד בתקופת כהונתו ביפו.

אדמוהרש"ב כותב שתיקן כמה תקנות ותיקונים, האם יוכל אי מי להצביע על אחד מהם?

הקים את המקוה הראשונה ביפו היהודית דאז, כלומר בתלאביב כיום [בשכונת נוה שלום]
המקוה שלפניה היתה ביפו הישמעאלית, [מה שמוגדר כיפו העתיקה עד היום] והיתה עתיקה ועמוקה.

[הא לחמא עניא]

ביום השבת הקרב ובא - שבת פר' כי תצא י"א אלול - הוא יום היארצייט שלו.
דבר בעתו מה טוב להביא מילי מעלייתא אודותיו, ויהיה זכרו ברוך.

[הגיונות]

ביום השבת הקרב ובא - שבת פר' כי תצא י"א אלול - הוא יום היארצייט שלו.

כמדומני שנפטר בי"א תמוז (ולא אלול).

לא ראיתי שציינו שבשנת תרמ"ט, היה הרש"ז אחד מאלו שהקימו את ישיבת 'מגן אבות' בחברון, ביחד עם חברו הרב אליעזרוב ור' מענדל נאה. יחד עימם קנה את החצר, והיה אחראי לתשלום משכורות המלמדים.

[בקרו טלה]

הנה לך מחבדפדיה:
נפטר בי"א אלול תרצ"ו.

מחב"ד מה?

והנה לך, מתולדות חב"ד בארה"ק:
כך נשאר לכהן ברבנות יפו במשך 37 שנים עד לפטירתו בי''א תמוז תרצ''ו".

ביום השבת הקרב ובא - שבת פר' כי תצא י"א אלול - הוא יום היארצייט שלו.

כמדומני שנפטר בי"א תמוז (ולא אלול).

אכן כדברי הרב הגיונות הוא נוסח המצבה בספר בית הקברות הישן בתל אביב עמ' 317 מעמודי האוצר ועי' שם עוד אודותיו
ועי' עוד בקובץ שערי ציון תמוז תרצ"ו

[ברוז]

מהעיתונות: