מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ומן התמה על יודעי דבר ויהי...

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

ומן התמה על יודעי דבר ויהי...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 11, 2017 11:05 pm

ז"ל הרמב"ן בהקדמת תורת האדם:

והנני אומר מה שלבי חושב ודעתי גומר, כי אחרי היות האדם מעותד למות, מעת היותו ראוי לרפוד יצועיו בגיא צלמות, למה יתגודדו על מת, ולנוד ולבכות נאותו, כי החיים יודעים שימותו, ומן התמה על יודעי דבר ויהי, למה יקראו אכר אל אבל, ומספד אל יודעי נהי. והתשובה בזה כי תולדת האדם לחיות לעולם, ומן החטא הקדמוני ירדו לטבח כולם, על כן יחרדו כי מטבעם יתפרדו.

האם ידוע לכם עוד מקורות בנוגע לענין זה אצל קדמונינו?

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ומן התמה על יודעי דבר ויהי...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יוני 27, 2017 11:58 pm

רדב"ז ג-תקנה
שאלה. על אחד מגדולי הדור שמת לו בן ולא הוריד עליו דמעה אחת אם זו מדה טובה או לא:
תשובה זו מדה רעה מורה על קושי הלב ועל רוע תכונת הנפש והיא מדת אכזריות והוא דרך הפילוסופים האומרים כי זה העולם הכל הוא מעשה תעתועים והמה מהבל ימעטו וזכרונם משלי אפר תועבה יבחר בהם ולכן אל יפתוך חטאת שלהם ומשליהם כי כולם בנויים על ההקדמה הזו אבל אנחנו מקבלי התורה יש לנו להאמין ולדעת כי העולם הזה ענין נכבד מאוד למסתפקים ממנו כראוי ולמתנהגים בו כשורה ובו ישיג האדם חיי העוה"ב והשארות הנפש כי הוא נקרא עולם המעשה ולכן אין ראוי לההביל ענייניו ולתלות צרותיו ברוע הנהגתו ולהתאונן על הזמן כאשר עשו רוב המשוררים הראשונים. אלא ראוי להתאונן ולהתאבל ולקונן על מעשיו דכתיב מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו והבוכה ומתאבל ומוריד דמעות על קרובים וכ"ש על אדם כשר מדת חסידים ונביאים ואנשי מעשה היא ומורה על טהרת נפשו והכנעת לבו לפני קונו ויתאונן על חטאיו ויתאבל על עוונותיו אשר היו לזה סבה ולא לחנם ארז"ל שלשה לבכי ז' להספד שלשים לגיהוץ ותספורת ואם היה הדבר בלתי נאות לא היו מתקנין לו ג' ימים וכן אברהם אבינו ע"ה כתיב ביה לספוד לשרה ולבכותה וכן יעקב וכן דוד המלך ורבים כאלה אין מספר ועיין בהקדמת ספר תורת האדם להרמב"ן ז"ל ותמצא מה שיש בו די לשאלה זו. ומ"מ אין ראוי להתקשות על המת יותר מדאי והכי איתא בהדיא בגמ'. והנראה לע"ד כתבתי.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: ומן התמה על יודעי דבר ויהי...

הודעהעל ידי תוכן » ד' יוני 28, 2017 12:11 am

בספר חוט המשולש עמוד כ' בהערה ב' וז"ל, והנה ביצקי מים על ידו (פירוש ר' נתן אדלר) בתחלת בואו לבאסקאוויטץ ולא היה לו כ"א בן קטן ובת אחת כמו בת י"ב שנה אהובה לו במעשיה כאמה כן בתה א"א לספר שבחה ובעוה"ר מתה שם ולא דמע עינו והיה מצדיק הדין בשמחה גדולה ונפלאה אשר לא ראיתי ממנו דוגמתו בתפלת שמחת תורה אך ביום השבת פ' וירא והוא היה רגיל לעלות לכהן ולמפטיר בכל שבת וגם באותו שבת שבתוך השבעה לא מנע מהנ"ל אז באמרו ההפטרה זלג דמע א' מעיניו וקבלו בידו ומיד חזר ונהפך לאחר ושוב לא נראה בו שום רמז עצבות ולא הזכיר את שמה כלל ע"כ.

מחצד חקלא
הודעות: 235
הצטרף: ג' יולי 22, 2014 9:28 pm

Re: ומן התמה על יודעי דבר ויהי...

הודעהעל ידי מחצד חקלא » ד' יוני 28, 2017 1:41 am

החילוק ברור בין המעשה בר"נ אדלר, למוזכר ברדב"ז.
הר"נ זצוק"ל כבש צערו והצדיק עליו את הדין. ואילו הנזכר ברדב"ז לא היה איכפת לו.
וזה ברור ופשוט שהר"נ אדלר קיים כל דיני האבילות, ולא היה שש ושמח ביושבו שבעה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ומן התמה על יודעי דבר ויהי...

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוקטובר 30, 2019 11:27 pm

מאוד הוקשה בעיני גודל ההפלגה שהפליגו כאן (שבת קה, ב) חז"ל בחשיבות הבכיה והורדת דמעות על אדם כשר, ולצד השכר אמרו שמוחלים לו על כל עוונותיו, ולצד העונש אמרו שקובר בניו ובנותיו כשהן קטנים ל"ע, וראיתי באוצר המדרשים מובא מצוואת רבי אליעזר הגדול בזה"ל, בני, טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה, לתת מוסר לנפשך ולשפוך דמעות מעיניך, כי כל השופך דמעות על אדם כשר לא ישפוך דמעות על בניו כשהם קטנים.

ועוד הפליגו באלו הדמעות שהקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו, הפלא ופלא. ומדובר כאן לא בגדול הדור או ת"ח מובהק, אלא אדם כשר שאינו חשוד בעבירות.

ולכאורה זה לא מובן בדרך הפשט אלא על דרך הנסתר והסוד. אלא שכבר העתיקם הרמב"ם בהל' אבל (פי"ב ה"ב):
כל המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים, וכל המתעצל בהספד אדם כשר ראוי ליקבר בחייו, וכל המוריד דמעות על אדם כשר הרי שכרו שמור על כך אצל הקדוש ברוך הוא.


ועי' בבכור שור כאן: יש לדקדק מ"ט סופרן גם הלשון בקרא כפול הוא נודי ספרת גו' הלא בספרתיך ונ"ל ע"פ מ"ש ספרי המוסר דאחד מתקוני הוצאת שכבת זרע לבטלה הוא המוריד דמעות על אדם כשר וכל טיפת דמע מתקן טיפה מהקרי במספר במפקד ע"כ, ולכן הקדוש ברוך הוא סופרן כמה טיפות דמעות לכוונן נגד מספר טיפות שהוציא לבטלה ומביא ע"ז קרא נודי ספרת אתה פי' כבר ספרת הטיפות שכבת זרע לבטלה והיינו נודי פי' נוד י' מה שנדדתי היודין מהשם של ע"ב כמבואר באריכות בס' דעת חכמה שער התשובה פרק כ' שהמוציא שכבת זרע לבטלה ממשיך שפע היודין חוץ למקומם ויתוקן זה ע"י שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתיך פי' שתספור הדמעות טיפה נגד טיפה, וק"ל.

ונראה קצת לבאר לפי מה שנמצא בספר מגיד מישרים להב"י (פרשת שמות מהדורא קמא), וז"ל, ובני ישראל פרו וישרצו וכו' הכא רמיז רזא דאוליפתך דצדיקים מולידים במיתתם יותר מבחייהם, דכד מסתלק צדיק מן עלמא כמה נפשין דאזלין ערטלאין בעלמא ולית להון נייחא אזלין לגבי'. וכד מספידין עליה ואמרין ד"ת עליה נפשיה מתעטפת בהנהו מלין וע"י כן היא סלקא בדרגא עילאין, והנך נפשן אוף הכי מתעטפי בהנך מלין קדישין, ועי"כ מתגזר עלייהו דיתגלגלו, וכל חדא וחדא גזרי עלה בההוא שעתא בהי דוכתא יתגלגלו, ומתקנין להו דוכתא דיהון תמן בין כך ובין כך, נמצאו צדיקים מולידים במיתתם יותר מבחייהם, והיינו רזא דהורדת דמעות על אדם כשר רמז להאי שפעא דנחית מלעילא להנהו נפשן.

ועי' עוד בספר תולדות יעקב יוסף פרשת נשא.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 188 אורחים